גביע העולם בכדורסל

תחרות כדורסל

גביע העולם בכדורסל (ידוע גם בכינוי מונדובאסקט; נקרא אליפות העולם בכדורסל בין השנים 1950 ו-2012) הוא תחרות כדורסל בינלאומית מטעם פיב"א, המיועדת לנבחרות כדורסל גברים מכל העולם. הטורניר נערך כל ארבע שנים, ובאותה השנה נערך גם גביע העולם בכדורסל נשים. במתכונתו הנוכחית משתתפות בטורניר 32 נבחרות.

גביע העולם בכדורסל
תחילת משחק גביע העולם בכדורסל 2014 בין הפיליפינים (בכחול) לקרואטיה
תחילת משחק גביע העולם בכדורסל 2014 בין הפיליפינים (בכחול) לקרואטיה
ענף כדורסל
תאריך ייסוד 1950
ארגון מפעיל פיב"א
מספר מתמודדים 32
זוכה נבחרת גרמניה בכדורסל גרמניה
הכי הרבה זכיות נבחרת ארצות הברית בכדורסל ארצות הברית
נבחרת יוגוסלביה בכדורסל יוגוסלביה (5)
www.fiba.basketball

לזוכה בטורניר מוענק מאז 1967 גביע נייסמית', הקרוי על שמו של ממציא הכדורסל ג'יימס נייסמית'.

היסטוריה

עריכה

אליפות העולם נוסדה ומאורגנת על ידי פיב"א, ונערכה לראשונה בארגנטינה בשנת 1950. מאז 1970 האליפות נערכה בקביעות בשנה השנייה שלאחר האולימפיאדה. מספר המשתתפות נע בין 10 ל-14 עד 1982. ב-1986 השתתפו 24 נבחרות, מ-1990 עד 2002 השתתפו באליפות 16 נבחרות, ב-2006 הורחב שוב הטורניר ל-24 נבחרות, וב-2019 הוא הורחב ל-32 נבחרות.

בשנים הראשונות שלטו באליפות נבחרות מיבשת אמריקה, כאשר נבחרות ארגנטינה, ארצות הברית וברזיל (פעמיים) זכו בארבעת הטורנירים הראשונים.

מ-1967 עד 2002 חלקו ביניהן את מרבית התארים נבחרות ברית המועצות (שלוש פעמים) ויוגוסלביה (חמש פעמים), כאשר גם ארצות הברית זכתה פעמיים נוספות בתואר. האלופה המכהנת היא גרמניה שזכתה באליפות שהתקיימה בפיליפינים 2023. בהחל משנת 1990 משתתפים באליפות שחקני NBA.

ב-26 בינואר 2012 הודיעה פיב"א רשמית על שינוי שמה של התחרות לגביע העולם בכדורסל. התחרות נערכה לראשונה תחת שמה החדש ב-2014 בספרד. הטורניר שאחריו נערך בשנת 2019 בסין, ומספר הנבחרות המשתתפות גדל לראשונה ל-32.

ישראל באליפות העולם בכדורסל

עריכה

ישראל השתתפה פעמיים באליפות העולם. ב-1954 השתתפה ישראל באליפות בזכות המקום החמישי שהשיגה באליפות אירופה ב-1953. את האליפות הזו סיימה ישראל במקום שמיני. ב-1986 השתתפה ישראל באליפות לאחר שהדיחה במוקדמות את סגנית אלופת אירופה צ'כוסלובקיה, בזכות סל ניצחון דרמטי של מיקי ברקוביץ'. באליפות עצמה סיימה ישראל במקום שביעי.[1]

