אלי לוי (קצין)

תת-אלוף בצה"ל
(הופנה מהדף אלי לוי (קצין צה"ל))

אלי לוי (נולד ב-11 בנובמבר 1930) הוא קצין צה"ל במיל' בדרגת תת-אלוף. שירת בתפקידים בכירים בחיל הים בהם ראש מספן המודיעין, ובתפקידו האחרון בשירות הקבע שירת כראש משלחת משרד הביטחון ונספח צה"ל בגרמניה המערבית ונספח צה"ל הראשון באוסטריה.

אלי לוי
תא"ל אלי לוי כנספח צה"ל בגרמניה, 1981
תא"ל אלי לוי כנספח צה"ל בגרמניה, 1981
לידה 11 בנובמבר 1930 (בן 93)
כ' בחשוון ה'תרצ"א
נירנברג, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה אפריל 1933
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19481984 (כ־36 שנים)
דרגה תת-אלוף (ים) תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

לוי נולד בשלהי שנת 1930 בעיר נירנברג שבגרמניה, להַנס לוי, לימים לודביג ולסוזי לבית אופנבכר. האב, הַנס, בן למשפחה שהקימה את בית הכל-בו הראשון בנירנברג, בוגר בי"ס למסחר, מקצוע שהצטיין בו. האם, סוּזִי, סיימה בגרמניה בי"ס חקלאי, כנראה לקראת עלייתה ארצה. בעקבות עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחתו את גרמניה. בחודש אפריל 1933 עלתה לארץ ישראל והשתכנה בירושלים. לאחר כשנה וחצי התגרשו ההורים, ולוי נשלח לבית סבו וסבתו בנירנברג. בתחילת שנת 1936 החזירה אמו את לוי ארצה.

בשנתיים בהן למד בכיתות א' וב', התאכסן בפנימייה בתל אביב, ושנתיים אחר כך שהה במוסד בשם "משק ילדים" ליד אחוזת מגד בפרדס חנה.

בשנת 1937 נישאה האם סוזי לצייר ישי קולביאנסקי ובני הזוג לקחו את לוי לביתם. ומכיתה ה' ואילך חי ולמד בצפון תל אביב.

לימודים

עריכה

לימודים יסודיים: בתל אביב: כיתה א' בבי"ס שלווה, כיתה בי בבי"ס תל נורדאו. כיתות ג'-ד' במשק ילדים בפרדס חנה, כיתות ה'-ח' למד בבית החינוך לילדי העובדים בצפון תל אביב. היה זה בי"ס שהצטיין ברמת הוראה גבוהה. לתלמידים הוקנו ערכים רבים כבר מגיל בית הספר היסודי (כפי שנקרא אז "עממי"). יום לימודים שלם, אחד בשבוע, היה 'יום עבודה'. עבודה שנעשתה בשדה של בית הספר ליד הירקון, במטבח ובנגריה, אותו סיים בשנת 1944.

לימודים מקצועיים: חרף קשיים כלכליים של המשפחה, נשלח לוי, לאחר סיום בית הספר העממי, ללימודים בבית הספר המקצועי ע"ש מכס פיין. בית ספר שהלימודים בו היו יום שלם. לוי למד במגמת חשמלאות טכנית, תלת-שנתי, אותו סיים בשנת 1947.

פעילות חברתית ימית

עריכה

תוך כדי הלימודים בבי"ס עממי הצטרף לוי לתנועת השומר הצעיר, ובמסגרתה נכנס בשנת 1944 לפלוגה הימית של הפועל בתל אביב. בשנת 1945 נשלח למחנה של החבל הימי לישראל שם הוסמך ל'דרגה ב'. ובהמשך, אחרי לימודי ניווט חופי, הוסמך ל'דרגה א' ולהדרכה.

לוי נעשה מדריך בהשומר הצעיר ובפלוגה הימית של הפועל. הקבוצה הראשונה שהדריך הייתה מחניכי התנועה המאוחדת. בהמשך הדריך קבוצות מהשומר הצעיר ואחרים. תפקיד הדרכה בים כלל הפלגות עצמאיות, בסירות לווייתניות, בנות מספר ימים לאורך חופי הארץ לכל אורכם, עם אחריות רבה לסירה ולצוות המפליגים.

