פתיחת התפריט הראשי

אליעז ראובן-דנדקר (נולד ב-10 ביוני 1983) הוא סופר, מוציא לאור, מרצה, ארכיונאי, אמן נטוריזם ויזואלי ופעיל חברתי ישראלי מקהילת בני ישראל מהודו.

אליעז נחשב[דרוש מקור] בין היוצרים הבודדים בישראל הכותב על קהילות יוצאי הודו בישראל בשפה העברית, יחד עם הסופרת אילנה שזור.

נעוריו ותחילת דרכועריכה

נולד באור עקיבא כבן זקונים אחרי בן ובת, להוריו ריימונד בנימין דנדקר, רואה חשבון במקצועו וסימה (שמחה) משה נוגאוקר, טכנאית אלקטרוניקה במקצועה.

אביו סרב לקבל הכרה בכך אך לקה בפוסט טראומה במהלך שירותו הצבאי במלחמות: מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה.

דור רביעי בעיר וצאצא לנשיאי הקהילה (הקמודן מוכאדם) מצד אביו וביניהם: שמואל יחזקאל דיווקר, דאדא קמודן ושמואל מוזס נאגבקר, מצד אמו צאצא למתיישבי בני הקהילה בקראצ'י ועדן.

משפחתו לקחה חלק במחאה הראשונה במדינת ישראל, המחאה השקטה של הבני ישראל מהודו בהנהגת אייזיק (אק איי) דיווקר בשנת 1951–1952 ובמחאה השנייה של העדה בהנהגת שמשון שמשון (קילקר) ו-דויד רחמים שלום (אגרוורקר) בתחילת שנות ה-60.

בנערותו היה פעיל בארגוני נוער בעירו תחת הובלתו של שלומי אבני (לעתיד מועמד לראשות העיר). בשנת 2001 התגייס, ושירת כלוחם קרבי בגדוד שמשון (קלע סער). השתתף בלחימה ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה בשירותו הסדיר ובמבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן בשירות מילואים, השתחרר משירות פעיל בסוף שנת 2018 לאחר שאובחן כלוקה בהפרעת דחק פוסט-טראומטית עקב שירותו הצבאי.

פעילות חברתית וספרותיתעריכה

בין השנים 2005-2010 עבד כקצין אבטחה בספינות נופש איטלקיות ובמהלך עבודה זו ביקר בכ-80 מדינות שונות אשר במהלכן יצר קשרים עם קהילות יהודיות מקומיות אשר עודדו את כתיבתו על קהילתו שלו. בשנת 2005 כתב אליעז את מאמרו הראשון לעיתון האמריקאי, "הלפיד" מגזין העוסק ביהדות.

בשנת 2010 כתב וערך לאתר המורשת של הבני ישראל מהודו בראשות החוקר ניסים מוזס. לקח חלק בספרו של ניסים מוזס "בני-ישראל מהודו-מורשת ומנהגים", עזב בתחילת שנת 2015 עקב חילוקי דעות עם מנהל מרכז המורשת, ניסים, ויצא לדרכו העצמאית. במקביל החל לשתף פעולה עם החוקר הגנאלוגי צור ישראל ומוזכר בספרו "סיפורי סבא וסבתא" משנת 2011.

בשנת 2013 נוצר קשר בינו ובין הסופרת אילנה שזור עמה לקח חלק בכתיבת מאמרים רבים, עריכת סרטים דוקומנטרים קצרים (יחד עם הצלם דניאל ראובן) ונאומים מעל במות ברחבי הארץ, כמו כן לקח חלק מעמיק בספרה השני "אמא הודו, אבא ישראל", בו גם השתתף בכתיבה.

בשנת 2015 יצא למסעו השני להודו בו תיעד את תרבות יוצאי הודו, בתי הכנסת, בתי העלמין והקהילה ובמהלך מסע זה כתב את הטיוטות לשני ספריו הראשונים. בשנת 2016 פרסם סדרת כתבות עם העיתונאי ההודי אונקאר קרמבלקר על יהדות הודו בעיתון המהרשטרי "לוקמאת'".

