אלי חדד
אלי חדד (נולד ב-1957) הוא זמר, מעבד ומתופף ישראלי.
לידה | 1957 (בן 67 בערך) |
---|---|
מוקד פעילות | ישראל |
כלי נגינה | תופים |
שיתופי פעולה בולטים | בנזין, הסיקסטיז |
ביוגרפיה
עריכהחדד נולד בתוניס, כצעיר מבין שבעה אחים. אביו היה נגן קאנון, ששימש כנגן לווי לזמרת אום כולתום בביקוריה בתוניס, לישראל עלה ב-1968 יחד עם משפחתו, והתגורר בנוף הגליל (נצרת עילית דאז) בגיל 12 לאחר שסולק מבית ספרו, החל להופיע עם להקת "הממזרים" בתפקיד הסולן. בגיל 14 החל חדד לתופף בלהקה[1].
שירת בצה"ל כאפסנאי, ובמהלך השירות המשיך להופיע כמתופף. לאחר שחרורו מצה"ל עבד בשיפוצים יחד עם אחיו[1].
את פריצתו המוזיקלית עשה חדד כמתופף להקת "ברקת" מהקריות (שהפכה אחר כך ללהקת "בנזין"), אליה הצטרף ב-1977 לאחר פגישה עם חברי הלהקה, שחיפשו מתופף חדש ובואו לנצרת עילית לשמוע אותו מנגן לאחר ששמעו שהוא מתופף מוכשר[2]. הלהקה ניגנה באותה עת בעיקר גרסאות כיסוי ללהיטי רוק ופופ, והרבתה להופיע באירועים וחתונות, במקביל המשיך לעבוד בשיפוצים[3].
ב-1981 הפזמונאי והמפיק יעקב גלעד לקח את הלהקה תחת חסותו, שמה שונה ל"בנזין", וגלעד כתב מילים ללחנים שכתבו. בסוף אותה שנה עברו כל חברי הלהקה לגור בתל אביב במטרה לקדם את הקריירה שלהם[2].
במסגרת "בנזין", בין היתר, שימש חדד סולן בשיר "תני לי סיבה", והיה שותף לעיבוד המוזיקלי באלבומה הראשון עשרים וארבע שעות בשירים: חופשי זה לגמרי לבד, יום שישי, בית משותף, תני לי סיבה, קחי אותי הביתה והתחלה חדשה[4], ובעיבוד האלבום השני של הלהקה משמרת לילה[5]. במהלך הקלטת האלבום השני חזרו חברי הלהקה לגור בצפון, עקב קשיי פרנסה, אף על פי שהאלבום הראשון שלהם זכה להצלחה[6][7]. חדד גם נקלע לסכסוך עם המפיק גלעד וטכנאי ההקלטות יעקב מורנו, עזב והחולף באיגי דיין. אחר כך חזר ל"בנזין" וניגן בהופעות האחרונות של הלהקה[8].
בתחילת 1985, מנהיג "בנזין" יהודה פוליקר החל לעבוד על אלבום הסולו הראשון שלו עיניים שלי והלהקה הגיעה לסוף דרכה[9]. בסוף אותה שנה הקים יחד עם עם נגן הבס של "בנזין" בנג'ו קמחי ושותפים נוספים את להקת "בושם", שניגנה גרסות כיסוי[10]. במקביל חזר לעבוד בשיפוצים[8]. ב-1990 הצטרף ללהקת "אורניום", שהייתה הגלגול הראשון של להקת "סטלה מאריס"[11].
בתחילת 1993, יצאה לאור אלבום אוסף של להקת "בנזין" ועלתה האפשרות שחברי הלהקה יתאחדו לסיבוב הופעות, שלא יצא לפועל לבסוף[8].
בסוף שנות ה-90 חדד הצטרף ללהקת "הסיקסטיז", בה הוא משתף פעולה עם מוטי דיכנה, יואל לרנר[12].
משנת 2010 משמש כנגן בהופעותיו של יהודה פוליקר[13]. באותו שנה גם החל לעבוד על אלבום בכורה בשם "אחד פעמיים", שאת רוב שיריו כתב והלחין חברו פוליקר[14]. האלבום יצא לאור בתחילת 2015[15].
חיים אישיים
עריכהחדד נשוי ואב לשניים ומתגורר בראשון לציון.
קישורים חיצוניים
עריכה- שי להב, קסמו של המתופף שהופך לזמר, באתר ynet, 11 במרץ 2015
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 יעקב בר-און, זה הזהו, זה הרגע: המתופף של "בנזין" עובר לקדמת הבמה, באתר מעריב אונליין, 11 במרץ 2015
- ^ 1 2 שרה דר ליבוביץ, הג׳טרה הוציאה אותו משם, חדשות, 27 במרץ 1992
- ^ יעקב בר און, הבנזין - להקת השנה, דבר, 23 בספטמבר 1982
- ^ יוסי חרסונסקי, בנזין באוקטן גבוה, מעריב, 1 באוגוסט 1982
- ^ גידי אביבי, ביקורת - נוסעים העירה - 'משמרת לילה' - תקליט חדש של להקת בנזין, כותרת ראשית, 29 באוגוסט 1984
- ^ איציק יושע, בנזין: הדמעות שבשיר - עכשיו בחיים, חדשות, 23 באוגוסט 1984
- ^ יוסי חרסונסקי, הבנזין אזל ל"בנזין", מעריב, 31 באוגוסט 1984
- ^ 1 2 3 עמית שהם, הרעלת בנזין, חדשות, 2 באפריל 1993
- ^ איציק יושע, בנזין לא נוסעים, חדשות, 18 בפברואר 1985
- ^ צפנת לו-ירון, ישנים וטובים, חדשות, 28 בנובמבר 1985
- ^ שמעון פרנס, מופעים, חדשות, 26 בינואר 1990
- ^ גידי אביבי, הערב: נוסטלגיה מוסיקלית במועדונים בת"א, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2001
- ^ יעל רייף, עכבר העיר, יהודה פוליקר בהופעה: פוליקר, גרסת הדיסטורשן, באתר הארץ, 1 ביוני 2014
- ^ נויה כוכבי, יהודה פוליקר מפיק אלבום לאלי חדד, מתופף "בנזין" לשעבר, באתר הארץ, 10 במאי 2010
- ^ בן שלו, מתופפים־זמרים - יש חיה כזאת, והיא מרתקת, באתר הארץ, 7 בינואר 2016