אליפות העולם בראלי עונת 2019

עונת 2019 באליפות העולם בראלי היא העונה ה-47 בה התקיימה האליפות. האליפות מוכרת על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) כאליפות הבכירה בקטגוריית הראלי. במהלך העונה התקיימו 13 מרוצים בהם התחרו על אליפות נהגים, אליפות נהגי המשנה ואליפות היצרנים. במקביל לאליפות בקטגוריה הבכירה התקיימו גם תחרויות בקטגוריית ה-WRC2 ואליפות העולם לנוער (JWRC). קטגוריית WRC3 בוטלה. אוט טאנק, נהגה של קבוצת טויוטה, זכה באליפות הנהגים בפעם הראשונה בקריירה. קבוצת יונדאי מוטורספורט זכתה באליפות היצרנים, גם היא לראשונה.

אליפות העולם בראלי עונת 2019
Latvala at Col de Moissière, Rallye Monte-Carlo 2019.jpg
סוג תחרות אליפות העולם בראלי
תאריך התחלה 24 בינואר 2019
תאריך סיום 17 בנובמבר 2019
מספר עונה 47
מספר מרוצים בעונה 14
זוכה באליפות הנהגים אסטוניהאסטוניה אוט טאנק
נקודות הנהג הזוכה 263
זוכה באליפות היצרנים יונדאי מוטורספורט
נקודות היצרן הזוכה 380
www.wrc.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראלי אוסטרליה, שתוכנן להיות מרוץ סיום העונה, בוטל בשל שריפות ענק שפרצו במזרח המדינה.

לוח זמניםעריכה

סיבוב תאריכים מיקום משטח מקטעים אורך מנצח Power Stage
1 24–27 בינואר מונקו מונטה קרלו מעורב 15[1] 302.77 ק"מ צרפת  סבסטיאן אוז'ייה בריטניה  כריס מיק
2 14–17 בפברואר שוודיה שוודיה שלג 19 319.17 ק"מ אסטוניה  אוט טאנק אסטוניה  אוט טאנק
3 07–10 במרץ מקסיקו מקסיקו חצץ 21 316.51 ק"מ צרפת  סבסטיאן אוז'ייה צרפת  סבסטיאן אוז'ייה
4 28–31 במרץ צרפת קורסיקה אספלט 14 347.51 ק"מ בלגיה  תיירי נויביל בריטניה  כריס מיק
5 25–28 באפריל ארגנטינה ארגנטינה חצץ 18 349.48 ק"מ בלגיה  תיירי נויביל צרפת  סבסטיאן אוז'ייה
6 12-9 במאי צ'ילה צ'ילה חצץ 17 325.70 ק"מ אסטוניה  אוט טאנק אסטוניה  אוט טאנק
7 30 במאי–2 ביוני פורטוגל פורטוגל חצץ 20 311.23 ק"מ אסטוניה  אוט טאנק צרפת  סבסטיאן אוז'ייה
8 16-13 ביוני איטליה איטליה חצץ 19 313.44 ק"מ ספרד  דני סורדו נורווגיה  אנדריאס מיקלסן
9 1–4 באוגוסט פינלנד פינלנד חצץ 23 307.22 ק"מ אסטוניה  אוט טאנק אסטוניה  אוט טאנק
10 22–25 באוגוסט גרמניה גרמניה אספלט 19 343.95 ק"מ אסטוניה  אוט טאנק בלגיה  תיירי נויביל
11 12–15 בספטמבר טורקיה טורקיה חצץ 17 318.77 ק"מ צרפת  סבסטיאן אוז'ייה אסטוניה  אוט טאנק
12 3–6 באוקטובר בריטניה בריטניה חצץ 22 316.50 ק"מ אסטוניה  אוט טאנק אסטוניה  אוט טאנק
13 27-24 באוקטובר ספרד קטלוניה מעורב 17 325.08 ק"מ בלגיה  תיירי נויביל אסטוניה  אוט טאנק
14 14–17 בנובמבר אוסטרליה אוסטרליה חצץ 25 324.65 ק"מ
בוטל

