אליקים העצני

פוליטיקאי ישראלי

אליקים העצני (נולד ב-22 ביוני 1926) הוא עורך דין ופובליציסט ישראלי, חבר במועצת יש"ע וחבר הכנסת ה-12 מטעם מפלגת "התחיה".

אליקים העצני
Elyakim Haetsni.JPG
אליקים העצני, 2012
לידה 22 ביוני 1926 (בן 94)
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר קיל, רפובליקת ויימאר
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1938
השכלה סמינר הדתי למורים ע"ש ליפשיץ, האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק פוליטיקאי, פרקליט, עורך דין, פובליציסט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה התחיה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה התחייה
חבר הכנסת
31 בינואר 199013 ביולי 1992
(שנתיים ו־23 שבועות)
כנסות 12
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אליקים העצני בסוף שנות ה-50

תולדות חייועריכה

נולד בשם גאורג בּוֹמְבַּךְ בעיר קיל שבגרמניה, בנם של שמאי וחנה. ב–1933 החל לימודיו בבית ספר גרמני (בקיל לא היה בית ספר יהודי). היה היהודי היחיד בבית הספר. אחר הצהריים בילה בבית הכנסת של הקהילה, שם למד עברית. עלה עם משפחתו לאחר ליל הבדולח, בסוף 1938, לארץ ישראל. המשפחה השתקעה בירושלים. למד בבית ספר דתי ברחביה ובסמינר הדתי למורים ע"ש ליפשיץ. סיים תואר ראשון בהצטיינות במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כעורך דין, עשה את התמחותו בבית משפט השלום ובמשרדו של עורך הדין מנדל שרף.

היה פעיל במשמרת הצעירה של מפא"י וחבר ארגון ההגנה. במלחמת העצמאות נפצע בהפגזה ירדנית בירושלים.

העצני היה מפעילי ארגון שורת המתנדבים בשנים 19531957. בסוף 1958 הוסמך כעורך דין.[1] בין היתר כעורך דין יצג את עוזי אורנן בעתירה לבג"ץ נגד סעיף בחוזה החכירה של מינהל מקרקעי ישראל, האוסר על החוכר לעבוד בשבת,[2] ייצג משפחה שפונתה משכונת סומייל בצפון תל אביב,[3] ועמד בראש ⁨ועדת משפטנים שפעלה נגד מתן עונשים קלים לפושעים נאציים במערב גרמניה.[4]

לאחר מלחמת ששת הימים החל ללמוד ערבית וכן נמנה, יחד עם אהרן אמיר ואחרים, על מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה. בשנת 1972 עזב עם משפחתו את ביתם בשכונת רמת חן שברמת גן וקבע את מקום מושבו בקריית ארבע.[5] כשהוקמה שכונת "רמת ממרא", עבר להתגורר בה.

העצני חבר במועצת יש"ע ובפורום המדיני של המועצה.

בשנת 1988 מונה כחבר במליאת רשות השידור.[6]

היה חבר המזכירות של מפלגת "התחיה" עד לפירוקה. היה גם חבר הכנסת מטעם הסיעה בכנסת ה-12 (החל מ-31 בינואר 1990, לאחר רוטציה עם חבר הכנסת הרב אליעזר ולדמן) וחבר בוועדה לביקורת המדינה. מיד עם כניסתו לכנסת הגיש הצעת אי-אמון בראש הממשלה יצחק שמיר,[7] עקב הסכמתו של שמיר להכליל מגורשים מהשטחים במשלחת הפלסטינית לשיחות השלום שיזמה ארצות הברית.[8] בבחירות לכנסת השלוש עשרה הוצב במקום השלישי ברשימה, אך היא לא עברה את אחוז החסימה.[9]

חיים אישייםעריכה

היה נשוי לציפורה (שימשה כמזכירתו של פנחס ספיר כשכיהן כשר המסחר והתעשייה) עד לפטירתה[10] ב-2018 ואב לשלושה בנים ובת אחת. בנו הבכור, בעז העצני, פעיל בארגוני המאבק לשלמות הארץ, והיה במקום ה-34 ברשימת הליכוד לכנסת ה-18. בנו השני, נדב העצני, הוא עורך-דין ועיתונאי ב"מעריב". בנו השלישי, ישי העצני, מילא תפקיד מנכ"ל במרכז שלם. נכדתו שרה העצני-כהן היא מראשי תנועת "ישראל שלי" ומנהלת תוכניות חינוכיות בתנועת בית"ר העולמית.