גיוס לצה"ל – סמוך לגיוסו בשנת 1948 נקבע כי שיישאר להדרכה במסגרת מכסות המדריכים שהמוסדות הלאומיים הקציבו לתנועות הנוער. כך לא זכה להצטרף לגרעינו בפלמ"ח. חויל ישירות למילואי ההגנה המרחבית בגליל המערבי.

בשנים 1950–1952 שימש רכז "הימייה" בתל אביב, שכללה כ-500 חברים. מפקד מחנה ההדרכה מטעם חבל ימי לישראל. וחבר 'ועדת הים המרכזית' במרכז הפועל.

בשנת 1952 סיים את ההדרכה והצטרף לחבריו בקיבוץ סער בגליל המערבי. שם, לאחר תקופה קצרה, נהיה לחשמלאי של הקיבוץ, תפקיד אותו מילא בזמן שבו חובר הקיבוץ לרשת של חברת החשמל לישראל. משך תקופת שהייתו בקיבוץ נקרא לוי לשמש מפקד מחנה ההדרכה הקיצי, המרכזי מטעם חבל ימי לישראל, כן הדריך ניווט חופי במסגרת הפלוגה הימית של הפועל בנהריה.

חיל הים

עריכה

כניסה לחיל - בשנת 1953 הועבר לוי ממילואי ההגנה המרחבית לחיל הים, והוצב כאיש מילואים בשייטת הנחתות. בשנת 1955 התנדב לוי לשירות קבע בחיל הים והצטרף לקורס חובלים ה'.
חשמלאי במשחתת - במהלך קורס החובלים שלו רכש חיל הים שתי משחתות מבריטניה. כתוצאת ממחסור חמור בכוח אדם לאיוש המשחתות, הופסקו כל הקורסים בבסיס ההדרכה של חה"י וחניכיהם נשלחו לבריטניה. מחסור חמור במיוחד היה בחשמלאים. מפקד אח"י יפו (ק-42), גיבור ישראל, יוחאי בן נון, שמח מאוד לקבל את לוי ששובץ למקצוע בו היה מומחה במחלקת חשמל בפיקודו של אדם ענב. במסגרת עבודתו כחשמלאי למד לוי להכיר את כל חלקי האניה.[1] ב-1956 הגיע לוי לישראל על סיפון אח"י יפו (ק-42), וחזר לבה"ד חיל הים להמשך הכשרה בקורס החובלים.

בעת 'מבצע קדש', אוקטובר 1956, נזקק חיל הים למיטב לוחמיו, קורס החובלים פורק. חלק מחניכיו שהיו לוחמי שייטת 13 חזרו לשייטת. לוי חזר ליחידתו, שייטת הנחתות, בה התמנה למפקד אחד משני צוותי החוף של השייטת. עם צוותו ירד לוי לסיני, והשתתף במבצע חילוץ מטוס מיג 15 מצרי שנחת נחיתת אונס בימת ברדוויל. המטוס חולץ מהימה, הושט לדופן אוניית סוחר רימון והובא לחיפה.[2] להבאת מטוס הייתה חשיבות מודיעינית בהיותו מיג 15 הראשון שנפל לידיים מערביות.

בדצמבר 1957 סיים לוי בהצטיינות את קורס חובלים ה'.

שירות בכלי שיט

עריכה

שייטת המשחתות - ולבחירתו הוצב לאח"י יפו (ק-42). בתחילה נתמנה להיות סגן קצין גנ"ק. לאחר תקופה קצרה מונה להיות סגן קצין התותחנות של האניה, עוד לפני השתתפותו בקורס קציני התותחנות, מונה לקצין התותחנות של אח"י יפו בפועל.

באוקטובר שנת 1959 החל קורס קציני תותחנות בבה"ד חיל הים. אותו סיים ב-15 במאי 1960, כראשון בקורס, וחזר לתפקיד קצין התותחנות באח"י יפו. אותה עת הונהג לראשונה 'האיוש הרצוף',[א] התותחנים התמחו בתפקידיהם ודיוק הירי של מערכת התותחנות השתפר ללא היכר, מעתה היו פגיעות ישירות בטווחי 12 ק"מ.

לאחר כשנה נוספת התמנה לוי להיות קצין התותחנות הבכיר של שייטת המשחתות, שייטת 1, זאת בנוסף לתפקידו כקצין התותחנות של האניה. באותה עת בוצעו על סיפון אח"י יפו ניסויי ירי ראשונים בטיל ים-ים "לוז" מייצור רפא"ל ושיפורו על ידי התעשייה האווירית. כך נעשה שותף בפיתוח הטיל גבריאל.

שייטת הטרפדות - בחודש אוגוסט שנת 1962, לאחר מעל חמש שנות שרות על המשחתת, קיבל, לוי לבקשתו, פיקוד עצמאי על טרפדת. הוא עבר לפלגה 914 בחיפה שהייתה בפיקוד רס"ן עזרא קדם (כריש). קיבל פיקוד על הטרפדת ט-206. הייתה זו ספינה שנבנתה מעץ בשלוש שכבות והייתה בעלת גוף חזק. במערכת ההנעה הוחלפו ארבעת מנועי בנזין ל-2 מנועי דיזל, כך שנעשתה פחות מועדת לשריפות. הדבר גרם לכך שהוטלו על ט-206 משימות מיוחדות, והשרות כמפקד הטרפדת היה מאתגר.

לימודים במהלך השירות

עריכה

בגרות – תוך כדי קורס החובלים, השלים לוי תעודת בגרות (עם מתמטיקה מורחבת, פיזיקה וכימיה) באופן אקסטרני בשנת 1956.
קצונה וחובלים – עבר את קורס הקצינים הבסיסי בבה"ד 1 ואת קורס חובלים ה' סיים בדצמבר 1957 כחניך מצטיין.
קורס קציני תותחנות ימית בחיל הים, 1960, חניך ראשון בקורס.
לימודים אקדמאיים – בשלהי 1964 קיבל לוי הפסקה מהשירות בים והתחיל בלימודי תואר ראשון בסטטיסטיקה ובכלכלה באוניברסיטה העברית. סיום הלימודים חל בתחילת 1967.

פיקוד אוניית תובלה

עריכה

במלחמת ששת הימים הוצב לוי לשייטת המשחתות במינוי זמני לתפקיד קצין התותחנות של אח"י אילת (ק-40). בסמוך לסיום המלחמה הופקדה בידי לוי אניית התובלה אח"י בת-ים (ת-83). הייתה זאת אחת משתי אניות העזר שנקנו מחברה הולנדית כדי לשרת בזירת ים סוף לוי הכניס את האנייה לשירות חיל הים, פיקח על התקנת החימוש והמכשור, ועל האימון הבסיסי והמתקדם של הצוות, שבחלקו ימאים מנוסים אנשי מילואים מחיל הים. חוויה מיוחדת היה קורס למפקדי ספינות דבור שהתבסס על באנייה.

אחרי הנפת נס השירות הפעיל עסקה האנייה בשרות לבסיסי צה"ל בחצי האי סיני. הכביש מאילת לשארם-א-שייח' טרם נסלל, ושתי האניות, אח"י בת-ים (ת-83) ואח"י בת גלים (ת-81), שמשו למגוון משימות מבצעיות ולוגיסטיות. בוצעו סיורים בצפון מפרץ סואץ ועד לקרבת האי גרין ומשימות דומות. באחת ההזדמנויות בוצעה הובלת גדוד חיל רגלים מילואים שסיים את משמרתו, ממפרץ שלמה לאילת. בין המשימות הלוגיסטיות השגרתיות היו: אספקת מאות מטרים מעוקבים של מים מתוקים למכלול מטרות כולל בניית המסלול בבסיס חיל האוויר באופירה, הובלת דלק למטוסים לבסיס במערב סיני, הובלת נושאי גייסות משוריינים וכדומה.

בהיות שתי האניות אח"י בת-ים (ת-83) ואח"י בת גלים (ת-81) כלי השייט הגדולים של חיל הים בזירת ים האדום הוטלו עליהם משימות ימאות נדרשות בהתאם לצרכים. כך היה איתור ספינת דיג שלל שנותק עימה הקשר והיה צורך להניע את מנועה שכבה. הישג ראוי לציון הייתה הצלחת חילוץ נחתת 36 מ', שעלתה בשוגג על שונית במצרי יובל בכניסה למפרץ סואץ. ההצלחה התבטאה בחילוץ 'נקי', שאיפשר להפעיל את מנועי הנחתת מיד אחרי החילוץ, ולהמשיך להפליג ללא נזק.

