אלכסנדר אלבון

נהג מרוצים

אלכסנדר (אלכס) אלבּוֹן אנסוסינהאאנגלית: Alexander Albon Ansusinha, נולד ב-23 במרץ 1996) הוא נהג מרוצים המתחרה בקבוצת ויליאמס באליפות הפורמולה 1. התחרה באליפות אירופה בפורמולה 3, באליפות ה-GP3 ובאליפות הפורמולה 2.

אלכסנדר אלבון
Alexander Albon
אלבון, 2019
אלבון, 2019
לידה 23 במרץ 1996 (בן 26)
לונדון, אנגליה
שם לידה Alexander Albon Ansusinha עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום תאילנדתאילנד תאילנד
קבוצה נוכחית ויליאמס
קריירת פורמולה 1
מרוצים 51
פודיומים 2
נקודות בקריירה 200
קבוצות טורו רוסו (2019)
רד בול (20192020
ויליאמס (2022–)
קריירת פורמולה 2
מרוצים 44
ניצחונות 4
פודיומים 10
נקודות בקריירה 298
זינוקים מפול פוזישן 3
הקפות מהירות 1
קבוצות ART‏ (2017)
DAMS ׁ‏(2018)
www.alexalbon.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלבון הוא בעל אזרחות כפולה – אביו, נ'ייגל אלבון, הוא נהג מרוצים בריטי בעוד שאמו, קנקאמול, היא ממוצא תאילנדי. מתחרה תחת דגל תאילנד.

קריירת מרוציםעריכה

אלבון החל להתחרות בגיל 8 בתחרויות קארטינג. שנה לאחר מכן השתתף באליפות ה-S1 הבריטית וסיים במקום הראשון, הישג עליו חזר גם בשנת 2007. בין השנים 2008 – 2010 התחרה בקטגוריית ה-KF3. בשנת 2011 עבר להתחרות בקטגוריית ה-KF1 וסיים במקום השני באליפות האירופית ובאליפות העולם.

בשנת 2012 הצטרף לתוכנית לפיתוח נהגים צעירים של רד בול, ועבר להתחרות עבור קבוצת EPIC Racing באליפות הפורמולה רנו 2.0. לאחר עונה אחת עבר לקבוצת KTR, עימה התחרה באליפות במשך 3 עונות. בסיום עונתו האחרונה באליפות דורג במקום השלישי. בשנת 2015 עבר להתחרות באליפות אירופה בפורמולה 3, וסיים את העונה במקום החמישי. לאחר שנה באליפות האירופית עבר להתחרות עבור קבוצת ART ב-GP3. במהלך העונה השיג ארבעה ניצחונות, וסיים במקום השני כסגנו של שארל לקלר.

אלבון המשיך להתחרות עבור קבוצת ART גם בשנת 2017, אך עבר לאליפות הפורמולה 2[1]. במהלך העונה הגיע פעמיים לפודיום, צבר 86 נקודות וסיים במקום העשירי. לקראת עונת 2018 עבר להתחרות עבור קבוצת DAMS. במרוץ השלישי של העונה שהתקיים באזרבייג'ן זינק לראשונה מהפול פוזישן והשיג ניצחון ראשון באליפות[2]. בהמשך העונה ניצח גם בבריטניה, הונגריה ורוסיה. לקראת צמד המרוצים האחרונים של העונה באבו דאבי דורג במקום השני אחרי ג'ורג' ראסל, אך העובדה שצבר במרוצים נקודה אחת בלבד אפשרה ללנדו נוריס לדחוק אותו למקום השלישי בסיום העונה.

פורמולה 1עריכה

לקראת סיום העונה הוחתם על ידי קבוצת ניסאן כנהג באליפות הפורמרולה אי[3]. חודשיים לאחר מכן שוחרר מחוזהו על מנת שיוכל להצטרף לקבוצת טורו רוסו באליפות הפורמולה 1[4]. בפגרת הקיץ, אחרי 12 מרוצים בעונה, הוחלט כי אלבון יקודם לקבוצת רד בול במקומו של פייר גאסלי שחזר לנהוג עבור טורו רוסו[5]. בגרנד פרי בלגיה, המרוץ הראשון ברד בול נאלץ לזנק מהמקום ה-17 בעקבות החלפת מנוע ברכבו, אך הצליח לסיים במקום החמישי[6]. בגרנד פרי יפן השיג את התוצאה הטובה בעונה, כשסיים במקום הרביעי[7]. אלבון היה קרוב לפודיום בגרנד פרי ברזיל, עד שלואיס המילטון התנגש בו הקפה לסיום המרוץ. בעקבות ההתנגשות סיים את המרוץ רק במקום הרביעי, בעוד המילטון, שסיים את המרוץ שלישי נענש בתוספת של 5 שניות שהורידה אותו למקום השביעי[8]. את העונה סיים במקום השמיני ובסיומה נבחר כרוקי העונה על ידי FIA ועל ידי אוטוספורט[9][10].

את עונתו השנייה פתח בצורה טובה. בגרנד פרי אוסטריה דורג רביעי אחרי חברו לקבוצה, מקס ורסטאפן. לאחר הפרישה של ורסטאפן עלה למקום השלישי. ניסיון עקיפה של המילטון במאבק על המקום השני הסתיים בתאונה, עליה המילטון נענש. אלבון הצליח לחזור למסלול, אך בהמשך נאלץ לפרוש[11]. במרוץ הבא, שנערך גם הוא ברד בול רינג, זינק מהמקום החמישי, אך סבל ממחסור בכוח מנוע בהשוואה למכוניתו של ורסטאפן. למרות זאת הצליח לסיים את המרוץ במקום הרביעי. בהמשך העונה התקשה לשמור על קצב צבירת נקודות, בהשוואה לורסטאפן. למרות שהגיע פעמיים לפודיום, בסיום העונה דורג רק במקום השביעי. בעקבות התוצאות החליטה רד בול להחתים את סרחיו פרס, שנותר ללא קבוצה, במקומו של אלבון שעבר להיות נהג משלים בקבוצה[12].

מרוציםעריכה

פורמולה 1עריכה

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 מיקום נקודות
2019 טורו רוסו אוסטרליה 
14
בחריין 
9
הרפובליקה העממית של סין 
10
אזרבייג'ן 
11
ספרד 
11
מונקו 
7
קנדה 
פרש
צרפת 
15
אוסטריה 
15
בריטניה 
12
גרמניה 
6
הונגריה 
10
בלגיה  איטליה  סינגפור  רוסיה  יפן  מקסיקו  ארצות הברית  ברזיל  איחוד האמירויות הערביות  8 92
רד בול אוסטרליה  בחריין  הרפובליקה העממית של סין  אזרבייג'ן  ספרד  מונקו  קנדה  צרפת  אוסטריה  בריטניה  גרמניה  הונגריה  בלגיה 
5
איטליה 
6
סינגפור 
6
רוסיה 
5
יפן 
4
מקסיקו 
5
ארצות הברית 
5
ברזיל 
14
איחוד האמירויות הערביות 
6
2020 רד בול אוסטריה 
13
אוסטריה 
4
הונגריה 
5
בריטניה 
8
בריטניה 
5
ספרד 
8
בלגיה 
6
איטליה 
15
איטליה 
3
רוסיה 
10
גרמניה 
פרש
פורטוגל 
12
איטליה 
15
טורקיה 
7
בחריין 
3
בחריין 
6
איחוד האמירויות הערביות 
4
7 105
2022 ויליאמס בחריין 
13
ערב הסעודית 
14
אוסטרליה 
10
איטליה 
13
ארצות הברית 
9
ספרד 
18
מונקו 
פרש
אזרבייג'ן 
12
קנדה 
13
בריטניה 
פרש
אוסטריה 
12
צרפת 
13
הונגריה 
17
בלגיה  הולנד  איטליה  סינגפור  יפן  ארצות הברית  מקסיקו  ברזיל  איחוד האמירויות הערביות  19 3[א]
  1. ^ העונה טרם הסתיימה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר אלבון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה