פתיחת התפריט הראשי

אלישבע גולדשמידט

מדענית וחלוצת הגנטיקה בישראל

אלישבע גולדשמידט (19121970) הייתה מחלוצות המחקר הגנטי בישראל.

אלישבע גולדשמידט
Elisabeth Goldschmidt
אלישבע גולדשמידט
אלישבע גולדשמידט, 1955
לידה 1912
פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1970 (בגיל 58 בערך)
ענף מדעי גנטיקה
מדינה גרמניה, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג יוסף גולדשמידט עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
במחקר בתחומי הגנטיקה והציטולוגיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אלישבע גולדשמידט נולדה בפרנקפורט שבגרמניה כאליזבת וקסלר, למשפחה יהודית אורתודוקסית. ב-1932 החלה ללמוד רפואה בגרמניה, אך נאלצה להפסיק את לימודיה עם עליית הנאצים לשלטון. היא עברה לאנגליה, שם החלה ללמוד זואולוגיה (בדגש על גנטיקה וציטולוגיה) וסיימה תואר ראשון בהצטיינות בשנת 1935.

בשנת 1936 עלתה לארץ ישראל בעקבות בעלה, יוסף גולדשמידט, שהיה פעיל ציוני, השתלב בתחום החינוך ולימים היה לחבר כנסת מטעם המפד"ל. לאחר שסיימה בשנת 1942 דוקטורט[1] בזואולוגיה בהנחיית פרופ' גאורג האז, החלה לעסוק במחקר בתחומי הגנטיקה והציטולוגיה, וב-1949 מונתה למדריכה הראשונה בתחום באוניברסיטה העברית (ובישראל בכלל). מחקריה עסקו תחילה בבדיקות כרומוזומליות של פרוקי רגליים, בעיקר זבובי דרוזופילה, אך לאחר מכן התמקדה בגנטיקה של האדם וערכה מחקרים על הגנטיקה של יהודים בני עדות שונות ועל השפעתם של נישואי קרובים.

בשנים הבאות עסקה בפיתוח המחקר וההוראה בגנטיקה באוניברסיטה, תוך שהיא מועלית לדרגת מרצה (1954), פרופ' חבר (1957) ופרופ' (1967). במקביל למחקריה, הניחה את היסודות למרפאה הראשונה בישראל לייעוץ גנטי, בשיתוף עם בית החולים הדסה, וייצגה את ישראל במספר ארגונים בינלאומיים בתחום הגנטיקה.

בשנת 1958 הייתה שותפה למחאה נגד קיום כנס מדעי בגנטיקה בגרמניה, מחאה שהביאה להעברת הכנס להאג[2].

גולדשמידט הייתה אם לשניים: פרופ' אמריטוס למדעי הצמח, אליעזר גולדשמידט; ופרופ' אמריטה לפילוסופיה, ימימה בן-מנחם.

לקריאה נוספתעריכה

  • Nurit Kirsh (2004), “Geneticist Elisabeth Goldschmidt: A Two-Fold Pioneering Story”, Israel Studies 9 (2): 71-105
  •  Nurit Kirsh (2013) “Tragedy or Success? Elisabeth Goldschmidt (1912-1970) and Genetics in Israel”, Endeavour 37: 112-120
  • תרצה כהן ורפאל פלק (1970), "פרופ' אלישבע גולדשמידט", מדע ט"ו: 183‏–‏184
  • נורית קירש (2008), "מבחנות ומבחנים - מסלול המכשולים של חלוצות האקדמיה העברית", גליליאו 120: 68–72

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלישבע גולדשמידט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה