פתיחת התפריט הראשי

אליפות צרפת הפתוחה

טורניר טניס

אליפות צרפת הפתוחה היא אחד מ-4 טורנירי הגרנד-סלאם, שהן התחרויות החשובות ביותר בענף הטניס. האליפות מתקיימת אחת לשנה בסוף חודש מאי ותחילת חודש יוני במרכז הטניס הנקרא על-שמו של רולאן גארוס (טייס צרפתי שהצטיין במלחמת העולם הראשונה), סמוך ליער בולון במערב פריז, בירת צרפת.

אליפות צרפת הפתוחה
טורניר גראנד סלאם
Frenchopen.svg
מיקום פריז, צרפת צרפתצרפת
מועדון אצטדיון רולאן גארוס
משטח חימר / לא מקורה
הגרלת גברים 128מ / 128הע / 64הג
הגרלת נשים 128מ / 96הע / 64הג
פרסים כספיים 28,028,600 (2015)
אתר הטורניר
טורנירי גראנד סלאם נוספים

זהו טורניר הגרנד-סלאם היחיד המתקיים על משטחי חימר, משחקים על משטח חימר מתאפיינים בנקודות ארוכות, מכיוון שהחימר מאט את מהירות הכדור, ומשום כך המשחקים באליפות צרפת בדרך כלל ארוכים יותר מטורנירי גרנד-סלאם האחרים. התחרות נחשבת לתחרות החשובה ביותר עבור שחקנים המצטיינים על סוג משטח זה. לעומת זאת, היא נחשבת קשה בעיני שחקנים המעדיפים סגנון משחק מהיר יותר, המתאים למשטחים מסוגים אחרים. מסיבה זו לא מעט מהטניסאים הגדולים בהיסטוריה לא הצליחו לזכות בטורניר זה, וחלקם אף לא הגיע לשלביו הגבוהים.

האליפותעריכה

כמו שאר טורנירי הגרנד-סלאם, אליפות צרפת נמשכת כשבועיים (החל מ-2006 הטורניר נמשך 15 ימים ומתחיל ביום ראשון ולא ביום שני, כמקובל). בתחרויות היחידים הראשיות לנשים וגברים משתתפים 128 שחקנים בכל תחרות וכדי לזכות בהן צריך לנצח ב-7 משחקים.

המגרש המרכזי נקרא על שמו של פיליפ שאטרייה שהיה מראשי איגוד הטניס הצרפתי. הוא נבנה ב-1928 ומכיל 15,166 מקומות ישיבה. המגרש השני בחשיבותו נקרא על-שמה של סוזן לנגלן, טניסאית צרפתית מצטיינת בשנות ה-20 של המאה ה-20.

באליפות צרפת, בדומה לטורניר וימבלדון ובניגוד לאליפות אוסטרליה הפתוחה ואליפות ארצות הברית הפתוחה, משחקים רק בשעות האור ואין משחקי לילה עם תאורה מלאכותית.

אליפות צרפת החלה כאליפות לאומית ב-1891. בשנת 1925 היא "נפתחה" לטניסאים מחוץ לצרפת. בתחילה נערכה האליפות על מגרשי דשא עד 1928, כאשר האליפות נערכה לראשונה על חימר במקומה הנוכחי.

בשנת 1968 השתתפו לראשונה מקצוענים ברולאן גארוס והיא הייתה הראשונה מבין 4 טורנירי גראנד-סלאם שנפתחה למקצוענים.

שיאיםעריכה

מעידן התחרויות הפתוחות (Open Era), 1968

שיא זכיות לטניסאיותעריכה

מקום שם הטניסאית מדינה מספר זכיות השנים
1 כריס אוורט ארצות הברית   ארצות הברית 7 1974, 1975, 1979, 1980, 1983, 1985, 1986
2 שטפי גראף גרמניה   גרמניה 6 1987, 1988, 1993, 1995, 1996, 1999
3 ז'וסטין הנין בלגיה   בלגיה 4 2003, 2005, 2006, 2007
4 מרגרט קורט אוסטרליה   אוסטרליה 3 1969, 1970, 1973
מוניקה סלש יוגוסלביה   יוגוסלביה 3 1990, 1991, 1992
ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו ספרד   ספרד 3 1989, 1994, 1998
סרינה ויליאמס ארצות הברית   ארצות הברית 3 2002, 2013, 2015

