אלכסנדרל, שליט מולדובה

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שמות, ניסוחים, רשימות מכולת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אלכסנדרל או אלכסנדר השנירומנית: Alexăndrel, בפולנית מכונה גם אולֶכנוֹ, כנראה 1429[1][2] – ‏ 25 במאי 1455, צ'טאטיה אלבה), היה שלוש פעמים השליט ("ווייבוד" או "דוֹמְן") של נסיכות מולדובה - בין פברואר 1449 לאוקטובר 1449, בין 1452 ל-1454 ובין פברואר למאי 1455. הוא היה בן לשושלת מושאט. דרך אמו היו לו שורשים ליטאיים והוא מתייחס לשושלת יאגיילו. בסך הכל שלטונו היה קצר והתאפיין בהידוק היחסים עם פולין ובמאבקים מתמידים על כתר מולדובה.

אלכסנדרל
Alexăndrel
לידה 1429
פטירה 25 במאי 1455 (בגיל 26 בערך)
צ'טאטיה אלבה
מדינה נסיכות מולדובה
שושלת בית מושאט
תואר ווייבוד נסיכות מולדובה
כינוי בפולנית - אולכנו
אב איליאש
אם מריה הולשנסקה (מרינקה)
ווייבוד נסיכות מולדובה
1444
ווייבוד נסיכות מולדובה
1452–1454
(כשנתיים)
ווייבוד נסיכות מולדובה
1455
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקע משפחתיעריכה

אלכסנדרל נולד כנראה בשנת 1429 אך יש הטוענים כי הוא נולד מספר שנים מאוחר יותר. משמעות שמו הוא הקטנה של השם הרומני "אלכסנדרו". הוא היה בנו של השליט איליאש ושל אשתו הליטאית, מריה הולשנסקה, אחותה הקטנה של המלכה זופיה (הולשנסקה) של פולין שהייתה אשתו הרביעית של ולדיסלב השני יגיילו. אלכסנדרל היה אחיו הצעיר של השליט הקודם רומן השני. הוא ואחיו היו, דרך אמם, בני דודים של מלך פולין קזימיר יגילונצ'יק[3]. הייתה להם גם אחות, אנסטסיה, שהייתה נשואה למגנאט הפולני יורי מניאסביז'.

שלטונו הראשון - פברואר-אוקטובר 1449עריכה

אחרי מותו של רומן השני, אחיו הצעיר, אלכסנדרל בן ה-20, ששהה עם אמו במחוז קולומיאה[4], הובא למולדובה בתמיכה פולנית והדיח את צ'ובר וודה, דמות מסתורית שזהותה עדיין איננה ברורה, והוכתר לשליט מולדובה בפברואר 1449. השליט לשעבר, פטרו השני, שחטף בזמנו את כס המלכות מידי רומן השני, בעזרת גיסו, יאנוש הוניאדי[5], נאלץ הפעם לעזוב וככל הנראה נפטר אחרי זמן קצר. שלטונו הראשון של אלכסנדרל לא נמשך אלא חדשים ספורים בלבד. בתקופה זו המדינה נוהלה בפועל על ידי אמו ועל ידי יד ימינה, הפרקלאב של חוטין, מנואיל.

בעזרת כוח שנשלח על ידי יאנוש הוניאדי, טוען אחר לכתר, בן מחוץ לנישואים של אלכסנדרו הטוב, בוגדאן, קרא תיגר על השליט הצעיר. ב-12 באוקטובר 1449, בקרב שהתקיים בטמשאן (Tămăşani), על נהר סירט, מצפון לעיר רומן, הצליח בוגדאן לנצח את צבאו של אלכסנדרל. המאבק היה קשה. שניים מהבויארים הנאמנים לאלכסנדרל, הלוגופט אואנצ'ה וקוסטיה אנדרוניק נהרגו בעת הלחימה[6]. אלכסנדרל ומשפחתו נמלטו לעיר סמבור[7], בשטח פולין.

