אלכסנדרה, נסיכת הסן

אחותה של אלכסהדרה היא אליזבת נסיכת הסן (יליזבטה פיודורבנה ) שהיא נרצחה אחריי אלכסנדרה

אַלִיקס, נְסִיכת הסןגרמנית: Alix von Hessen-Darmstadt, לאחר נישואיה: אלכסנדרה פיודורובנה; 6 ביוני 187217 ביולי 1918), המלכה הרעיה של ניקולאי השני, הצאר האחרון של האימפריה הרוסית. בשנת 2000 הוכרזה על ידי הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית כקדושה.

אלכסנדרה, נסיכת הסן
Alix von Hessen-Darmstadt
הקיסרית אלכסנדרה פיודורובנה
הקיסרית אלכסנדרה פיודורובנה
הקיסרית אלכסנדרה פיודורובנה
לידה 6 ביוני 1872
דרמשטאדט, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
הוצאה להורג 17 ביולי 1918 (בגיל 46)
יקטרינבורג, רוסיה הסובייטית רוסיה הסובייטית (1918-1954)רוסיה הסובייטית (1918-1954)
שם מלא ויקטוריה אליס הלנה ביאטריס לואיז, נסיכת הסן-דרמשטאדט
שם לידה Alix Viktoria Helene Luise Beatrix עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, האימפריה הרוסית
מקום קבורה
בן זוג ניקולאי השני, קיסר רוסיה
שושלת בית הסן
תואר קיסרית רוסיה
אב לודוויג הרביעי, הדוכס הגדול של הסן
אם אליס, נסיכת הממלכה המאוחדת
צאצאים אולגה
טטיאנה
מריה
אנסטסיה
אלכסיי
המלכה הרעיה של ניקולאי השני
1 בנובמבר 189415 במרץ 1917
(22 שנים)
פרסים והוקרה
  • עיטור אנדריי הקדוש
  • אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש
  • מסדר המלכה מריה לואיסה
  • המסדר המלכותי של ויקטוריה ואלברט
  • מסדר קתרינה הקדושה
  • מסדר תרזה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ראשית חייה עריכה

אלכסנדרה נולדה ב-6 ביוני 1872 בדרמשטאדט ללודוויג הרביעי, הדוכס הגדול של הסן ואליס, נסיכת הממלכה המאוחדת, בתם של ויקטוריה מלכת הממלכה המאוחדת ואלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה. סנדקיה היו אלברט אדוארד, נסיך ויילס ואשתו אלכסנדרה, נסיכת דנמרק, אלכסנדר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה ואשתו דאגמאר, נסיכת דנמרק, ביאטריס, נסיכת הממלכה המאוחדת, אוגוסטה, נסיכת הסן-קאסל ואנה, נסיכת פרוסיה, והיא קיבלה את השם אליקס.

בשנת 1878 אימה ואחותה מרי נפטרו מדיפתריה, מאז היא התגוררה בעיקר בבריטניה אצל סבתה. דודה אלברט אדוארד, נסיך ויילס ומשפחתה לחצו עליה להינשא לבן דודה אלברט ויקטור, דוכס קלרנס ואייבונדייל, אולם היא דחתה את ההצעה. בשנת 1884 ביקרה אליקס לראשונה ברוסיה, בעקבות נישואי אחותה אליזבת, נסיכת הסן עם סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה.

נישואיה עריכה

במהלך ביקורה ברוסיה התאהבה אליקס בניקולאי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, אך אביו התנגד לשידוך עם הנסיכה, אשר בנוסף להיותה מהאימפריה הגרמנית היריבה לרוסיה, השתייכה למשפחה אשר הייתה נגועה בגנים של מחלת המופיליה וקיווה במקום זאת לנישואין עם נסיכה מבית אורליאן, על מנת לחזק את הברית החדשה של האימפריה הרוסית עם צרפת. רק כאשר היה אלכסנדר השלישי על ערש דווי וירא מפני חוסר המשכיות לשושלתו, הסכים לנישואיו של ניקולאי לאליקס. בשנת 1894 התארסו השניים, ואליקס המירה את דתה לנצרות אורתודוקסית וקיבלה את השם "אלכסנדרה פיודורובנה". ב-26 בנובמבר אותה שנה, זמן קצר לאחר פטירתו של אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה, התחתנו השניים בארמון החורף בסנקט פטרבורג. המשפחה התיישבה בארמון אלכסנדר ועם הזמן נולדו להם 5 ילדים.