שיא זכיות לטניסאיםעריכה

מקום שם הטניסאי מדינה מספר זכיות השנים
1 רפאל נדאל ספרד   ספרד 12 2005, 2006, 2007, 2008, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2017, 2018, 2019
2 ביורן בורג שוודיה   שוודיה 6 1974, 1975, 1978, 1979, 1980, 1981
3 איוון לנדל צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה 3 1984, 1986, 1987
מאטס וילאנדר שוודיה   שוודיה 3 1982, 1985, 1988
גוסטבו קורטן ברזיל   ברזיל 3 1997, 2000, 2001

הזוכות והזוכים בתוארעריכה

אליפות צרפת הפתוחהעריכה

טניסאיותעריכה

שנה מדינה אלופה מדינה סגנית תוצאת משחק הגמר
1968 ארצות הברית   ארצות הברית ננסי ריצ'י בריטניה   בריטניה אן היידון ג'ונס 5–7, 6–4, 6–1
1969 אוסטרליה   אוסטרליה מרגרט קורט בריטניה   בריטניה אן היידון ג'ונס 6–1, 4–6, 6–3
1970 אוסטרליה   אוסטרליה מרגרט קורט מערב גרמניה   מערב גרמניה הלגה ניסן 6–2, 6–4
1971 אוסטרליה   אוסטרליה איבון גולגונג אוסטרליה   אוסטרליה הלן גורלי 6–3, 7–5
1972 ארצות הברית   ארצות הברית בילי ג'ין קינג אוסטרליה   אוסטרליה איבון גולגונג 6–3, 6–3
1973 אוסטרליה   אוסטרליה מרגרט קורט ארצות הברית   ארצות הברית כריס אוורט 6–7(5–7), 7–6(8–6), 6–4
1974 ארצות הברית   ארצות הברית כריס אוורט ברית המועצות   ברית המועצות אולגה מורוזובה 6–1, 6–2
1975 ארצות הברית   ארצות הברית כריס אוורט צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה מרטינה נברטילובה 2–6, 6–2, 6–1
1976 בריטניה   בריטניה סו בייקר צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה רנטה טומנובה 6–2, 0–6, 6–2
1977 יוגוסלביה   יוגוסלביה מימה יאושובץ רומניה   רומניה פלורנצה מיהאי 6–2, 6–7(5–7), 6–1
1978 רומניה   רומניה וירג'יניה רוזיצ'י יוגוסלביה   יוגוסלביה מימה יאושובץ 6–2, 6–2
1979 ארצות הברית   ארצות הברית כריס אוורט אוסטרליה   אוסטרליה ונדי טרנבול 6–2, 6–0
1980 ארצות הברית   ארצות הברית כריס אוורט רומניה   רומניה וירג'יניה רוזיצ'י 6–0, 6–3
1981 צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה האנה מנדליקובה מערב גרמניה   מערב גרמניה סילביה הניקה 6–2, 6–4
1982 ארצות הברית   ארצות הברית מרטינה נברטילובה ארצות הברית   ארצות הברית אנדריאה יגר 7–6(8–6), 6–1
1983 ארצות הברית   ארצות הברית כריס אוורט יוגוסלביה   יוגוסלביה מימה יאושובץ 6–1, 6–2
1984 ארצות הברית   ארצות הברית מרטינה נברטילובה ארצות הברית   ארצות הברית כריס אוורט 6–3, 6–1
1985 ארצות הברית   ארצות הברית כריס אוורט ארצות הברית   ארצות הברית מרטינה נברטילובה 6–3, 6–7(4–7), 7–5
1986 ארצות הברית   ארצות הברית כריס אוורט ארצות הברית   ארצות הברית מרטינה נברטילובה 2–6, 6–3, 6–3
1987 מערב גרמניה   מערב גרמניה שטפי גראף ארצות הברית   ארצות הברית מרטינה נברטילובה 6–4, 4–6, 8–6
1988 מערב גרמניה   מערב גרמניה שטפי גראף רוסיה   רוסיה נטליה זברבה 6–0, 6–0
