אליעזר (צ'ייני) מרום
אליעזר ("צ'ייני") מרום (בשמו המלא: אליעזר אלפרד מרום; נולד ב-13 בנובמבר 1955) הוא אלוף במילואים בצה"ל, שבתפקידו האחרון כיהן כמפקד חיל הים הישראלי בשנים 2007–2011. אחרי שחרורו מצה"ל כיהן כיושב ראש מועצת רשות שדות התעופה בין השנים 2015–2018.
![]() | |
אליעזר (צ'ייני) מרום | |
לידה |
13 בנובמבר 1955 (בן 67) שדה אליעזר, ![]() |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
כינוי | "צַ'ייני" |
השכלה |
|
השתייכות |
![]() |
תקופת הפעילות | 1973–2011 (כ־38 שנים) |
דרגה |
![]() |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
![]() האינתיפאדה הראשונה ![]() האינתיפאדה השנייה מבצע תיבת נח מבצע ארבעת המינים | |
![]() ![]() |

קורות חייםעריכה
מרום נולד במושב שדה אליעזר, ילדם השביעי של אריק, יהודי יליד גרמניה, וצ'יי לי (ששינתה את שמה בהמשך ללאה), בת לאם יהודייה-רוסייה ולאב סיני שהתגייר. אביו של מרום ברח מגרמניה הנאצית זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה אל המדינה היחידה שהסכימה לתת לו אשרת כניסה, סין, וכך פגש שם את האם.[1]
מרום למד בבית הספר לקציני ים עכו, שם הודבק לו על ידי אחד ממפקדיו הכינוי "צַ'ייני", בשל עיניו המלוכסנות. סיים קורס חובלים ב-1975 ומונה לקצין מכונה. את רוב שירותו בחיל הים עשה בספינות החיל והיה קצין גנ"ק (גילוי, ניווט וקשר), מפקד ספינת טילים אח"י עצמאות (סער 4), מפקד פלגת סטי"לים, מפקד בית הספר לפיקוד ימי, ראש מחלקה במספן המודיעין ומפקד שייטת ספינות הטילים בשנים 1995 עד 1997.
בשנת 1999 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד בסיס חיפה והזירה הצפונית. כעבור שנתיים מונה לראש מספן הים. בשנת 2002, בעת שכיהן כראש מספן הים, היה המתכנן והמפקד בים של לכידתה של ספינת הנשק "קארין איי".[2][1] בשנת 2003 מונה לראש מספן מטה חיל הים. ב־2004 שימש כנציג צה"ל במפקדת המטות המשולבים בארצות הברית וב־2005 מונה לנספח הגנה בשגרירות ישראל בסינגפור.
ב־8 באוקטובר 2007 החליף מרום בתפקיד מפקד חיל הים את אלוף דוד בן בעש"ט, שפרש מוקדם מתפקידו, לאחר מלחמת לבנון השנייה.
מרום פיקד על חיל הים במהלך מבצע עופרת יצוקה; פיקד על מבצע ארבעת המינים ללכידתה של אונייה שהובילה נשק לחזבאללה ועל פעולת ההשתלטות על המשט לעזה ב-2010 אשר בה נהרגו תשעה מנוסעי המשט ואשר הביאה לתגובות חריפות ברחבי העולם.
ב-4 במרץ 2009 העיר הרמטכ"ל גבי אשכנזי למרום, לאחר שהכתב בוקי נאה חשף כי בילה במועדון חשפנות. מרום התנצל על מעשיו.[3]
ב-6 באוקטובר 2011 סיים את תפקידו כמפקד חיל הים, והוחלף על ידי האלוף רם רוטברג.
במאי 2012 הוגש בטורקיה כתב אישום, ובו תביעה לגזור תשעה מאסרי עולם נגד מרום ועוד שלושה קצינים בכירים ישראלים, עקב מעורבותם, בשנת 2010, בהשתלטות על המרמרה בעת המשט לעזה.[4] התביעה נסגרה ב-2016 בעקבות הסדר בין ממשלות ישראל וטורקיה.[5]
אחרי שחרורו מצה"ל שימש מרום כיועץ אסטרטגי לחברות בתחומים שונים, כיהן כיו"ר עמותת "להיטיב" העוסקת בטיפוח משפחות בשכונות מצוקה, ועסק במתן הרצאות ובכתיבה בנושאי ביטחון לאומי.[6]
ב-25 בדצמבר 2014 אושר מינויו לחבר במועצת רשות שדות התעופה מקרב נציגי הציבור,[7] ובפברואר 2015 אושר מינויו ליו"ר הרשות.[8] מילא את התפקיד במשרה חלקית ובמקביל המשיך לנהל את עסקיו הפרטיים.[9]
בפברואר 2017 הודיעו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כי מרום ייחקר באזהרה במשטרה בפרשת הצוללות. בעקבות זאת, בסוף שנת 2018 הוחלט שלא להאריך את כהונתו ברשות שדות התעופה.[10] כשנה אחר כך החליטה פרקליטות המדינה להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בגין לקיחת שוחד, הלבנת הון ועבירות מס,[11] אולם במאי 2021, כארבע שנים אחרי חקירתו הראשונה, הוחלט לסגור את התיק,[12] לאחר שנמצאו ראיות שזיכו אותו מאשמה.[13]
למרום החזקות במספר חברות, בהן או.די.אס שירותי קידוח אופשור, סלקטמדיה אינטרנשיונל, את'נ-אפ וחברת מרום אליעזר תכנון אסטרטגי.[14]
מרום הוא בוגר בית הספר לפיקוד ימי, המכללה לביטחון לאומי, תוכנית הצי האמריקני לבכירים לניהול ביטחון בינלאומי ותוכנית אוניברסיטת הרווארד לניהול מתקדם, ובעל תואר שני במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה.