שלטונו השני 1452–1454עריכה

עוד במרץ 1450 החלו אלכסנדרל ותומכיו בשטח פולין הכנות למתקפה נגד בוגדאן השני, שהפולנים, חשדו בו בחוסר נאמנות והעדיפו להחליפו. לפי מקורות אחדים כבר בינואר - מרץ 1450 התקיים מסע צבאי שבמהלכו השתלטו הפולנים ואנשיו של אלכסנדרל על המצודות חוטין, סוצ'אבה וניאמץ. ב-9 במרץ דחה המלך פולין את תוכניתם של כמה מיועציו לספח את מולדובה לממלכתו ולפצות את אלכסנדרל על ידי מתן כמה אחוזות ב גליציה המזרחית ("רוטניה האדומה"). הוא העדיף לא להסתבך עם הטורקים, שהיו רואים בכך פעולה עוינת, ולהשאיר את הנסיכות המולדבית כמדינת חיץ בחסות, בין פולין ובין האימפריה העות'מאנית [8][9]. עד 15 במרץ הכוחות הפולנים נאלצו לסגת. פולין ניסתה להשיג מבוגדאן השני הבטחות שיפנה את כס המלכות לטובת אלכסנדרל עד שנת 1453 ועד אז יממן את הוצאותיו של הנסיך הצעיר בגלות פולין[10].

ב-24 ביוני יצאו מלבוב כוחות פולנים בפיקודם של הסטרוסטה של לבוב, פ. אודרובאש, והקסטלאן (מושל) מסנדומיר, פ. קונייצפולסקי, וכמו כן לוחמים מפודוליה בפיקודו של תאודוריק בוצ'אצקי. אחרי שהתחברו בקמיינץ פודולסקי עם כוח קטן של מולדבים בפיקודם של אלכסנדרל והפרקלאב מנואיל, באוגוסט הם פלשו לצפון בסרביה, שם חיכה להם בוגדאן ביערות קראסנה. הקרב פרץ ב-6 בספטמבר 1450 על יד הכפר קראסנה. לפולנים נגרמו אבדות קשות, לרבות מותו של אודרובאש, ומעריכים כי התערבותם של אלכסנדרל והפרקלאב מנואיל הציל אותם ואיפשר להם לסגת[11].. בעקבות התבוסה איבד אלכסנדרל את השליטה על מצודת חוטין לטובת בוגדאן.

אולם המנצח, בוגדאן השני, לא יכול היה ליהנות זמן רב מפרות הצלחתו ונרצח במפתיע באוקטובר 1450 על ידי האח שלו למחצה, פטרו ארון, שלטש עיניים אל כס המלכות ושהעמיד פנים בהתחלה שפועל למען החזרתו לשלטון של אלכסנדרל. פולין ובן חסותה, אלכסנדרל, חיכו לרגע מתאים נוסף ובהתחלת שנת 1452 פלשו למולדובה והדיחו את פטרו ארון שננטש על ידי הבויארים המקומיים וברח[12].

בשנת 1449 העניק אלכסנדרל פריבילגיות לסוחרים הסקסונים מבראשוב (קרונשטאט) ומ"חבל ברסה" (בורצנלנד). הוא תרם תרומות רבות למוסדות דת - למנזרים ניאמץ, מולדוביצה, פובראטה, ביסטריצה ויאצקו ולמיטרופוליה של סוצ'אבה[13]... הוא טבע גם מטבעות בכסף (בשווי 1 גרוש) (1449) וברונזה (בשווי גרוש וחצי גרוש) (1454-1452)[14][15].,, בתחום מדיניות החוץ העניק סיוע צבאי לפולין במלחמתה בטטרים.

על מנת להבטיח לעצמו את ידידותו של יאנוש הוניאדי, גבור המלחמות בטורקים, ששאיים בעבר על שלטונו, הכיר אלכסנדרל באביר הטרנסילבני בתור "אדונו ואביו"[16][17]. בו זמנית הרגיע את מלך פולין, קזימיר, על ידי הצהרת אמונים חוזרת. עם זאת כעבור שלוש שנים חלק מהבויארים, מאוכזבים מהתנהגותו המופקרת של אלכסנדרו, נטשו אותו ועברו לצד פטרו ארון. הלה הצליח לא בורו באילו נסיבות, לחזור לשלטון ואלכסנדר נאלץ שוב לאחוז במקל הנדודים.

