אליהו לואנץ
רבי אליהו[1] בר משה לואנץ אשכנזי (כ"ג באייר ה'שכ"ד[2] מאי 1564 – כ"א בתמוז ה'שצ"ו, 1636) נודע בשם רבי אליהו בעל שם היה רב, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי.
לידה | פרנקפורט |
---|---|
פטירה |
1636 (בגיל 81 בערך) כ"א בתמוז ה'שצ"ו וורמייזא ![]() |
כינוי | רבי אליהו בעל שם |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בוורמס |
מקום פעילות | פולדא הנאו, פרידברג, וורמייזא |
תקופת הפעילות |
? – 1636 ![]() |
רבותיו | רבי עקיבא פרנקפורטר, רבי יעקב גינצבורג מפרידברג, מהר"ל מפראג |
תלמידיו | יוזפא שמש |
בני דורו | מהר"ם שיף, רבי משה בירגל |
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
נולד בפרנקפורט. אבי אביו היה השתדלן יוסף לואנץ, נודע בכינויו "רבי יוזלמן", מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של עקיבה פרנקפורטר, אב"ד פפד"ם, ואצל יעקב גונצבורג מפרידברג ובישיבת המהר"ל מפראג.[3]
קראקאעריכה
לאחר שהותו בפרנקפורט נדד לעיר קראקא שבמדינת פולין, עליה כתב: "עיר גדולה של חכמים וסופרים, יודעי התורה ולומדיה". הצטרף לישיבה של רב העיר, הרב מנחם מנדל אביגדורש, שלימדו גם קבלה.
כיהן ברבנות בפולדה, הנאו, פרידברג, ולבסוף בורמייזא. שם שימש גם כראש ישיבה.
רבי אליהו הגיה את כתב היד של הספר "דרכי משה" מאת הרמ"א והדפיסו. כהוקרה לכך העניק לו אחיו של הרמ"א, רבי אליעזר איסרליש, כתב יד נוסף של הרמ"א על ספר הזוהר. את כתב היד שילב רבי אליהו בספרו "אדרת אליהו" על הזוהר.[4]
נודע בשל עיסוקו בקבלה ובכתיבת קמעות, והתפרסם בכינויו "רבי אליהו בעל שם". כתב גם פיוטים, בהם "ויכוח יין עם המים" (הנקרא גם בשם "אליכם אישים אקרא").
בנועריכה
בנו רבי ייזלין היה דר במיינץ[5].
תלמידיועריכה
- רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא"
חיבוריועריכה
רבי אליהו לואנץ חיבר ספרים רבים אשר רק חלקם ידועים ומיעוטם יצאו לאור, כמו כן ההדיר והוציא לאור כת"י ממחברים שונים.
ספריו הידועים לנו:
- רנת דודים על שיר השירים.
- מכלול יופי על קהלת. (נדפס לראשונה בתנ"ח .62 שנים לאחר מותו)
- אדרת אליהו על הזוהר.
עדיין לא נדפסו:
- פירוש על מדרש בראשית רבה.
- מעגלי צדק על פירוש רבי בחיי בן אשר על התורה.
- פירוש על ספר חובות הלבבות.
- צפנת פענח על תיקוני זוהר.
כתבי יד שההדיר והוציא לאור:
- דרכי משה לרמ"א.
- פירוש לזוהר לרמ"א. (נדפס בספר אדרת אליהו)
- מכונת שלמה למהרש"ל. (פירוש לספר שערי דורא)
- תחינות בכל יום לרבי עקיבא פרנקפורט.[6][7]
קישורים חיצונייםעריכה
- אברהם עפשטיין, מאמר על ר' אליה לואנץ בעל שם, בסוף קונטרס על משפחת לוריא, וינה תרס"א, באתר HebrewBooks
- חיים נתן דעמביצר, כלילת יופי ח"ב, עמ' קכ, קראקא תרנ"ג, באתר HebrewBooks
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "אליהו לואנץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 164-165, באתר HebrewBooks
- הספר מכלול יופי באתר ספרים עבריים
- ספר מעשה נסים, מהדורת אמסטרדם, לר' יוזפא שמש - באות ב' מזכיר את רבי אליהו בעל שם, באתר ארכיון האינטרנט
- לואנץ, אליה בן משה אשכנזי, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מבוא לספרו אדרת אליהו, עמ' 9 ואילך, באתר "אוצר החכמה"
הערות שולייםעריכה
- ^ נהג לכתוב את שמו הפרטי "אליא", על מנת לא לחתום באותיות י-ה, שהן אחד משמותיו של הקב"ה.
- ^ יש הסוברים כי נולד בה'שט"ו או בה'שכ"ה. בספר "די יודען אי ווארמס" מופיע שנולד ב-1555.
- ^ Loanz, Elijah ben Moses | Encyclopedia.com, באתר www.encyclopedia.com
- ^ שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ', ערך מהר"ם איסרלס.
- ^ נזכר על ידי ר' יאיר חיים בכרך בספרו כתב יד 'יאיר נתיב', עמ' קכג ע"ב, וז"ל: קונטרסים כ"י הגאון מוהר"ר אלי' בעל שם, על הזוהר, מספרו אדרת אליהו והקדמתו. ולפי הנשמע כל הספר ביד יוצאי חלציו, והיה בנו ר' ייזלין במענץ.
- ^ בספר מובאות תחינות, זמירות, ושירים לשבת מר' עקיבא פרנקפורט ומקצתם שחיבר המוציא לאור עצמו, במהדורת באזיל שנ"ט צורף הפיוט "ויכוח היין עם המים".
- ^ עמודי עבודה, ברלין: אליעזר ליזר לאנדסהוטה, תרי"ז 1857, עמ' 16