באותה השנה הצטרף לעמותת "רזי גחלת" של הפעיל החברתי ראובן רימונד ומוזכר בספרו "הפלא ה-8", ובסוף שנת 2017 היה בין מייסדי הקבוצה "הדור החדש ליוצאי הודו בישראל" יחד עם אילנה שזור, הקבוצה פועלת לקידום הפעילות התרבותית של יוצאי הודו בישראל בין היתר זו הקבוצה שקידמה את הכנסת טקס המלידה של קהילת הבני ישראל מהודו יחד עם פרויקט הלו"ז העברי בראשות חלי טביבי ברקת ללוח השנה הישראלי. קבוצת הדור החדש אף ארגנה את אירועי: "הכרמלידה ה-1", "אירוע מחווה 67 שנים למחאה השקטה" בין היתר.

בדצמבר שנת 2017 הקים את ההוצאה לאור "קמודן מוכאדם" העוסקת ביצירות של יוצאי הודו בישראל. ביוני 2016 הוציא את ספרו הראשון, "הענף השונה" ולאחר עבודתו על הספר "אמא הודו, אבא ישראל" בשנת 2017 הוציא את ספרו השני, "אז, מה הקר שלך?" בשנת 2018. בתחילת 2019 פרסם הוצאת 2 ספרים נוספים: "הג'אמט- א. נשים מעוררי השראה מקהילת הבני-ישראל" ו-"המדריך לבני ישראלי המתחיל". בשנת 2020 עתיד לצאת ספרו "שוק על ירך-יומני פוסט טראומה".

בנוסף אליעז משתף פעולה בתערוכות, ספרים ומיזמים עם המאייר והמשורר דייב יעקב (מייסד מגזין ג'נדרטאק), המעצבת שמרית לוי, היזם גולן שריקר, האמן מידד אליהו והזמרת ליאורה יצחק לקידום נראות קהילת יוצאי הודו בישראל.

מרבה להתראיין בתקשורת הבינלאומית וכתבות עליו פורסמו בארצות הברית, הודו, סין וג'מייקה כמו גם בישראל בנושאי הקהילה בארץ.

נטוריזם ואומנות קלאסיתעריכה

משנת 2005 פעל לקידום רעיון הנטוריזם בארץ כולל קידום עמותות נטוריסטיות ופסטיבל פשוט עד שנת 2012, אז לקח עניינו בחקר יהדות הודו תפקיד מרכזי יותר.

בין השנים 2010–2015 עסק באומנות ויזואלית אשר התפרסמה בארץ ובחו"ל במספר תערוכות ביניהם: "שדים ומלאכים" (הצילום הנבחר לשנת 2011 של מגזין ווג לאומנות באיטליה), "רועים בשדה", "ספרטקוס", "היער הקדמון", "צליבת היהודי" ועוד. הוא שיתף פעולה במיזמים הן בארץ והן באירופה וברזיל בנושא.

בספטמבר 2011 השתתף בצילום הנטוריסטי הגדול ביותר שנעשה במזרח התיכון אי פעם על ידי הצלם ספנסר טוניק ולקח חלק בפרסום המייצג הן בעיתונות בארץ והן בחו"ל, הקונספט היה להעלות את המודעות העולמית לנסיגת ים המלח. בשנת 2014 השתתף בתפקיד מינורי בהצגה "חמוצ" של היוצר ג'ייסון דנינו-הולט (בקרדיטים הופיע בטעות כאליעז דנקנר).

בשנת 2018 השתתף במיצב "אני בוחרת אחרת" של אפרת (אפי) ועקנין.

חיים אישייםעריכה

משנת 2017 אליעז נשוי למעצבת הפנים עינת דנדקר (מדז'יבובסקי).

ספריועריכה

  • אליעז ראובן-דנדקר, הענף השונה, הוצאת קמודן מוכאדם, 2016
  • אילנה שזור, אמא הודו, אבא ישראל, הוצאת קמודן מוכאדם, 2017
  • אליעז ראובן-דנדקר, אז, מה הקר שלך?, הוצאת קמודן מוכאדם בסיוע מרכז מורשת יהדות קוצ'ין, 2018
  • אליעז ראובן-דנדקר, המדריך לבני ישראלי המתחיל-תרבות, היסטוריה ומנהגים, הוצאת קמודן מוכאדם, 2019
  • אליעז ראובן-דנדקר, הג'אמט-א.נשים מעוררי השראה מקהילת הבני ישראל מהודו, הוצאת קמודן מוכאדם, 2019

קישורים חיצונייםעריכה