אליפות צרפת הפתוחה

תחרות טניס

אליפות צרפת הפתוחה היא אחד מ-4 טורנירי הגראנד סלאם, שהן התחרויות החשובות ביותר בענף הטניס. האליפות מתקיימת אחת לשנה בסוף חודש מאי ותחילת חודש יוני במרכז הטניס הנקרא על-שמו של רולאן גארוס (טייס צרפתי שהצטיין במלחמת העולם הראשונה), סמוך ליער בולון במערב פריז, בירת צרפת.

אליפות צרפת הפתוחה
Internationaux de France de tennis
טורניר גראנד סלאם
Frenchopen.svg
מיקום פריז, צרפת צרפתצרפת
מועדון אצטדיון רולאן גארוס
משטח חימר / לא מקורה
הגרלת גברים 128מ / 128הע / 64הג
הגרלת נשים 128מ / 96הע / 64הג
פרסים כספיים 28,028,600 (2015)
אתר הטורניר
טורנירי גראנד סלאם נוספים
Tennis pictogram.svg
טורנירי טניס מקצועני
טורנירי גראנד סלאם
גברים (ATP) נשים (WTA)
סבב ה-ATP
סבב ה-ATP צ'לנג'ר
טורנירי ITF
סבב ה-WTA
סבב ה-WTA צ'לנג'ר
טורנירי ITF

זהו טורניר הגרנד-סלאם היחיד המתקיים על משטחי חימר, משחקים על משטח חימר מתאפיינים בנקודות ארוכות, מכיוון שהחימר מאט את מהירות הכדור, ומשום כך המשחקים באליפות צרפת בדרך כלל ארוכים יותר מטורנירי גרנד-סלאם האחרים. התחרות נחשבת לתחרות החשובה ביותר עבור שחקנים המצטיינים על סוג משטח זה. לעומת זאת, היא נחשבת קשה בעיני שחקנים המעדיפים סגנון משחק מהיר יותר, המתאים למשטחים מסוגים אחרים. מסיבה זו לא מעט מהטניסאים הגדולים בהיסטוריה לא הצליחו לזכות בטורניר זה, וחלקם אף לא הגיע לשלביו הגבוהים ביותר.

האליפותעריכה

כמו שאר טורנירי הגרנד-סלאם, אליפות צרפת נמשכת כשבועיים (החל מ-2006 הטורניר נמשך 15 ימים ומתחיל ביום ראשון ולא ביום שני, כמקובל). בתחרויות היחידים הראשיות לנשים וגברים משתתפים 128 שחקנים בכל תחרות וכדי לזכות בהן צריך לנצח ב-7 משחקים.

המגרש המרכזי נקרא על שמו של פיליפ שאטרייה שהיה מראשי איגוד הטניס הצרפתי. הוא נבנה ב-1928 ומכיל 15,166 מקומות ישיבה. המגרש השני בחשיבותו נקרא על-שמה של סוזן לנגלן, טניסאית צרפתית מצטיינת בשנות ה-20 של המאה ה-20.

באליפות צרפת, בדומה לטורניר וימבלדון ובניגוד לאליפות אוסטרליה הפתוחה ואליפות ארצות הברית הפתוחה, משחקים רק בשעות האור ואין משחקי לילה עם תאורה מלאכותית (זולת האצטדיון המרכזי).

אליפות צרפת החלה כאליפות לאומית ב-1891. בשנת 1925 היא "נפתחה" לטניסאים מחוץ לצרפת. בתחילה נערכה האליפות על מגרשי דשא עד 1928, כאשר האליפות נערכה לראשונה על חימר במקומה הנוכחי.

בשנת 1968 השתתפו לראשונה מקצוענים ברולאן גארוס והיא הייתה הראשונה מבין 4 טורנירי גראנד-סלאם שנפתחה למקצוענים.

שיאיםעריכה

מעידן התחרויות הפתוחות (Open Era), 1968

שיא זכיות לטניסאיותעריכה

מקום שם הטניסאית מדינה מספר זכיות השנים
1 כריס אוורט ארצות הברית  ארצות הברית 7 1974, 1975, 1979, 1980, 1983, 1985, 1986
2 שטפי גראף גרמניה  גרמניה 6 1987, 1988, 1993, 1995, 1996, 1999
3 ז'וסטין הנין בלגיה  בלגיה 4 2003, 2005, 2006, 2007
4 מרגרט קורט אוסטרליה  אוסטרליה 3 1969, 1970, 1973
מוניקה סלש יוגוסלביה  יוגוסלביה 3 1990, 1991, 1992
ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו ספרד  ספרד 3 1989, 1994, 1998
סרינה ויליאמס ארצות הברית  ארצות הברית 3 2002, 2013, 2015

