אלישבע גולדשמידט
אלישבע גולדשמידט (22 בספטמבר 1912 – 6 במאי 1970) הייתה פרופ' במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית, ומחלוצות המחקר הגנטי בישראל.
 | |
| לידה |
22 בספטמבר 1912 פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
6 במאי 1970 (בגיל 57) |
| שם לידה |
Elisabeth Wechsler |
| ענף מדעי |
גנטיקה |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| תאריך עלייה | 1936 |
| מקום לימודים | |
| בן או בת זוג |
יוסף גולדשמידט |
| צאצאים | אליעזר גולדשמיט, ימימה בן מנחם |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאלישבע גולדשמידט נולדה בפרנקפורט שבגרמניה כאליזבת וקסלר, למשפחה יהודית אורתודוקסית. ב-1932 החלה ללמוד רפואה בגרמניה, אך נאלצה להפסיק את לימודיה עם עליית הנאצים לשלטון. היא עברה לאנגליה, שם החלה ללמוד זואולוגיה (בדגש על גנטיקה וציטולוגיה) וסיימה תואר ראשון בהצטיינות בשנת 1935.
בשנת 1936 עלתה לארץ ישראל בעקבות בעלה, יוסף גולדשמידט, שהיה פעיל ציוני, השתלב בתחום החינוך ולימים היה לחבר הכנסת מטעם המפד"ל. לאחר שסיימה בשנת 1942 דוקטורט[1] בזואולוגיה בהנחיית פרופ' גאורג האז באוניברסיטה העברית בירושלים, החלה לעסוק במחקר בתחומי הגנטיקה והציטולוגיה, וב-1949 מונתה למדריכה הראשונה בתחום באוניברסיטה העברית (ובישראל בכלל). מחקריה עסקו תחילה בבדיקות כרומוזומליות של פרוקי-רגליים, בעיקר זבובי דרוזופילה, אך לאחר מכן התמקדה בגנטיקה של האדם וערכה מחקרים על הגנטיקה של יהודים בני עדות שונות ועל השפעתם של נישואי קרובים.
בשנים הבאות עסקה בפיתוח המחקר וההוראה בגנטיקה באוניברסיטה, תוך שהיא מועלית לדרגת מרצה (1954), פרופ' חבר (1957) ופרופ' (1967). כמו כן, ייצגה את ישראל במספר ארגונים בינלאומיים בתחום הגנטיקה.
בשנות ה-60 גולדשמיט הייתה אחת מארבע הנשים היחידות שקיבלו את התואר פרופסור חבר, יחד עם נעמי פיינברון-דותן, טשרנה רייס ואנה רוזין.
בשנת 1958 הייתה שותפה למחאה נגד קיום כנס מדעי בגנטיקה בגרמניה, מחאה שהביאה להעברת הכנס להאג[2].
בתחילת בשנות הששים הציעה לרקטור האוניברסיטה, פרופ' יואל רקח, להקים מחלקה עצמאית לגנטיקה. למרות שהייתה פרופסור חבר ועל אף הישגיה במחקר ובהוראה גולדשמיט לא נחשבה לראויה לעמוד בראשוּת המחלקה. גם לאחר שקיבלה את הדרגה של פרופסור מן המנין בשנת 1967, לא נפתחה המחלקה לגנטיקה, בנימוק שלא נמצא מועמד מתאים שיעמוד בראשה.
גולדשמידט התאבדה בשנת 1970, והמחלקה לגנטיקה נפתחה רק בשנות השבעים.
גולדשמידט הייתה אם לשניים: פרופסור למדעי הצמח, אליעזר גולדשמידט; ופרופסור לפילוסופיה, ימימה בן-מנחם, לימים כלת פרס ישראל.
לקריאה נוספת
עריכה- Nurit Kirsh (2004), “Geneticist Elisabeth Goldschmidt: A Two-Fold Pioneering Story”, Israel Studies 9 (2): 71–105
- Nurit Kirsh (2013) “Tragedy or Success? Elisabeth Goldschmidt (1912-1970) and Genetics in Israel”, Endeavour 37: 112–120
- תרצה כהן ורפאל פלק (1970), "פרופ' אלישבע גולדשמידט", מדע ט"ו: 183–184
- נורית קירש (2008), "מבחנות ומבחנים - מסלול המכשולים של חלוצות האקדמיה העברית", גליליאו 120: 68–72
- שרון גבע, לא פרופסור גולדשמידט, אלישבע, בבלוג אל מדף ספרי ההיסטוריה
קישורים חיצוניים
עריכה
אלישבע גולדשמידט, דף שער בספרייה הלאומית
- Raphael Falk, "Elisabet Goldschmidt 1912-1970", in: JWA - Jewish Women's Archive