אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21

טורניר כדורגל

אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21[1], או בקצרה היורו לנבחרות צעירות (עד גיל 21), היא אליפות כדורגל שנערכת כל שנתיים על ידי התאחדות הכדורגל האירופית, אופ"א. האליפות, במתכונתה הנוכחית, התקיימה לראשונה ב-1978. לפני כן, קיימה אופ"א את גביע האתגר עד גיל 23 (בשנים 1967–1970).

אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21
UEFA Under-21.gif
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1978
ארגון מפעיל אופ"א
מספר מתמודדים 16
יבשת אירופה
שמות קודמים גביע האתגר
אלוף/ה נוכחי/ת גרמניה
הכי הרבה זכיות ספרד, איטליה (5 זכיות)
UEFA U-21 Championship

עד שנת 2006 התקיימה האליפות בשנים זוגיות, ועמדה בצילם של המונדיאל ואליפות אירופה בכדורגל המתקיימים באותן שנים. החל מ-2007 האליפות נערכת בשנים אי-זוגיות, כך שהיא האירוע המרכזי לנבחרות כדורגל אירופיות באותן שנים.

הגבלת הגיל באליפות החלה כבר באליפות הראשונה והיא נותרה על כנה מאז. לשחקן מותר להשתתף באליפות גם כאשר הוא בן 23, אך זאת בתנאי שאת המוקדמות הוא שיחק כשהוא טרם הגיע לגיל 21.

באליפות 2007 השתתפה לראשונה הנבחרת הצעירה של ישראל.

ישראל אירחה את אליפות אירופה לשנת 2013, אליה העפילה אוטומטית כמארחת הטורניר.

החל מהטורניר שהיה ב-2021 שיתקיים בסלובניה ובהונגריה, מספר המדינות המשתתפות בטורניר הגמר הוגדל משתים עשרה לשש עשרה נבחרות.

היסטוריהעריכה

גביע האתגר לנבחרות אירופיות עד גיל 23עריכה

קודם לאליפות זו, התקיים גביע האתגר עד גיל 23 שרץ בין השנים 1967 עד 1970.

שיטת אליפות זו שהונהגה בשנים אלו פעלה בצורה הנ"ל: בכל עונה התמודדה אלופת הטורניר אשתקד מול קבוצה אחרת שנבחרה באופן אקראי מתוך הקבוצות ששיחקו באליפות, שיטה שלא החזיקה מעמד שנים רבות והוחלפה לאחר מספר שנים מעטות.

תאריך מארחת זוכה תוצאה סגנית
יוני 1967 בולגריה  בולגריה בולגריה  בולגריה 2-3 מזרח גרמניה  מזרח גרמניה
ספטמבר 1967 בולגריה  בולגריה 0-6 פינלנד  פינלנד
נובמבר 1967 בולגריה  בולגריה 1-2 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
אפריל 1968 בולגריה  בולגריה 1-3 הולנד  הולנד
אוקטובר 1968 יוגוסלביה  יוגוסלביה יוגוסלביה  יוגוסלביה 1-2 בולגריה  בולגריה
יוני 1969 יוגוסלביה  יוגוסלביה 0-3 ספרד 1939  ספרד
נובמבר 1969 יוגוסלביה  יוגוסלביה 0-2 שוודיה  שוודיה
מרץ 1970 יוגוסלביה  יוגוסלביה 1-5 יוון 1828  יוון

אליפות אירופה עד גיל 23עריכה

בשנת 1970 הוחלט לקיים אליפות רשמית עד גיל 23. גביע זה שוחק על בסיס משחקי בית-חוץ במשך שנתיים, והתקיימו 3 טורנירים:

טורניר 1972, שהתקיים בין השנים 1970–1972, טורניר 1974 שהתקיים בין השנים 1972–1974, וטורניר 1976, שהתקיים בין השנים 1974–1976. הטורניר התנהל במקביל לטורניר הראשי שכבר קיים - טורניר אופ"א לגילאים הצעירים, שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה (כיום אלו התחרויות עד גיל 19). בסביבות 1980, אופ"א ביצעה רפורמה בתחרויות הסגל הצעירות שלה וארגנה אותן מחדש על סמך הגבלת גיל בלבד, והגיל הוגבל ל-21.

