אליהו בריסקר

ממייסדי תל אביב ורמת גן

אליהו בריסקר (4 בנובמבר 188111 בספטמבר 1966) היה ממייסדי תל אביב ורמת גן.

אליהו בריסקר

חייו

עריכה

בריסקר נולד ב-1881 בעיירה קוסטיוקוביץ' שבפלך מוהילב ברוסיה הלבנה (אז חלק מהאימפריה הרוסית) ליהודה בן ישראל בריסקר ולפסיה בת אליהו מלקוביץ. בנעוריו למד בחדר, והוריו קיוו שיהיה לרב. בסופו של דבר היה בריסקר לפעיל בתנועה הציונית, במיוחד לאחר שהמשפחה עברה להומל, והיה בין מייסדי "צעירי ציון".

ב-1904 עלה לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה, עבד כחקלאי במושבות יהודה והיה בין מייסדי תנועת "הפועל הצעיר". אחיו, בנימין, שעלה עמו, פתח מספרה ברחוב בוסטרוס ביפו (רחוב רזיאל של ימינו). ב-1905 הצטרפו לאחים בריסקר יתר בני משפחתם.

ב-1906 מת בנימין, ואליהו בריסקר לקח על עצמו את ניהול המספרה. בתוך זמן קצר הפכה המספרה למרכז חברתי-תרבותי ליהודי יפו. בריסקר גם הפעיל בה בית דואר ממנו יצאו מכתבים וחבילות לעולים החדשים שבמושבות. בשנת 1909 חבר לאריה זילבר, חבר אגודת "אחוזת בית", לרכישת מגרש עליו בנו בית משותף, בשדרות רוטשילד 15, ובכך היה לאחד הבודדים מתושביה הראשונים של תל אביב שלא היה חבר ב"אחוזת בית". לבקשת מורים ותלמידים בגימנסיה הרצליה, העביר את המספרה לשכונה החדשה, אשר הייתה למספרה הראשונה בתל אביב. גם במספרה זו הפעיל בית דואר.

במהלך מלחמת העולם הראשונה החזיק בריסקר בתעודת זהות מזויפת על שם נפתלי הבר. תעודה זו אפשרה לו לנוע ברחבי הארץ בזמן גירוש תל אביב, והוא העביר ידיעות בין תל אביב, עין גנים, זכרון יעקב ושפיה, שבהּ שוכנה באופן זמני גימנסיה הרצליה.

בנוסף לעבודתו במספרה, פתח בביתו חנות למוצרים מתוצרת הארץ, במטרה לעודד את התעשייה והחקלאות העברית. בהמשך הקים גם בית חרושת לחוטים בפלורנטין. ב-1924 היה בין מארגני תערוכה בנווה צדק, שהייתה לימים ל"יריד המזרח". כן רכש קרקעות בשכונת אחוזה שבחיפה ובעיר גנים, היא רמת גן.

ב-1935 עברה משפחת בריסקר לרמת גן, ועמהּ עבר גם בית החרושת לחוטים. בריסקר סייע בהקמת מועדון לקשישים בעיר, והרצה בו על תולדות תל אביב ועל התנ"ך.

בשנת 1963 העניק לו נשיא המדינה זלמן שזר אות הוקרה על פועלו. ב-1966 הלך לעולמו, ונטמן בבית הקברות טרומפלדור, לצדם של הוריו, רעייתו ואחיו[1][2].

לקריאה נוספת

עריכה
  • נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות - כרך ב', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך תל אביב, 1974, עמודים 274-275

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אליהו בריסקר ז"ל, מעריב, 13 בספטמבר 1966
  2. ^ אליהו בריסקר, דבר, 13 בספטמבר 1966