שלום מאיר יונגרמן
הרב אלכסנדר שלום מאיר יונגרמן (ח' באדר ת"ש, 1940 – כ"א בטבת תשע"ג, 3 בינואר 2013) היה ראש הקהילה החרדית בזכרון יעקב, ראש ישיבת זיכרון מיכאל, ראש המכון להוצאת ספרי ראשונים וראש רשת המוסדות יח"ד בתל אביב.
 | |
| לידה |
1940 קלוז'-נאפוקה, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 2013 (בגיל 73 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 3 בינואר 2013 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בקלויזנבורג שבטרנסילבניה, ליחיאל מיכאל ושושנה ראצה יונגרמן. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוחבא אצל משפחה לא-יהודית. לאחר המלחמה עבר עם משפחתו לבודפשט ומשם לווינה. בשנת תשי"ב (1952) עלה עם משפחתו לישראל. זמן קצר התגוררו בחיפה ולאחר מכן השתקעו בתל אביב. למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבת סלבודקה בבני ברק.
בשנת תש"כ (1960) נישא לצפורה, בת הרב גבריאל ריקליס מתל אביב. לאחר נישואיו למד בכולל "שערי תורה" בתל אביב. באותה תקופה חיבר את שני ספרי "שלמי מאיר" על מסכתות התלמוד, שקיבלו את הסכמת הרב יעקב ישראל קניבסקי.
בשנת תשכ"ח (1968), בהיותו בן 28, ייסד כולל אברכים בזכרון יעקב, שבה לא הייתה תשתית תורנית מאז עזבה ישיבת "כנסת חזקיהו" את העיר כמה שנים לפני כן. בכולל למדו אברכים שהתגוררו בערים אחרות, והוא נפתח בתגובה לפעילותה של המסיונרית הגרמנית אמה ברגר שפעלה אז במקום. כעבור חמש שנים ייסד שתי קריות חרדיות חדשות בזכרון יעקב - קריית חזון איש וקריית חפץ חיים, שבהן מתגוררות כיום (2013) כ-450 משפחות. הרב יונגרמן הקים גם רשת מוסדות - ישיבה קטנה וישיבה גדולה "זיכרון מיכאל" (על שם אביו), שנים עשר גני ילדים, שני תלמודי תורה, שני בתי ספר לבנות, מתיבתא, סמינר לבנות ושמונה כוללי אברכים. כל המוסדות מאוגדים תחת השם "המרכז לחינוך תורני זכרון יעקב". כוללים נוספים הוקמו בסביבה: אור עקיבא, בנימינה, פרדס חנה, יוקנעם ועתלית. הרב יונגרמן עמד בראשות הישיבות והמוסדות ונשא בנטל הכלכלי של כל הרשת. נציג מטעמו היה חבר המועצה המקומית.
בשנות ה-90 הקים ועמד בראש רשת של מדרשות ובתי ספר וגני ילדים "יח"ד" בתל אביב. כמו כן ייסד רשת כוללי אברכים בתל אביב, שבהם לומדים האברכים מספר שעות ביום בחברותא עם יהודים מקומיים. בנוסף לאלו ייסד רשת נוספת של כוללי אברכים בבני ברק, במודיעין עילית ובאלעד לבוגרי מוסדותיו. ייסד את בית המדרש "דרכי אי"ש" בבני ברק, לבוגרי ישיבת סלבודקה.
במשך תקופה ארוכה היה מקורב לרב חיים גריינימן. כמו כן היה מקורב לרב דוב לנדו, עמו למד בחברותא במשך שנים רבות.
פועלו הספרותי-תורני עריכה
הרב יונגרמן עסק גם בההדרת ספרי ראשונים והקים לשם כך מכון תורני. הוא הוציא לאור לראשונה חלק גדול מהספר "עבודת הקודש" לרשב"א, בתוספת ביאור בשם "נתיבות הבית", המכיל מספר כרכים. הספר קיבל את הסכמת הרב שך. כמו כן הוציא לאור את "ספר הבתים" לרבי דוד כוכבי בכמה כרכים. במשך עשרות שנים עמל על "קובץ שיטות קמאי", שבו קיבץ וליקט קטעים מגאוני בבל ומהראשונים שלא חיברו חיבורים משלהם על סדר התלמוד, וסידרם על סדר התלמוד. הסדרה יצאה בעשרות כרכים.
במסגרת המכון להוצאת ספרי ראשונים הוציא לאור מהדורות חדשות ומהודרות של ספרי ראשונים ואחרונים, ובהם חידושי הרמב"ן, הרשב"א, תוספות הרא"ש, הריטב"א, המאירי, הר"ן, שיטה מקובצת, רבי עקיבא איגר ועוד.
הוציא לאור את סדרת הספרים "ממגד שמים" (ארבעה כרכים) המכילה את שיחותיו.
משפחתו עריכה
התגורר בבני ברק. אשתו צפורה, הייתה מחנכת בסמינר בית יעקב בתל אביב. גיסו (בעל אחותו חנה), הרב יהודה פכטהלט, הוא מנהל הסמינר בזכרון יעקב. בניו: הרב דוד ידידיה - ראש כולל ברמת אביב, הרב אברהם ישעיהו - מנהל הכוללים, הרב שלמה זלמן - ראש כולל בזכרון יעקב, הרב אהרן מנחם - ראש כולל בזכרון יעקב, הרב מרדכי - מנהל תלמוד תורה "זיכרון גבריאל". חתניו: הרב שמואל הוניגסברג - מחבר ספרי "ביאורי סוגיות" ור"מ בישיבת סלבודקה, הרב יהושע מנחם זלזניק - ראש כולל נטעי מיכאל, והרב נתנאל גרוס - ר"מ בישיבת תפארת יעקב.