אלישיב (מושב)
אֶלְיָשִׁיב הוא יישוב בעמק חפר, אשר הוקם על ידי קבוצת עולים מתימן ב-13 בנובמבר 1933. אלישיב היה המושב הראשון של יוצאי תימן בארץ ישראל.
| אלישיב | |
 מושב אלישיב
| |
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 16 מטר |
| תאריך ייסוד | 1933 |
| תנועה מיישבת | התאחדות האיכרים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1] | |
| - אוכלוסייה | 734 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה
|
0.5% בשנה עד סוף 2017
|
(למפת נתניה רגילה)   אלישיב | |
תוכן עניינים
הקמת היישובעריכה
יוצאי תימן בישראל נאבקו על זכותם להתיישבות חקלאית עצמאית. בשנים שקדמו להקמת אלישיב רווחה אצלם ההרגשה, שהם שכירים המנוצלים בידי אחרים. תחושה זו הייתה מנת חלקם של המאוכזבים והמתוסכלים מיחסה של ההסתדרות הכללית, שלפי הרגשתם נהגו פקידיה בסחבת רבה בטיפול בבקשתם להתיישב. והם פנו להקים מוסדות עצמאיים: "התאחדות התימנים בארץ ישראל" ב-1923, וארגון "שבזי" להתיישבות תימנית בארץ ישראל, שהוקם בפתח תקווה ב-1932.
ב-26 באוקטובר 1933 הודיעה המחלקה להתיישבות של ההנהלה הציונית להנהלת הקק"ל שהגיעה להסכם עם התאחדות התימנים, על מסירת 900 דונם בקרקעות בעמק חפר, הנודע גם בשמו הערבי ואדי חוארת. כחמישים איש נרשמו.
קבוצה של עשרים חברי הקבוצה עלתה לקרקע ב-13 בנובמבר 1933. בלילה הראשון הם לנו תחת כיפת השמיים. למחרת הוקם על הגבעה צריף. עשרה חברים נבחרו להישאר במקום, והועסקו על ידי הסוכנות, על מנת להכשיר את הקרקע ולעבד חלק מהאדמות במשותף לפני הגעתן של המשפחות.
המושב כיוםעריכה
כיום רוב חברי המושב אינם עוסקים בחקלאות, אלא במקצועות חופשיים, וחלקם שכירים במפעלים בעמק חפר. בשנת 2006 הוקמה הרחבה לבנים ממשיכים במושב שנבנית עד היום. החל משנת 2008 פועל במקום מרכז אופק הכולל בית ספר וגני ילדים מזרם חינוך ולדורף.
לקריאה נוספתעריכה
- יוסף דנין, אלישיב: זכרונות, אפיקים, תשס"ג 2003.
קישורים חיצונייםעריכה
- סיפור הקמתו של המושב אלישיב, באתר "כאן נעים"
- אתר הבית של מושב אלישיב
- סרט קצר על המושב