ספינות סער

עריכה

באביב שנת 1967 נתמנה לוי למפקד אח"י אילת (סער 2), הספינה הרביעית בסדרה שנבנתה במספנות שרבורג. לוי ביצע מספר הפלגות ניסוי ים. השיט את הספינה משרבורג לישראל וב-11 באוגוסט 1968 הגיעה אח"י אילת (סער 2) לנמל חיפה. לאחר הרכבת חימוש הכניס אותה לשירות פעיל. תחילה כספינת תותחים ולאחר התקנת מערכת טילי הגבריאל, הפכה לספינת טילים. ב-13 באוקטובר 1969 מסר לוי את הפיקוד על הספינה למיכה רם.

בה"ד חיל הים

עריכה

לוי מונה להקים את המת"ט, מתקן התרגול הממוחשב הראשון של חיל הים. לוי פקד משך מעל השנתיים על המת"ט. היה אחראי על קבלת הבניין, הרצת המערכות הממוחשבות, ניהול התדרוכים והתחקירים. הפעלת מת"ט, שרתה בעיקר את שייטת ספינות הטילים, וגם בחינוך צוערי קורס החובלים לפיקוד בים וקורסי קצינים אחרים. במתקן זה תורגלו כל תוכניות המבצעים שבוצעו בהצלחה, במלחמת יום הכיפורים.
ב-15 באפריל 1971 סיים מפקד הבה"ד אריה ברק את תפקידו ולוי מונה לשמש כמפקד בה"ד חיל הים בנוסף לתפקידו במת"ט. בתקופה זאת זכה לארח את ראש הממשלה גב גולדה מאיר שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל חיים בר-לב בטקס סיום מחזור י"ח של קורס חובלים. לאחר מספר חודשים מסר את התפקיד לסא"ל פנחס פנחסי.

פיקוד בים

עריכה

מן הפיקוד המוצלח על המת"ט, חזר לוי לפקד על פלגת ספינות טילים 33. במהלך פיקודו, בפברואר 1973 פיקד על הפלגה שהובילה את הכוח הפושט על "יעדי גאולה" במבצע ברדס 54–55, כן השתתף במבצע אביב נעורים ומבצעים אחרים נגד המחבלים הפלשתינאים בלבנון. בספטמבר 1973 זמן קצר לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, מסר את הפיקוד על פלגה 33 לסא"ל גדעון רז. עם זאת זכה למחמאה ממפקד חיל הים, בנימין תלם ”הפלגה שלך היתה מוכנה למלחמה.”

לקחי קרבות הטילים

עריכה
  ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הועמד לוי בראש צוות הפקת הלקחים של חיל הים. משימתו הייתה לאבחן ולהסיק לקחים שניתן ליישם באופן מידי תוך כדי המלחמה. לוי נכח עם צוותו במרבית קרבות הטילים, אסף את התרשימים הטקטיים אחרי כל קרב ופעולה ותיאר אותם בצורה מובנת. צוות ו ערך תחקירים עם מפקדים ובעלי תפקידים בספינות. בכך אפשר לחייל להוציא לקחים מאירועי הקרבות, ובהמשך להוציא בפרסום עב כרס, שייטת 3 במלחמת יום הכפורים קובץ תחקירים ולקחים, שכיסה את מרבית פעילות ספינות הטילים בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים.

תפקידו הרשמי של לוי באותה עת היה ראש ענף פיתוח אמצעי לחימה במחלקת הים. בסיום המלחמה השתתף בהערכת מצב על מיקוש מצרי יובל בה טבעה המכלית סיריס. בתפקיד זה עסק בשיתוף הפעולה עם צי ארצות הברית. כן היה שותף להמשך פיתוח טיל גבריאל, כולל הארכת הטווח, ופיקח על ניסויי אמצעי לחימה.

המודיעין הימי

עריכה
  ערך מורחב – מספן המודיעין

ב-1975, נקרא לוי לקבל את תפקיד ראש מחלקת המודיעין של חיל הים מרמי לונץ והועלה לדרגת אל"ם. לאחר תקופת לימוד נושא המודיעין הימי הגיע למסקנה כי חיל הים זקוק למערכת מודיעין משוכללת בהרבה מזו שהייתה קיימת. תוך שיתוף פעולה וקבלת הנחיה ועזרה רבה מראש אמ"ן האלוף שלמה גזית, תכנן ושדרג את מערכת המודיעין הימי עד להיותה מספן המודיעין של חיל הים. המערכת המשודרגת סיפקה מודיעין נדרש, למבצעים ולמדיניות של חיל הים וצה"ל, ברמות הטקטית, האופרטיבית והאסטרטגיות. ועשתה זאת בצורה מקצועית על רמה גבוהה.
במקביל התנהלו גם שיתופי פעולה עם מערכות מודיעין של מדינות ידידותיות. בשנת 1980, אחרי מעל חמש שנות פיקוד על המודיעין הימי, מסר את התפקיד לאל"ם מיכה רם.

