אליוט גולד

שחקן אמריקאי

אליוט גולדאנגלית: Elliott Gould; נולד ב-29 באוגוסט 1938), הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון יהודי-אמריקאי, שהתפרסם במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20, לאחר שכיכב במספר סרטי קולנוע מצליחים. בעשורים שלאחר מכן הופיע בעיקר בתפקידי משנה בקולנוע ובטלוויזיה. היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

אליוט גולד
Elliott Gould
לידה 29 באוגוסט 1938 (בן 86)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Elliott Goldstein עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1964 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית ספר המקצועי לילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ברברה סטרייסנד (19631971) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ג'ייסון גולד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

השנים הראשונות

עריכה

גולד נולד בשם אליוט גולדשטיין בברוקלין, ניו יורק, נכדם של מהגרים יהודים ממזרח אירופה. אמו, לוסיל, מכרה פרחים מלאכותיים לחנויות, ואביו, ברנרד גולדשטיין, עבד בתחום הביגוד וההלבשה.

קריירה

עריכה

גולד היה אחד משחקני הקולנוע האמריקאים הבולטים במחצית הראשונה של שנות השבעים. תפקידו המשמעותי הראשון בקולנוע היה בסרטו של פול מזורסקי "בוב וקרול וטד ואליס" (1969), לצדם של נטלי ווד, רוברט קאלפ ודיאן קנון. משחקו בסרט זיכה אותו במועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

ב-1970 שיחק גולד באחד התפקידים הראשיים בסרטו של רוברט אלטמן "מ.א.ש". הסרט זכה להצלחה רבה, הפך עם השנים לסרט פולחן, והוליד בעקבותיו סדרת טלוויזיה מצליחה בעלת אותו שם. גולד גילם בסרט את דמותו של "טראפר ג'ון" מקנטייר, ועל תפקיד זה היה מועמד לפרס גלובוס הזהב ולפרס באפט"א. גולד המשיך לשתף פעולה עם אלטמן, והופיע בארבעה סרטים נוספים של הבמאי: "שלום לנצח" (1973) בו גילם את דמותו של הבלש פיליפ מרלו, "המהמרים" (1974), נאשוויל (1975) ו"השחקן" (1992) בו הופיע בתפקיד עצמו.

ב-1971 כיכב בסרט "המגע", סרטו דובר האנגלית הראשון של הבמאי אינגמר ברגמן. הסרט נחשב לאחד מסרטיו הפחות מוצלחים של ברגמן, שתיאר את גולד כשחקן שהיה קשה לעבוד איתו.

גולד הנחה את התוכנית "סאטרדיי נייט לייב" שש פעמים בין השנים 19801975.

הופיע במספר מחזות ומחזות זמר על במות ברודוויי ואוף ברודוויי, בהם "אירמה לה דוס", "I Can Get It for You Wholesale" (שם פגש את ברברה סטרייסנד, שהפכה לאחר מכן לאשתו הראשונה) ו"רציחות קטנות".

בתחילת שנות ה-80 חלה האטה בקריירה שלו, לאחר כמה סרטים בהם השתתף בסוף שנות השבעים, שזכו לביקורות שליליות ונכשלו מסחרית. בעשורים שלאחר מכן הופיע בעיקר בתפקידי משנה בקולנוע ובתפקידי אורח בסדרות טלוויזיה. בשנים 19851984 כיכב בקומדיית המצבים "E/R" (אנ') (לא סדרת הדרמה המצליחה בעלת אותו השם). הסדרה זכתה לרייטינג נמוך וירדה מהמרקע לאחר עונה אחת בלבד. הוא הופיע בתפקיד אורח בעשרים פרקים בסדרה המצליחה "חברים", בה גילם את דמותו של ג'ק גלר, אביהם של רוס ומוניקה גלר. בקולנוע, גולד זכה לשבחים מצד מבקרי הקולנוע על תפקידו כמאפיונר מזדקן בסרטו של וורן בייטי "באגסי" (1991). כמו כן הופיע בתפקיד משנה בסרט המוערך "אמריקה X" ‏(1998), ובתפקיד רובן טישקוף בסדרת סרטיו של סטיבן סודרברג "אושן 11" (2001), "אושן 12" (2004) ו"אושן 13" (2007). בנוסף שיחק בסדרה לאס ווגאס כרמאי במשחקי פוקר.

הוא גם תרם את קולו לדיבוב מספר סדרות אנימציה, המפורסמת שבהן היא הסדרה זוכת פרס אמי של ערוץ דיסני "קים פוסיבול".

בשנים האחרונות הוא מכהן במועצת המנהלים של גילדת שחקני המסך.

באוקטובר 2009 ביקר בישראל, כאורח כבוד של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, שם שימש כיו"ר חבר השופטים בתחרות הקולנוע הישראלי העלילתי, וכן הוענק לו פרס הפסטיבל על מצוינות בקולנוע. בנוסף, נערכה לכבודו רטרוספקטיבה, בשם "שנות השבעים של גולד", במסגרתה הוקרנו מספר סרטים בהם השתתף[1].

הופיע כשחקן אורח בפרק החמישי של העונה הראשונה בסדרה 'שיטת קומינסקי' אשר הועלתה לשידור ב-16 בנובמבר 2018 בנטפליקס.

חייו האישיים

עריכה

גולד היה נשוי שלוש פעמים, פעמיים מהן לאותה אישה: בשנים 19711963 היה נשוי לברברה סטרייסנד, ונולד להם ילד אחד, השחקן ג'ייסון גולד. בשנים 19761973 היה נשוי לג'ניפר בוגרט, ונולדו להם שני ילדים, בן ובת. השניים נישאו שוב ב-1979, אך נפרדו ב-1989.

גולד מצהיר על עצמו כבעל "זהות יהודית עמוקה מאוד"[2].

פילמוגרפיה נבחרת

עריכה

טלוויזיה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אליוט גולד בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שרון לנגר, אליוט גולד יתארח בפסטיבל חיפה, באתר nana10‏, 16 בספטמבר 2009
  2. ^ Elliott Gould: An Actor's Life