אל

אל או אל טבעי או על טבעי, ישות אלוהית
(הופנה מהדף אליל)

אל הוא דמות או יישות המתוארת ע"י דת או פנתאון כבעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת. חלק מהאלים השתתפו בבריאת העולם.[1] עד עצם היום הזה, רוב האנושות מקיימת כלפי האלים מנהגי פולחן שונים.

"אל" בכתב עברי עתיק. אותיות השם מורכבת מאותיות "אלף" – שנגזרת משור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" – שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור.

ניתן לחלק את קבוצת האנשים המאמינים באל למאמינים באל אחד (מונותאיזם), למאמינים בצמד אלים הנמצאים ביניהם ביחסי גומלין (דואליזם, גנוסיס) ולמאמינים בריבוי אלים (פוליתאיזם). בדרך כלל מייחסים לאל שליטה, חלקית או מוחלטת, ביקום, כוח עצום עד בלתי מוגבל, ולפעמים ידיעה של כל המתרחש ביקום.

אטימולוגיה

עריכה

השם אל בעברית נשאל משמו של האל הכנעני "אל"[2] (EL), הוא שם העצם הראשי שמורה על אלוהות, ממנו נגזרו המונחים אלוהי ואלוהים מהשמשים ביחיד וברבים. יחיד: "אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם" בראשית כו כד רבים: "וּבְכׇל־אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם" שמות יב יב

אל התקבע בעברית כשם העצם הראשי שמורה על יישות עליונה, ומכאן הצירופים אל-השמש אל-הברק. וגם אליל- הכפלה של אֵל שלדעת חוקרים מסויימים באה כדי להביע זלזול (כמו גברבר)[3]

מקובלים כגון מהר"ל מפראג טענו כי השם "אל" בא לבטא את עוצמת הבורא, בדומה לשמו של בעל החיים "אַיִל" המסמל עוצמה, וכפי שעולה מביטויים מקראיים כגון "אֱיָלוּתִי" ('כוחי') ו"אֵילֵי הָאָרֶץ" ('שליטי הארץ') ומן השימוש המקראי בביטוי 'אלהים' בהתייחס לדיינים בשר ודם. גישות קבליות נוספות מסמלות את השם "אל" את מידת החסד והטוב שבאלוהות.[4]

אמונה באלוהים אחד

עריכה
  ערכים מורחבים – אלוהים, מונותאיזם

אצל המאמינים באל אחד האל הוא בדרך כלל בורא העולם והמנהיג אותו. שלוש הדתות המונותאיסטיות העיקריות הן היהדות, הנצרות והאסלאם. גם בפילוסופיה היוונית יש זרמים שהאמינו באלוהים כסיבה ראשונה לעולם.

אמונה בבורא שאינו מתערב

עריכה
  ערכים מורחבים – דאיזם

האמונה כי היה או ישנו אל שברא את היקום, אך אינו משמר אותו, אינו מתערב בו ואינו דורש פולחן או סגידה, נקראת דאיזם.

אמונה כי האל זהה ליקום הטבעי

עריכה
 
חלק מהגלקסיות ביקום כפי שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל. הפנתאיזם גורס כי האל מתגלם ומצוי ביקום הטבעי.
  ערכים מורחבים – פנתאיזם

האמונה לפיה האל והטבע הם ישויות זהות, נקראת פנתאיזם. הפנתאיזם שולל אלוהות על-טבעית או חיצונית ליקום (טרנסצנדנטית). דוגמה לאמונה פנתאיסטית ניתן למצוא בפילוסופיה של ברוך שפינוזה.

אמונה באלוהים מרובים

עריכה
 
האל האצטקי קצלקואטל

פוליתאיזם

עריכה
  ערכים מורחבים – פוליתאיזם, עבודת אלילים

לפי האמונה בריבוי אלים יש קבוצה של אלים השולטים בעולם. בדרך כלל כל אחד מהם אחראי על כוח או תחום מסוים בעולם. לעיתים האלים שוכנים כולם במשכן אחד, למשל הפנתאון. חלק מקבוצות האלים אף נגזרות האחת מן השנייה, בעקבות השפעות תרבותיות בין העמים. (למשל התרבות היוונית השפיעה על התרבות הרומית במובן זה).

סגידה לאל אחד

עריכה
  ערכים מורחבים – מונולטריזם

האמונה כי יש בנמצא ריבוי אלים, אך רק אל אחד ראוי לסגידה, נקראת מונולטריזם.

התגלות של אל אחד

עריכה

האמונה כי יש בנמצא ריבוי אלים, אך שאלים שונים הם התגלות שונה של אל אחד, נקרא הנותאיזם. דוגמה לכך היא האמונה של דת ההינדו, לפיה האל הבורא ברהמה, האל המחריב שיווה והאל המשמר וישנו הם כולם צדדים שונים (אווטארים) של האל הראשון, הפראברהמן.

אמונה בשתי רשויות

עריכה
  ערכים מורחבים – דואליזם

אמונה לפיה יש שני כוחות שמימיים, או יסודות טבע, המנהלים את העולם. לעיתים אלו כוחות מנוגדים, כך שהאחד מייצג את הטוב והשני מייצג את הרע, ונאבקים ביניהם על השלטון בעולם. הדוגמה הבולטת ביותר היא דת זרתוסטרה הפרסית המאמינה באל טוב (אהורה-מאזדה) ובאל רע (אהרימן), אך עיקר אמונה זה מצוי גם אצל הכתות הגנוסטיות ובמידה מסוימת גם בנצרות (אלוהים לעומת השטן, שמרד בו).

היעדר אמונה באלוהים

עריכה
  ערכים מורחבים – אתאיזם, אגנוסטיות, אתאיזם אגנוסטי, כפירה, אפיקורס

אתאיזם הוא דחיית האמונה בקיומם של אלים. יש המסווגים אתאיזם לשני סוגים, אתאיזם חלש ואתאיזם חזק. עמדה ספקנית בשאלת קיום אלוהות שאינה שוללת אותה על הסף נקראת אגנוסטיות .

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  • אל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
  •   אלים, דף שער בספרייה הלאומית
  •   אל, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת, הוצאת ידיעות אחרונות 2009, עמ' 351–355
  2. ^ דוד קאסוטו, האלה ענת: שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות, ירושלים, 1965, עמ' 43.
  3. ^ אליל פירוש: מילים נרדפות, ביטויים ועוד | מילון אבניאון, באתר www.milononline.net
  4. ^ שערי אורה, השער השביעי