אליעזר שלו

רופא נשים ישראלי

אליעזר שלו (נולד ב-12 בנובמבר 1948) הוא רופא נשים ישראלי, פרופסור מן המניין ודיקן לשעבר של הפקולטה לרפואה בטכניון. נמנה עם מקימי המכון הטכנולוגי גואנגדונג-טכניון בסין. משמש גם בתפקיד יו"ר המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה במשרד הבריאות. ממייסדי תחום האולטרסאונד הגינקולוגי בישראל, בעבר שימש כמנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז רפואי העמק וכיו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, החל מ-2022 מכהן בתור נשיא מכללת תל חי.

אליעזר שלו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 בנובמבר 1948 (בן 75)
עפולה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
  • מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (1 בינואר 201731 בדצמבר 2018)
  • מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (1 בינואר 201931 בדצמבר 2020)
  • המכללה האקדמית תל-חי (15 בפברואר 2022)
  • מרכז רפואי העמק (1 בינואר 198931 בדצמבר 2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אליעזר שלו נולד בעפולה לחנה (לבית שטרן) ומשה שדלצקי, אחיהם הצעיר של אריק, יונה ונורית. השלים את לימודיו התיכוניים בעפולה, במגמה ביולוגית, ובנובמבר 1966 התגייס לסיירת גולני בה עשה את כל שירותו הצבאי.

לימודי רפואה והתמחות עריכה

אליעזר שלו החל את לימודי הרפואה בשנת 1970 באוניברסיטת בולוניה באיטליה, והמשיך בשנים 19731976 בטכניון בחיפה. בשנת 1977, לאחר סיום שנת סטאז' בבית החולים העמק, החל את התמחותו ברפואת נשים, מיילדות ופריון וקיבל את תעודת המומחיות בשנת 1983.

בשנת 1982, במהלך התמחותו, נסע להשתלמות בבית החולים ע"ש המלכה שרלוט ובית החולים צ'לסי בלונדון, המשויכים לאוניברסיטת לונדון (כיום לאימפריאל קולג'). בלונדון התמחה בבדיקות דימות מסוג אולטרסאונד במיילדות, תחום שהיה בין מייסדיו בישראל; הוא היה ליו"ר הנבחר הראשון של החברה הישראלית לאולטרסאונד,[1] ובעודו בעפולה ב-1981 הדגים טכניקה חדשה לזיהוי מין העובר באולטרסאונד.[2]

בשנות התמחותו שלו חקר את הפיזיולוגיה העוברית, ובפרט את התרגלות העובר לגירויי קול. בנוסף, הוא ביצע בתקופה הזו פעולה חלוצית לדגימת דם מחבל הטבור במהלך היריון,[3] ניתוח תוך-רחמי במצב של חסימת מוצא שלפוחית השתן,[4] וטיפולים תוך-רחמיים נוספים בעוברים חולים, כגון מתן טסיות דם לעוברים עם הפרעות בקרישת דם והחייאת עובר בעודו ברחם.[5]

מחלקת נשים בבי"ח העמק עריכה

בשנת 1988 הוזמן על ידי פרופסור שלמה משיח מהמרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר להקים שם יחידת אולטראסאונד, אך בשנת 1989 חזר לעפולה כדי לקבל את הניהול בפועל של מחלקת נשים ויולדות במרכז רפואי העמק.

הפקולטה לרפואה בטכניון עריכה

בשנים 20032010 שלו הרחיב ופיתח את התוכנית לסטודנטים אמריקאים בפקולטה לרפואה בטכניון, ובשנים 2005–2010 שימש גם כמשנה לדיקן הפקולטה לרפואה. בשנת 2011 נבחר לדיקאן הפקולטה לרפואה בטכניון, תפקיד שאותו מילא עד 2016. כדיקן בין השאר שינה את מבנה הפקולטה לרפואה, ממחלקות הוראה למחלקות מחקר, ופתח תואר של פרופסור מן המניין קליני.

