אלכסנדר אלבון

נהג מרוצים

אלכסנדר (אלכס) אלבּוֹן אנסוסינהאאנגלית: Alexander Albon Ansusinha; נולד ב-23 במרץ 1996) הוא נהג מרוצים המתחרה בקבוצת ויליאמס באליפות הפורמולה 1. התחרה באליפות אירופה בפורמולה 3, באליפות ה-GP3 ובאליפות הפורמולה 2.

אלכסנדר אלבון
Alexander Albon
אלבון, 2019
אלבון, 2019
לידה 23 במרץ 1996 (בן 28)
לונדון, אנגליה
שם לידה Alexander Albon Ansusinha עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום תאילנדתאילנד תאילנד
בן או בת זוג Muni He עריכת הנתון בוויקינתונים
קבוצה נוכחית ויליאמס
קריירת פורמולה 1
מרוצים 99
פודיומים 2
נקודות בקריירה 240
קבוצות טורו רוסו (2019)
רד בול (20192020)
ויליאמס (2022–)
קריירת פורמולה 2
מרוצים 44
ניצחונות 4
פודיומים 10
נקודות בקריירה 298
זינוקים מפול פוזישן 3
הקפות מהירות 1
קבוצות ART‏ (2017)
DAMS ׁ‏(2018)
www.alexalbon.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלבון הוא בעל אזרחות כפולה – אביו, נ'ייגל אלבון, הוא נהג מרוצים בריטי בעוד שאמו, קנקאמול, היא ממוצא תאילנדי. מתחרה תחת דגל תאילנד.

קריירת מרוצים

עריכה

אלבון החל להתחרות בגיל 8 בתחרויות קארטינג. שנה לאחר מכן השתתף באליפות ה-S1 הבריטית וסיים במקום הראשון, הישג עליו חזר גם בשנת 2007. בין השנים 2008 – 2010 התחרה בקטגוריית ה-KF3. בשנת 2011 עבר להתחרות בקטגוריית ה-KF1 וסיים במקום השני באליפות האירופית ובאליפות העולם.

בשנת 2012 הצטרף לתוכנית לפיתוח נהגים צעירים של רד בול, ועבר להתחרות עבור קבוצת EPIC Racing באליפות הפורמולה רנו 2.0. לאחר עונה אחת עבר לקבוצת KTR, עימה התחרה באליפות במשך 3 עונות. בסיום עונתו האחרונה באליפות דורג במקום השלישי. בשנת 2015 עבר להתחרות באליפות אירופה בפורמולה 3, וסיים את העונה במקום החמישי. לאחר שנה באליפות האירופית עבר להתחרות עבור קבוצת ART ב-GP3. במהלך העונה השיג ארבעה ניצחונות, וסיים במקום השני כסגנו של שארל לקלר.

אלבון המשיך להתחרות עבור קבוצת ART גם בשנת 2017, אך עבר לאליפות הפורמולה 2[1]. במהלך העונה הגיע פעמיים לפודיום, צבר 86 נקודות וסיים במקום העשירי. לקראת עונת 2018 עבר להתחרות עבור קבוצת DAMS. במרוץ השלישי של העונה שהתקיים באזרבייג'ן זינק לראשונה מהפול פוזישן והשיג ניצחון ראשון באליפות[2]. בהמשך העונה ניצח גם בבריטניה, הונגריה ורוסיה. לקראת צמד המרוצים האחרונים של העונה באבו דאבי דורג במקום השני אחרי ג'ורג' ראסל, אך העובדה שצבר במרוצים נקודה אחת בלבד אפשרה ללנדו נוריס לדחוק אותו למקום השלישי בסיום העונה.