הקיסרית האחרונה של רוסיה עריכה

כמו כל הצארים מבית רומנוב נחשב ניקולאי לשליט בחסד האל. בחגיגות ההכתרה במוסקבה ב-1896, נרמסו אנשים רבים למוות בעת שניסו לקבל מתנות מהצאר החדש. לניקולאי נודע על האסון מאוחר יותר באותו יום, והוא ביקש לבטל את כל החגיגות, אך הוא שוכנע שלא לעשות זאת על ידי קרוביו ויועציו. רבים ראו את האסון כסימן רע. האירוסין של בני הזוג הקדימו אך במעט את מותו של אביו, והחתונה שלהם הייתה זמן קצר לאחר הלוויה. ניקולאי, אדם חלש ורדוף אמונות תפלות, שראה בכל האסונות האלה אותות מבשרי רעות עמד בפני המשימה הקשה של שלטון באימפריה הרוסית בזמן של מהומה רבתי.

אליקס הייתה מאוד ביישנית, וסבלה מכישורים חברתיים נמוכים, ובשל כך ובשל מוצאה הגרמני לא הצליחה לבצר את מעמדה בבית המלוכה הרוסי. כמו כן חמותה מריה פיודורובנה האפילה עליה, וכן פגעה בה העובדה שהיא ילדה ארבע בנות, ורק ב-12 באוגוסט 1904 היא הצליחה ללדת את בנה - אלכסיי ניקולאייביץ', הצארביץ' של רוסיה. הנסיך הצעיר היה חולה בהמופיליה, מחלה שבאותו הזמן הייתה חשוכת-מרפא. בשל חולשת השלטון באותו זמן, ניקולאי ואלכסנדרה בחרו שלא לגלות את מצבו של אלכסיי לאיש מחוץ לבית המלוכה. תחת זאת ניצלו הצאר ואשתו את טכנולוגיית הראינוע המתפתחת של אותה העת, להפקת סרטים המתארים את חיי המשפחה המלכותית על ילדיה הנאים והפוטוגניים, מה שהביא לתקופה קצרה לעלייה בפופולריות של משפחת המלוכה.

מתוך ייאוש, אלכסנדרה ניסתה למצוא מזור לבנה אצל נזיר תימהוני בשם גריגורי רספוטין. רספוטין נראה כאילו הוא מועיל בזמן שאלכסיי סבל מדימום פנימי, ואלכסנדרה נעשתה לתלויה יותר ויותר בו ובעצותיו, שאותן קיבלה כמסרים ישירים מאלוהים. רספוטין הוקע על ידי הציבור הרוסי עקב השחיתות שלו ועקב חיי הפריצות המינית שניהל. מהעבר השני היה רספוטין שנוא גם על אנשי החצר, אשר חשו מאוימים מכוחו הפוליטי הבלתי מוגבל בחצר הצאר.

מלחמת העולם הראשונה עריכה

פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה רגע מכריע עבור רוסיה ואלכסנדרה. רוסיה פנתה נגד גרמניה, ארץ מוצאה של אלכסנדרה, שבה היה אחיה הדוכס הגדול של הסן. בנוסף, הקיסר וילהלם השני היה בן דודה, מה שגרם לאלכסנדרה להיות אפילו פחות פופולרית בקרב העם הרוסי, אשר האשים אותה בשיתוף פעולה עם הגרמנים.

כאשר ניקולאי נסע לחזית בשנת 1915 כדי לקבל את הפיקוד על הצבא הרוסי הקיסרי, הוא השאיר את אחריות השלטון בידי אלכסנדרה. אך היא לא הייתה מוכשרת בפוליטיקה, ושוב ושוב היא פיטרה שרים חדשים וותיקים, כך שהממשלה לא הייתה יציבה ולא הייתה מסוגלת לעבוד ביעילות. בין השאר גרם הדבר לכך שהחיילים והאזרחים לא קיבלו אספקה וסיוע כראוי. אלכסנדרה הושפעה יותר ויותר מעצותיו של רספוטין, מה שהגביר את הניכור כלפיה בקרב העם. קבוצה של אצילים וביניהם בן דודו של הצאר, הנסיך יוסופוב, שכעסו על הנזק שהשפעתו של רספוטין גורמת למלחמה ולמלוכה, רצחו אותו בדצמבר 1916.

