אליזבטה דה גמבריני

מלחינה בריטית

אליזבטה דה גמבריני (7 בספטמבר 1730 - 9 בפברואר 1765) הייתה מלחינה, זמרת מצו-סופרן, נגנית עוגב, צ'מבלו, ופסנתר, מנצחת וציירת אנגליה שחיה ופעלה במאה ה-18, בתקופת הבארוק המאוחר. היא הצטיינה במגוון תחומים במוזיקה, הופיעה והלחינה מוזיקה כלית וקולית.[1] היא הייתה האישה הראשונה בבריטניה שפרסמה אוסף של מוזיקה למקלדת.

אליזבטה דה גמבריני
Elisabetta de Gambarini
אליזבטה דה גמבריני
אליזבטה דה גמבריני
אליזבטה דה גמבריני
לידה 7 בספטמבר 1730
אנגליה
פטירה 9 בפברואר 1765 (בגיל 34)
אנגליה
מוקד פעילות ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 9 בפברואר 1765 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחינה, זמרת
זרם בארוק מאוחר
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב, צ'מבלו, עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משפחהעריכה

אליזבטה דה גמבריני נולדה ב-7 בספטמבר 1730 ברחוב הולס, סנט מרילבון, מידלסקס, אנגליה. אביה, צ'ארלס גמבריני (נפטר ב-1754) היה אציל מלוקה שבאיטליה. אמה הייתה אצילה ממעמד דומה מדלמטיה. אליזבטה הייתה השלישית מתוך ארבעה ילדים והיחידה מביניהם שהגיעה לבגרות.

חיים אישייםעריכה

ב-20 במרץ 1764 אליזבטה התחתנה עם אטיין שאזל בסנט מרטין בשדות. הספיקה לנגן בקונצרט אחד בלבד תחת השם גברת שאזל בחודש מאי שבאותה השנה. לאחר מספר חודשים, ב-9 בפברואר 1765, נפטרה בביתה שבווסטמינסטר. היא נקברה בסנט ג'יימס, ווסטמינסטר, ב-14 בפברואר. צוואתה של אמה מגלה שלאליזבטה הייתה בת, ג'ובאנה ג'ורג'יאנה שאזל. [2]

חינוך מוזיקליעריכה

מלבד היותה זמרת מצו-סופרן, גמבריני ניגנה בכינור ובכלי מקלדת (פסנתר, עוגב וצ'מבלו). אין מידע ספציפי לגבי השכלתה המוזיקלית הפורמלית של אליזבטה דה גמבריני, אולם ישנה השערה שגמבריני הייתה תלמידתו של המלחין והכנר פרנצ'סקו ג'מיניאני.[1]

קריירה מוזיקליתעריכה

אליזבטה החלה את הקריירה שלה כזמרת בביצועי אורטוריות של הנדל. היא שרה בתפקיד מרכזי באורטוריה יהודה המכבי, משיח ועוד.

עד 1748 המוניטין של אליזבטה אפשר לה לקדם ולבצע קונצרטי צדקה משלה. היא שרה וניגנה בעוגב יצירות שהלחינה. היא גם הוציאה שני כרכי מוזיקה שהיו הכרכים הראשונים שלה. הייתה האישה הראשונה בבריטניה שפרסמה אוסף של מוזיקה למקלדת, The Six Sets of Lessons for the Cembalo, ששת הסטים לשיעורי צ'מבלו, שיצא לאור בשנות העשרה שלה. אוסף זה הוקדש לויקונטס האו מממלכת אירלנד. למוזיקה שלה היה קהל רב, ביניהם היו מוזיקאים מפורסמים, כגון הנדל ופרנצ'סקו ג'מיניאני וכן גם דוכסים, עורכי דין, ברונים, אדונים, לורדים וגם קפטנים. מאוחר יותר באותה שנה היא פרסמה שיעורים לצ'מבלו בשילוב שירים איטלקיים ואנגלים, שהוקדשו לנסיך מוויילס.[1] מאוחר יותר פרסמה גם את 12 השירים באנגלית ואיטלקית, לחליל גרמני ובאסו קוניטנואו.

במהלך הקריירה שלה אליזבטה הופיעה בתיאטרון היימרקט ובחדר הקונצרטים הגדול ברחוב דין, סוהו. בהמשך הקריירה שלה היא נתנה כמה קונצרטי תרומה, הופיעה כמלחינה, צ'מבלו, נגן עוגב וזמרת. במהלך אחד מקונצרטי התרומה שלה, היא שאלה את הפרטיטורה של פרנצ'סקו ג'מיניאני The Inchanted Forest, מסיבה זו יש מי שמאמין שהיא הייתה יכולה להיות אחת מתלמידותיו.[3]