שינויים בלוח הזמניםעריכה

במהלך שנת 2018 הכריזה הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) על כוונתה להרחיב את לוח התחרויות ל-14 אירועים בשנת 2019, כחלק מתוכנית להתרחבות עתידית ל-16 מרוצים. ראלי צרפת וראלי סרדיניה הוגדרו על ידי הקבוצות כמרוצים בעלי הפופולריות הנמוכה עקב הקשיים בלוגיסטיקה שהן יוצרות ומספר הצופים הנמוך. מארגני ראלי יפן הגיעו להסכמה עקרונית להצטרפות המרוץ ללוח המרוצים כבר בעונה הנוכחית, אך לבסוף הוחלט שלא לקיים את המרוץ בעקבות הלחץ להמשיך ולקיים את התחרויות האירופאיות[2][3]. לוח המרוצים הסופי שפורסם באוקטובר 2018 כלל את ראלי צ'ילה, שהצטרף בפעם הראשונה לאליפות.

ראלי אוסטרליה, שתוכנן להיות מרוץ סיום העונה, בוטל בעקבות גל שריפות שפרצו במזרח המדינה[4].

קבוצות ונהגיםעריכה

יצרן קבוצה רכב צוות
מספר נהג נהג משנה מרוצים
סיטרואן צרפת  סיטרואן טוטאל אבו דאבי סיטרואן C3 WRC 1 צרפת  סבסטיאן אוז'ייה צרפת  ג'וליאן אינגרסיה 1–13
4 פינלנד  אסאפקה לאפי פינלנד  ג'נה פרם 1–13
פורד בריטניה  אם-ספורט פורד פיאסטה 3 פינלנד  טימו סונינן פינלנד  מרקו סלמינן/יארמו לאטינן 1–13
7 שוודיה  פונטוס טידמנד נורווגיה  אולה פלואן 1–2, 11-12
33 בריטניה  אלפין אוונס בריטניה  סקוט מרטין 1–8, 12-13
44 בריטניה  גאס גרינסמית' בריטניה  אליוט אדמונסון 7, 9–10
יונדאי קוריאה הדרומית  יונדאי מוטורספורט יונדאי i20 קופה WRC 6 ספרד  דני סורדו ספרד  קרלוס דל בריו 3–5, 7–8, 10–11, 13
11 בלגיה  תיירי נויביל בלגיה  ניקולאס גילסול 1–13
19 צרפת  סבסטיאן לב מונקו  דניאל אלנה 1–2, 4, 6–7, 13
42 אירלנד  קרייג ברין אירלנד  פול נגל 9, 12
89 נורווגיה  אנדריאס מיקלסן נורווגיה  אנדריאס ג'אגר 1–3, 5–6, 8–12
טויוטה יפן  טויוטה רייסינג טויוטה יאריס WRC 5 בריטניה  כריס מיק בריטניה  סבסטיאן מרשל 1–13
8 אסטוניה  אוט טאנק אסטוניה  מרטין ירבוג'ה 1–13
10 פינלנד  יארי-מאטי לאטוולה פינלנד  מיקה אנטילה 1–13
פינלנד  GRX 68 פינלנד  מרקוס גרונהולם פינלנד  טימו ראוטינן 2

שינויים בנהגיםעריכה

סבסטיאן אוז'ייה עזב את קבוצת אם-ספורט ושב להתחרות עבור סיטרואן, הקבוצה אותה עזב בשנת 2011[5]. נהג נוסף שהצטרף לקבוצה הוא אסאפקה לאפי שעזב אחרי שנתיים את קבוצת טויוטה[6]. טימו סונינן קודם לעמדת הנהג בכיר בקבוצת אם-ספורט לאחר עזיבתו של אוז'ייה. לצידו של סונינן יתחרה פונטוס טידנמד, שיקח חלק במספר מרוצים[7]. גאס גרינסמית', שהתחרה עבור הקבוצה ב-WRC2 יקח חלק גם הוא במספר מרוצים במהלך העונה[8].

