אולקסנדריה (מחוז רובנו)
אולקסנדריה (באוקראינית: Олександрія; בפולנית: Aleksandria, "אלכסנדריה") היא עיירה במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, על שפת נהר הורין, בה שכנה עד השואה קהילה יהודית.
| |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 רובנו | ||
| תאריך ייסוד |
1569  | ||
| שטח | 1.45 קמ"ר | ||
| גובה | 189 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 2,397 (2001) | ||
| קואורדינטות | 50°43′N 26°20′E / 50.717°N 26.333°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
  | |||
יהודי אולקסנדריה עריכה
היישוב יהודי בעיירה החל עוד לפני גזירות ת"ח ות"ט, אך נהרס בעקבותיו. בישיבת ועד מחוז ווהלין בשנת 1700 הוטל על הקהילה במקום, שהייתה כפופה לקהילת אוסטרוה, מס גולגולת בסך 350 זהובים.
במחצית השנייה של המאה ה-19 היוו היהודים רוב גדול בעיירה, ותרמו לפיתוחו הכלכלי והתעשייתי של היישוב, ובני הקהילה היו מראשוני המצטרפים לתנועה הציונית בווהלין. כמו כן, פעלו בעיירה ספרייה יהודית, ישיבה ובית ספר מרשת תרבות. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה סבלו יהודי העיירה מפשיטות הקוזקים, ולאחר מכן, מהתעמרות חיילי הצבא הכחול. בעקבות זאת, רבים מיהודי העיירה עזבוה.
פעילות ציונית עריכה
בשנת 1906 רכש זאב ז'בוטינסקי בית בעיירה, כדי שיוכל להצהיר שהוא בעל-בית באזור ווהלין, ועל ידי כך יזכה באפשרות להעמיד את עצמו לבחירות כנציג התנועה הציונית לבית-הנבחרים האזורי. ז'בוטינסקי סיפר על כך ביומנו:”בקיץ שנת 1906... ערכנו את הפרוגרמה, שקיבלה אחר כך את השם 'תוכנית הלסינגפורס'... הגיעתנו הידיעה המרעישה: הקיסר פיזר את ה'דומה' הראשונה ובעוד חודשים אחדים תתקיימנה הבחירות ל'דומה' חדשה. באוקטובר מלאו לי 25 שנה ובזה רכשתי את הזכות לבחור ולהיבחר... אגב מהלך הבחירות נתברר שמועמד לבחירות צריך, בהתאם לחוק, להיות בעל נכסי דלא-ניידי במחוז הבחירות שלו. (אישים ציונים) יגעו ומצאו מוצא: לרשום על שמו של ז'בוטינסקי נכס בעיירה סמוכה לרובנה ולאשרו שם כוותיק במקום”[1].
בשנות העשרים והשלושים פעלו בעיירה תנועות נוער ציוניות, ובהן השומר הצעיר, החלוץ הצעיר, גורדוניה ובית"ר[1]. מבין בוגרי תנועות אלה היו שעלו לארץ, והקימו את קיבוץ גלאון.
מיד עם תום מלחמת העולם הראשונה, מונה המחנך הנודע שמואל רוזנהק, שאחר כך היה מנהל רשת החינוך "תרבות" בפולין, למנהל בית הספר היסודי על שם אליעזר בן-יהודה בעיירה. בבית ספר זה, כמו בכל רשת "תרבות", דיברו כמעט אך ורק עברית ולימדו בו "עברית בעברית". כתוצאה מכך דיבור העברית באולקסנדריה, שהחל עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, במקביל להשתרשותה של העברית בארץ ישראל, הלך והתבסס בין שתי מלחמות העולם, רוב יהודי אולקסנדריה דיברו עברית שוטפת. כך כאשר רבים מהם עלו לארץ ישראל, הם השתלבו במהירות וקלות[1].
בשואה עריכה
טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בעיירה כ-1,300 יהודים, רוב תושביה.
עם פרוץ מבצע ברברוסה החלו יהודים להימלט מהעיירה, וב-29 ביוני 1941 נכנסו לעיירה הגרמנים. עם כניסתם, החלו הגרמנים, ביחד עם תושבי המקום האוקראינים, בביזת רכוש היהודים בעיירה, תוך רצח יהודים, התעללות בהם, ושרפת וחילול בתי הכנסת שבעיירה וספרי התורה שבהם. כמו כן, צוו יהודי העיירה לשאת סימן מזהה, והם הועסקו בעבודות כפייה באזור, תוך שהוטל עליהם תשלום כופר בזהב ובחפצי ערך.
ב-31 ביולי 1941 נרצחו בעיירה 85 יהודים, ובימים שלאחר מכן נמשכו רציחות בודדים. בספטמבר 1941 מונה יודנרט בעיירה, ובאוגוסט 1942 הוקם בעיירה גטו, בו שוכנו למעלה מאלף איש במספר קטן של בתים מטים לנפול. ב-23 בספטמבר 1942 לפנות בוקר כותר הגטו, וכ-900 יהודים הובלו לבורות ירי ליד הכפר סווט, שם נרצחו. אנשי היודנרט שסידרו את בגדי הנספים נרצחו לאחר מכן.
ב-28 באוקטובר 1942 נורו בעיירה 85 יהודים שנותרו בה או שנתפסו.
הצבא האדום נכנס לעיירה ב-31 בינואר 1944. מקהילת העיירה שרדו 11 איש שהסתתרו בסביבותיה, וכ-40 איש שנמלטו לברית המועצות.
לקריאה נוספת עריכה
- פנקס אלכסנדריא - ספר יזכור, שמואל יזרעאלי ונתן לבנה, יצא לאור על ידי הוצאת ועד יוצאי אלכסנדריא, 1972.
קישורים חיצוניים עריכה
- ספר יזכור לקהילת אלכסנדריה, בספריית העיר ניו יורק
- אלכסנדריה באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- אלכסנדריה (Aleksandrja), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אלכסנדריה באתר האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין בישראל
- "אולקסנדריה (מחוז רובנו)", באתר JewishGen (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), אלכסנדריה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1322), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)