שורת המתנדביםעריכה

  ערך מורחב – שורת המתנדבים

השורה הייתה קבוצה של אזרחים בעלי מודעות חברתית ופוליטית שקמה בישראל בראשית שנות ה-50. היא הוקמה בעקבות הרצאתו של הסופר ס. יזהר בתא הסטודנטים של מפא"י באוניברסיטה העברית בשנת 1951. העצני סיפר: "הוא צייר לנו בצבעים ריאליסטיים ובאופן מאוד פלסטי מה קרה במעברות העולים, וסחף אותנו". הוא ושותפו חנן רפפורט, יחד עם סטודנטים נוספים החליטו לצאת למעברות ולישובי עולים במטרה להנחיל את הלשון העברית לתושבים ולטפל בבעיותיהם האישיות. הוא עבר להתגורר בפחון לוהט ב"מעברת תלפיות" בירושלים, שם הורה תנ"ך. בשנת 2007, בריאיון בשבועון "מקור ראשון", סיכם את מצבה של המעברה במשפט: "אין כיום מחנה פליטים ערבי שהסבל בו משתווה לסבלם דאז של העולים במעברה".

בשלב מסוים החלה שורת המתנדבים לעסוק בתופעת השחיתות הציבורית. אף על פי שכמעט כל מייסדיה וראשיה, כולל העצני עצמו, היו אנשי מפא"י, החלה "השורה" לטפל בשורת מעשי שחיתות שלטונית. הפרשה הידועה ביותר בהקשר זה הייתה זו שהפכה בהמשך לתביעת דיבה של סגן המפקח הכללי של המשטרה עמוס בן-גוריון, בנו של ראש הממשלה, כנגד ארבעה ממנהיגי שורת המתנדבים ובראשם העצני.[11] במהלך המשפט נדרש לגלות את מקורות המידע של "השורה". הוא סירב לגלותם ונידון ל-10 ימי מאסר על בזיון בית המשפט.[12] באותה פרשה שילמה שורת המתנדבים לתובע עמוס בן-גוריון, בסופו של דבר, פיצוי סמלי בלבד.[13] מפכ"ל המשטרה יחזקאל סהר, שהיה העד העיקרי לטובתו, הורשע במתן עדות שקר במשפט זה ונידון לקנס ומאסר על תנאי.[14] השורה לא המשיכה עוד זמן רב בקיומה. בשיאה, במחצית השנייה של שנות החמישים, היא מנתה כ-750 חברים.

פעילות למען ההתיישבות ביהודה ושומרוןעריכה

העצני הוא מיוזמי מפעל ההתיישבות ביש"ע. בשנת 1972 עבר עם משפחתו מרמת חן לקריית ארבע, שם הקים משרד עורכי דין ששירת ערבים ויהודים כאחד. מתגורר היום ברמת ממרא - אחת משכונותיה של קריית ארבע. חבר במועצת יש"ע, שהיה ממקימיה, ונחשב לאחד מראשי הדוברים של המתנחלים.

יחסו לערביםעריכה

בניגוד לחלק מהנהגת יש"ע, אשר תומכת לעיתים ב"הגירה מרצון" של הערבים, להעצני יש דעה ברורה נגד טרנספר. כתב "הארץ" נדב שרגאי הביא את דעתו של העצני בעניין במאמר מיום 29 במאי 2002.[15] שרגאי מציין כי העצני היה הראשון שהשווה בין הטרנספר לערבים לטרנספר ליהודים, ופסל קטגורית את שניהם. לדעתו, "מי שפוסל ובצדק טרנספר לערבים, אינו יכול להכשיר טרנספר ליהודים". בשנת 2002 (מועד הכתבה) הפכה גישתו של העצני בעניין שני הטרנספרים, הרואה בשניהם מעשים בלתי מוסריים מוחלטים, לקו הרשמי של מועצת יש"ע.