טורניר עיר מארחת אלופה תוצאה סגנית
1972 מוסקבה ברית המועצות  ברית המועצות 2-2 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
אוסטרבה צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 1-3 ברית המועצות  ברית המועצות
צ'כוסלובקיה מנצחת 3-5 בסיכום שני המשחקים
1974 דרזדן מזרח גרמניה  מזרח גרמניה 2-3 הונגריה  הונגריה
בודפשט הונגריה  הונגריה 0-4 מזרח גרמניה  מזרח גרמניה
הונגריה מנצחת 6-3 בסיכום שני המשחקים
1976 בודפשט הונגריה  הונגריה 1-1 ברית המועצות  ברית המועצות
מוסקבה ברית המועצות  ברית המועצות 1-2 הונגריה  הונגריה
ברית המועצות מנצחת 2-3 בסיכום שני המשחקים

אליפות אירופה עד גיל 21עריכה

לאחר סיום האליפות האחרונה עד גיל 23, ב-1976, מגבלת הגיל הופחתה ל-21 לאליפות 1978 והיא נשארה כך מאז. כאשר כדי להיות זכאים להירשם לטורניר הגמר ב-2021, שחקנים צריכים להיוולד בשנת 1998 או אחריה. רבים יכולים להיות בני 23 בפועל עד שיתקיים טורניר הגמר; עם זאת, כאשר החל שלבי ההעפלה המוקדמים (2019) כל השחקנים היו בני 21 ומטה.

משחקים עד גיל 21 נערכו בדרך כלל ביום שלפני משחקי בינלאומי בכירים, ובמידת האפשר, נערכו אותן קבוצות מוקדמות ומשחקים. זה השתנה מאז האליפות המקוצרת של 2006/2007.

טורניר זה משמש גם כמוקדמות לאולימפיאדת הקיץ מאז הטורניר של 1992. זה נחשב לקפיצת מדרגה לעבר הנבחרת הבוגרת וצמצום שיח פוליטי שהיה קיים קודם לכן סביב המשחקים האולימפיים על מעמדם התעסוקתי של שחקנים מחוץ לספורט. שחקנים כמו זוכי מונדיאל 2014, מסוט אוזיל, קלאס יאן הנטלאר, לואיש פיגו, פטר צ'ך, זוכה גביע העולם 2010 איקר קסיאס, זוכי גביע העולם 2006 פרנצ'סקו טוטי, פאביו קנבארו, ג'אנלואיג'י בופון, אלברטו ג'ילארדינו ואנדראה פירלו, הזוכה גאורגיוס קראגוניס, כולם החלו את הקריירה הבינלאומית שלהם בנבחרות הנוער עד גיל 21 והתגלו בטורנירים אלו.

גרמניה היא האלופה המכהנת מ-2021, לאחר שניצחה את פורטוגל 1–0 בגמר. את הגמר בתחרות 2021 אירחו הונגריה וסלובניה.

פורמטעריכה

עד לתחרות 1992 וכולל, חולקו כל הנרשמים לשמונה בתי מוקדמות, שמונה המנצחים בהן היו למשחקי נוקאאוט רבע הגמר. שאר המשחקים נערכו על בסיס זוג משחקים, בית וחוץ כדי לקבוע את המנצחת שתעלה לרבע הגמר.

לתחרות 1994, נבחרה אחת המועמדות לחצי הגמר, צרפת, כמארחת לחצי הגמר (במשחק אחד), הפלייאוף השלישי והגמר. באופן דומה, ספרד נבחרה לארח את ארבעת המשחקים האחרונים ב-1996.