1989 ספרד   ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו מערב גרמניה   מערב גרמניה שטפי גראף 7–6(8–6), 3–6, 7–5
1990 יוגוסלביה   יוגוסלביה מוניקה סלש מערב גרמניה   מערב גרמניה שטפי גראף 7–6(8–6), 6–4
1991 יוגוסלביה   יוגוסלביה מוניקה סלש ספרד   ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו 6–3, 6–4
1992 יוגוסלביה   יוגוסלביה מוניקה סלש גרמניה   גרמניה שטפי גראף 6–2, 3–6, 10–8
1993 גרמניה   גרמניה שטפי גראף ארצות הברית   ארצות הברית מרי ג'ו פרננדז 4–6, 6–2, 6–4
1994 ספרד   ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו צרפת   צרפת מרי פירס 6–4, 6–4
1995 גרמניה   גרמניה שטפי גראף ספרד   ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו 7–5, 4–6, 6–0
1996 גרמניה   גרמניה שטפי גראף ספרד   ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו 6–3, 6–7(4–7), 10–8
1997 קרואטיה   קרואטיה איבה מאיולי שווייץ   שווייץ מרטינה הינגיס 6–4, 6–2
1998 ספרד   ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו ארצות הברית   ארצות הברית מוניקה סלש 7–6(7–5), 0–6, 6–2
1999 גרמניה   גרמניה שטפי גראף שווייץ  מרטינה הינגיס 4–6, 7–5, 6–2
2000 צרפת   צרפת מרי פירס ספרד   ספרד קונצ'יטה מרטינז 6–2, 7–5
2001 ארצות הברית   ארצות הברית ג'ניפר קפריאטי בלגיה   בלגיה קים קלייסטרס 1–6, 6–4, 12–10
2002 ארצות הברית   ארצות הברית סרינה ויליאמס ארצות הברית   ארצות הברית ונוס ויליאמס 7–5, 6–3
2003 בלגיה   בלגיה ז'וסטין הנין בלגיה   בלגיה קים קלייסטרס 6–0, 6–4
2004 רוסיה   רוסיה אנסטסיה מיסקינה רוסיה   רוסיה אלנה דמנטייבה 6–1, 6–2
2005 בלגיה   בלגיה ז'וסטין הנין צרפת   צרפת מרי פירס 6–1, 6–1
2006 בלגיה   בלגיה ז'וסטין הנין רוסיה   רוסיה סבטלנה קוזנצובה 6–4, 6–4
2007 בלגיה   בלגיה ז'וסטין הנין סרביה   סרביה אנה איבנוביץ' 6–1, 6–2
2008 סרביה   סרביה אנה איבנוביץ' רוסיה   רוסיה דינארה סאפינה 6–4, 6–3
2009 רוסיה   רוסיה סבטלנה קוזנצובה רוסיה   רוסיה דינארה סאפינה 6–4, 6–2
2010 איטליה   איטליה פרנצ'סקה סקיאבונה אוסטרליה   אוסטרליה סמנתה סטוסור 6–4, 7–6(7–2)
2011 הרפובליקה העממית של סין   סין לי נה איטליה   איטליה פרנצ'סקה סקיאבונה 6–4, 7–6(7–0)
2012 רוסיה   רוסיה מריה שרפובה איטליה   איטליה שרה אראני 6–3, 6–2
2013 ארצות הברית   ארצות הברית סרינה ויליאמס רוסיה   רוסיה מריה שרפובה 6–4, 6–4
2014 רוסיה   רוסיה מריה שרפובה רומניה   רומניה סימונה האלפ 6–4, 6–7(5–7), 6–4
2015 ארצות הברית   ארצות הברית סרינה ויליאמס צ'כיה   צ'כיה לוציה שפרובה 6–3, 6–7(2–7), 6–2
2016 ספרד   ספרד גרביניה מוגורוסה ארצות הברית   ארצות הברית סרינה ויליאמס 7–5, 6–4
2017 לטביה   לטביה ילנה אוסטפנקו רומניה   רומניה סימונה האלפ 4–6, 6–4, 6–3
2018 רומניה   רומניה סימונה האלפ ארצות הברית   ארצות הברית סלואן סטיבנס 3–6, 6–4, 6–1
2019 אוסטרליה   אוסטרליה אשלי ברטי צ'כיה   צ'כיה מרקטה וונדרואושובה 6–1, 6–3

