אליק רון

קצין משטרה ישראלי

אלכסנדר (אליק) רון (נולד ב-1947) הוא ניצב בדימוס של משטרת ישראל. התפרסם עקב תפקודו באירועי אוקטובר 2000.

אלכסנדר רון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1947 (בן 77 בערך)
תל עדשים, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראלישראל ישראל
כינוי אליק
השתייכות צבא הגנה לישראל
משטרת ישראל
תקופת הפעילות 19661987 (צה"ל)
1987 – 2001 (משטרה)
דרגה סגן-אלוף  סגן-אלוף (צה"ל)
ניצב ניצב (משטרה)
תפקידים בשירות

בצה"ל:

במשטרה:

פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שירותו הצבאי עריכה

רון (במקור: רובינשטיין) נולד במושב תל עדשים. התגייס לצה"ל ב-1966, התנדב לחטיבת הצנחנים ולסיירת מטכ"ל. עם סיום מסלול הלוחם יצא לקורס קציני חי"ר, ובסיומו שב ליחידה כמפקד צוות. עם סיום תפקיד זה, ב-1971, השתחרר מצה"ל. התגייס לשב"כ ושימש כמאבטח באל על[1]. לחם כאיש מילואים במלחמת יום הכיפורים[2], ולקח חלק בקרבות ברמת הגולן תחת פיקודו של יוני נתניהו[3]. לאחר המלחמה שירת במילואים בתנאי קבע והשתחרר ב-1975. כמפקד פלגת מילואים ביחידה השתתף רון במבצע יונתן, והיה מפקד החפ"ק המצומצם של סא"ל נתניהו[4]. ב-1984 חזר לשירות קבע ומונה למפקד יחידת שלדג בדרגת סא"ל, והוביל אותה במבצע משה[5] ובמבצע עיניים ירוקות[6]. תחת פיקודו עברה היחידה, אשר הייתה כפופה לקחצ"ר, לחיל האוויר הישראלי[7].

שירותו במשטרה עריכה

בשנים 19871992 היה מפקד הימ"מ[8], יחידת העילית של משטרת ישראל ומשמר הגבול ללוחמה בטרור, בין היתר בהשתלטות על אוטובוס האמהות שנחטף על ידי מחבלים ב-1988[9]. לאחר מכן שימש מפקד מג"ב ירושלים, פיקד על מרחב גליל במחוז הצפון. ב-1994 קודם לדרגת ניצב ומונה למפקדו הראשון של מחוז ש"י.

ב-1997 מונה למפקד המחוז הצפוני וכיהן בתפקיד במהלך אירועי אוקטובר 2000. בדו"ח ועדת אור לחקירת האירועים נכללו המלצות אישיות נגדו. בסבב המינויים שהתקיים זמן קצר לאחר האירועים עצמם הוחלט על העברתו מתפקידו והוא יצא ללימודים באוניברסיטת חיפה. בתקופתו בתפקיד הוקמה במחוז יחידת ארז ללחימה בפשיעה הכפרית.

אירועי אוקטובר 2000 עריכה

ניצב אלכסנדר (אליק) רון היה מפקד המחוז הצפוני של המשטרה בעת אירועי אוקטובר 2000. הוא הואשם על ידי ועדת אור בסעיפים הבאים:

סעיפי האישום
  1. הידרדרות היחסים בינו לבין המגזר הערבי במחוז, עד כדי נתק שהחמיר את האירועים. ההידרדרות באה במיוחד בעקבות דבריו בעקבות האירועים האלימים במגזר הערבי. בסעיף זה נמצא אשם על ידי הוועדה.
  2. הימנעות מהכנת תוכנית מגירה לאירועים מהסוג של אירועי אוקטובר. בסעיף זה הוכחה אשמתו.
  3. אי יישום לקחי האירועים באום אל-פחם (אותם סעיפים כמו יהודה וילק). בסעיף זה נמצא אחראי.
  4. אי הכנה של המחוז הצפוני לקראת ה-1 באוקטובר, אמנם אליק רון הצליח למנוע העברת כוחות למחוז ירושלים אולם לא ביצע פעולות מעבר לכך. בסעיף זה נמצא אחראי על ידי הוועדה.
  5. אי קיום שליטה מספקת על הכוחות בשטח ועל האירועים, בעיה שהחמירה עקב אי הפעלת חפ"ק. בעניין זה נמצא אשם.
  6. אי תגובה מספקת להרוגים בימים הראשונים של האירועים, כולל אי בירור של נסיבות מותם. על פי הוועדה אשמה זו הוכחה.
  7. אי הזרמת כוחות מספיקים לגזרת משגב ב-2 באוקטובר. בעניין זה זוכה על ידי הוועדה.
  8. מתן הוראה לירי צלפים מיותר (הן באום אל-פחם והן בנצרת) וכן בביצוע פעולות נוספות שהחמירו את האפקט של פעולה זו. פרט להגדרה הטכנית של גודל הכדורים, נמצא אשם על ידי הוועדה.
  9. אי דיווח על ירי הצלפים למפקדו ולדרג המדיני. בעניין זה זוכה על ידי הוועדה.
  10. שימוש באמצעים חריפים ובעיקר כדורי גומי למרות שניתן היה להשתמש באמצעים חריפים פחות. וכן לא פיקח מספיק על הפעלתם. בעניין זה נמצא אשם על ידי הוועדה.
  11. אי ביצוע תחקירים במחוזו ואי תיעוד של האירועים על ידי השוטרים. בעניין זה נמצא אחראי.

מסקנתה של הוועדה הייתה כי אליק רון נכשל בתפקידו ועל כן המליצה על כך שלא ימלא יותר תפקידים בתחום ביטחון הפנים.

לאחר פרישתו מהמשטרה עריכה

רון נמנה עם ראשי יוזמת ז'נבה. בשנת 2006 התמודד על ראשות מועצה אזורית עמק יזרעאל אך לא נבחר לתפקיד.

בשנת 2007, בעקבות פרשת שי דרומי, יזם הקמתה של יחידת מתנדבים במשמר הגבול למאבק בפשיעה הכפרית[10].

רון בעל תואר ראשון במנהל עסקים משלוחת אוניברסיטת לטביה בארץ. חקירה בנוגע לקבלת התואר במרמה לא העלתה ראיות נגדו[11].

משמש כנשיא חברת קי בי סק העוסקת בניהול אבטחה וביטחון, בין היתר בתחום הקנאביס רפואי בארץ ובעולם. בשנת 2014 הוא יצא נגד המאבק של המשטרה בקנאביס וצוטט כאומר שאין סיבה שהקנאביס לא יהיה זמין כמו אקמול[12].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חנה קים, "סבלנותו של הבולדוזר", הארץ, ‏ 15.09.2000.
  2. ^ ליאור אסטליין, "היינו 42 איש. הרגתם 41", באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2013.
  3. ^ אליק רון, עמדת מוצא, במחנה, יולי 2011.
  4. ^ שרון רופא-אופיר, חשיפה: המוסד צילם, מבצע אנטבה יצא לדרך, באתר ynet, 1 ביולי 2006
  5. ^ שני פומס ומיכל חיוט, ‏יציאת מצרים המודרנית: 30 למבצע משה, באתר חיל האוויר הישראלי, 12 בינואר 2015.
  6. ^ גל פרל פינקל ואבירם רינג, מבצע חוק וסדר 30 שנה אחרי, מערכות 477, אפריל 2018, עמוד 57.
  7. ^ אביחי בקר, פצצת טסטוסטרון, הארץ, ‏ 13.08.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  8. ^ אבי אשכנזי, פרשנות בטחונית: "מי מחכה 32 שעות?", באתר nrg‏, 22 במרץ 2012.
  9. ^ אור הלר, "לנהל את הסכסוך", בלייזר, ‏ גיליון אפריל 2015, עמוד 64.
  10. ^ יוזמה: יחידת מתנדבים למאבק בפשיעה הכפרית באתר המועצה הלאומית להתנדבות, 26/2/2007.
  11. ^ צבי הראל, 30 חודשי מאסר למפעיל אוניברסיטת לטביה; שיחד עובדי ציבור על ידי פטור או הנחות בשכר הלימוד, באתר TheMarker‏, 7 ביולי 2005
  12. ^ אליק רון: "רדיפת צרכני הקנאביס הזויה וחסרת הגיון", 12 בפברואר 2014, מגזין קנאביס
אליק רון - תבניות ניווט