אליהו מצא

אליהו מצא
לידה	4 בינואר 1935 (בן 85); תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
עיסוק	שופט
	23 באפריל 2004 – 4 בינואר 2005; (36 שבועות ו־5 ימים)
תחת נשיא בית המשפט העליון	אהרן ברק
	→ תיאודור אור מישאל חשין ←
	מאי 1991 – 4 בינואר 2005; (כ־13 שנים)
	מאי 1991 – 4 בינואר 2005; (כ־13 שנים)
	נשיא בית הדין הצבאי מחוז מרכז; שופט בית משפט השלום בבת ים; שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב; יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15; ראש ועדת חקירה ממלכתית לטיפול הרשויות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון;
	נשיא בית הדין הצבאי מחוז מרכז; שופט בית משפט השלום בבת ים; שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב; יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15; ראש ועדת חקירה ממלכתית לטיפול הרשויות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון;
פרסים והוקרה
	אות אביר איכות השלטון (2013)

אליהו מצא (נולד ב-4 בינואר 1935) כיהן כשופט בית המשפט העליון והמשנה לנשיאו.

ביוגרפיהעריכה

מצא נולד בתל אביב לגבריאל מצא ויפה (ג'מילה) לבית מטלון. השלים את לימודיו התיכוניים בבית הספר גאולה שבתל אביב. ב-1958 החל ללמוד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה שבתל אביב (ב-1959 הפך בית הספר לשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית) וב-1962 השלים את תואר הבוגר במשפטים, כבוגר מחזור א' של השלוחה התל אביבית. הוסמך כעורך דין בשנת 1963.^[1] בשנת 1974 קיבל את התואר מוסמך במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב. בפברואר 1972 מצא מונה לתפקידו השיפוטי הראשון כשופט בבית דין צבאי, תפקיד בו כיהן עד ינואר 1978, אז מונה לשופט בית משפט השלום בבת ים. בין תפקידיו השיפוטיים בצה"ל נכללו: שופט צבאי משפטי, נשיא בית הדין הצבאי במחוז מרכז. ב-1984 מונה כשופט בית משפט מחוזי וב-1991 מונה לבית המשפט העליון. בשנת 1999 שימש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15. ב-22 באפריל 2004 מונה למשנה לנשיא בית המשפט העליון,^[2] תפקיד בו שימש עד לפרישתו בשנת 2005, בהגיעו לגיל 70. בתוך כך עמד בראש הוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות.

כיום מצא מרצה במכון להשתלמות שופטים.

ב 23 בפברואר 2009 מונה על ידי דורית ביניש לעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לבחינת הטיפול במפוני ההתנתקות.^[3]

ב-2013 זכה בתואר אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות השופטת. אחיו, עו"ד יהודה מצא היה מומחה לנזיקין ורשלנות רפואית. בשנים שלאחר פרישתו התגייס מצא למען הקמפיין להרחבת תחולת חוק החולה הנוטה למות ולהתרת ביצוע המתת חסד, והוא מכהן כנשיא עמותת "ליל"ך - לחיות ולמות בכבוד".^[4] בראיון בשנת 2018 הביע התנגדות ל"חוק הלאום" ותמיכה בפתרון שתי המדינות.^[5] במאי 2020 בריאיון לרשת ב בנושא העתירות לבגצ על פסילת נתניהו מלכהן כראשת ממשלת ישראל, חלק מצא על פסק הדין, ואמר כי כשופט עליון היה מקבל את העתירות בלי שום ספק, בשל כתבי האישום נגד נתניהו.^[6]