טניסאיםעריכה

שנה מדינה אלוף מדינה סגן אלוף תוצאת משחק הגמר
1968 אוסטרליה   אוסטרליה קן רוזוול אוסטרליה   אוסטרליה רוד לייבר 6–3, 6–1, 2–6, 6–2
1969 אוסטרליה   אוסטרליה רוד לייבר אוסטרליה   אוסטרליה קן רוזוול 6–4, 6–3, 6–4
1970 צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה יאן קודש יוגוסלביה   יוגוסלביה זיקו פרנולוביץ' 6–2, 6–4, 6–0
1971 צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה יאן קודש רומניה   רומניה איליה נסטסה 8–6, 6–2, 2–6, 7–5
1972 ספרד   ספרד אנדרס חימנו צרפת   צרפת פטריק פאוזי 4–6, 6–3, 6–1, 6–1
1973 רומניה   רומניה איליה נסטסה יוגוסלביה   יוגוסלביה ניקולה פיליץ' 6–3, 6–3, 6–0
1974 שוודיה   שוודיה ביורן בורג ספרד   ספרד מנואל אורנטס 2–6, 6–7(4–7), 6–0, 6–1, 6–1
1975 שוודיה   שוודיה ביורן בורג ארגנטינה   ארגנטינה גיז'רמו וילאס 6–2, 6–3, 6–4
1976 איטליה   איטליה אדריאנו פנטה ארצות הברית   ארצות הברית הרולד סולומון 6–1, 6–4, 4–6, 7–6(7–3)
1977 ארגנטינה   ארגנטינה גיז'רמו וילאס ארצות הברית   ארצות הברית בריאן גוטפריד 6–0, 6–3, 6–0
1978 שוודיה   שוודיה ביורן בורג ארגנטינה   ארגנטינה גיז'רמו וילאס 6–1, 6–1, 6–3
1979 שוודיה   שוודיה ביורן בורג פרגוואי   פרגוואי ויקטור פצ'י 6–3, 6–1, 6–7(6–8), 6–4
1980 שוודיה   שוודיה ביורן בורג ארצות הברית   ארצות הברית ויטאס גרולייטיס 6–4, 6–1, 6–2
1981 שוודיה   שוודיה ביורן בורג צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה איוואן לנדל 6–1, 4–6, 6–2, 3–6, 6–1
1982 שוודיה   שוודיה מאטס וילאנדר ארגנטינה   ארגנטינה גיז'רמו וילאס 1–6, 7–6(8–6), 6–0, 6–4
1983 צרפת   צרפת יאניק נואה שוודיה   שוודיה מאטס וילאנדר 6–2, 7–5, 7–6(7–3)
1984 צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה איוואן לנדל ארצות הברית   ארצות הברית ג'ון מקנרו 3–6, 2–6, 6–4, 7–5, 7–5
1985 שוודיה   שוודיה מאטס וילאנדר צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה איוואן לנדל 3–6, 6–4, 6–2, 6–2
1986 צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה איוואן לנדל שוודיה   שוודיה מיקאל פרנפורס 6–3, 6–2, 6–4
1987 צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה איוואן לנדל שוודיה   שוודיה מאטס וילאנדר 7–5, 6–2, 3–6, 7–6(7–3)
1988 שוודיה   שוודיה מאטס וילאנדר צרפת   צרפת אנרי לקונט 7–5, 6–2, 6–1
1989 ארצות הברית   ארצות הברית מייקל צ'אנג שוודיה   שוודיה סטפן אדברג 6–1, 3–6, 4–6, 6–4, 6–2
1990 אקוודור   אקוודור אנדרס גומס ארצות הברית   ארצות הברית אנדרה אגאסי 6–3, 2–6, 6–4, 6–4
1991 ארצות הברית   ארצות הברית ג'ים קורייר ארצות הברית   ארצות הברית אנדרה אגאסי 3–6, 6–4, 2–6, 6–1, 6–4
