אליהו מצא

אליהו מצא (4 בינואר 1935 – 29 באוקטובר 2021) היה שופט בית המשפט העליון (2005–1991) והמשנה לנשיאו (2005–2004).

אליהו מצא

לידה	4 בינואר 1935 כ"ט בטבת ה'תרצ"ה תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	29 באוקטובר 2021 (בגיל 86) כ"ג בחשוון ה'תשפ"ב תל אביב-יפו, ישראל
מדינה
מקום קבורה	קיבוץ עינת
השכלה	אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים
המשנה לנשיא בית המשפט העליון ה־15 23 באפריל 2004 – 4 בינואר 2005 (36 שבועות ו־5 ימים) תחת נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק → תיאודור אור מישאל חשין ←
שופט בית המשפט העליון מאי 1991 – 4 בינואר 2005 (כ־13 שנים)
תפקידים בולטים נשיא בית הדין הצבאי מחוז מרכז שופט בית משפט השלום בבת ים שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15 ראש ועדת חקירה ממלכתית לטיפול הרשויות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון
פרסים והוקרה
אות אביר איכות השלטון (2013)

ביוגרפיה

מצא נולד בתל אביב לגבריאל מצא ויפה (ג'מילה) לבית מטלון. השלים את לימודיו התיכוניים בבית הספר גאולה שבתל אביב. ב-1958 החל ללמוד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה שבתל אביב (ב-1959 הפך בית הספר לשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית) וב-1962 השלים את תואר הבוגר במשפטים, כבוגר מחזור א' של השלוחה התל אביבית. הוסמך כעורך דין בשנת 1963. הוא התמחה אצל אחיו, יהודה מצא, ועבד תשע שנים כעורך דין אזרחי פרטי. בשנת 1974 קיבל את התואר מוסמך במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב. עוד קודם לכן, בפברואר 1972 מצא התגייס לצבא ומונה לשופט בבית דין צבאי. בהמשך היה לנשיא בית הדין הצבאי במחוז מרכז. מצא נחשב לשופט קשוח, אימת עורכי הדין והנאשמים, שהקפיד על הופעה, התנהגות ועמידה בזמנים. שני חיילי חימוש שנתקעו באחד המעוזים במלחמת יום הכיפורים והועמדו לדין לאחר חזרתם מהשבי על שהסתתרו בבונקר וסירבו לסייע ללוחמים בהגנת המוצב, נדונו על ידו לשבע שנות מאסר.

בינואר 1978 מונה לשופט בית משפט השלום בבת ים. ב-1984 מונה כשופט בית משפט מחוזי. את האווירה באולם המשפט תחת ניהולו של מצא תיאר משה פרל:

"אליהו מצא הוא שופט שמצליח לשמור על אווירה מיוחדת באולם, משהו שהכי קרוב לגרסה ישראלית של בית־משפט בריטי. לא רק עורכי־דין, גם נאשמים יודעים כי כללי המשחק משתנים כשנכנסים לאולם של מצא. אין אצלו בדיחות ולא צעקות, הוא איננו מחייך ולעולם לא ירים את קולו כשירצה להפסיק סנגור שנסחף, או נאשם שהחל להשתולל. הוא יושב בדין בפנים מרוקנים מהבעה, כמעט בלי תנועה."

בשנת 1989 מונה במינוי זמני לשופט בבית המשפט העליון, במה שנחשב לקידום מטאורי לאחר חמש שנים בלבד במחוזי. במרץ 1991 נבחר פה אחד על ידי הוועדה לבחירת שופטים לבית המשפט העליון למלא את מה שכונה אז בתקשורת "הכיסא הספרדי". בשנת 1999 שימש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15. ב-22 באפריל 2004 מונה למשנה לנשיא בית המשפט העליון, תפקיד בו שימש עד לפרישתו בשנת 2005, בהגיעו לגיל 70. בתוך כך עמד בראש הוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות.

שימש כמרצה במכון להשתלמות שופטים.

ב 23 בפברואר 2009 מונה על ידי דורית ביניש לעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לבחינת הטיפול במפוני ההתנתקות.

ב-2013 זכה בתואר אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות השופטת. אחיו, עו"ד יהודה מצא היה מומחה לנזיקין ורשלנות רפואית.

