אליהו דושניצר
הרב אליהו דושניצר הכהן (ה'תרל"ז, 1877 - כ"ב באב ה'תש"ט, 24 באוגוסט 1949 פתח תקווה) היה משגיח ור"מ ישיבת לומז'ה בפתח תקווה.
![]() | |
לידה |
1877 ![]() |
---|---|
פטירה |
24 באוגוסט 1949 (בגיל 72 בערך) ![]() |
השתייכות |
יהדות חרדית ![]() |
תלמידיו |
חיים קניבסקי, אליעזר קוגל ![]() |
![]() ![]() |

תולדותיו
עריכהנולד בלוקניק (אנ'), בנם של אברהם יוסף ושרה איצקובנה[1]. בצעירותו למד בישיבת טלז ובסלובודקה. אחר כך למד אצל הסבא מקלם, ובבגרותו למד בישיבת ראדין והיה למקורבו ותלמידו המובהק של החפץ חיים, לאחר נישואיו התגורר בעיר לומז'ה והחל לעסוק בהשפעה מוסרית בעירו ובישיבות ראדין וסלובודקה.
הרב אליהו דושניצר מופיע כתושב קורסנאי בשנת 1921 (ראה תמונה בגלריה), שם אביו מכונה אברום.
בסוף ימיו עלה לארץ ישראל, התגורר בפתח תקווה כדי לשמש כר"מ ומשגיח בישיבת לומז'ה שהוקמה בעיר, רבים מבוגרי הישיבה המפורסמים רואים בו את רבם.
נפטר בכ"ב באב ה'תש"ט בפתח תקווה. היה נשוי לחנה רופטי. אחותו שיינה יוכבד נישאה לזליג לייב וויברנצ'יק מלומז'ה. בנו, הרב אשר דושניזר, ובתו חיה שרה נישאה לרבי גרשון פישמן. בנו של גרשון היה הרב משה פישמן שנישא לאסתר פרנקל.
ספרו "נחלת אליהו" העוסק בעיקר בחידושי הלכה ופרשנות לתלמוד, ראה אור לאחר פטירתו בידי תלמידיו, ובהם הרב חיים קניבסקי שערך את הספר.
אודותיו
עריכההיה מפורסם במיוחד בזהירותו המופלגת בענייני ממון, וסיפורים רבים סופרו על זהירות זו.[2]
היה אחד מהבחורים שנקראו על ידי החפץ חיים להוצאת דיבוק[3].
לקריאה נוספת
עריכה- דוד זריצקי, אדם שלם, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 56–59