אליעזר זוסמן סופר

הרב אליעזר זוסמן סופר (ו' באדר ה'תקפ"ח, פברואר 1828, ברטיסלבה - ט' בתשרי ה'תרס"ג, 10 באוקטובר 1902, פאקש) היה רב וראש ישיבה בקישקונהלש ובפאקש שבהונגריה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה בשלהי המאה ה-19.

הרב אליעזר זוסמן סופר

רבה של פאקש
רבה של פאקש
לידה	1828 ו' באדר ה'תקפ"ח ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרית
פטירה	1902 (בגיל 74 בערך) ט' בתשרי ה'תרס"ג פקש, הונגריה
מקום קבורה	פאקש
מדינה	האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום פעילות	קישקונהלש, פאקש
תקופת הפעילות	?–1902
השתייכות	יהדות אורתודוקסית
רבותיו	חת"ם סופר, ר' אברהם שמואל בנימין סופר, ר' משה שיק
בני דורו	הרב חיים סופר, הרב דוד לייב זילברשטיין
חיבוריו	ראו לקמן
חתנים	הרב עמרם פישר

תולדות חייו

נולד בברטיסלבה (פרסבורג) לרב מרדכי אפרים פישל סופר זוסמן, מתלמידי החת"ם סופר ובנו של ר' זוסמן סופר הראשון, וללאה בת הרב יהודה בריל.

למד בישיבת פרשבורג בשנותיו האחרונות של החת"ם סופר, ולאחר פטירתו למד כ-12 שנה אצל בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר ה"כתב הסופר", שאימצו כבנו לאחר פטירת אביו, ואצל הרב משה שיק בירגין. נסמך לרבנות מידי הרב יחזקאל בנט מנייטרא. היה מחסידיו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז, ואף קיבל ממנו את השטריימל שלו, חרף התנגדותו הנחרצת של אביו לחסידות.

בשנת ה'תרי"ד נשא את יאכט בת הרב יואל אונגר, רבה של פאקש, ועבר להתגורר בסמיכות לחמיו, שם התמנה לדיין, מגיד וראש ישיבה. לאחר כארבע שנים נפטרה אשתו, והוא נשא את אחותה חיה שרה.

בשנת ה'תרי"ז נתמנה לרב העיר קישקונהלש (האלאש), וקיבל גם כתבי הסמכה מהקהילות הסמוכות מיישא , פלדיהז וסאבאד-סאלאש , בנוסף לרבנותו בהאלאש, והוא הגיע לעיתים מזדמנות לדרוש בהן. הוא ייסד ישיבה בהאלאש, כמענה לסמינר שהוקם בעיר. לחם בנאולוגים שפעלו בעירו, בעיקר בתחום בית הכנסת. כשנבנה בית הכנסת החדש (1860), נאבק על כך שהבימה תעמוד במרכז בית הכנסת ולא בחזיתו, וכן שהמחיצות בין עזרת הגברים לעזרת הנשים תהיינה אטומות. לאחר שכמה נאולוגים דרשו להסיר את המחיצות ואיימו שאם המחיצות לא יוסרו הם יקימו בית כנסת ויפתחו את חנויותיהם בשבת, סירב להיענות לדרישותיהם. מאבקיו במשכילים ובנאולוגים הגיעו לידי החרמות והלשנות.

בשנת ה'תרל"ט, לאחר פטירת מהר"ם שיק, קיבל כתב רבנות מקהילת חוסט, אך הוא סרב. גם לכתב הרבנות שקיבל מקהילת פאפה סרב, משום שהבימה בבית הכנסת לא הייתה ממוקמת כמנהגי האורתודוקסים.

בשנת ה'תרמ"ו, לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש. מעברו לפאקש הגיע לאחר מאבק בין שתי הקבוצות העיקריות בקהילה, החרדים והמתחדשים.

בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו בט' בתשרי ה'תרס"ג (10 באוקטובר 1902), ונקבר בה. קהילת רבנותו הראשונה בהאלאש הנציחה אותו בלוח זיכרון גדול בכניסה לבית הכנסת.

התכתב עם רבני הונגריה בדורו, בהם הרב יהודה אסאד, הרב ירמיה לעוו, הרב ישעיה כ"ץ משארושפטק, הרב עמרם גרינוולד מצ'ורנה, הרב שמואל ארנפלד חותנו הרב יואל אונגר.

ספריו

• ילקוט אליעזר - עניינים מלוקטים מהמדרשים על פי סדר הא'-ב', בתוספת ביאור. שלושה כרכים.
• ילקוט סופר על ספר תהילים.
• עט סופר - נושאים ("כללים") בהלכה. ארבעה כרכים.
• דמשק אליעזר - על התורה. שני כרכים.
• ספר המקנה - על הקניינים. שני כרכים.
• מִלֵּאה קטורת - דרשות והספדים.
• יד אליעזר - חידושי אגדה, נדפסו כנספח לספרו של אחיו "פלס חיים".

משפחתו ותלמידיו

אחיו:

• הרב חיים סופר - רבן של מונקאטש ופשט ובעל "מחנה חיים".
• הרב נפתלי סופר - רב ודרשן בטפולטשין, קדלבורג, ראזוביץ' ופטשיניידורף, בעל 'בית נפתלי', 'מטה נפתלי', 'שער נפתלי' ועוד.
• ר' יעקב שלום.

בניו:

• הרב ישראל מרדכי אפרים פישל סופר כיהן כרבה של שארוואר, בעל "זיכרון אפרים".
  • נכדו הרב מנחם סופר כיהן כרבה של טרגו מורש, בעל "מנחם משיב".
  • נכדו הרב יצחק צבי סופר כיהן כרבה של טמשוואר.
  • נכדו הרב אברהם יעקב סופר כיהן כרב בטט
• בנו הרב יוסף לייב סופר כיהן כרבה של דרצ'קה וממלא מקום אביו בפאקש, בעל "ילקוט סופר".
• הרב שמעון סופר
• הרב יהודה סופר
• הרב שמואל בנימין סופר

חתניו:

• הרב עמרם פישר
• הרב יצחק יעקב בלום

תלמידיו:

• הרב פנחס הכהן שטיינר - רבה של אולאק.

לקריאה נוספת

• רבי שמחה בונם דוד סופר, תולדות רבי זוסמן סופר, ירושלים תשכ"ו, באתר אוצר החכמה.
• שמואל הכהן וינגרטן, החתם סופר ותלמידיו, עמ' (סג-סה).
• יוסף יצחק כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים עמ' .
• שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, עמ' .
• הרב נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, עמ' 57 סימן 2646

קישורים חיצוניים

• אליעזר זוסמאן בן מרדכי אפרים פישל סופר (1828-1902), דף שער בספרייה הלאומית