סבסטיאן לואב, שזכה תשע פעמים באליפות, שב לאליפות, הצטרף לקבוצת יונדאי מוטורספורט באופן חלקי והתחרה בשישה מרוצים. לואב חלק את המכונית עם דני סורדו שהתחרה בשארק המרוצים[9]. הצטרפותו של לואב באה על חשבונו של היידן פאדון את הקבוצה[10]. סבסטיאן מרשל, ששימש כנהג המשנה של פאדון הצטרף לקבוצת טויוטה כנהג המשנה לצידו של כריס מיק, שחזר להתחרות לאחר שפוטר באמצע העונה הקודמת מקבוצת סיטרואן[11]. מרקוס גרונהולם שב להתחרות באליפות, לראשונה מאז שנת 2010, והשתתף בראלי שוודיה בקבוצה עצמאית בחסות טויוטה[12].

שינויים בתקנותעריכה

לקראת העונה הוכנסו מספר שינויים בתקנות:

  • המרחק הכולל של המקטעים במרוץ הוגבל ל-350 ק"מ במקום 500[13]. כתוצאה מההחלטה קוצר אורכו הכולל של ראלי מונטה קרלו בלמעלה מ-70 ק"מ.
  • נהגים יורשו לבחור מספר קבוע למכונית, בדומה למקובל בפורמולה 1 וב-MotoGP. האלוף המכהן יוכל להתחרות עם הספרה "1" על רכבו[14].
  • מספר ימי המבחן המותרים לכל קבוצה במהלך השנה צומצמם מ-55 ימים ל-42[13].

תוצאותעריכה

שיטת הניקודעריכה

הנקודות ניתנות לעשרת הנהגים המסיימים את התחרות ראשונים בהתאם לפירוט בטבלה הבאה. בשלב ה-Power stage‏ הניקוד ניתן לחמשת הנהגים המסיימים את המקטע האחרון של כל מרוץ, במקום שלושה כפי שהיה בשנים הקודמות. לנהג שסיים ראשון הוענקו 5 נקודות, למקום השני הוענקו 4 נקודות וכן הלאה.

מיקום  1   2   3   4   5   6   7   8   9   10 
נקודות 25 18 15 12 10 8 6 4 2 1

אליפות הנהגיםעריכה

מיקום נהג מונקו  שוודיה  מקסיקו  צרפת  ארגנטינה  צ'ילה  פורטוגל  איטליה  פינלנד  גרמניה  טורקיה  בריטניה  ספרד  אוסטרליה  נקודות
1 אסטוניה  אוט טאנק 34 11 2 63 85 11 13 5 11 1 161 11 21 בוטל 263
2 בלגיה  תיירי נויביל 23 32 43 14 13 פרש 22 63 62 41 82 25 13 227
3 צרפת  סבסטיאן אוז'ייה 12 294 11 25 31 22 31 422 54 75 13 32 83 217
4 נורווגיה  אנדריאס מיקלסן פרש 4 11 2 7 31 43 6 3 6 102
5 בריטניה  אלפין אוונס פרש 53 3 3 פרש 4 5 45 54 62 102
6 בריטניה  כריס מיק 61 6 52 91 4 105 פרש 8 פרש 24 7 4 29 98
7 פינלנד  יארי-מאטי לאטוולה 5 21 8 10 52 113 7 194 35 33 64 פרש 5 94
8 ספרד  דני סורדו 94 4 64 235 1 5 5 34 89
9 פינלנד  טימו סונינן 115 23 פרש 53 7 5 44 2 5 292 45 פרש 7 89
10 פינלנד  אסאפקה לאפי פרש 25 145 7 פרש 6 פרש 7 2 8 2 273 פרש 83
11 צרפת  סבסטיאן לב 4 7 8 34 פרש 4 51
12 פינלנד  קאלה רובנפראה 18 18 פרש 8 6 9 9 16 18 9 12 18
13 שוודיה  פונטוס טידמנד 20 8 9 7 12
14 אירלנד  קרייג ברין 7 8 10
15 בריטניה  גוס גרינסמית' 7 19 15 12 פרש 43 פרש 9 10 33 15 9
16 מקסיקו  בניטו גוארה 6 12 16 14 20 פרש 8
17 בוליביה  מרקו בולצ'יה וילקינסון 7 פרש 15 14 13 15 פרש 6
18 נורווגיה  מאדס אוסטברג 11 9 9 24 18 17 45 9 6
19 צ'כיה  יאן קופצ'קי 8 10 11 11 18 11 5
20 צרפת  יוהאן בונטו 8 49 4
21 צרפת  פייר לואי לובה 44 9 11 14 12 17 2
22 נורווגיה  אולה כריסטיאן וויבי 12 9 פרש פרש 20 35 16 2
23 צרפת  סטפן סרזין 9 פרש 2
24 רוסיה  ניקולאי גרייזין 15 12 13 פרש 10 20 13 23 1
25 יפן  טקמוטו קצוטה 13 פרש 14 16 14 21 פרש פרש 10 14 39 1
26 צרפת  אריק קאמילי פרש 13 15 10 1
27 שוודיה  אמיל ברגקוויסט 14 10 1
28 צרפת  אדריאן פורמקס 10 45 30 37 23 23 16 32 1
29 צ'ילה  פדרו הלר פרש 10 28 1
30 פינלנד  יאן טוהינו 10 1
31 מקסיקו  ריקארדו טריבינו 10 1
32 נורווגיה  פטר סולברג 10 1
מיקום נהג מונקו  שוודיה  מקסיקו  צרפת  ארגנטינה  צ'ילה  פורטוגל  איטליה  פינלנד  גרמניה  טורקיה  בריטניה  ספרד  אוסטרליה  נקודות