מצא נפטר ב-29 באוקטובר 2021 בגיל 86 ונקבר בבית העלמין בקיבוץ עינת. לבקשתו, לא נישאו הספדים בהלווייתו, אך ביקש שהמשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין יקריא בהלווייתו פרקי תהילים.

עמדותיו

בשנת 1988 דחה עתירה של אם לחולת טאי זקס שדרשה שבית החולים לא יאריך את חייה שלא לצורך. הוא קבע שהדרישה צריכה להיות מופנית למחוקק ולא למערכת המשפט. בשנים שלאחר פרישתו התגייס מצא למען הקמפיין להרחבת תחולת חוק החולה הנוטה למות ולהתרת ביצוע המתת חסד, והוא כהן כנשיא עמותת ליל"ך.

בראיון בשנת 2018 הביע התנגדות ל"חוק הלאום" ותמיכה בפתרון שתי המדינות.

מצא ישב בהרכב השופטים שקבע פה אחד בשנת 1993 שעל ראש הממשלה לפטר שרים העומדים לדין. במאי 2020 בריאיון לרשת ב' בנושא העתירות לבג"ץ על פסילת נתניהו מלכהן כראש ממשלת ישראל, חלק מצא על פסק הדין, ואמר כי כשופט עליון היה מקבל את העתירות בלי שום ספק, בשל כתבי האישום נגד נתניהו.

משפט פלילי

מצא נחשב למי שמיעט לעצור נאשמים עד תום ההליכים, אך החמיר מאוד בעונשים שגזר, במיוחד על סוחרי סמים. לעומת חומרת העונשים שהטיל, מצא הרשיע פחות מעמיתיו. בעמדת מיעוט התנגד להרשעה של אדם באונס כאשר ההתנגדות המתלוננת ליחסי המין הובעה בשלב מקדים ובעת יחסי המין המתלוננת לא הביעה התנגדות אלא היתה, לטענתה, "קפואה ומאובנת". בפסק דינו כתב "אני סבור, כי בנסיבות מתאימות גם התנהגות פסיבית, שאין עמה מילים או מעשים, עשויה לבטא חזרה מסירוב או אף הסכמה." והוסיף: "דווקא לאור הדינים המקילים ביחס להתקיימותם של רכיבי היסוד העובדתי של עבירת האינוס, נדרשת הקפדה מיוחדת בבירור השאלה אם בנאשם אכן התקיים גם היסוד הנפשי הנדרש לשיכלול העבירה: כלום היה מודע לאי-הסכמתה של האישה? וכלום היה מודע לכך שהוא כופה עליה מגע מיני שאינה מסכימה לקיומו? ללא הקפדה כזאת עלול בית המשפט להיגרר להרשעתם של ספק אשמים." במקרה אחר, הוביל בדעת רוב לזיכויו בערעור של אדם שהורשע בבית המשפט המחוזי בקיום עסקת סמים גדולה, על פי ראיות נסיבתיות שכללו סדרה של שיחות טלפון במועד המשוער של העסקה. מצא הסביר ששיחות הטלפון מתיישבות עם הסברו של המערער שהוא הגיע לצורך קניית כמות קטנה של סם לצריכה עצמית, אותה נתן בחקירתו הראשונה במשטרה.

קישורים חיצוניים

• אליהו מצא, באתר הרשות השופטת
• שלמה כהן, השופט מצא ביסס המהפיכה החוקתית, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 5 בינואר 2005
• שרה ליבוביץ-דר, ‏השופט מצא: "כשצריך ביהמ"ש מדבר בהחלטיות - כמו בפרשת עמונה", באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2016

עם מותו

• יאיר אלטמן, ‏שופט העליון לשעבר אליהו מצא הלך לעולמו בגיל 86, באתר ישראל היום, 29 באוקטובר 2021
• חן מענית, שופט העליון בדימוס אליהו מצא מת בגיל 86, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2021
• מרדכי קרמניצר, נאמנותו של השופט אליהו מצא היתה נתונה קודם כל למדינה ולאזרחיה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2021
• יובל אראל, המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס אליהו מצא הלך לעולמו, באתר N12, אוקטובר 2021
• טובה צימוקי, עמד לצד החלשים ביותר, התאכזב מחבריו שאפשרו לנתניהו להרכיב ממשלה, מורשתו של מצא, באתר ynet, 29 באוקטובר 2021

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.