מעמד המוזיקאיות בתקופתהעריכה

במאה ה-18, לקראת המאה ה-19, השתנה המעמד החברתי של הנשים שהלחינו מוזיקה והשתנה התוכן שבחרו להלחין.[4] : בעוד שנשים אצילות מהמאה השבע-עשרה כתבו שירים פשוטים למשפחותיהן ולחבריהן להופעות פרטיות, בנותיהם של מוזיקאים ומלחינים החלו בהדרגה להלחין מוזיקה רצינית ושאפתנית יותר: קנטטות קדושות וחילוניות, אופרה, בלט, אופרה קומית ואפילו אורטוריות שונות.. נשים רבות השיגו הישגים מוזיקלית בתקופה זו. תחילת הדרך של נשים במוזיקה וגידול מספר הנשים העוסקות בהלחנת מוזיקה מיוחסת במידה רבה להתרחשויות פוליטיות וחברתיות ברחבי אירופה בתחילת עד אמצע המאה השמונה עשרה.[4]

העיסוק במוזיקה נחשב להישג חברתי לנשים, ששיקף את הגוון של משפחתה, מילא את שעות הפנאי והרחיק את הנפש, ובמקרה של אישה צעירה, היה נכס ברכישת בעל.[4]  נשים צעירות הפכו מעורבות במוזיקה על ידי השמעת קונצרטים בבתיהן ומאוחר יותר כמוזיקאיות חצר. הם שרו וניגנו בלאוטה או בצ'מבלו לשעשועיהם הפרטיים ומדי פעם שמרו על הרכבים קטנים של מוזיקאים - אולי אפילו כולל מלחין - לבידור שלהם.

התפתחויות משמעותיות ומרחיקות לכת במוזיקה נזקפות גם לזכות המצאת הפסנתר וספרות הסולו והקאמרי שלו - שגם מילא תפקיד מכריע ביצירת אקלים מוזיקלי המסייע למעורבות רבה יותר של נשים כמלחינות.[4]

רפרטוארעריכה

ששת הסטים לשיעורי צ'מבלו של אליזבטה הן יצירות דו-קוליות נעימות. ב-1759 פרסמה שלושה סטים של שירים וקטעי צ'מבלו בין השנים 1748 ו-1750. (ארבעת השירים הראשונים כתובים באיטלקית, השיר החמישי כתוב בצרפתית וששת השירים האחרונים כתובים באיטלקית). כמו יצירות אחרות מהז'אנר הזה, ניתן היה לבצע את השירים שלה במגוון דרכים: בקול, בחליל, במקלדת, בקול ובחליל יחד עם קטעים מתחלפים.[1]

  • ששת מערכות השיעורים לצ'מבלו (אופ' 1), 1748
  • שיעורים לצ'מבלו מעורבב עם שירים איטלקיים ואנגלים (אופ' 2), 1748
  • XII שירים באנגלית ואיטלקית, לחליל גרמני ובסו קונטינואו... אופרה III
  • מצעד מלחמה
  • ניצחון לקול ולעוגב
  • סצנת יער לצופרים וטימפאני
  • טוב מאדים, עדיין חברים לצרפת
  • המשאלה הידידותית
  • סלח לי הוגן
  • כבוד, עושר, ברכת נישואין מהסערה
  • אוברטורה לקרנות יער
  • אוברטורות
  • קונצ'רטו לעוגב
  • יצירות סולו לפסנתר וכינור
  • אודה למקהלה

הקלטותעריכה

  • מלחינות נשים מהמאה ה-18 - מוזיקה לצ'מבלו סולו, כרך 1. ברברה הארבך, צ'מבלו. Gasparo Records GSCD-272 (1995)
  • אנתוני נובל, אליזבת גמבריני: יצירות שלמות לצ'מבלו. הראלד רקורדס HAVPCD 244 (2000)

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Bowers, Jane & Tick, Judith. Women Making Music, The Western Art Tradition 1150–1950. Urbana and Chicago: University of Illinois Press, 1986
  • Dees, Pamela Youngdahl. An annotated catalogue of available intermediate-level keyboard music by women composers born before 1900. D.M.A. dissertation, University of Miami, 1998.
  • Jezic, Diane P. Women Composers. New York: The Feminist Press at The City University of New York, 1988.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 Mathiesen, Penelope (1992). "Elisabetta de Gambarini: The Vocal Option". Continuo: The Magazine of Old Music. 16 (2).
  2. ^ אנתוני נובל, A Contextual Study of the Life and Published Keyboard Works of Elisabetta de Gambarini, together with a Recording, Facsimile of the Music, and Commentary
  3. ^ Rasch, Rudolph (באפריל 2016). "The Thirty-Three Works of Francesco Geminiani, Work Twenty, The Inchanted Forest (1754/1761)". My Work on the Internet. 8: 30–32. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 Neuls-Bates, Carol (1996). Women in Music: An Anthology of Source Readings from the Middle Ages to the Present (Northeastern University Press ed.). Ann Arbor, Michigan: Edwards Brothers, Inc.