אלישיב (מושב)

מושב בישראל

אֶלְיָשִׁיב הוא יישוב בעמק חפר, אשר הוקם על ידי קבוצת עולים מיהדות תימן ב-14 בנובמבר 1933. אלישיב היה המושב הראשון של יוצאי תימן בארץ ישראל.שם היישוב, הלקוח מן המקרא, סמלי- אלוהים ישיב שבות עמו ישראל. [3]

אלישיב
מושב אלישיב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק חפר
גובה ממוצע[1] ‎16 מטר
תאריך ייסוד 1933
תנועה מיישבת התאחדות האיכרים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 684 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 674 תושבי ישראל
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
7 מתוך 10

הקמת היישוב

עריכה
 
מושב אלישיב בשנת 1937
 
כניסה למושב מכביש 4 צולם בשנת 2010

ראשית התנחלותם הכפרית של עולי תימן חלה בשנת 1910.[3] בשנה זו הגיעו לארץ, ביוזמת המשרד הארץ ישראלי של ההסתדרות הציונית, שיירות גדולות של יוצאי תימן. לצורך ביסוסם בעבודות החקלאות, נוצרה קרן מיוחדת ליד הקק"ל, שתפקידה היה לממן את הבתים לפועלי המושבות מעולי תימן. יישוב חקלאי ראשון לעדת יהודי תימן בישראל, קם רק עם היייסד כפר אלישיב.

יוצאי תימן בישראל נאבקו על זכותם להתיישבות חקלאית עצמאית. בשנים שקדמו להקמת אלישיב רווחה אצלם ההרגשה, שהם שכירים המנוצלים בידי אחרים. תחושה זו הייתה מנת חלקם של המאוכזבים והמתוסכלים מיחסה של ההסתדרות הכללית, שלפי הרגשתם נהגו פקידיה בסחבת רבה בטיפול בבקשתם להתיישב. והם פנו להקים מוסדות עצמאיים: "התאחדות התימנים בארץ ישראל" ב-1923, וארגון "שבזי" להתיישבות תימנית בארץ ישראל, שהוקם בפתח תקווה ב-1932.חברי הארגון, שהיו פועלים חקלאים במושבות, חסכו משכר עבודתם כדי להתחיל בהתיישבות. תביעת התאחדות התימנים מאת הקק"ל לקרקע נוספת, מצאה אוזן קשבת ועם שחרור חלקים מאדמת עמק חפר, נועד גם ארגון "שבזי" להיות בין התיישבים על אדמה זו.

ב-26 באוקטובר 1933 הודיעה המחלקה להתיישבות של ההנהלה הציונית להנהלת הקק"ל שהגיעה להסכם עם התאחדות התימנים, על מסירת 900 דונם בקרקעות בעמק חפר בתשלום, הנודע גם בשמו הערבי ואדי חוארת. כחמישים איש נרשמו.

קבוצה של עשרים חברי הקבוצה עלתה לקרקע ב-14 בנובמבר 1933. בלילה הראשון הם לנו תחת כיפת השמיים. למחרת הוקם על הגבעה צריף. עשרה חברים נבחרו להישאר במקום, והועסקו על ידי הסוכנות, על מנת שיכשירו את הקרקע ויעבדו חלק מהאדמות באופן משותף לפני הגעתן של המשפחות.

באותו חורף עובדו חלקים ניכרים מאדמת היישוב. נזרעו חיטה, שעורה, קטניות ואבטיחים. הוחל בקידוח באר המים, וב -6.10.1934, הונחה , במעמד קהל רב ,אבן הפינה לבית הכנסת.באותו מעמד הוגרלו גם החלקות לחברים.[3]

בנייתו של אלישיב החלה רק לאחר שקרן היסוד החליטה להקצות הלוואות לקבוצת המתיישבים הראשונה. אזי התבסס הכפר והתייצב.[3]

המושב כיום

עריכה

כיום מרבית חברי המושב עוסקים במקצועות חופשיים ולא בחקלאות. חלק מהתושבים עובדים כשכירים במפעלים בעמק חפר. בשנת 2006 הוקמה הרחבה לבנים ממשיכים במושב, שנבנית עד היום. החל משנת 2008 פועל במקום מרכז אופק הכולל בית ספר וגני ילדים מזרם חינוך ולדורף.

לקריאה נוספת

עריכה
  • יוסף דנין, אלישיב: זכרונות, אפיקים, תשס"ג 2003.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ 1 2 3 4 אהרן גרץ, עמק חפר, מועצה אזורית עמק חפר, 1956, עמ' 162