החל משנת 1998, נעשה שימוש בתשע בתי מוקדמות, שכן ההשתתפות הגיעה ל-46 נבחרות, כמעט כפול מ-24 הנבחרות שנרשמו ב-1976. שבעת הקבוצות במקום הראשון בבתים העפילו אוטומטית לגמר, בעוד שהקבוצות השמיני והתשיעי היו הנבחרות במקום השני הטובות ביותר, יוון ואנגליה שיחקו צמד משחקים בפלייאוף העפלה לטורניר הגמר. המשחקים הנותרים, מרבע הגמר ואילך, נערכו ברומניה, אחת משמונת הקבוצות שהעפילו לטורניר הגמר.

בתחרות בשנת 2000 היו גם תשע קבוצות, אבל תשע הקבוצות המנצחות ושבע הסגנות האלו נכנסו לפלייאוף עם צמד משחקים על מנת להכריע את שמונה המעפילות. מתוכם נבחרה סלובקיה כמארחת הטורניר. בפעם הראשונה, שלב הבתים בטורניר הגמר נכנס לתוקף, כאשר שני מנצחות הבתים התמודדו בגמר, ושתי סגנות אלופת התמודדו בפלייאוף במקום השלישי. המבנה ב-2002 היה זהה, למעט הכנסת סיבוב חצי-גמר לאחר שלב הבתים של הטורניר גמר. שווייץ אירחה את גמר 2002.

בשנת 2004, נעשה שימוש בעשר קבוצות מוקדמות, כאשר מנצחות הבתים ושש הסגניות הטובות ביותר נכנסו לפלייאוף. גרמניה אירחה באותה שנה. עבור 2006, שתי הנבחרות המובילות של שמונה בתי מוקדמות סיפקו את 16 הנבחרות לפלייאוף, שנערך בנובמבר 2005. פורטוגל אירחה את טורניר הגמר.

החל מ-2007 בוצע שינוי בגלל שהקבוצות הבכירות של מדינות רבות בחרו לעתים קרובות לקדם שחקנים מקבוצת עד גיל 21 שלהן, כאשר קמפיין המוקדמות שלהן התארך. זירוז הטורנירים אפשר לשחקנים יותר זמן להתפתח בנבחרת עד גיל 21 במקום לעלות מוקדם מדי ולהכנס בסופו של דבר למילואים של הקבוצות הבוגרות.

התחרות של 2007 החלה למעשה לפני טורניר הגמר של 2006, עם סבב מוקדמות להדחה של שמונה מהמדינות המדורגות הנמוכות ביותר. לראשונה, המארחת (הולנד) הוכרעה עוד לפני שלב המוקדמות. כמארחים, הולנד העפילה אוטומטית לטורניר הגמר. במקרה, נבחרת הולנד זכתה בטורניר 2006 - כאשר מחזיקת הגביע הייתה בדרך כלל מעפילה אוטומטית לטורניר הבא. שאר האומות הוגרלו כולן לארבע עשרה בתים של שלוש קבוצות. 14 מנצחי הבתים צורפו בפלייאוף כפול כדי להכריע את שבעת המוקדמות לצד המארחים.

מ-2009 עד 2015, נעשה שימוש בעשר בתי מוקדמות, כאשר מנצחי הקבוצות וארבע הסגנות הטובות ביותר נכנסו לפלייאוף עם צמד משחקים.

גמר 2015 היה אמור להיות מהדורת שמונה הקבוצות האחרונות, שכן אופ"א הרחיבה את הטורניר ל-12 קבוצות החל מטורניר 2017.

ב-6 בפברואר 2019, הוועד הפועל של אופ"א החליט על הגדלת מספר המשתתפות בטורניר הגמר ל16 קבוצות, החל מהטורניר של 2021.