1992 ארצות הברית   ארצות הברית ג'ים קורייר צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה פטר קורדה 7–5, 6–2, 6–1
1993 ספרד   ספרד סרז'י ברוגרה ארצות הברית   ארצות הברית ג'ים קורייר 6–4, 2–6, 6–2, 3–6, 6–3
1994 ספרד   ספרד סרז'י ברוגרה ספרד   ספרד אלברטו ברסטגי 6–3, 7–5, 2–6, 6–1
1995 אוסטריה   אוסטריה תומאס מוסטר ארצות הברית   ארצות הברית מייקל צ'אנג 7–5, 6–2, 6–4
1996 רוסיה   רוסיה יבגני קפלניקוב גרמניה   גרמניה מיכאל שטיך 7–6(7–4), 7–5, 7–6(7–4)
1997 ברזיל   ברזיל גוסטבו קוורטן ספרד   ספרד סרז'י ברוגרה 6–3, 6–4, 6–2
1998 ספרד   ספרד קרלוס מויה ספרד   ספרד אלכס קורצה 6–3, 7–5, 6–3
1999 ארצות הברית   ארצות הברית אנדרה אגאסי אוקראינה   אוקראינה אנדרי מדבדב 1–6, 2–6, 6–4, 6–3, 6–4
2000 ברזיל   ברזיל גוסטבו קוורטן שוודיה   שוודיה מגנוס נורמן 6–2, 6–3, 2–6, 7–6(8–6)
2001 ברזיל   ברזיל גוסטבו קוורטן ספרד   ספרד אלכס קורצה 6–7(3–7), 7–5, 6–2, 6–0
2002 ספרד   ספרד אלברט קוסטה ספרד   ספרד חואן קרלוס פררו 6–1, 6–0, 4–6, 6–3
2003 ספרד   ספרד חואן קרלוס פררו הולנד   הולנד מרטין ורקרק 6–1, 6–3, 6–2
2004 ארגנטינה   ארגנטינה גסטון גאודיו ארגנטינה   ארגנטינה גיירמו קוריה 0–6, 3–6, 6–4, 6–1, 8–6
2005 ספרד   ספרד רפאל נדאל ארגנטינה   ארגנטינה מריאנו פוארטה 6–7(6–8), 6–3, 6–1, 7–5
2006 ספרד   ספרד רפאל נדאל שווייץ   שווייץ רוג'ר פדרר 1–6, 6–1, 6–4, 7–6(7–4)
2007 ספרד   ספרד רפאל נדאל שווייץ   שווייץ רוג'ר פדרר 6–3, 4–6, 6–3, 6–4
2008 ספרד   ספרד רפאל נדאל שווייץ   שווייץ רוג'ר פדרר 6–1, 6–3, 6–0
2009 שווייץ   שווייץ רוג'ר פדרר שוודיה   שוודיה רובין סודרלינג 6–1, 7–6(7–1), 6–4
2010 ספרד   ספרד רפאל נדאל שוודיה   שוודיה רובין סודרלינג 6–4, 6–2, 6–4
2011 ספרד   ספרד רפאל נדאל שווייץ   שווייץ רוג'ר פדרר 7–5, 7–6(7–3), 5–7, 6–1
2012 ספרד   ספרד רפאל נדאל סרביה   סרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–4, 6–3, 2–6, 7–5
2013 ספרד   ספרד רפאל נדאל ספרד   ספרד דויד פרר 6–3, 6–2, 6–3
2014 ספרד   ספרד רפאל נדאל סרביה   סרביה נובאק ג'וקוביץ' 3–6, 7–5, 6–2, 6–4
2015 שווייץ   שווייץ סטאן ואוורינקה סרביה   סרביה נובאק ג'וקוביץ' 4–6, 6–4, 6–3, 6–4
2016 סרביה   סרביה נובאק ג'וקוביץ' בריטניה   בריטניה אנדי מארי 3–6, 6–1, 6–2, 6–4
2017 ספרד   ספרד רפאל נדאל שווייץ   שווייץ סטאן ואוורינקה 6–2, 6–3, 6–1
2018 ספרד   ספרד רפאל נדאל אוסטריה   אוסטריה דומיניק תים 6–4, 6–3, 6–2
2019 ספרד   ספרד רפאל נדאל אוסטריה   אוסטריה דומיניק תים 6–3, 5–7, 6–1, 6–1

ישראלים באליפותעריכה

בוגריםעריכה

נוערעריכה

קישורים חיצונייםעריכה