שיא זכיות לטניסאיםעריכה

מקום שם הטניסאי מדינה מספר זכיות השנים
1 רפאל נדאל ספרד  ספרד 14 2005, 2006, 2007, 2008, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2017, 2018, 2019, 2020, 2022
2 ביורן בורג שוודיה  שוודיה 6 1974, 1975, 1978, 1979, 1980, 1981
3 איוון לנדל צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 3 1984, 1986, 1987
מאטס וילאנדר שוודיה  שוודיה 3 1982, 1985, 1988
גוסטבו קורטן ברזיל  ברזיל 3 1997, 2000, 2001

הזוכות והזוכים בתוארעריכה

אליפות צרפת הפתוחהעריכה

טניסאיותעריכה

שנה מדינה אלופה מדינה סגנית תוצאת משחק הגמר
1968 ארצות הברית  ארצות הברית ננסי ריצ'י בריטניה  בריטניה אן היידון ג'ונס 5–7, 6–4, 6–1
1969 אוסטרליה  אוסטרליה מרגרט קורט בריטניה  בריטניה אן היידון ג'ונס 6–1, 4–6, 6–3
1970 אוסטרליה  אוסטרליה מרגרט קורט (2) מערב גרמניה  מערב גרמניה הלגה ניסן 6–2, 6–4
1971 אוסטרליה  אוסטרליה איבון גולגונג אוסטרליה  אוסטרליה הלן גורלי 6–3, 7–5
1972 ארצות הברית  ארצות הברית בילי ג'ין קינג אוסטרליה  אוסטרליה איבון גולגונג 6–3, 6–3
1973 אוסטרליה  אוסטרליה מרגרט קורט (3) ארצות הברית  ארצות הברית כריס אוורט 6–7(5–7), 7–6(8–6), 6–4
1974 ארצות הברית  ארצות הברית כריס אוורט ברית המועצות  ברית המועצות אולגה מורוזובה 6–1, 6–2
1975 ארצות הברית  ארצות הברית כריס אוורט (2) צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה מרטינה נברטילובה 2–6, 6–2, 6–1
1976 בריטניה  בריטניה סו בייקר צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה רנטה טומנובה 6–2, 0–6, 6–2
1977 יוגוסלביה  יוגוסלביה מימה יאושובץ רומניה  רומניה פלורנצה מיהאי 6–2, 6–7(5–7), 6–1
1978 רומניה  רומניה וירג'יניה רוזיצ'י יוגוסלביה  יוגוסלביה מימה יאושובץ 6–2, 6–2
1979 ארצות הברית  ארצות הברית כריס אוורט (3) אוסטרליה  אוסטרליה ונדי טרנבול 6–2, 6–0
1980 ארצות הברית  ארצות הברית כריס אוורט (4) רומניה  רומניה וירג'יניה רוזיצ'י 6–0, 6–3
1981 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה האנה מנדליקובה מערב גרמניה  מערב גרמניה סילביה הניקה 6–2, 6–4
1982 ארצות הברית  ארצות הברית מרטינה נברטילובה ארצות הברית  ארצות הברית אנדריאה יגר 7–6(8–6), 6–1
1983 ארצות הברית  ארצות הברית כריס אוורט (5) יוגוסלביה  יוגוסלביה מימה יאושובץ 6–1, 6–2
1984 ארצות הברית  ארצות הברית מרטינה נברטילובה (2) ארצות הברית  ארצות הברית כריס אוורט 6–3, 6–1
1985 ארצות הברית  ארצות הברית כריס אוורט (6) ארצות הברית  ארצות הברית מרטינה נברטילובה 6–3, 6–7(4–7), 7–5
1986 ארצות הברית  ארצות הברית כריס אוורט (7) ארצות הברית  ארצות הברית מרטינה נברטילובה 2–6, 6–3, 6–3
1987 מערב גרמניה  מערב גרמניה שטפי גראף ארצות הברית  ארצות הברית מרטינה נברטילובה 6–4, 4–6, 8–6
1988 מערב גרמניה  מערב גרמניה שטפי גראף (2) רוסיה  רוסיה נטליה זברבה 6–0, 6–0
1989 ספרד  ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו מערב גרמניה  מערב גרמניה שטפי גראף 7–6(8–6), 3–6, 7–5