נספח צה"ל בגרמניה

עריכה

בשנת 1980 הועלה לוי לדרגת תא"ל. לנוכח שליטתו המלאה בשפה הגרמנית, נתמנה לוי לתפקיד נספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון במערב גרמניה. בשנת 1982 נתמנה, בנוסף לתפקידו, להיות גם נספח צה"ל, הראשון, באוסטריה. בשתי הארצות יכול היה לקדם את צורכי מערכת הביטחון והמדינה, לרבות המשך פיתוח טנק מרכבה, הרבה מעבר למקובל מנספח גרידא.

תפקידים אזרחיים

עריכה

בשנת 1984 סיים לוי את שירותו והשתחרר משרות קבע בדרגת תת-אלוף.
באזרחות, ניצל את קשריו הבינ"ל ואת ידיעותיו האקדמיות, בחברת תדיראן באגף השיווק, ובתעשייה הביטחונית רפא"ל בשיווק לאירופה. בהמשך עבד במחלקת השיווק של חברת אורדן תעשיות. בכל אלה פיתח מערכות קשר יעילות עם מערכות הביטחון של ארצות היעד, מערכות שזכו להערכת עמיתיו בישראל ובחו"ל.
בשנים 1992–1994 היה לוי נציגה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב באירופה, ומושבו בעיר אסן, גרמניה.
בשנים 1995–1997 השלים לוי קורס מורי דרך לתיירים בישראל, והדריך קבוצות תיירים רבות באנגלית ובגרמנית.

לימודים לתואר שני - לוי למד בשנת השלמות בטכניון בחיפה, לימודים בשלוחת אוניברסיטת בוסטון בבון, גרמניה. תואר שני במנהל עסקים, מגמת מימון, במכללה למנהל אקדמי בראשון לציון.

פעילות ציבורית

עריכה

במקביל לעבודתו האזרחית הרבה לוי לעסוק בעבודה קהילתית, התנדבותית:
בשנת 1984 הצטרף לוי עם רעייתו, אורה, לתנועת רוטרי בה היה פעיל ביותר לרבות נשיא מועדון שרון-הרצליה. בשנת 1997 היה לוי מזכיר אזור רוטרי ישראל לצדו של הנגיד.
לוי הצטרף לעמותת שר-אל המארחת מתנדבים מחו"ל המגיעים לעבודה במחנות צה"ל. בסופי שבוע אירח בני נוער שהגיעו במסגרת נעל"ה. וכן פעל, במסגרת סיוע לסוכנות היהודית, בהגשת סיוע לחיילים מחו"ל המשתחררים משרותם בצה"ל, והם חסרי ניסיון בחברה הישראלית. ריכז את סניף 'צוות', ארגון גמלאי צה"ל, בהרצליה משך מספר שנים. לוי היה פעיל פוליטי במפלגת העבודה, ועסק במגוון נושאים, בעיקר סיוע ליצחק הרצוג.

משפחה

עריכה

בשנת 1959 נישא לחברתו אורה מבית אהרונסון, אותה פגש בבית חברים משותפים. לאורה ואלי לוי שלושה בנים ו-5 נכדים.
לוי המתגורר בהרצליה, התאלמן בשנת 2016 עם פטירת רעייתו אורה, אחרי 57 שנות נישואים.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אלי לוי בוויקישיתוף
  1. אלי לוי - על נעוריו בסביבה הימית, ועל תפקידו כמפקד טרפדת.
  2. אלי לוי – לימודים אקדמאים, שרות במשחתות ובספינות הטילים.
  3. אלי לוי – ממפלג 33 ועד לפרישתו.

ביאורים

עריכה
  1. ^ כל הצוות גויס יחד ונשאר לכל תקופת שירות החובה.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אלי לוי, מחלקת חשמל באח"י יפו (ק-42)
  2. ^ אלי לוי, חיל הים מציל מיג מצרי 'מערכו ים' דצמבר 1956, עמ' 58–60.
  3. ^ בשורת המצדיעים מימין לשמאל: מפקד חיל הים אברהם בוצר, הרמטכ"ל חיים בר-לב, ראש הממשלה גולדה מאיר שר הביטחון משה דיין ואלי לוי.