פורמולה 1

עריכה

לקראת סיום העונה הוחתם על ידי קבוצת ניסאן כנהג באליפות הפורמרולה אי[3]. חודשיים לאחר מכן שוחרר מחוזהו על מנת שיוכל להצטרף לקבוצת טורו רוסו באליפות הפורמולה 1[4]. בפגרת הקיץ, אחרי 12 מרוצים בעונה, הוחלט כי אלבון יקודם לקבוצת רד בול במקומו של פייר גאסלי שחזר לנהוג עבור טורו רוסו[5]. בגרנד פרי בלגיה, המרוץ הראשון ברד בול נאלץ לזנק מהמקום ה-17 בעקבות החלפת מנוע ברכבו, אך הצליח לסיים במקום החמישי[6]. בגרנד פרי יפן השיג את התוצאה הטובה בעונה, כשסיים במקום הרביעי[7]. אלבון היה קרוב לפודיום בגרנד פרי ברזיל, עד שלואיס המילטון התנגש בו הקפה לסיום המרוץ. בעקבות ההתנגשות סיים את המרוץ רק במקום הרביעי, בעוד המילטון, שסיים את המרוץ שלישי נענש בתוספת של 5 שניות שהורידה אותו למקום השביעי[8]. את העונה סיים במקום השמיני ובסיומה נבחר כרוקי העונה על ידי FIA ועל ידי אוטוספורט[9][10].

את עונתו השנייה פתח בצורה טובה. בגרנד פרי אוסטריה דורג רביעי אחרי חברו לקבוצה, מקס ורסטאפן. לאחר הפרישה של ורסטאפן עלה למקום השלישי. ניסיון עקיפה של המילטון במאבק על המקום השני הסתיים בתאונה, עליה המילטון נענש. אלבון הצליח לחזור למסלול, אך בהמשך נאלץ לפרוש[11]. במרוץ הבא, שנערך גם הוא ברד בול רינג, זינק מהמקום החמישי, אך סבל ממחסור בכוח מנוע בהשוואה למכוניתו של ורסטאפן. למרות זאת הצליח לסיים את המרוץ במקום הרביעי. בהמשך העונה התקשה לשמור על קצב צבירת נקודות, בהשוואה לורסטאפן. למרות שהגיע פעמיים לפודיום, בסיום העונה דורג רק במקום השביעי. בעקבות התוצאות החליטה רד בול להחתים את סרחיו פרס, שנותר ללא קבוצה, במקומו של אלבון שעבר להיות נהג משלים בקבוצה[12].

 
מכוניתו של אלבון בהוקנהיימרינג במהלך עונת 2021 באליפות גרמניה למכוניות תיור (DTM)

לאחר שנותר ללא קבוצה בפורמולה 1 התחרה במלך שנת 2021 באליפות גרמניה למכוניות תיור בקבוצת AF Corse שזכתה לחסות של רד בול[13]. אלבון התחרה ב-14 מתוך 16 מרוצים בעונה והגיע לפודיום ארבע פעמים, כולל ניצחון במרוץ שהתקיים בנירבורגרינג[14]. לאחר סיום העונה מונה כמנטור של יוקי צונודה, שהחליף אותו בקבוצת אלפאטאורי[15].

החזרה לפורמולה 1

עריכה

לקראת עונת 2022 הוחתם בקבוצת ויאלימס כמחליפו של ג'ורג' ראסל[16]. במהלך האימונים המקדימים לקראת גרנד פרי איטליה חש ברע ונאלץ לעבור ניתוח להוצאת התוספתן. ניק דה פריס החליף אותו באימון השלישי, במקצה הדירוג ובמרוץ[17].

