אליעזר ברקוביץ

רב והוגה

הרב פרופ' אליעזר ברקוביץאנגלית: Eliezer Berkovits; י"ב אלול ה'תרס"ח,‏ 8 בספטמבר 1908 – כ"א אב ה'תשנ"ב, 20 באוגוסט 1992) היה רב בקהילות יהודיות בגרמניה, אנגליה, אוסטרליה וארה"ב,[1] מחבר תורני, פילוסוף ותאולוג.

אליעזר ברקוביץ
Eliezer Berkovits
לידה 8 בספטמבר 1908
אוראדיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוגוסט 1992 (בגיל 83)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ? – 20 באוגוסט 1992 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים דב ברקוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה הפרס הלאומי לספרים יהודיים (1975) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורותיועריכה

אליעזר נולד לרב דב ברקוביץ בעיר אוראדיה בטרנסילבניה, כיום ברומניה, אז אוסטרו-הונגריה, ולמד בישיבות שונות. בשנת 1924 למד בישיבת פרשבורג, לאחר מכן הגיע לברלין ולמד שם בבית המדרש לרבנים. מורו ורבו היה הרב יחיאל ויינברג, ממנו למד את שיטתו ההלכתית הבהירה בצד לימודי מוסר בשיטת סלבודקה, וממנו הוסמך לרבנות, בנוסף להסמכתו על ידי הרב עקיבא גלזנר, רבה של קלויזנבורג.

הרב ברקוביץ השתלם גם בלימודים כלליים, ובשנת 1933 הוסמך לדוקטור לפילוסופיה על ידי אוניברסיטת ברלין. בשנים 19341939 שימש כרב בקהילת ברלין, בין 1940-1946 שימש כרב בלידס שבאנגליה, בין 1946-1950 שימש כרב בסידני שבאוסטרליה, ובין 1950-1958 שימש כרב בבוסטון שבארה"ב. לבסוף השתקע בשיקגו שם לימד תאולוגיה ומחשבת ישראל בישיבת בית המדרש לתורה (Hebrew Theological College) שבסקוקי הסמוכה לשיקגו, ואף היה ראש החוג לפילוסופיה שם (בית המדרש לתורה נחשב גם לאוניברסיטה פרטית). בשנת 1975 עלה הרב ברקוביץ לארץ, וקבע את מגוריו בירושלים, שם המשיך לכתוב ספרים ומאמרים עד יום מותו. בסך הכל פרסם ברקוביץ תשעה עשר ספרים ועשרות מסות ומאמרים.

לרב ברקוביץ שלושה בנים. בנו בכורו פרופ' אברהם ברקוביץ', שימש כמרצה בפקולטה לאווירונאוטיקה בטכניון. בן נוסף, פרופ' שמשון ברקוביץ שימש כמרצה למתמטיקה באוניברסיטה של מסצ'וסטס (בתחום הקריפטוגרפיה). בנו הצעיר הוא הרב דב ברקוביץ' העומד בראש "בית אב – ליצירה והתחדשות בתורה", מרכז תורני לזכרו של אביו.[2]

בכהונתו כרב בארצות הברית הרב ברקוביץ' עמד בקשרים עם מנהיגי היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, מתוך אמונה שדיאלוג ושיתופי פעולה יביאו לחיזוק הזהות היהודית. כחלק מפעילות זאת יזם את הקמת בית הדין לגיור בדנוור, שפעל בשותפות של כלל הזרמים אך מבלי להתפשר על עקרונות ההלכה: לימוד מעמיק של התורה והמצוות מצד הגר, התחייבות לקיום המצוות הבסיסיות, ומילה וטבילה בפני בית דין אורתודוקסי כשר.[3][4] ליוזמה זו הצטרפו הרבנים האורתודוקסיים הרב סטנלי וגנר והרב שלמה ריסקין.

מספריועריכה

  • תנאי בנישואין ובגט, מוסד הרב קוק, ירושלים, 1966.
  • ההלכה - כוחה ותפקידה, מוסד הרב קוק, ירושלים, 1981.
  • תורת ההגיון בהלכה: הסיבתיות בהלכה, מוסד הרב קוק, ירושלים, 1986.
  • משבר היהדות במדינת היהודים, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 1987.
  • אמונה לאחר השואה, הוצאת שלם בשיתוף יד ושם, ירושלים, תשס"ו.
  • עמו אנכי בצרה, הוצאת שלם בשיתוף יד ושם, ירושלים, תשס"ו.
  • אלוהים, אדם והיסטוריה, הוצאת שלם, ירושלים, התש"ע.
  • מאמרים על יסודות היהדות, בעריכת דוד חזוני ויוסף יצחק ליפשיץ, הוצאת שלם, ירושלים, 2004.

לקריאה נוספתעריכה

  • מאיר רוט, אורתודוקסיה הומאנית - מחשבת ההלכה של הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ד
  • אפרים חמיאל, השפעת רש"ר הירש על הגות אנשי ההלכה המודרניים במאה העשרים, בתוך האמת הכפולה, הוצאת כרמל, ירושלים תשע"ו פרק אחד עשר, עמ' 325–357.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אליעזר ברקוביץ בוויקישיתוף
ממאמריו
אודותיו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רבקה ברקוביץ', Rabbi Professor Eliezer Berkovits
  2. ^ הרב דוב ברקוביץ, באתר "בית אב"
  3. ^ Eliezer Berkovits on conversion: an inclusive Orthodox approach. - Free Online Library, www.thefreelibrary.com
  4. ^ מאמרים על יסודות היהדות, הרב אליעזר ברקוביץ', עמוד 176
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.