גביע העולם למועדונים (כדורגל)

גביע העולם למועדונים
ענף	כדורגל
תאריך ייסוד	2000
ארגון מפעיל	פיפ"א
מספר מתמודדים	7
מספר משחקים	8
יבשת	בין יבשתי
זוכה	ריאל מדריד
הכי הרבה זכיות	ריאל מדריד (5 זכיות)
	אליפות העולם לקבוצות

גביע העולם למועדונים של פיפ"א (באנגלית: FIFA Club World Cup, הייתה ידועה עד 2005 כאליפות העולם למועדונים של פיפ"א), היא תחרות כדורגל שנתית בה משתתפות הקבוצות שזכו באליפות 6 הקונפדרציות של פיפ"א. מקור התחרות בגביע הבין-יבשתי ששוחק בין 1960 ו-2004. במתכונתו הנוכחית נערך הטורניר לראשונה בשנת 2000, והחל משנת 2005 הוא מתקיים בקביעות. מטרת הגביע היא להפגיש בין האלופות של היבשות השונות ולהכתיר את קבוצת הכדורגל הטובה בעולם.

היסטוריית הטורנירעריכה

שלוש פעמים שינה הטורניר את פניו. הטורניר התחיל בשנת 1960 כגביע הבין יבשתי, עקב יריבות בין הכדורגל האירופאי לכדורגל הדרום אמריקאי. זכייתה של ברזיל במונדיאל 1958, על אדמת אירופה (שוודיה) שימש כזרז לקידום הרעיון. הרעיון היה טורניר שנתי שיפגיש את אלופות שתי היבשות למשחק בית ומשחק חוץ, וכך תקבע אלופת העולם. מי שדחף מצד האירופאים ליוזמת הטורניר, היה סנטיאגו ברנבאו, אז נשיא ריאל מדריד, אלופת אירופה 5 פעמים ברציפות באותה עת. ברנביאו ביקש להוכיח את גדולתה של קבוצתו וגם הצליח כשריאל מדריד הפכה לאלופה הבין-יבשתית הראשונה בשנת 1960.

לקראת סוף שנות ה-70, הקבוצות האירופאיות התחילו לזלזל במפעל שהיה עבורן בעיקר נטל, ולא רצו לקחת בו חלק. אייאקס, באיירן מינכן, ליברפול ונוטינגהאם פורסט סירבו להשתתף במשחקים, וקבוצות מחליפות הגיעו במקומן. שיא השפל היה בשנים 1975 ו-1978, כאשר אופ״א לא שלחה אף קבוצה, מה שגרם לביטול התחרות בשנים אלו.

כאשר המפעל היה על סף התמוטטות, לקחה יפן אחריות על התחרות בשנת 1980, והמפעל שינה את פניו. שם הגביע שונה ל"גביע טויוטה", וסוכם שיערך רק משחק אליפות אחד על אדמת יפן שממנו נהנו היפנים מהכנסות משידורים ומכירת כרטיסים. המעבר הציל את פני הטורניר, שהפך להיות אטרקטיבי ויוקרתי.

לקראת שנות האלפיים, בעקבות לחץ עולמי, הוחלט שעל מנת שהאלופה בטורניר באמת תהיה "אלופת העולם", יש צורך בהשתתפות של קבוצות מכל העולם. ואכן, בשנת 2000, נערכה אליפות העולם הראשונה לקבוצות בברזיל. בטורניר לקחו חלק 8 קבוצות, אשר חולקו ל-2 בתים. המקומות הראשונים מכל בית נפגשו לקרב האליפות, ובו זכתה קבוצת קורינתיאנס הברזילאית, אשר ניצחה בדרבי את קבוצת ואסקו דה גאמה.

אחרי הטורניר, שוב נוצר משבר עולמי, עקב טענות לאי-שוויונות בין הנציגויות של היבשות בעולם, ובעיות של תיאום זמנים (אליפות העולם לקבוצות כדורגל 2001 בוטלה). המפעל עמד לקרוס, אך ניצל שוב בזכות היפנים שהחזירו את גביע הטויוטה למתכונתו הרגילה.

בשנת 2004 סוכם שוב על החזרתו של "גביע העולם לקבוצות", במסגרת קצת שונה אשר נוהגת עד היום.