שלו כיהן בתפקידים מקצועיים וציבוריים שונים: יו"ר נבחר ראשון של החברה הישראלית לאולטרסאונד, מיילדות וגינקולוגיה (19951999), יו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה (2005–2008) ויו"ר הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בנושא טכנולוגיה ומכשור רפואי (2008–2011). בשנים 20092015 שימש כחבר במועצה האסייתית-אוסטרלית למיילדות וגינקולוגיה, ובשנים 20012007 כחבר בוועדות המייעצות הקבועות של הארגון הבינלאומי למילדות וגינקולוגיה, בנושאי אולטרסאונד, רפואת העובר ובריאות האישה. החל משנת 2013 הוא משמש כיו"ר המועצה הלאומית למיילדות, נאונטולוגיה וגנטיקה במשרד הבריאות (מועצה בה הוא חבר משנת 1996).

גואנגדונג-טכניון עריכה

בשנת 2017 נחנך המכון הטכנולוגי גואנגדונג-טכניון (GTIIT) בסין בחסות הטכניון, ועם הקמת המוסד מונה שלו לתפקיד סגן נשיא לאקדמיה ומחקר.[6] בשנת 2018 שלו החליף את פרופסור אהרן צ'חנובר בתפקיד המשנה לנגיד המוסד.

אות מפעל חיים עריכה

בשנת 2017 זכה שלו באות מפעל חיים המוענק לעובד העוסק במקצועות הבריאות, בנימוקים לפרס כתב שר הבריאות יעקב ליצמן ”פעילותו בתחום רפואת הנשים, המיילדות והפריון, קידמה רבות את הטיפול המקצועי בארץ בכלל ובפריפריה בפרט. [...] תרומה נוספת שלא תסולא בפז היא קידום הפקולטה לרפואה בטכניון כמובילה בתחומה, וקידום המועצה הלאומית לרפואת נשים, יילודים וגנטיקה שבראשה הוא עומד”.[7]

שלו גר בבנימינה, נשוי לפרופ' סתוית אלון-שלו, רופאה גנטיקאית במרכז הרפואי העמק, ואב לחמישה ילדים.

מחקר עריכה

בשנת 1994 החל אליעזר שלו את המסלול האקדמי כשהקים בבית החולים העמק מעבדה למחקר בסיסי בפריון. בשנת 2004 מונה לפרופסור מן המניין למיילדות וגינקולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, וקיבל את פרס מיוריאל ודוד ג'קנאו על תרומה לחינוך והוראה בטכניון.

הוא הנחה תלמידי מחקר רבים ופרסם למעלה מ-250 מאמרים מדעיים ופרקים לספרים במגוון נושאים בתחומי התעניינותו המקצועיים, ובכלל זה רפואת העובר ומחקר בסיסי של הפריון (בייחוד השתרשות העובר ומנגנון הלידה). בעשור האחרון אליעזר שלו מתמקד במחקר מעבדתי בסיסי במנגנונים המעורבים בהתפתחות הלידה, ובהכוונת תאי גזע ליצירת תאי נבט. משנת 2009 הוא מופקד על הקתדרה האקדמית ע"ש מיני וראובן פינקלשטיין בטכניון.