טורנירי אליפות העולם

עריכה
שנה מארחת (מיקום הגמר) גמר משחק על המקום השלישי
אלופה תוצאה סגנית מקום שלישי תוצאה מקום רביעי
1950 ארגנטינה  ארגנטינה (בואנוס איירס) ארגנטינה 
ארגנטינה
64–50 ארצות הברית (48 כוכבים) 
ארצות הברית
צ'ילה 
צ'ילה
51–40 ברזיל 
ברזיל
1954 ברזיל  ברזיל (ריו דה ז'ניירו) ארצות הברית (48 כוכבים) 
ארצות הברית
62–41 ברזיל 
ברזיל
הפיליפינים 
הפיליפינים
66–60 צרפת 
צרפת
1959 צ'ילה  צ'ילה (סנטיאגו) ברזיל 
ברזיל
81–67 ארצות הברית (49 כוכבים) 
ארצות הברית
צ'ילה 
צ'ילה
86–85ה טאיוואן 
הרפובליקה הסינית
1963 ברזיל  ברזיל (ריו דה ז'ניירו) ברזיל 
ברזיל
90–71 יוגוסלביה 
יוגוסלביה
ברית המועצות 
ברית המועצות
69–67 ארצות הברית 
ארצות הברית
1967 אורוגוואי  אורוגוואי (מונטווידאו) ברית המועצות 
ברית המועצות
71–59 יוגוסלביה 
יוגוסלביה
ברזיל 
ברזיל
80–71 ארצות הברית 
ארצות הברית
1970 יוגוסלביה  יוגוסלביה (ליובליאנה) יוגוסלביה 
יוגוסלביה
80–55 ברזיל 
ברזיל
ברית המועצות 
ברית המועצות
62–58 איטליה 
איטליה
1974 פוארטו ריקו  פוארטו ריקו (סן חואן) ברית המועצות 
ברית המועצות
82–79 יוגוסלביה 
יוגוסלביה
ארצות הברית 
ארצות הברית
83–70 קובה 
קובה
1978 הפיליפינים  הפיליפינים (מנילה) יוגוסלביה 
יוגוסלביה
82–81ה ברית המועצות 
ברית המועצות
ברזיל 
ברזיל
86–85 איטליה 
איטליה
1982 קולומביה  קולומביה (קאלי) ברית המועצות 
ברית המועצות
95–94 ארצות הברית 
ארצות הברית
יוגוסלביה 
יוגוסלביה
119–117 ספרד 
ספרד
1986 ספרד  ספרד (מדריד) ארצות הברית 
ארצות הברית
87–85 ברית המועצות 
ברית המועצות
יוגוסלביה 
יוגוסלביה
117–91 ברזיל 
ברזיל
1990 ארגנטינה  ארגנטינה (בואנוס איירס) יוגוסלביה 
יוגוסלביה
92–75 ברית המועצות 
ברית המועצות
ארצות הברית 
ארצות הברית
107–105ה פוארטו ריקו 
פוארטו ריקו
1994 קנדה  קנדה (טורונטו) ארצות הברית 
ארצות הברית
137–91 רוסיה 
רוסיה
קרואטיה 
קרואטיה
78–60 יוון 
יוון
1998 יוון  יוון (אתונה) סרביה ומונטנגרו 
סרביה ומונטנגרו
64–62 רוסיה 
רוסיה
ארצות הברית 
ארצות הברית
84–61 יוון 
יוון
2002 ארצות הברית  ארצות הברית (אינדיאנפוליס) סרביה ומונטנגרו 
סרביה ומונטנגרו
84–77ה ארגנטינה 
ארגנטינה
גרמניה 
גרמניה
117–94 ניו זילנד 
ניו זילנד
2006 יפן  יפן (סאיטאמה) ספרד 
ספרד
70–47 יוון 
יוון
ארצות הברית 
ארצות הברית
96–81 ארגנטינה 
ארגנטינה
2010 טורקיה  טורקיה (איסטנבול) ארצות הברית 
ארצות הברית
81–64 טורקיה 
טורקיה
ליטא 
ליטא
99–88 סרביה 
סרביה
2014 ספרד  ספרד (מדריד) ארצות הברית 
ארצות הברית
129–92 סרביה 
סרביה
צרפת 
צרפת
95–93 ליטא 
ליטא
2019 הרפובליקה העממית של סין  סין (בייג'ינג) ספרד 
ספרד
95–75 ארגנטינה 
ארגנטינה
צרפת 
צרפת
67–59 אוסטרליה 
אוסטרליה
2023 יפן  יפן, אינדונזיה  אינדונזיה, הפיליפינים  הפיליפינים (פאסאי) גרמניה 
גרמניה
83–77 סרביה 
סרביה
קנדה 
קנדה
127–118ה ארצות הברית 
ארצות הברית
2027 קטר (מדינה)  קטר (לוסייל)
  • עד אליפות העולם בכדורסל 1978 השלב הסופי נערך בשיטת בית גמר, ולא בשיטת המפסיד יוצא כמקובל. התוצאות לעיל הן בין הנבחרות במשחקים ביניהן בשלב הסופי בשיטת הליגה.