הקשיים הגוברים בתוך המדינה וכישלונו של הצבא לנצל את הצלחותיו בניצחונו הגדול על האימפריה האוסטרו-הונגרית במתקפת ברוסילוב ביוני 1916 הביאה לשביתות ומהומות בחורף של 1916–1917. ב-2 במרץ 1917 פרצה מהפכת פברואר, וניקולאי הוכרח לפרוש לטובת אחיו. הדוכס הגדול מיכאיל לא הסכים לקבל את כס המלכות, ולאחר שפרש למחרת היום, שלוש מאות שנים של שלטון בית רומנוב הגיעו לקיצן.

הוצאה להורג עריכה

 
מטבע זהב שהונפק בתקופת כהונתו. הכיתוב ברוסית: בחסדו של האל, ניקולאי אלכסנדרוביץ' השני, קיסר ושליט של כל הרוסים

הממשלה הרוסית הזמנית בתחילה הגבילה את ניקולאי, אלכסנדרה וילדיהם למשכנם המלכותי, ארמון אלכסנדר. בניסיון להוציא אותם מהבירה ומסכנה אפשרית, ממשלתו של אלכסנדר קרנסקי העבירה אותם לטובולסק שבסיביר באוגוסט 1917. הם נשארו שם במהלך מהפכת אוקטובר הבולשביקית בנובמבר 1917, אך אז הועברו ליקטרינבורג, שהייתה בשליטת הצבא האדום. שם מצאו את עצמם הצאר ומשפחתו, שהיו רגילים לחיי תפנוקים ומותרות, חיים בתנאים ירודים, כשהם למעשה אסירים של מהפכנים קומוניסטיים. הצאר ומשפחתו, יחד עם אלכסיי החולה, רופא המשפחה וכמה ממשרתי המשפחה, הוצאו להורג בליל 16 או 17 ביולי 1918 על ידי כיתת יורים במרתפו של בית איפטייב שם הם היו אסורים, לאחר שנאמר להם שהם נמצאים בסכנה ועליהם לרדת למרתף למען ביטחונם.

ההוצאה להורג התקיימה בזמן שיחידות של הלגיון הצ'כוסלובקי שמרדו בשלטון הסובייטי במהלך פינויים מרוסיה התקרבו ליקטרינבורג, והתבצעה על פי הוראה מהדרגים הגבוהים של המשטר הבולשביקי, מחשש שמא חיילי האויב ימצאו את הצאר ומשפחתו וישחררו אותם.

לזמן רב חשבו כי גופותיהם של ניקולאי ומשפחתו נזרקו לתוך פיר של מחצבה במקום ששמו ארבעת האחים. למעשה, דבר זה היה נכון; הם באמת נזרקו לשם בליל יולי ה־17/16. בבוקר הבא, כאשר החלו להתגלגל שמועות, יורובסקי הוציא את הגופות והסתיר אותן במקום אחר. כאשר הרכב שלקח את הגופות התקלקל בדרך לאתר הנבחר הבא, הוא עשה סידורים חדשים וקבר את רוב הגופות בבור סגור ומוחבא בדרך קופטיאקי, דרך נידחת ועזובה כ־20 קילומטרים מצפון ליקטרינבורג. ב-17 ביולי 1998 שרידי גופתה ושל יתר הנרצחים הועברו לקתדרלת פטרופבלובסקיה בסנקט פטרבורג.

משפחתה עריכה

ב-26 בנובמבר 1894 התחתנה אלכסנדרה עם ניקולאי השני, קיסר רוסיה, שהיה בן דוד שני שלה, ממנו נולדו לה 5 ילדים:

אילן יוחסין עריכה

הקיסרית אלכסנדרה הייתה צאצאית של בית סקסוניה-קובורג-גותה (ענף של בית וטין) שהיה גם שושלת המלוכה של בריטניה, בית הסן, בית הוהנצולרן ובית צרינגן.


לודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן
 
וילהלמינה, נסיכת באדן
 
וילהלם, נסיך פרוסיה
 
מריה אנה, רוזנת הסן-הומבורג
 
ארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה
 
לואיזה, נסיכת סקסוניה-גותה-אלטנבורג
 
הנסיך אדוארד אוגוסטוס, דוכס קנט וסטראת'רן
 
ויקטוריה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרל, נסיך הסן
 
 
 
 
 
אליזבת, נסיכת פרוסיה
 
 
 
 
 
אלברט, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה
 
 
 
 
 
ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לודוויג הרביעי, הדוכס הגדול של הסן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליס, נסיכת הממלכה המאוחדת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסנדרה, נסיכת הסן


קישורים חיצוניים עריכה