פרסומים נבחרים עריכה

  • Shalev E, Goldman S, Ben-Shlomo I. The balance between matrix metalloproteinases (MMP)-9 and –2 and their tissue inhibitor (TIMP)-1 in luteinized cells between women with the polycystic ovary syndrome and normal ovulatory women. Mol Hum Reprod 2001;7:325-331.
  • Ulug U, Goldman S, Ben-Shlomo I, Shalev E. Matrix metalloproteinases (MMP) 2 and 9 and their tissue inhibitor-1 in human term decidua and fetal membranes: the effect of PGF2a and indomethacin. Mol Hum Reprod 2001 7:1187-1193.
  • Goldman S, Weiss A, Eyali V, Shalev E. Differential activity of the gelatinases (Matrix-Metalloproteinases 9 and 2) in the fetal membranes and decidua, associated with labor. Mol Hum Reprod 2003; 9:1-7.
  • Weiss A, Goldman S, Ben Shlomo I, Eyali V, Leibovitz S, Shalev E. Pharmacological Inhibition of Matrix Metalloproteinases in the Human Term Decidua and Fetal Membranes. Am J Obstet Gynecol 2003;186;1758-63.
  • Staun-Ram E, Goldman S, Gabarin D, Shalev E. Invasion properties and MMP expression of early trophoblast cells (6-8 gestation) resembles the JAR Choriocarcinoma Cell-line behavior, but differ from trophoblast cells of 9-12 gestation. Reprod Biol Endocrinol 2004; 2(1):59-72
  • Goldman S, Weiss A, Almalah I, Shalev E. Progesterone receptor expression in human decidua and fetal membranes before and after contractions: possible mechanism for functional progesterone withdrawal. Mol Hum Reprod 2005;11;269-277.
  • Goldman S and Shalev E. Difference in progesterone receptor isoforms ratio, between early and late first trimester human trophoblast, is associated with differential cell invasion and Matrix Metalloproteinase2 (MMP2) expression. Biol Reprod 2006 Jan;74(1):13-22.
  • Goldman S, Weiss A, Shalev E. The effect of progesterone on gelatinase expression in the decidua and fetal membranes before and after contractions. Am J Obstet Gynecol 2007;197:521.e1-521.e7.
  • Goldman S and Shalev E. Progesterone receptor isoforms profile, modulate matrix metalloproteinase 2 expression in the decidua. Am J Obstet Gynecol, 2007;197(6):604.e1-8.
  • Staun-Ram E, Goldman S, Shalev E. p53 mediates Epidermal Growth Factor (EGF) induction of MMP-2 transcription and trophoblast invasion. Placenta 2009;30(12):1029-36.
  • Staun-Ram E, Goldman S, Shalev E. Ets-2 and p53 mediate cAMP-induced MMP-2 expression, activity and trophoblast invasion. Reprod Biol Endocrinol 2009;7:135.
  • Evron A, Goldman S, Shalev E. Effect of primary human endometrial stromal cells on epithelial cell receptivity and protein expression is dependent on menstrual cycle stage. Hum Reprod 2011;26(1):176-90.
  • Shalev E: Anomalies of the placenta and umbillical cord, in: Chervenak, F. Issacson, G. Campbell, S.(eds). “Textbook of ultrasound in obstetric and gynecology”. Boston: Little, Brown and CO. 1993, p 1083-1097.
  • Harduf H, Goldman S, Shalev E. Endometrial receptors mediate spheroids-endometrial attachment. VDM publishing house ltd. Saabrucken, Germany 2009.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מאמר מערכת, "איני עוסק ברפואה פרטית כבר שנים; חייב להיות איזון בין הרפואה הפרטית לציבורית", באתר דוקטורס אונלי, 19 במרץ 2017
  2. ^ Shalev E, Weiner E, Zuckerman H (1981). "Ultrasound determination of fetal sex". American Journal of Obstetrics and Gynecology. 141 (5): 582-3. DOI: 10.1016/s0002-9378(15)33281-6 PMID: 7294083
  3. ^ Shalev E, Dan U, Weiner E, Romano Shabtai, Giselevitz J, Mashiach S (1989). "Prenatal diagnosis using sonographic guided cordocentesis". Journal of Perinatal Medicine. 17 (6): 393-8. DOI: 10.1515/jpme.1989.17.6.393 PMID: 2699744
  4. ^ Shalev E, Weiner E, Feldman E, Sudarsky M, Shmilowitz L, Zuckerman H (1984). "External bladder--amniotic fluid shunt for fetal urinary tract obstruction". Obstetrics & Gynecology. 63 (3 Suppl): 31S-34S. PMID: 6538325
  5. ^ Shalev E, Peleg D (1993). "Fetal cardiac resuscitation". Lancet. 341: 305-6. DOI: 10.1016/0140-6736(93)92657-f PMID: 8093938
  6. ^ אבי בליזובסקי, "מכון חדש: הסינים ילמדו חדשנות מהישראלים", באתר אנשים ומחשבים, 26 בדצמבר 2017
  7. ^ "לתפארת מדינת ישראל", באתר מרכז רפואי העמק