מרום התגורר בתל אביב בשכונת אזורי חן. הוא נשוי לאורה, אותה הכיר בעת ששירתה בחיל הים, ואב לשלושה. בנו הבכור אלעד היה מפקד ספינת הטילים אח"י ניצחון. אחיו הבכור, משה מרום, שירת אף הוא בחיל הים והגיע לדרגת תת-אלוף, כנספח צה"ל בסין.
נכון ל-2022 הוא מתגורר בכרמיאל. מרום חבר תנועת הביטחוניסטים[15]
רשימותיו העיתונאיותעריכה
- הטורים של אליעזר מרום בעיתון מעריב (אורכב 01.09.2014 בארכיון Wayback Machine)
- מערכה נגד איראן בכל הגזרות, באתר ישראל היום, 6 במאי 2013.
- פגיעה מדויקת: לא רק ממטוסים, באתר ישראל היום, 3 ביוני 2013
- אבטחת הגז: האחריות גם על המדינה, באתר ישראל היום, 25 ביוני 2013
- אינטרסים משותפים מול האיסלאם הקיצוני, באתר ישראל היום, 13 באוגוסט 2013
קישורים חיצונייםעריכה
- מפקדי חיל הים, באתר חיל הים הישראלי
- יובל אזולאי, תא"ל אלי מרום ימונה למפקד חיל הים, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2007
- אלוף אליעזר מרום, מפקד חיל הים (מח"י), באתר צה"ל
- אמיר אורן, דרגה אחת יותר מדי, באתר הארץ - מדוע נושאים מפקדי חיל הים דרגה המקבילה לרמטכ"ל
- חן קוטס-בר, הים הצהוב, באתר nrg, 27 באוקטובר 2007, כתבת פרופיל על אלי מרום
- אמיר בוחבוט, מפקד חיל הים לשעבר פורש מצה"ל: חשב מחוץ לקופסה, באתר וואלה!, 23 בדצמבר 2011
- אמירה לם, רביב גולן, איתי אילנאי, “אני עם חבל על הצוואר”, באתר "ידיעות אחרונות", 25 בדצמבר 2019
- בעין הסערה, "זמן אמת" עם אסף ליברמן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 באוקטובר 2021
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אבנר לוטן, אדמירל צ'ייני, ידיעות תל אביב, 12 באוקטובר 2007
- ^ אמיר אורן, הזקן והים, באתר הארץ, 11 בינואר 2002
- ^ אנשיל פפר יובל גורן, הרמטכ"ל העיר למפקד חיל הים שבילה במועדון חשפניות בתל אביב, באתר הארץ, 3 במרץ 2009
- ^ ברק רביד, כתבי אישום בטורקיה נגד אשכנזי ובכירים בצה"ל: התביעה דורשת 9 מאסרי עולם, באתר הארץ, 28 במאי 2012
- ^ רויטרס, סוף לפרשה: בית המשפט בטורקיה סגר את תביעת קורבנות המרמרה, באתר וואלה!, 09 בדצמבר 2016
- ^ ספיר פרץ, אליעזר מרום מונה ליו"ר מועצת המנהלים של רש"ת, באתר גלובס, 9 בפברואר 2015
- ^ החלטה מספר 2373 של הממשלה מיום 25.12.2014: אישור מינוי חבר למועצת רשות שדות התעופה
- ^ האלוף (במיל') אליעזר צ'ייני מרום מונה ליו"ר רשות שדות התעופה, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2015
- ^ אבי בר-אלי, צ'ייני בע"מ: העסקים הפרטיים של מפקד חיל הים לשעבר, החשוד בפרשת הצוללות, באתר TheMarker, 12 ביולי 2017
- ^ צבי זרחיה, הערכות: כהונתו של מרום כיו"ר רשות שדות התעופה לא תוארך, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2018
- ^ חן מענית, כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2019
- ^ אביעד גליקמן, פרשת הצוללות: נסגרו התיקים נגד אליעזר צ'ייני ונגד דוד שימרון, באתר חדשות 13, 10 במאי 2021
- ^ אסף ליברמן, זמן אמת, עונה 5 פרק 10 (דקה 42), ערוץ כאן
- ^ זוהר שחר לוי, פרשת הצוללות: המדינה הקפיאה לצ'ייני 100 אלף דולר, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2017
- ^ ראש מעל למים: מה הוביל את האלוף צ'ייני להצטרף ל"ביטחוניסטים"?, באתר מקור ראשון