אלי מויאל

ראש עיר ומשפטן ישראלי

אלי מויאל (195325 בפברואר 2020) היה ראש עיריית שדרות מטעם מפלגת הליכוד בין השנים 19982008.

אלי מויאל
מויאל, אפריל 2009
מויאל, אפריל 2009
לידה 1953
מרקש, מרוקו
פטירה 25 בפברואר 2020 (בגיל 67 בערך)
בית חולים בילינסון, פתח תקווה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה משפטים
עיסוק עורך דין, פרקליט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד
ראש עיריית שדרות
19982008
(כ־10 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

מויאל נולד במרוקו בכפר קטן ליד מרקש. תאריך לידתו המדויק אינו ידוע, אך לדבריו "נולדתי מתישהו בין שנת 52' ל-53'. ההורים זכרו רק את פרשת השבוע, זה יוצא בערך בפברואר, אז החלטתי שנולדתי ב-28 בפברואר 1953".[1] בשנת 1957, בהיותו בן חמש בערך, עלה לישראל יחד עם הוריו ותשעת אחיו ואחיותיו. המשפחה התיישבה בשדרות.

כשהיה בן עשר נשלח לפנימייה בכפר הנוער תו"ם (תורה ומקצוע) בחרב לאת וגדל בבית משפחת אומנה. לאחר מכן עבר ללמוד בבית הספר ליפשיץ בירושלים. פעמיים הוא הוקפץ כיתה וכשהיה בן 14 וחצי, עבר כמה מבחינות הבגרות והמשיך ללמוד בליפשיץ בסמינר למורים. בגיל 17 סיים את הסמינר ובשנה שנשארה לו עד הגיוס לצה"ל חזר לשדרות, והיה מחנך של כיתה ו' בבית הספר המקומי. כעבור שנה התגייס לצה"ל והחל בקורס טיס, אך נשר ממנו לאחר ארבעה חודשים. לאחר מכן שירת ביחידה שנקראה "קשתות".

לאחר השחרור מהצבא החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית. בזמן הלימודים עשה הפסקה של שנתיים, במהלכן שהה בארצות הברית. לאחר מכן סיים את לימודיו בירושלים והתמחה במשרד עורכי דין בעיר. בתום ההתמחות פתח משרד עצמאי משלו שם.

כשהיה בן 34 פגש בירושלים צעירה אוסטרלית בת 19. לאחר זמן מה נולד להם ילד משותף, בנו היחיד עידן. הצעירה ומויאל נפרדו, ובנו נשאר לגדול אצל אביו. בשנת 2005, התחתן מויאל עם מוניק בן מלך, שהייתה בת זוגו עד למותו בשנת 2020.

ראש עיריית שדרותעריכה

בזמן מלחמת המפרץ, ב-1991, עזב מויאל את ירושלים וחזר עם בנו לשדרות. מויאל תכנן להישאר בשדרות עד לסיום המלחמה, אך כשראה שאין אף משרד עורכי דין בשדרות החליט לפתוח בעיר סניף של משרדו הירושלמי. כעבור שלוש שנים סגר את משרדו בירושלים ועבר לגור ולעבוד בשדרות וצירף אליו למשרד את אחיו.

ב-1998 החליט מויאל להתמודד מול דוד בוסקילה בבחירות המקומיות לראשות עיריית שדרות בהן זכה בראשות העיר בסיבוב השני. ב-2000 היה במגעים עם ראש מפלגת מרצ יוסי שריד בדבר מעברו למפלגה ושילובו ברשימתה לכנסת, אך הדבר לא יצא לפועל בשל חילוקי דעות בנושאים המדיניים.[2]

ב-2003 נבחר מויאל לכהונה נוספת כראש עיריית שדרות. בתקופה זו, מתחילתה של האינתיפאדה השנייה, החלו טרוריסטים פלסטינים מרצועת עזה לשגר אל שדרות רקטות "קסאם" רבות, שחלקן אף גרמו להרוגים ונזק לרכוש בעיר. מויאל הרבה להופיע בתקשורת בנושא ודמותו זוהתה במידה רבה עם העיר. בשנת 2005 זכה מויאל בתואר איש השנה בתקשורת של האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות,[3] על פעילותו להעלאת העיר שדרות לסדר היום הציבורי.

בבחירות לכנסת השש עשרה ב-2003 השתמשה מרצ בתשדירים המראים את תמיכתו של מויאל בעמדותיה החברתיות, על אף היותו חבר מרכז הליכוד.[4] מויאל שובץ במקום ה-40 ברשימת הליכוד לכנסת ה-17 ב-2006, אולם לא נבחר לכנסת.