בשנת 2007 זכתה במפעל מילאן אחרי שגברה 4–2 על בוקה ג'וניורס והפכה לאירופאית הראשונה שזוכה במפעל, מאז רק שנה אחת (2012) זכתה קבוצה לא אירופאית.

טוני קרוס הוא השחקן בעל מספר הזכיות הרב ביותר במפעל, כאשר זכה בשישה תארים בשתי קבוצות שונות באיירן מינכן ב-2013 וריאל מדריד בשנים 2014, 2016, 2017, 2018, 2022.

בשנת 2022, נשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו, בישר כי הטורניר יוחלף בטורניר הכולל 32 קבוצות הטורניר שייצא לדרך לראשונה ב-2025, יתקיים פעם ב-4 שנים.

הטורניר כיוםעריכה

במהדורתו הנוכחית של הטורניר משתתפות 7 קבוצות, ה"אלופה" מכל אחת מהיבשות בנוסף לאלופת המדינה המארחת. הטורניר נערך בשיטת הנוק-אאוט, החל מרבע הגמר. ראשית משחקת אלופת המדינה המארחת מול אלופת אוקיאניה במשחק מקדים על מקום ברבע הגמר. המנצחת במשחק זה מתמודדת ברבע הגמר יחד עם נציגות אסיה, אפריקה וצפון ומרכז אמריקה. לנציגה האירופאית ולנציגה הדרום אמריקנית מקום מובטח בחצי הגמר. הטורניר שם דגש רב על משחק הוגן, והקבוצות והשחקנים ההוגנים מתוגמלים בהתאם.

המשתתפות

קונפדרציה	תואר	טורניר
CONMEBOL	אלופת דרום אמריקה	גביע ליברטדורס
אופ"א	אלופת אירופה	ליגת האלופות
AFC	אלופת אסיה	ליגת האלופות האסיאתית
CAF	אלופת אפריקה	ליגת האלופות האפריקאית
CONCACAF	אלופת צפון ומרכז אמריקה והאיים הקריביים	ליגת האלופות של CONCACAF
OFC	אלופת אוקיאניה	ליגת האלופות האוקיאנית
התאחדות הכדורגל המקומית המארחת	אלופת המדינה המארחת	ליגת העל המקומית המארחת

משחקי הגמרעריכה

שנה	אלופה	תוצאה	סגנית	מארחת
2000	ברזיל קורינתיאנס	0–0 (4–3 פ)	ברזיל ואסקו דה גאמה	ברזיל ברזיל
2005	ברזיל סאו פאולו	1–0	אנגליה ליברפול	יפן יפן
2006	ברזיל אינטרנסיונל	1–0	ספרד ברצלונה
2007	איטליה מילאן	4–2	ארגנטינה בוקה ג'וניורס
2008	אנגליה מנצ'סטר יונייטד	1–0	אקוודור ליגה דה קיטו
2009	ספרד ברצלונה	2–1 (ה)	ארגנטינה אסטודיאנטס לה פלאטה	איחוד האמירויות הערביות
2010	איטליה אינטר מילאנו	3–0	מזמבה	איחוד האמירויות הערביות
2011	ספרד ברצלונה	4–0	ברזיל סנטוס	יפן יפן
2012	ברזיל קורינתיאנס	1–0	אנגליה צ'לסי	יפן יפן
2013	גרמניה באיירן מינכן	2–0	מרוקו רג'ה קזבלנקה	מרוקו מרוקו
2014	ספרד ריאל מדריד	2–0	ארגנטינה סן לורנסו	מרוקו מרוקו
2015	ספרד ברצלונה	3–0	ארגנטינה ריבר פלייט	יפן יפן
2016	ספרד ריאל מדריד	4–2	יפן קאשימה אנטלרס	יפן יפן
2017	ספרד ריאל מדריד	1–0	ברזיל גרמיו	איחוד האמירויות הערביות
2018	ספרד ריאל מדריד	4–1	אל-עין	איחוד האמירויות הערביות
2019	אנגליה ליברפול	1–0	ברזיל פלמנגו	קטר (מדינה) קטר
2020	גרמניה באיירן מינכן	1–0	מקסיקו טיגרס	קטר (מדינה) קטר
2021	אנגליה צ'לסי	2–1 (ה)	ברזיל פלמיירס	איחוד האמירויות הערביות
2022	ספרד ריאל מדריד	3-5	ערב הסעודית אל הילאל	מרוקו מרוקו