מרוצים

עריכה

פורמולה 1

עריכה
שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 מיקום נקודות
2019 טורו רוסו אוסטרליה 
14
בחריין 
9
הרפובליקה העממית של סין 
10
אזרבייג'ן 
11
ספרד 
11
מונקו 
7
קנדה 
פרש
צרפת 
15
אוסטריה 
15
בריטניה 
12
גרמניה 
6
הונגריה 
10
בלגיה  איטליה  סינגפור  רוסיה  יפן  מקסיקו  ארצות הברית  ברזיל  איחוד האמירויות הערביות  8 92
רד בול אוסטרליה  בחריין  הרפובליקה העממית של סין  אזרבייג'ן  ספרד  מונקו  קנדה  צרפת  אוסטריה  בריטניה  גרמניה  הונגריה  בלגיה 
5
איטליה 
6
סינגפור 
6
רוסיה 
5
יפן 
4
מקסיקו 
5
ארצות הברית 
5
ברזיל 
14
איחוד האמירויות הערביות 
6
2020 רד בול אוסטריה 
13
אוסטריה 
4
הונגריה 
5
בריטניה 
8
בריטניה 
5
ספרד 
8
בלגיה 
6
איטליה 
15
איטליה 
3
רוסיה 
10
גרמניה 
פרש
פורטוגל 
12
איטליה 
15
טורקיה 
7
בחריין 
3
בחריין 
6
איחוד האמירויות הערביות 
4
7 105
2022 ויליאמס בחריין 
13
ערב הסעודית 
14
אוסטרליה 
10
איטליה 
13
ארצות הברית 
9
ספרד 
18
מונקו 
פרש
אזרבייג'ן 
12
קנדה 
13
בריטניה 
פרש
אוסטריה 
12
צרפת 
13
הונגריה 
17
בלגיה 
10
הולנד 
12
איטליה  סינגפור 
פרש
יפן 
פרש
ארצות הברית 
13
מקסיקו 
13
ברזיל 
15
איחוד האמירויות הערביות 
13
19 4
2023 ויליאמס בחריין 
10
ערב הסעודית 
פרש
אוסטרליה 
פרש
אזרבייג'ן 
12
ארצות הברית 
14
מונקו 
14
ספרד 
16
קנדה 
7
אוסטריה 
11
בריטניה 
8
הונגריה 
11
בלגיה 
14
הולנד 
8
איטליה 
7
סינגפור 
11
יפן 
פרש
קטר (מדינה) 
713
ארצות הברית 
9
מקסיקו 
9
ברזיל 
פרש
ארצות הברית 
12
איחוד האמירויות הערביות 
14
13 27
2024 ויליאמס בחריין 
15
ערב הסעודית 
11
אוסטרליה 
11
יפן 
פרש
הרפובליקה העממית של סין 
12
ארצות הברית 
19
איטליה 
פרש
מונקו 
9
קנדה 
פרש
ספרד 
18
אוסטריה 
15
בריטניה 
9
הונגריה 
14
בלגיה 
12
הולנד 
14
איטליה 
9
אזרבייג'ן 
7
סינגפור 
פרש
ארצות הברית  מקסיקו  ברזיל  ארצות הברית  קטר (מדינה)  איחוד האמירויות הערביות  13 12[א]
  • תוצאה בכתב מודגש מסמלת זינוק מפול פוזישן
  • תוצאה בכתב מוטה מסמלת את זמן ההקפה המהירה
  • תוצאה בכתב מוקטן מציינת את המקום אליו הגיע הנהג במרוץ הספרינט
  1. ^ העונה טרם הסתיימה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר אלבון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ GP3 runner-up Albon confirmed for GP2 2017 promotion, Motorsport.com, 22 February 2017
  2. ^ F2 Baku: Alexander Albon scores maiden win in frantic feature race, Autosport, 28 April 2018
  3. ^ Nissan signs Albon alongside Buemi, E-Racing.net, 20 September 2018
  4. ^ Alexander Albon clear to join Toro Rosso in F1 as he exits Nissan, Autosport, 26 November 2018
  5. ^ Albon replaces Gasly at Red Bull from Spa, Motorsport.com, 12 August 2019
  6. ^ Albon "impressed" Horner with Belgian GP charge, Motorsport.com, 2 September 2019
  7. ^ Japan ‘definitely my best weekend with Red Bull’ says Albon after career-best finish, Formula1.com, 14 October 2019
  8. ^ Lewis Hamilton loses Brazilian GP podium for Alex Albon crash, Sky Sport, 18 November 2019
  9. ^ Albon crowned Rookie Of The Year at FIA Prize Giving Ceremony, Formula1.com, 6 December 2019
  10. ^ Autosport Awards: Albon crowned Rookie of the Year, Motorsport.com, 9 December 2019
  11. ^ Albon: Hamilton clash denied me potential F1 race win at Austrian GP, Autosport, 5 July 2020
  12. ^ Perez replaces Albon at Red Bull for 2021 F1 season, Motorsport.com, 18 December 2020
  13. ^ Albon to contest DTM in 2021 with Red Bull backing alongside Lawson, AutoSport, 4 January 2021
  14. ^ Nurburgring DTM: Dominant Albon claims maiden win in Race 2, Motorsport.com, 22 August 2021
  15. ^ Albon giving Tsunoda 'a lot of knowledge' in F1 support role, The Race, 5 November 2021
  16. ^ Williams confirm Albon and Latifi as 2022 line-up, Plantf1.com, 8 September 2021
  17. ^ Nyck de Vries to replace unwell Alex Albon at Italian Grand Prix, ESPN, 10 September 2022