1990 יוגוסלביה  יוגוסלביה מוניקה סלש מערב גרמניה  מערב גרמניה שטפי גראף 7–6(8–6), 6–4
1991 יוגוסלביה  יוגוסלביה מוניקה סלש (2) ספרד  ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו 6–3, 6–4
1992 יוגוסלביה  יוגוסלביה מוניקה סלש (3) גרמניה  גרמניה שטפי גראף 6–2, 3–6, 10–8
1993 גרמניה  גרמניה שטפי גראף (3) ארצות הברית  ארצות הברית מרי ג'ו פרננדז 4–6, 6–2, 6–4
1994 ספרד  ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו (2) צרפת  צרפת מרי פירס 6–4, 6–4
1995 גרמניה  גרמניה שטפי גראף (4) ספרד  ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו 7–5, 4–6, 6–0
1996 גרמניה  גרמניה שטפי גראף (5) ספרד  ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו 6–3, 6–7(4–7), 10–8
1997 קרואטיה  קרואטיה איבה מאיולי שווייץ  שווייץ מרטינה הינגיס 6–4, 6–2
1998 ספרד  ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו (3) ארצות הברית  ארצות הברית מוניקה סלש 7–6(7–5), 0–6, 6–2
1999 גרמניה  גרמניה שטפי גראף (6) שווייץ  מרטינה הינגיס 4–6, 7–5, 6–2
2000 צרפת  צרפת מרי פירס ספרד  ספרד קונצ'יטה מרטינז 6–2, 7–5
2001 ארצות הברית  ארצות הברית ג'ניפר קפריאטי בלגיה  בלגיה קים קלייסטרס 1–6, 6–4, 12–10
2002 ארצות הברית  ארצות הברית סרינה ויליאמס ארצות הברית  ארצות הברית ונוס ויליאמס 7–5, 6–3
2003 בלגיה  בלגיה ז'וסטין הנין בלגיה  בלגיה קים קלייסטרס 6–0, 6–4
2004 רוסיה  רוסיה אנסטסיה מיסקינה רוסיה  רוסיה אלנה דמנטייבה 6–1, 6–2
2005 בלגיה  בלגיה ז'וסטין הנין (2) צרפת  צרפת מרי פירס 6–1, 6–1
2006 בלגיה  בלגיה ז'וסטין הנין (3) רוסיה  רוסיה סבטלנה קוזנצובה 6–4, 6–4
2007 בלגיה  בלגיה ז'וסטין הנין (4) סרביה  סרביה אנה איבנוביץ' 6–1, 6–2
2008 סרביה  סרביה אנה איבנוביץ' רוסיה  רוסיה דינארה סאפינה 6–4, 6–3
2009 רוסיה  רוסיה סבטלנה קוזנצובה רוסיה  רוסיה דינארה סאפינה 6–4, 6–2
2010 איטליה  איטליה פרנצ'סקה סקיאבונה אוסטרליה  אוסטרליה סמנתה סטוסור 6–4, 7–6(7–2)
2011 הרפובליקה העממית של סין   סין לי נה איטליה  איטליה פרנצ'סקה סקיאבונה 6–4, 7–6(7–0)
2012 רוסיה  רוסיה מריה שרפובה איטליה  איטליה שרה אראני 6–3, 6–2
2013 ארצות הברית  ארצות הברית סרינה ויליאמס (2) רוסיה  רוסיה מריה שרפובה 6–4, 6–4
2014 רוסיה  רוסיה מריה שרפובה (2) רומניה  רומניה סימונה האלפ 6–4, 6–7(5–7), 6–4
2015 ארצות הברית  ארצות הברית סרינה ויליאמס (3) צ'כיה  צ'כיה לוציה שפרובה 6–3, 6–7(2–7), 6–2
2016 ספרד  ספרד גרביניה מוגורוסה ארצות הברית  ארצות הברית סרינה ויליאמס 7–5, 6–4
2017 לטביה  לטביה ילנה אוסטפנקו רומניה  רומניה סימונה האלפ 4–6, 6–4, 6–3
2018 רומניה  רומניה סימונה האלפ ארצות הברית  ארצות הברית סלואן סטיבנס 3–6, 6–4, 6–1
2019 אוסטרליה  אוסטרליה אשלי ברטי צ'כיה  צ'כיה מרקטה וונדרואושובה 6–1, 6–3
2020 פולין  פולין איגה שוויונטק ארצות הברית  ארצות הברית סופיה קנין 6–4, 6–1
2021 צ'כיה  צ'כיה ברבורה קרייצ'יקובה רוסיה  רוסיה אנסטסיה פבליוצ'נקובה 6–1, 2–6, 6–4
2022 פולין  פולין איגה שוויונטק (2) ארצות הברית  ארצות הברית קורי גוף 1-6, 3-6