זוכות באליפות אירופה עד גיל 21עריכה

גמר מקומות 3 ו-4 תארים אישיים
שנה מארחת זוכה תוצאה סגנית השחקן המצטיין

(שחקן הזהב)

מלך השערים

(נעל הזהב)

1978 על בסיס משחקי בית/חוץ

ללא מארחת

יוגוסלביה  יוגוסלביה 0-1 מזרח גרמניה  מזרח גרמניה בולגריה  בולגריה ו-אנגליה  אנגליה יוגוסלביה  ואהיד חלילודז'יץ' לא נבחר
4-4
4-5
1980 ברית המועצות  ברית המועצות 0-0 מזרח גרמניה  מזרח גרמניה יוגוסלביה  יוגוסלביה ו-אנגליה  אנגליה ברית המועצות  אנטולי דמיאננקו לא נבחר
0-1
0-1
1982 אנגליה  אנגליה 1-3 גרמניה  מערב גרמניה סקוטלנד  סקוטלנד ו-ברית המועצות  ברית המועצות מערב גרמניה  רודי פלר לא נבחר
3-2
4-5
1984 אנגליה  אנגליה 1-0 ספרד  ספרד איטליה  איטליה ו-יוגוסלביה  יוגוסלביה אנגליה  מארק הייטלי לא נבחר
0-2
1-2
1986 ספרד  ספרד 2-1 איטליה  איטליה אנגליה  אנגליה ו-הונגריה  הונגריה ספרד  מנולו סנצ'יס לא נבחר
1-2
3-3
(0-3פ')
1988 צרפת  צרפת 0-0 יוון  יוון אנגליה  אנגליה ו-הולנד  הולנד צרפת  לורן בלאן לא נבחר
0-3
0-3
1990 ברית המועצות  ברית המועצות 2-4 יוגוסלביה  יוגוסלביה איטליה  איטליה ו-שוודיה  שוודיה יוגוסלביה  דאבור שוקר לא נבחר
1-3
3-7
1992 איטליה  איטליה 0-2 שוודיה  שוודיה דנמרק  דנמרק ו-סקוטלנד  סקוטלנד איטליה  רנאטו בוסו לא נבחר
1-0
1-2
מאז שנת 1994 ואילך, מארחת הטורניר הייתה שותפה בטורניר הגמר.
1994 צרפת  צרפת איטליה  איטליה 0-1 פורטוגל  פורטוגל ספרד  ספרד 1-2 צרפת  צרפת פורטוגל  לואיש פיגו לא נבחר
1996 ספרד  ספרד איטליה  איטליה 1-1
(2-4פ')
ספרד  ספרד צרפת  צרפת 0-1 סקוטלנד  סקוטלנד איטליה  פאביו קנבארו לא נבחר
1998 רומניה  רומניה ספרד  ספרד 0-1 יוון  יוון נורווגיה  נורווגיה 0-2 הולנד  הולנד ספרד  פרנססק ארנאו לא נבחר
2000 סלובקיה  סלובקיה איטליה  איטליה 1-2 צ'כיה  צ'כיה ספרד  ספרד 0-1 סלובקיה  סלובקיה איטליה  אנדראה פירלו איטליה  אנדראה פירלו

(3 שערים)

2002 שווייץ  שווייץ צ'כיה  צ'כיה 0-0
(1-3פ')
צרפת  צרפת איטליה  איטליה ו-שוויץ  שוויץ צ'כיה  פטר צ'ך איטליה  מאסימו מאקרונה

(3 שערים)

2004 גרמניה  גרמניה איטליה  איטליה 0-3 סרביה ומונטנגרו  סרביה ומונטנגרו פורטוגל  פורטוגל 2-3
(אחרי הארכה)
שוודיה  שוודיה איטליה  אלברטו ג'ילארדינו איטליה  אלברטו ג'ילארדינו

(4 שערים)

2006 פורטוגל  פורטוגל הולנד  הולנד 0-3 אוקראינה  אוקראינה צרפת  צרפת ו-סרביה ומונטנגרו  סרביה ומונטנגרו הולנד  קלאס יאן הונטלאר הולנד  קלאס יאן הונטלאר

