אל
ערך זה עוסק בישות עליונה ב
אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות אליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת. לעיתים קרובות המאמינים משוכנעים שהם יכולים לתקשר עם האל או האלים בדתם, שיכולים להגיב באופן על-טבעי לבקשותיהם, ואף מקיימים כלפי האלים מנהגי פולחן שונים. ניתן לחלק את קבוצת האנשים המאמינים באל למאמינים באל אחד (מונותאיזם), למאמינים בצמד אלים הנמצאים ביניהם ביחסי גומלין (דואליזם, גנוסיס) ולמאמינים בריבוי אלים (פוליתאיזם). בדרך כלל מייחסים לאל שליטה, חלקית או מוחלטת, ביקום, כוח עצום עד בלתי מוגבל, ולפעמים ידיעה של כל המתרחש ביקום.
תוכן עניינים
אטימולוגיהעריכה
השם אל בעברית הוא שם העצם הראשי שמורה על אלוהות, ממנו נגזרו המונחים אלוה ביחיד ואלוהים ברבים, במשמעות של אלים. ביהדות ובאסלאם השם "אלוהים" קיבל משמעות של אל יחיד, והשימוש בלשון רבים הוא לאות כבוד. בקבלה מסמל השם "אל" את מידת החסד והטוב שבאלוהות.[1]
הוגי דעות יהודיים כמהר"ל מפראג טענו כי השם "אל" בא לבטא את עוצמת הבורא, בדומה לשמו של בעל החיים "אַיִל" המסמל עוצמה, וכפי שעולה מביטויים מקראיים כגון "אֱיָלוּתִי" ('כוחי') ו"אֵילֵי הָאָרֶץ" ('שליטי הארץ') ומן השימוש המקראי בביטוי 'אלהים' בהתייחס לדיינים בשר ודם.
פרופ' משה דוד קאסוטו טען כי השם "אל" נשאל משמו של האל הכנעני "אל" (EL), או בשמו המלא "אל ועלין" (=אל ועליון) כפי שנזכר בכתובת סוג'ין. לטענתו, אל כנעני זה הוא האל שאליו מכוון הכתוב בספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ח, המתאר את מלכי-צדק מלך שלם ככהן ל"אל עליון".[2] טענה זו נדחתה על ידי פרופ' יהודה אליצור, שגרס כי "אל ועלין" הם שני אלים נפרדים (כפי שמלמדת וי"ו החיבור), וכי מלכיצדק לא היה כהנם, אלא מונותאיסט כאברהם.[3]
אמונה בריבוי אליםעריכה
ערכים מורחבים – פוליתאיזם, עבודת אלילים
לפי האמונה בריבוי אלים יש קבוצה של אלים השולטים בעולם. בדרך כלל כל אחד מהם אחראי על כוח או תחום מסוים בעולם. לעיתים האלים שוכנים כולם במשכן אחד, למשל הפנתאון. חלק מקבוצות האלים אף נגזרות האחת מן השנייה, בעקבות השפעות תרבותיות בין העמים. (למשל התרבות היוונית השפיעה על התרבות הרומית במובן זה).
אמונה באל אחדעריכה
אצל המאמינים באל אחד האל הוא בדרך כלל בורא העולם והמנהיג אותו. שלוש הדתות המונותאיסטיות העיקריות הן היהדות, הנצרות והאסלאם. גם בפילוסופיה היוונית יש זרמים שהאמינו באלוהים כסיבה ראשונה לעולם.
סגידה לאל אחדעריכה
- ערכים מורחבים – פוליתאיזם, עבודת אלילים
האמונה כי יש בנמצא ריבוי אלים, אך רק אל אחד ראוי לסגידה, נקראת מונולטריזם.
התגלות של אל אחדעריכה
האמונה כי יש בנמצא ריבוי אלים, אך שאלים שונים הם התגלות שונה של אל אחד, נקרא הנותאיזם. דוגמה לכך היא האמונה של דת ההינדו, לפיה האל הבורא ברהמה, האל המחריב שיווה והאל המשמר וישנו הם כולם צדדים שונים (אווטרים) של האל הראשון, הפראברהמן.
אמונה בשתי רשויותעריכה
- ערכים מורחבים – דואליזם
אמונה בבורא שאינו מתערבעריכה
- ערכים מורחבים – דאיזם
האמונה כי היה או ישנו אל שברא את היקום, אך אינו משמר אותו, אינו מתערב בו ואינו דורש פולחן או סגידה, נקראת דאיזם.
אמונה כי האל זהה ליקום הטבעיעריכה
- ערכים מורחבים – פנתאיזם
האמונה לפיה האל והטבע הם ישויות זהות, נקראת פנתאיזם. הפנתאיזם שולל אלוהות על טבעית או חיצונית ליקום (טרנסצנדנטית).
אתאיזם ואגנוסטיותעריכה
- ערכים מורחבים – אתאיזם, אגנוסטיות, אתאיזם אגנוסטי
אתאיזם הוא דחיית האמונה בקיומם של אלים. יש המסווגים אתאיזם לשני סוגים, אתאיזם חלש ואתאיזם חזק. עמדה ספקנית בשאלת קיום אלוהות שאינה שוללת אותה על הסף נקראת אגנוסטיות.
ראו גםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ שערי אורה, השער השביעי
- ^ דוד קאסוטו, האלה ענת: שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות, ירושלים, 1965, עמ' 43.
- ^ יהודה אליצור, דרכו של מלכיצדק מספר בראשית לספר תהילים, באתר "דעת"