טניסאיםעריכה

שנה מדינה אלוף מדינה סגן אלוף תוצאת משחק הגמר
1968 אוסטרליה  אוסטרליה קן רוזוול אוסטרליה  אוסטרליה רוד לייבר 6–3, 6–1, 2–6, 6–2
1969 אוסטרליה  אוסטרליה רוד לייבר אוסטרליה  אוסטרליה קן רוזוול 6–4, 6–3, 6–4
1970 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה יאן קודש יוגוסלביה  יוגוסלביה זיקו פרנולוביץ' 6–2, 6–4, 6–0
1971 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה יאן קודש (2) רומניה  רומניה איליה נסטסה 8–6, 6–2, 2–6, 7–5
1972 ספרד  ספרד אנדרס חימנו צרפת  צרפת פטריק פאוזי 4–6, 6–3, 6–1, 6–1
1973 רומניה  רומניה איליה נסטסה יוגוסלביה  יוגוסלביה ניקולה פיליץ' 6–3, 6–3, 6–0
1974 שוודיה  שוודיה ביורן בורג ספרד  ספרד מנואל אורנטס 2–6, 6–7(4–7), 6–0, 6–1, 6–1
1975 שוודיה  שוודיה ביורן בורג (2) ארגנטינה  ארגנטינה גיז'רמו וילאס 6–2, 6–3, 6–4
1976 איטליה  איטליה אדריאנו פנטה ארצות הברית  ארצות הברית הרולד סולומון 6–1, 6–4, 4–6, 7–6(7–3)
1977 ארגנטינה  ארגנטינה גיז'רמו וילאס ארצות הברית  ארצות הברית בריאן גוטפריד 6–0, 6–3, 6–0
1978 שוודיה  שוודיה ביורן בורג (3) ארגנטינה  ארגנטינה גיז'רמו וילאס 6–1, 6–1, 6–3
1979 שוודיה  שוודיה ביורן בורג (4) פרגוואי  פרגוואי ויקטור פצ'י 6–3, 6–1, 6–7(6–8), 6–4
1980 שוודיה  שוודיה ביורן בורג (5) ארצות הברית  ארצות הברית ויטאס גרולייטיס 6–4, 6–1, 6–2
1981 שוודיה  שוודיה ביורן בורג (6) צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה איוואן לנדל 6–1, 4–6, 6–2, 3–6, 6–1
1982 שוודיה  שוודיה מאטס וילאנדר ארגנטינה  ארגנטינה גיז'רמו וילאס 1–6, 7–6(8–6), 6–0, 6–4
1983 צרפת  צרפת יאניק נואה שוודיה  שוודיה מאטס וילאנדר 6–2, 7–5, 7–6(7–3)
1984 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה איוואן לנדל ארצות הברית  ארצות הברית ג'ון מקנרו 3–6, 2–6, 6–4, 7–5, 7–5
1985 שוודיה  שוודיה מאטס וילאנדר (2) צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה איוואן לנדל 3–6, 6–4, 6–2, 6–2
1986 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה איוואן לנדל (2) שוודיה  שוודיה מיקאל פרנפורס 6–3, 6–2, 6–4
1987 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה איוואן לנדל (3) שוודיה  שוודיה מאטס וילאנדר 7–5, 6–2, 3–6, 7–6(7–3)
1988 שוודיה  שוודיה מאטס וילאנדר (3) צרפת  צרפת אנרי לקונט 7–5, 6–2, 6–1
1989 ארצות הברית  ארצות הברית מייקל צ'אנג שוודיה  שוודיה סטפן אדברג 6–1, 3–6, 4–6, 6–4, 6–2
1990 אקוודור  אקוודור אנדרס גומס ארצות הברית  ארצות הברית אנדרה אגאסי 6–3, 2–6, 6–4, 6–4
1991 ארצות הברית  ארצות הברית ג'ים קורייר ארצות הברית  ארצות הברית אנדרה אגאסי 3–6, 6–4, 2–6, 6–1, 6–4
1992 ארצות הברית  ארצות הברית ג'ים קורייר (2) צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה פטר קורדה 7–5, 6–2, 6–1