טבלת מדליות

עריכה

16 נבחרות זכו עד היום במדליה באליפות העולם. פיב"א מכירה בהישגים של הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה ושל ברית המועצות, בנפרד מההישגים של יוגוסלביה/סרביה ומונטנגרו/סרביה ושל רוסיה, בהתאמה. סרביה היא ממשיכת דרכה של סרביה ומונטנגרו, שזכתה בשתי מדליות.

דירוג נבחרת זהב כסף ארד סה"כ
1   ארצות הברית 5 3 4 12
2   יוגוסלביה 5 3 2 10
3   ברית המועצות 3 3 2 8
4   ברזיל 2 2 2 6
5   ספרד 2 0 0 2
6   ארגנטינה 1 2 0 3
7   גרמניה 1 0 1 2
8   סרביה 0 2 0 2
  רוסיה 0 2 0 2
10   טורקיה 0 1 0 1
  יוון 0 1 0 1
12   צ'ילה 0 0 2 2
  צרפת 0 0 2 2
14   קנדה 0 0 1 1
  הפיליפינים 0 0 1 1
  ליטא 0 0 1 1
  קרואטיה 0 0 1 1

השחקן המצטיין

עריכה
  ערך מורחב – MVP של גביע העולם בכדורסל
שנה שם
1950 ארגנטינה  אוסקר פורלונג
1954 ארצות הברית  ג'ו סטראטון
1959 ברזיל  וולימיר מרקס
1963 ברזיל  אמאורי פאסוס
1967 יוגוסלביה  איבו דנאו
1970 ברית המועצות  סרגיי בלוב
1974 יוגוסלביה  דראגן קיצ'נוביץ'
1978 יוגוסלביה  דראז'ן דליפאגיץ'
1982 ארצות הברית  רולנדו פרייסר
1986 יוגוסלביה  דראז'ן פטרוביץ'
1990 יוגוסלביה  טוני קוקוץ'
1994 ארצות הברית  שאקיל אוניל
1998 סרביה ומונטנגרו  דיאן בודירוגה
2002 גרמניה  דירק נוביצקי
2006 ספרד  פאו גאסול
2010 ארצות הברית  קווין דוראנט
2014 ארצות הברית  קיירי אירווינג
2019 ספרד  ריקי רוביו
2023 גרמניה  דניס שרדר

מלך הסלים

עריכה
שנה שחקן ממוצע נקודות
1950 ספרד  אלברו סלבדורס 13.7
1954 אורוגוואי  אוסקר מוגליה 18.6
1959 הרפובליקה הסינית  ג'יימס צ'ן 20.1
1963 פרו  ריקרדו דוארטה 20.3
1967 פולין  בודאן ליקסזו 20
1970 קוריאה הדרומית  שין דונג-פה 32.6
1974 מקסיקו  ארתורו גררו 27
1978 צ'כוסלובקיה  קמיל בראבנץ 26.8
1982 אורוגוואי  וילפרדו רואיז 24
1986 יוון  ניקוס גאליס 33.7
1990 ברזיל  אוסקר שמידט 35.5
1994 אוסטרליה  אנדרו גייז 23.8
1998 ספרד  אלברטו הררוס 17.8
2002 גרמניה  דירק נוביצקי 24
2006 הרפובליקה העממית של סין  יאו מינג 25.3
2010 ארגנטינה  לואיס סקולה 27.1
2014 פוארטו ריקו  חוסה חואן בראה 22
2019 דרום קוריאה  ריקארדו ראטליף 23
2023 סלובניה  לוקה דונצ'יץ' 27

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תומר גנור, כשהמורל הלאומי הגיע לשיא בהיכל, באתר ynet, 13 בפברואר 2016