אלכסיי יגורוב

אמן רוסי

אלכסיי יגורוברוסית: Алексей Егоров;‏ 1776 - 22 בספטמבר 1851) היה צייר רוסי, שרטט ופרופסור לציור היסטורי.

אלכסיי יגורוב
Алексей Егорович Егоров
Alexey Egorovich Egorov1.jpg
לידה 1776 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בספטמבר 1851 (בגיל 75 בערך)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית עלמין סמולנסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1797) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 22 בספטמבר 1851 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4
מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הוא נלקח בשבי על ידי קוזקים בילדותו ולאחר מכן התגורר בבית היתומים במוסקבה. מעט ידוע על מוצאו, אם כי, בהתבסס על כמה מזיכרונותיו המוקדמים, האמינו שהוא ממוצא קלמיקי. [1]

בשנת 1782, הוא נרשם לאקדמיה הקיסרית לאמנויות, שם למד אצל איוואן אקימוב וגריגורי אוגריומוב.[2] הוא סיים את לימודיו ב-1797 והיה לאקדמאי ב-1803, ונשלח לעבוד ברומא ונכנס לתחום השפעתו של וינצ'נזו קמוצ'יני, אשר שיבח את פשטות העיצוב והצבע שלו. [3] בהיותו גדול גוף יותר מהאיטלקי הממוצע, הוא זכה לכינוי "הדוב הרוסי". משערים שהאפיפיור פיוס השביעי ביקש ממנו להישאר כצייר חצר, אך הוא סירב להצעה בנימוס.

ב-1807 הוא חזר לסנט פטרסבורג והפך לעוזר פרופסור באקדמיה. הוא גם נתן שיעורי ציור פרטיים לאליזבת אלכסייבנה ואלכסנדר הראשון, שהעניקו לו כינוי, "הנודע", לאחר שהשלים פרסקו עם למעלה ממאה דמויות ("שגשוג עולמי") בצארסקויה סלו במשך 28 יום. כאדם בעל אמונה דתית עמוקה, הוא תמיד ראה בציוריו הדתיים את יצירתו החשובה ביותר, אם כי הוא הפיק דיוקנאות של אנשים רבים באצולה לצורך פרנסה ומעמד. אביה של אשתו היה הפסל איוון מרטוס.[2]

כמורה, הוא ניסה להיות חבר וגם חונך באותה העת, ולעיתים רחוקות דיבר בצורה עניינית וקצרה, בדרך כלל עם מורים מאותה תקופה. כאבא, הוא סירב להעניק לבנותיו חינוך והיה ביקורתי מאוד כלפי המחזרים שלהן, וגירש אחד מהם מהבית כשחשד שהוא שייך לבונים החופשיים, פשוט בגלל הדרך שבה הוא השתמש בסכין והמזלג שלו. [4]

בשנת 1840, הוא הודח על ידי הצאר ניקולאי הראשון, שלא היה מרוצה מהתמונה של השילוש הקדוש שצייר עבור קתדרלת קתרין. עם זאת, הוא קיבל 1,000 רובל בשנה כפנסיה. למרות הניתוק מהאקדמיה, תלמידיו לשעבר עדיין הגיעו אליו כדי לקבל הדרכה, להביע את דעותיו על יצירותיהם החדשות ולהביא את תלמידיהם לייעוץ. כתוצאה מכך, הוא הצליח להישאר עסוק עד סוף חייו. עם זאת, הוא נעשה קמצן, חשדן ומוזר בדרך כלל.

הוא היה אביו של האמן אבדוקים אלכסייביץ' אגורוב. [5]

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלכסיי יגורוב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Работы на сервере, www.artonline.ru
  2. ^ 1 2 Kenneth, Alexei Yegorov, www.rusartnet.com (בBritish English)
  3. ^ Знаменитые россияне 18-19 веков. Биография и портреты (Famous Russians of the 18th and 19th Centuries. Biographies and Portraits) — Saint Petersburg, Лениздат, (1996), pg.764.
  4. ^ Maria Kamenskaya, Воспоминания (Memories): Художественная литература, (1991)
  5. ^ Evdokim Alekseevich Egorov | British Museum, archive.ph, ‏2021-05-08