(4 שערים)

2007 הולנד  הולנד הולנד  הולנד 1-4 סרביה  סרביה בלגיה  בלגיה ו-אנגליה  אנגליה הולנד  רויסטון דרנטה הולנד  מסיו ריחטרס

(4 שערים)

2009 שוודיה  שוודיה גרמניה  גרמניה 0-4 אנגליה  אנגליה איטליה  איטליה ו-שוודיה  שוודיה שוודיה  מרקוס ברג שוודיה  מרקוס ברג

(7 שערים)

2011 דנמרק  דנמרק ספרד  ספרד 0-2 שווייץ  שווייץ בלארוס  בלארוס 0-1 צ'כיה  צ'כיה ספרד  חואן מאטה ספרד  אדריאן לופס

(5 שערים)

2013 ישראל  ישראל ספרד  ספרד 2-4 איטליה  איטליה הולנד  הולנד ו-נורווגיה  נורווגיה ספרד  טיאגו אלקנטרה ספרד  אלברו מוראטה

(4 שערים)

2015 צ'כיה  צ'כיה שוודיה  שוודיה 0-0
(3-4פ')
פורטוגל  פורטוגל דנמרק  דנמרק ו-גרמניה  גרמניה פורטוגל  ויליאם קרבאליו צ'כיה  יאן קילמנט

(3 שערים)

2017 פולין  פולין גרמניה  גרמניה 0-1 ספרד  ספרד אנגליה  אנגליה ו-איטליה  איטליה ספרד  דני סבאיוס ספרד  סאול ניגס

(5 שערים)

2019 איטליה  איטליה/ סן מרינו  סן מרינו ספרד  ספרד 1-2 גרמניה  גרמניה צרפת  צרפת ו-רומניה  רומניה ספרד  פביאן רואיז גרמניה  לוקה ואלדשמידט

(7 שערים)

2021 הונגריה  הונגריה/ סלובניה  סלובניה גרמניה  גרמניה 0-1 פורטוגל  פורטוגל הולנד  הולנד ו-ספרד  ספרד פורטוגל  פאביו ויירה גרמניה  לוקאס אנמחה

(4 שערים)

2023 רומניה  רומניה/ גאורגיה  גאורגיה

אלופות אירופה עד גיל 21 לפי מדינהעריכה

מקום מדינה זכיות סגנויות שנות זכייה שנות סגנות
1 ספרד  ספרד 5 3 1986, 1998, 2011, 2013, 2019 1984, 1996, 2017
2 איטליה  איטליה 5 2 1992, 1994, 1996, 2000, 2004 1986, 2013
3 גרמניה  גרמניה 3 2 2009, 2017, 2021 1982, 2019
4 אנגליה  אנגליה 2 1 1982, 1984 2009
5 ברית המועצות  ברית המועצות 2 - 1980, 1990 ־
6 הולנד  הולנד 2 - 2006, 2007 ־
7 יוגוסלביה  סרביה[2] 1 3 1978 1990, 2004, 2007
8 צרפת  צרפת 1 1 1988 2002
9 צ'כיה  צ'כיה 1 1 2002 2000
10 שוודיה  שוודיה 1 1 2015 1992
11 פורטוגל  פורטוגל ־ 3 ־ 1994, 2015, 2021
12 מזרח גרמניה  מזרח גרמניה ־ 2 ־ 1978, 1980
13 יוון  יוון ־ 2 ־ 1988, 1998
14 אוקראינה  אוקראינה ־ 1 ־ 2006
15 שוויץ  שוויץ ־ 1 ־ 2011

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בתרגום מילולי: 'מתחת לגיל 21'.
  2. ^ כולל תוצאותיהן של נבחרת יוגוסלביה עד 1992 ושל נבחרת סרביה ומונטנגרו ב-2004