אליזבת קובלר-רוס
אליזבת' קובלר-רוס (Elisabeth Kübler-Ross; 8 ביולי 1926 - 24 באוגוסט 2004) הייתה פסיכיאטרית שווייצרית-אמריקאית, חוקרת חלוצה בתחום המחקר החברתי של המוות ומחברת הספר פורץ הדרך "על מוות וגסיסה" (1969), בו פיתחה והציגה את מודל קובלר-רוס. בנוסף, קובלר רוס, שהרבתה לעבוד עם חולים במצב סופני תרמה לחשיבה אודות תהליכים שעוברים אנשים במצבים אלה ביחס למותם הקרב.
 | |
| לידה |
7 ביולי 1926 ציריך, שווייץ  |
|---|---|
| פטירה |
24 באוגוסט 2004 (בגיל 78) סקוטסדייל, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית, שווייץ |
| השכלה | |
| תקופת הפעילות |
? – 24 באוגוסט 2004 |
| מעסיק |
אוניברסיטת שיקגו |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
נולדה במשקל קילו בלבד כאחת משלישייה זהה.
בשנת 2007 היא צורפה להיכל התהילה של הנשים האמריקאיות. היא זכתה ב-20 תארים לשם כבוד ועד ליולי 1982 לימדה, להערכתה, 125,000 סטודנטים בקורסים אוניברסיטאיים, סמינריונים ומקצועיים על תהליכי מוות וגסיסה.
חוויות סף מוותעריכה
קובלר-רוס גם חקרה עשרות אלפי מקרי מוות קליני,[1] תופעת חוויית סף-מוות. וסיפורי חיים לאחר המוות. מתוכם הבחינה בחמישה מאפיינים משותפים[1] לאנשים בזמן הפטירה.
בגיל 44 מנסחת קובלר רוס את החוקיות של השעות הראשונות של החיים שלאחר המוות ומפרטת ממצאים ועדויות לראשונה בספרה "על מוות ומיתה". מה שהגוססים יכולים ללמד את הרופאים, האחיות, הכמורה, ומשפחותיהם (1969)[2][3]
ספריהעריכה
הספרים של אליזבט קובלר-רוס שתורגמו לעברית הם:
- המוות חשוב לחיים, הוצאת כתר, 2002 189 עמודים, תרגום: ירדן בר-כוכבא.
- לחיות עם המוות, הוצאת צריקובר, 223 עמודים.
- חיים בצל המוות, הוצאת מודן, 2002 189 עמודים, תרגום: תמר עמית.
קישורים חיצונייםעריכה
- אליזבת קובלר רוס (1926 — 2004) - כתבת עומק על סיפור חייה של קובלר-רוס. מאת ירדן בר כוכבא הלפרין. אדם עולם, המהדורה הדיגיטלית, 23.03.2020
שירלי אברהמי, 50 שנה אחרי: האם קובלר־רוס צדקה?, באתר הארץ, 2 במרץ 2021- אליזבת קובלר-רוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 ירדן בר כוכבא הלפרין, אליזבת קובלר רוס (1926 — 2004), באתר אדם עולם - חינוך אנתרופוסופי, 23.03.2020
- ^ Video: Elisabeth Kübler-Ross über Nahtoderfahrungen (1981) , abgerufen am 14. März 2014
- ^ Bild der Wissenschaft: Sind Nahtod-Erfahrungen Bilder aus dem Jenseits? abgerufen am 16. März 2014.