בשנת 2007 התפרסם בערוץ 10 תחקיר על חשד לשחיתות בהתנהלותו של מויאל. בחודש ספטמבר 2007, השעה עצמו מויאל ללא הגבלת זמן ויצא לחופשה,[5] אך לאחר כחודש חזר לתפקידו. בדצמבר 2007 הודיע בשידור רדיו על התפטרותו כמחאה על אזלת ידה של הממשלה בטיפול בקסאמים, אולם חזר בו.[6] מויאל לא התמודד בבחירות לראשות העיר שהתקיימו בסוף 2008. הוא הוחלף בידי דוד בוסקילה. באוקטובר 2010 הודיעה פרקליטות מחוז דרום על סגירת התיק נגדו מחוסר ראיות.[7]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים נפגש עם יצחק הרצוג ועם ציפי לבני ראשי מפלגת המחנה הציוני ובתגובה פוטר מהליכוד. הדבר עורר תגובות סוערות והוא הוחזר אך החליט לעזוב את הליכוד מרצונו החופשי.[8]

ביקורתעריכה

ב-12 במרץ 2018 עורר מויאל סערה, לאחר שבריאיון ברדיו 101.5FM אמר[9] כי אם הספרדים היו מקימים את מדינת ישראל, היא הייתה עוד "מלוכה מחורבנת". לדברי מויאל, בעקבות הממצאים שעלו מהסדרה 'סאלח, פה זה ארץ ישראל': "דור הראשון והשני משלם את המחיר של בניית הארץ, זו גזירת עולם ואיש לא יכול להתנגד לה. טוב שהאשכנזים קיבלו את הספרדים ולא ההפך, כי אחרת היינו מקימים במזרח התיכון עוד מדינה ערבית. כדאי שנאמר את האמת ונשים מראה מול הפנים שלנו: כמה אוניברסיטאות היו במרוקו? מה ידענו על העולם המתקדם? אם הספרדים היו עולים ראשונים, הייתה פה עוד מלוכה מחורבנת במזרח התיכון".

ח"כים מימין ומשמאל וכן אנשי ציבור גינו את דבריו של מויאל ברדיו, אך הוא שב וחזר על הדברים בכלי-תקשורת רבים שהעלו אותו לריאיון בעקבות ההתבטאות. לדבריו, הוא אמר את האמת ואינו חוזר בו.

מותועריכה

ב-16 בפברואר לקה מויאל בהתקף לב. הוא אושפז בבית חולים ברזילי באשקלון, כשהוא מורדם ומונשם ומצבו הוגדר קשה.[10] הוא הועבר מאוחר יותר הועבר לבית החולים בילינסון בפתח תקווה להמשך טיפול, וב-25 בפברואר 2020 נפטר.[11] הוא הובא למנוחות בבית העלמין של שדרות.[12]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אביבה לורי, הארץ‏, אלי מויאל - ליכודניק לייט, באתר וואלה! NEWS‏, 16 באוקטובר 2004
  2. ^ מזל מועלםהמצביעים הפוטנציאליים חושבים על האינתיפאדה, לא על העשייה החברתית, באתר הארץ
  3. ^ אלי מויאל הוא איש השנה בתקשורת של האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות, באתר PRISRAEL,‏ 4 בדצמבר 2005
  4. ^ אלי כהנא‏, ראש עיריית שדרות: "למרצ היו צריכים להיות 35 מנדטים", באתר וואלה! NEWS‏, 5 במרץ 2003
  5. ^ שמוליק חדד, בעקבות החקירה: אלי מויאל הוציא עצמו לחופשה, באתר ynet, 4 בספטמבר 2007
  6. ^ שמוליק חדד, בגלל המצב הביטחוני: אלי מויאל התפטר, באתר ynet, 12 בדצמבר 2007
  7. ^ בני משה, נסגר התיק נגד אלי מויאל, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2010
  8. ^ יניר יגנה‏, אחרי שפוטר והוחזר: אלי מויאל עוזב את הליכוד, באתר וואלה! NEWS‏, 26.2.2015
  9. ^ אלי מויאל: "הספרדים היו מקימים פה מדינה מחורבנת" |, www.radiodarom.co.il (בhe-IL)
  10. ^ מעריב אונליין, ‏ראש עיריית שדרות לשעבר, אלי מויאל, עבר התקף לב, מצבו קשה, באתר מעריב אונליין, 16 בפברואר 2020
  11. ^ ג'וש ארונסון, ‏ראש עיריית שדרות לשעבר, אלי מויאל, הלך לעולמו בגיל 67, באתר מעריב אונליין, 25 בפברואר 2020
  12. ^ מתן צורי, אלי מויאל הובא למנוחות: "שם את שדרות על המפה", באתר ynet, 26 בפברואר 2020
ראשי עיריית שדרות  
כמועצה מקומית יצחק זכאי יהונתן יפרח עמוס, יפרח
ויעקב אלקבץ ברוטציה
חנניה עמוס עמיר פרץ דוד בוסקילה
מ-1958 מ-1962 מ-1974 מ-1978 מ-1983 מ-1989
כעיר אלי מויאל דוד בוסקילה אלון דוידי
מ-1998 מ-2008 מ-2013