אליפות היצרניםעריכה

מיקום יצרן מונקו  שוודיה  מקסיקו  צרפת  ארגנטינה  צ'ילה  פורטוגל  איטליה  פינלנד  גרמניה  טורקיה  בריטניה  ספרד  אוסטרליה  נקודות
1 קוריאה הדרומית  יונדאי מוטורספורט 2 3 4 1 1 3 2 1 4 3 3 2 1 בוטל 380
4 4 6 4 2 7 7 3 6 4 5 6 3
פרש NC פרש NC NC פרש פרש NC NC NC NC NC NC
2 יפן  טויוטה 3 1 2 6 4 1 1 5 1 1 6 1 2 362
5 6 5 8 5 8 6 7 3 2 7 4 4
NC NC NC NC NC NC פרש NC פרש NC NC פרש NC
3 צרפת  סיטרואן 1 2 1 2 3 2 3 6 2 5 1 3 7 284
פרש 8 7 7 פרש 6 פרש 8 5 6 2 8 פרש
4 בריטניה  אם ספורט 6 5 3 3 6 4 4 2 7 7 4 5 5 218
7 7 פרש 5 פרש 5 5 4 פרש 8 8 7 6
NC NC פרש WD WD פרש

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סטייג' 3, הסטייג' הפותח את היום השני, בוטל משיקולי בטיחות
  2. ^ Japan and Chile now both expected to host 2019 WRC rounds, Autosport, 3 July 2018
  3. ^ Rally Japan gets go-ahead from WRC Promoter for 2019 event, Autosport, 22 August 2018
  4. ^ Rally Australia officially cancelled due to wildfires, Motorsport.com, 12 November 2019
  5. ^ Sebastien Ogier picks Citroen for 2019 World Rally Championship, Autosport, 28 September 2018
  6. ^ Esapekka Lappi Joins Citroen Total Abu Dhabi WRT, 17 October 2018
  7. ^ Tidemand gets two WRC rounds with M-Sport, Motorsport.com, 21 December 2018
  8. ^ M-Sport hands WRC2 driver Greensmith WRC chance, Motorsport.com, 9 January 2019
  9. ^ Sebastien Loeb seals six-round 2019 WRC deal with Hyundai, Autosport, 13 December 2018
  10. ^ Paddon left ‘high and dry’, WRC.com, 14 December 2018
  11. ^ Toyota WRC team reveals Seb Marshall as Kris Meeke's co-driver, Autosport, 4 December 2018
  12. ^ Marcus Gronholm back to WRC for Rally Sweden with a Toyota, Autosport, 15 January 2019
  13. ^ 1 2 FIA announces World Motor Sport Council decisions, FIA.com, 12 October 20
  14. ^ WRC drivers' competition numbers revealed at Autosport International, Autosport, 12 January 2018