שלטונו השלישי -פברואר-מאי 1455עריכה

לא ידועים פרטים אף על הצלחתו של אלכסנדרל לחזור לכס המלכות בפברואר 1455. הפעם מלוכתו לא ארכה ימים רבים ובמאי 1455 שוב קם נגדו פטרו ארון והביס אותו במקום שנקרא "מובילֶה" (La Movile) ("בתלים"). אלכסנדרל נמלט לצ'טאטיה אלבה וכעבור 3 חדשים נפטר שם בגיל צעיר[18]. ייתכן כי הורעל[19]. יש סבורים כי נקבר בצ'טאטיה אלבה. הכרוניקן גריגורה אורקה מתאר את אלכסנדרל כצעיר הולל שאהב את הטיפה המרה וטוען שנהג לחסל את הבעלים ואת אבותיהם של הנשים שפיתה אותם.

קישורים ומקורות חיצונייםעריכה

  • Constantin C.Giurescu & Dinu C.Giurescu, Istoria Românilor volumul II (1352-1606), Bucureşti, 1976, pp. 136–140.

(קונסטנטין ג'ורסקו ודינו ג'ורסקו - תולדות הרומנים - כרך ב 1352–1606, בוקרשט, 1976)

  • Marcel Popa, Horia C. Matei - Mică enciclopedie de Istorie Universală, Editura ştiinţifică şi enciclopedică, Bucureşti, 1983 (מרצ'ל פופה, הוריה מאטיי - אנציקלופדיה קטנה להיסטוריה עולמית, 1983)

(ברומנית)

Dominik Musialik Najdawniejsze próby utrzymania niezaleśności przez Hospodarstwo Mołdawskie od XIV do poł. XV wieku,Studenckie Zeszyty Naukowe Uniwersytetu Jagiellońskiego, zeszyt14, Krakow 2008 p.39-56 (בפולנית)

(Tiberiu Ciobanu - Bogdan al II-lea)

Wikisource (ברומנית)

לקריאה נוספתעריכה

  • Vasile Pârvan Alexăndrel Vodă și Bogdan Vodă - Şepte ani din istoria Moldovei, 1449-1455 Bucureşti, Minerva 1970

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כרונולוגיה של חייהם ומלוכתם של שליטי מולדובה ומנהיגיה - ברוסית, באתר מרפובליקה מולדובה
  2. ^ יש מקורות הטוענים כי נולד בסביבות 1438 - ושבשנת 1453 מלאו לו 15 - ראו T.Ciobanu הערה 58 לפי C.Rezachievici ; ראו גם ב-.Vlahuţă A
  3. ^ ד. מושאליק ע' 48
  4. ^ ד. מושאלוק -שם
  5. ^ C.Giurescu ע' 136
  6. ^ C.Giurescu ע' 137
  7. ^ T.Ciobanu
  8. ^ Grigore Ureche
  9. ^ T.Ciobanu
  10. ^ T.Ciobanu ראו ההערה 22 לפי C.Rezachievici
  11. ^ C.Giurescu ע' 136
  12. ^ C.Giurescu ע' 139
  13. ^ C.Giurescu ע' 140
  14. ^ מטבעות מיוחסים לאלכסנדרל באתר נומיסמטי רומני
  15. ^ http://www.scribd.com/doc/48387341/The-History-of-Romanian-Coins Octavian Iliescu The History of the Coins in Romania,Bucureşti, Editura enciclopedică 2008 p.44]
  16. ^ איגרת של אלכסנדרל אל יאנוש הוניאדיב-17 בפברואר 1453 - תרגום להונגרית ממסמכי הורמוזאקי, 1891
  17. ^ אף קיים סיפור על תכנון קשר נישואים עם נכדה של יאנוש הוניאדי
  18. ^ C.Giurescu ע' 139
  19. ^ Al.Vlahuţă