"אני לא יכול לתאר לעצמי ממשלה שמתייחסת אל תושביה כמו הצאר הרוסי, דהיינו, שהערבי יודע שיושב שם למעלה איזה שונא וכל הזמן זומם, והערבי יודע שהוא קוץ בעיני השלטון," אומר העצני. "אי אפשר לחיות כך. זה רעל והרס, וזה עוד לפני זה שאני מדבר על כך שמדינה דמוקרטית, שרוצה להיות חלק ממשפחת העמים, לא יכולה בעידן שלנו לנהוג כך".

ביחס למה שקרה במלחמת העצמאות, העצני סבור כי היא התחוללה בסערת מלחמה. "בדרך כלל זה לא היה פרי תכנון מוקדם ובחלקה הגדול הייתה זו בריחה מרצון", הוא אומר. "'הטרנספר' הזה התאפשר רק אגב המחיר הנורא שעלתה המלחמה על השחרור והקוממיות. 1% מן האוכלוסייה היהודית בהרוגים בלבד (6,500 מתוך 650,000). במונחים של היום מדובר ב-50 אלף הרוגים".

יחסו לאוכלוסייה הערבית נובע גם מהעובדה כי להעצני משרד עורכי דין בקרית ארבע. הוא נהג להעניק שירותים משפטיים לתושבי חברון.

לקריאה נוספתעריכה

  • אליקים העצני, שורת המתנדבים, הוצאת מוסד ראובני, 1953.
  • אליקים העצני, הלם הנסיגה בארץ-ישראל , אלישע, 1986.
  • פולה קבלו, שורת המתנדבים: קורותיו של ארגון אזרחים, הוצאת עם עובד בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, 2007.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הוסמכו 71 עורכי דין חדשים, מעריב, 1 בדצמבר 1958
  2. ^ יוסף צוריאל, הושגה פשרה בעניין "סעיף השבת" בחוזה החכירה של מינהל המקרקעין, מעריב, 11 בנובמבר 1968
  3. ^ הדייר מסומייל פנה למשפט, הארץ, 14 בספטמבר 1962
    נדחה ערעור האשה מסומייל, למרחב, 2 במאי 1965
  4. ^ ועדת משפטנים תפעל נגד העונשים הקלים לפושעים נאציים במערב־גרמניה, קול העם, 1 בספטמבר 1965
  5. ^ ישראל הראל, איש "שורת המתנדבים' התנדב שוב, מעריב, 17 בספטמבר 1972
  6. ^ רונית אנטלר, הממשלה אישרה את הרכב מליאת רשות השידור, חדשות, 11 באפריל 1988
  7. ^ יוסי ורטר, רה״מ הותקף שעתיים אך זכה באמון הכנסת, חדשות, 14 בפברואר 1990
  8. ^ אילן כפיר, יוסי ורטר, רונית אנטלר, שמיר ינחה את ארנס - כן למגורשים; לא לנציגי מזרח ירושלים, חדשות, 14 בפברואר 1990
  9. ^ חנה קים, איומי הפרישה של העצני זיכו אותו במקום 3 בתנועה, חדשות, 24 בפברואר 1992
  10. ^ שמעון כהן, ציפורה (ציפ) רעייתו של אליקים העצני הלכה לעולמה, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2018
  11. ^ זאב שיף, חידת יום שני, הארץ, 15 במרץ 1957
  12. ^ העצני לתא עצירים רגיל, הארץ, 21 במרץ 1957
  13. ^ "שורת המתנדבים" חויבה בדין, דבר, 18 ביולי 1957
  14. ^ עונש חמור על יחזקאל סהר, הארץ, 16 בינואר 1961
  15. ^ נדב שרגאיהימין מגדיר את הטרנספר מחדש, באתר הארץ, 29 במאי 2002