אליהו הצרפתי

רב מרוקאי

רבי אליהו הצרפתי (ה'תע"ה 1715 - כ"ו אלול ה'תקס"ה 1805),[1] היה רב ודיין בפאס שבמרוקו, פוסק הלכה, ומחבר ספרים. בן למשפחת צרפתי, משפחת רבנים בעיר פאס.

רבי אליהו הצרפתי
לידה 1715
ה'תע"ה
פאס
פטירה 1805 (בגיל 90 בערך)
ה'תקס"ו
פאס,
כינוי אב בית דין פאס
מקום קבורה פאס
מקום פעילות פאס
תקופת הפעילות ?–1805 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק פרשנות על התנ"ך, פסקי הלכה, דרושים, חידושים על האגדות והרמב"ם.
תפקידים נוספים מורה צדק, אב בית דין, דיין (הלכה), דרשן, פוסק
רבותיו רבי יהודה בן עטר, רבי שמואל אלבאז, רבי חיים בן עטר
תלמידיו רבי שאול ישועה אביטבול, רבי שלמה אביטבול, רבי רפאל אהרן מונסונייגו, רבי מרדכי הלוי, רבי משה אלמושנינו, רבי שלום הנקרא מאמאן.
בני דורו רבי שאול אבן דנאן, רבי יעקב אבן צור, רבי אפרים מונסונייגו, רבי רפאל עובד אבן צור, רבי מתתיה סירירו, רבי משה בן זמרא, רבי יוסף חיים בן סאמון, רבי ראובן אבן צור.
חיבוריו

'קול אליהו' - דרושים על התורה

'אליהו זוטא - ליקוטי אליהו' - דרשות, פלפולים והתנצחויות עם רבני מרוקו. עדיין בכתב יד. 'נער בוכה' - דרושים על הנפטרים בעיר פאס. 'אדרת אליהו' - דרושים על התורה. ספרי תשובות ופסקים - מקובצים בכתבי יד שונים, ועוד. שמו לחם - חידושים על התורה, חיברו בגיל שבע עשרה. תשובות ופסקים - שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך. אגרות ומכתבים. פתגמים מליצות ומשלים. שירים ופיוטים. ליקוטי אליהו - חידושים וביאורים על הנ"ך, אגדות התלמוד ומעט חידושים על הרמב"ם.

ליקוטי בתר לקוטי - כללי.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורותיו

עריכה

נולד בעיר פאס שבמרוקו בשנת ה'תע"ה (1715), לרבי יוסף הצרפתי, בן למשפחת רבנים בקהילת המגורשים שבפאס, המתייחסת לרבנו תם, נכדו של רש"י ודרכם לדוד המלך,[2] נחשב לדור החמישה-עשר. רבי אליהו הצרפתי למד מחכמי עירו: רבי יהודה בן עטר שהיה נחשב פוסקי בולט במרוקו, רבי שמואל אבן אלבאז, ורבי חיים בן עטר. בשל הרעב הכבד שנמשך בעיר[3][5] בין השנים ה'תצ"הה'תצ"ח, עזב את העיר בשנת ה'תצ"ח יחד עם רבו רבי חיים בן עטאר, ורבי יעקב אבן צור, ושאר גדולי רבני העיר,[3] לחפש מקום בו אפשר להתקיים מפני הרעב, ועבר לעיר הבירה - תטואן. בשנת תק"א (1741) חזר לעירו פאס. נשא ונתן בדברי חכמי תטואן הרב מנחם עטיאה (אב בית דין תטואן),[6] ורבי יצחק הלוי.[7] רבים מתלמידיו נשלחו לשרת בתפקידי רבנות בערים שונות.[3]

בכס הדיינות

עריכה

בשנת ה'תק"י (1750) נסמך על ידי רבי יעקב אבן צור (המכונה: היעב"ץ), אב בית הדין בפאס, לשבת ב'בית דין של חמש' במסגרתו פעלו חמשת רבני העיר הגדולים: רבי שאול אבן דנאן,[8] רבי אליהו הצרפתי, רבי רפאל עובד אבן צור, רבי אפרים מונסונייגו, רבי מתתיה סירירו. מאוחר יותר, הצטרף רבי יהודה בן עטר השני. אלו השיבו לשאלות השעה והזמן, ערכו וכתבו מאות פסקי דין. רבי אליהו הצרפתי תיקן תקנות רבות לבני קהילתו שנשמרו לאורך הימים, העמיד תלמידים הרבה, והסמיך רבים מהם לרבנות ודיינות.[3] הרבה לדרוש בקהל, הן בבית הכנסת בשבת, והן בעת צרה וצוקה לבני העיר,[9] כך שהשאיר אחריו מאות דרושים, שחלקם נדפסו בספריו. מבין תלמידיו נמנה הרב רפאל אהרן מונסונייגו, לימים רבה של פאס.