1993 ספרד  ספרד סרז'י ברוגרה ארצות הברית  ארצות הברית ג'ים קורייר 6–4, 2–6, 6–2, 3–6, 6–3
1994 ספרד  ספרד סרז'י ברוגרה (2) ספרד  ספרד אלברטו ברסטגי 6–3, 7–5, 2–6, 6–1
1995 אוסטריה  אוסטריה תומאס מוסטר ארצות הברית  ארצות הברית מייקל צ'אנג 7–5, 6–2, 6–4
1996 רוסיה  רוסיה יבגני קפלניקוב גרמניה  גרמניה מיכאל שטיך 7–6(7–4), 7–5, 7–6(7–4)
1997 ברזיל  ברזיל גוסטבו קוורטן ספרד  ספרד סרז'י ברוגרה 6–3, 6–4, 6–2
1998 ספרד  ספרד קרלוס מויה ספרד  ספרד אלכס קורצה 6–3, 7–5, 6–3
1999 ארצות הברית  ארצות הברית אנדרה אגאסי אוקראינה  אוקראינה אנדרי מדבדב 1–6, 2–6, 6–4, 6–3, 6–4
2000 ברזיל  ברזיל גוסטבו קוורטן (2) שוודיה  שוודיה מגנוס נורמן 6–2, 6–3, 2–6, 7–6(8–6)
2001 ברזיל  ברזיל גוסטבו קוורטן (3) ספרד  ספרד אלכס קורצה 6–7(3–7), 7–5, 6–2, 6–0
2002 ספרד  ספרד אלברט קוסטה ספרד  ספרד חואן קרלוס פררו 6–1, 6–0, 4–6, 6–3
2003 ספרד  ספרד חואן קרלוס פררו הולנד  הולנד מרטין ורקרק 6–1, 6–3, 6–2
2004 ארגנטינה  ארגנטינה גסטון גאודיו ארגנטינה  ארגנטינה גיירמו קוריה 0–6, 3–6, 6–4, 6–1, 8–6
2005 ספרד  ספרד רפאל נדאל ארגנטינה  ארגנטינה מריאנו פוארטה 6–7(6–8), 6–3, 6–1, 7–5
2006 ספרד  ספרד רפאל נדאל (2) שווייץ  שווייץ רוג'ר פדרר 1–6, 6–1, 6–4, 7–6(7–4)
2007 ספרד  ספרד רפאל נדאל (3) שווייץ  שווייץ רוג'ר פדרר 6–3, 4–6, 6–3, 6–4
2008 ספרד  ספרד רפאל נדאל (4) שווייץ  שווייץ רוג'ר פדרר 6–1, 6–3, 6–0
2009 שווייץ  שווייץ רוג'ר פדרר שוודיה  שוודיה רובין סודרלינג 6–1, 7–6(7–1), 6–4
2010 ספרד  ספרד רפאל נדאל (5) שוודיה  שוודיה רובין סודרלינג 6–4, 6–2, 6–4
2011 ספרד  ספרד רפאל נדאל (6) שווייץ  שווייץ רוג'ר פדרר 7–5, 7–6(7–3), 5–7, 6–1
2012 ספרד  ספרד רפאל נדאל (7) סרביה  סרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–4, 6–3, 2–6, 7–5
2013 ספרד  ספרד רפאל נדאל (8) ספרד  ספרד דויד פרר 6–3, 6–2, 6–3
2014 ספרד  ספרד רפאל נדאל (9) סרביה  סרביה נובאק ג'וקוביץ' 3–6, 7–5, 6–2, 6–4
2015 שווייץ  שווייץ סטאן ואוורינקה סרביה  סרביה נובאק ג'וקוביץ' 4–6, 6–4, 6–3, 6–4
2016 סרביה  סרביה נובאק ג'וקוביץ' בריטניה  בריטניה אנדי מארי 3–6, 6–1, 6–2, 6–4
2017 ספרד  ספרד רפאל נדאל (10) שווייץ  שווייץ סטאן ואוורינקה 6–2, 6–3, 6–1
2018 ספרד  ספרד רפאל נדאל (11) אוסטריה  אוסטריה דומיניק תים 6–4, 6–3, 6–2
2019 ספרד  ספרד רפאל נדאל (12) אוסטריה  אוסטריה דומיניק תים 6–3, 5–7, 6–1, 6–1
2020 ספרד  ספרד רפאל נדאל (13) סרביה  סרביה נובאק ג'וקוביץ' 0-6, 2-6, 5-7
2021 סרביה  סרביה נובאק ג'וקוביץ' (2) יוון  יוון סטפנוס ציציפס 6–7, 2–6, 6–3, 6–2, 6–4
2022 ספרד  ספרד רפאל נדאל (14) נורווגיה  נורווגיה קאספר רוד 6–3, 6–3, 6–0,

ישראלים באליפותעריכה

בוגריםעריכה

נוערעריכה

קישורים חיצונייםעריכה