שאיפתו לעלות לארץ ישראל

עריכה

רבי אליהו שאף לעלות לארץ ישראל, ולשם כך כתבו רבני פאס, תטואן, המלצה על רבי אליהו. והביאם רבי יוסף בן נאיים.[10] באיגרת,[11] הרבנים משבחים אותו ומשפחתו: רבי יוסף הצרפתי, רבי יצחק הצרפתי, רבי וידאל הצרפתי, רבי יצחק הצרפתי, רבי וידאל הצרפתי.[12] חתומים הרבנים - רבני תטואן: מנחם עטייא, שלם הסבעוני, שלמה אבודרהם, וכן חמשת רבני פאס והיעב"ץ. מסיבות לא ידועות, שאיפתו לא יצאה לפועל, ומתטואן חזר לפאס. ככל הנראה רצה לעלות עם מורו ורבו הרב חיים בן עטר, שעלה עם הרבה תלמידים.[13]

צרותיו

עריכה

אשתו - מרת מרים נפטרה בחייו בשנת ה'תקל"ח. שני בניו רבי יהודה ורבי יוסף נפטרו בקיצור ימים. בתו בליידא נפטרה באותה שנת פטירתו של יוסף.[14] חלק מנכדיו וחתנו רבי שמואל אבן דנאן, נפטרו עליו בחייו.

שבחיו

עריכה

החיד"א[15] מזכירו לתלמיד חכם גדול ועצום, ומזכיר גם את שושלתו. וכן הוזכר בשושלת משפחות המגורשים המיוחסות, כתלמיד חכם עצום.

פטירתו

עריכה

נפטר בגיל 91 בליל שישי בחצות לילה,[1] בכ"ו אלול ה'תקס"ה, ונטמן בעיר פאס. חיבר ספרים רבים, חלקם נותרו בכתבי יד. בפטירתו, ספדו לו רבני העיר.[16] קברו שימש מוקד לעליה לרגל. בשנת ה'תרמ"ח, יצאה הוראה מהשלטונות לפנות את הקבר, והעתיקו את קבורתו בסמוך לקברה של סוליקה הצדקת.[17]

חיבוריו

עריכה
  • תנא דבי אליהו שו"ת (ליקט מכתבי יד וההדיר- הרב פרופ' משה עמאר, הוצאת מכון אורות יהדות המגרב, תשע"א)
  • קול אליהו - דרושים על התורה
  • אליהו זוטא - ליקוטי אליהו[18] - דרשות, פלפולים והתנצחויות עם רבני מרוקו. עדיין בכתב יד.
  • נער בוכה - דרושים על הנפטרים בעיר פאס
  • אדרת אליהו - דרושים על התורה
  • ספרי תשובות ופסקים - מקובצים בכתבי יד שונים, ועוד.
  • שמו לחם - חידושים על התורה, חיברו בגיל שבע עשרה.
  • תשובות ופסקים - שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך
  • אגרות ומכתבים
  • פתגמים מליצות ומשלים
  • שירים ופיוטים
  • ליקוטי אליהו - חידושים וביאורים על התנ"ך, אגדות התלמוד ומעט חידושים על רמב"ם.
  • ליקוטי בתר לקוטי - כללי

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 כך נמצא באגרת יחס פאס, ובכת"י בנו. הוסף שם: תשעים ואחד כמניין אמ"ן ויחוד שם הוי"ה ושם אדנות. (בגימטריא).
  2. ^ עיינו בערך משפחת הצרפתי. וברבי אליהו הצרפתי, באתר "החכם היומי".
  3. ^ 1 2 3 4 עיינו בספר "אדרת אליהו" לרב, בהקדמה - תולדות חייו" - עמוד 12 ,9
  4. ^ נר המערב עמוד 132
  5. ^ וכמו שתיאר זאת הרב יעקב משה טולידאנו בספרו "נר המערב"[4] שהגיעו למצב ”שלא נשאר בעיר (פאס) רק כמו ארבעים בעלי בתים”
  6. ^ עיינו בספרו "ליקוטי אליהו" (חלקו עדיין בכתב יד).
  7. ^ עיינו בספרו "אדרת אליהו" עמוד רכ"ג
  8. ^ רבי שאול אבן דנאן הנ"ל חי כמאה וחמישים שנה לפני רבי שאול אבן דנאן זה.
  9. ^ דבר זה מתאפיין בכל שושלת משפחתו, כגון זקנו רבי וידאל הצרפתי הצוף דבש.
  10. ^ בספר מלכי רבנן לא, ב
  11. ^ ראו
  12. ^ רבי וידאל זה, הוא הראשון בשושלת, ידוע שהיה מגולי ספרד, אך פרטים רבים אין עליו
  13. ^ ספר אדרת אליהו עמוד 11
  14. ^ ראו בספר "אדרת אליהו" - תולדות חייו עמוד 14, ועוד ראו בדרוש שנשא רבי שאול ישועה אביטבול, להספד אשתו וכלתו, נדפס בספרו אבני הקדש דרוש י' להספד
  15. ^ בספרו "שם הגדולים", ערך רבי וידאל הצרפתי
  16. ^ עיינו בספר אבני הקדש בדרושיו של רבי שאול ישועה אביטבול שהספידו, דרוש י"ג להספד. וכן באגרת יחס פאס הובא שביום השלושים הספידו רבי דניאל בן צולטאן, וכמוהו רבים.
  17. ^ עיינו בהקדמה לספרו "אדרת אליהו" (הוצאת חברת אהבת שלום) עמוד 15 - תולדות חייו.
  18. ^ חלקים ממנו ככל הנראה עדיין נמצאים בכתב יד.


תקופת חייו של הרב אליהו הצרפתי על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן