ויקיפדיה

אלכס גלעדי

איש תקשורת ועסקן ספורט ישראלי

אלכסנדר "אלכס" גלעדי (9 בדצמבר 1942 – 13 באפריל 2022) היה עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי. שימש נשיא שידורי קשת וחבר הוועד האולימפי הבין-לאומי.

אלכס גלעדי
גלעדי, ינואר 2020
גלעדי, ינואר 2020
לידה 9 בדצמבר 1942
איראן 1925–1964איראן 1925–1964 טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באפריל 2022 (בגיל 79)
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת לונדון, בריטניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1964–2022 (כ־58 שנים)
עיסוק מפיק טלוויזיה, עסקן ספורט, נשיא שידורי קשת
תחום סיקור ספורט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

גלעדי, אשר נולד בשם אלכסנדר קליינברגר[1], בנם של שמעון ושושנה (רוזליה[1]), ילידי פולין, נולד בטהראן, שאליה נמלטו הוריו במהלך מלחמת העולם השנייה[2]. היה אחד מילדי טהראן ועלה לארץ ישראל עם משפחתו ב־19 בפברואר 1943[1][3]. גדל ברמת השרון ולמד בבית הספר הימי מבואות ים.

קריירה מקצועית

עריכה

בשנת 1964 הצטרף למדור הספורט של העיתון "ידיעות אחרונות". ב־1968 החל לעבוד במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית, וב־1975 מונה למנהלה. בשנת 1977 מונה למנהל האירועים המיוחדים ובמסגרת זו היה אחראי להפקות שידורי טלוויזיה בולטים, ובהם גמר עונת 1976/1977 בגביע אירופה לאלופות בכדורסל, שבו זכתה מכבי תל אביב בשנת 1977 ושאותו שידר[4], אירוויזיון 1979 שהתקיים בישראל וביקור נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל.

עבודה ברשת NBC

עריכה

בשנת 1980, במסגרת עבודתו בטלוויזיה הישראלית, היה חבר משלחת איגוד השידור האירופי לאולימפיאדת לייק פלאסיד, ובזכות הקשרים שיצר הצטרף ב־1981 למחלקת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC, שם סייע לקדם את זכיית הרשת בזכויות השידור לאירועי ספורט מובילים, כגון אליפות העולם באתלטיקה בהלסינקי ב־1983.

בשנת 1984 התמודד על תפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית, אך לא קיבל אותו, נשאר לעבוד ב־NBC וקודם לתפקיד סגן נשיא לתכנון ולפיתוח בין־לאומי שמקום מושבו בלונדון[5]. בשנת 1985 ניהל את המשא ומתן עם הוועד האולימפי הבינלאומי על זכויות השידור בארצות הברית של המשחקים האולימפיים בסיאול ב־1988. NBC שילמה סכום חסר תקדים של 300 מיליון דולר[5]. למרות הסכום הגבוה, שידור משחקי האולימפיאדה היה רווחי ביותר ל־NBC והיא חידשה את החוזה עם הוועד האולימפי שוב ושוב במשך השנים[6], בעוד גלעדי אחראי למשא ומתן[7]. בשנת 2011 חתמו NBC והוועד האולימפי על הסכם לשידור המשחקים עד שנת 2020, שבו התחייבה הרשת לשלם 4.38 מיליארד דולר. בשנת 2014 חתמו על חוזה המשך, שבו שולמו 7.65 מיליארד דולר בעד זכויות השידור בארצות הברית של ששת האירועים של הוועד האולימפי בין 2021 ל־2032 – משחקי הקיץ ב־2024, 2028 ו־2032, ומשחקי החורף ב־2022, 2026 ו־2030[8].

בסך הכול עבד גלעדי ברשת NBC כ־35 שנים[9].

שידורי "קשת"

עריכה

בד בבד עם עבודתו ב־NBC, ניהל בשנת 1993 את הקמת "שידורי קשת", במטרה להתמודד על הזיכיון לשידורי ערוץ 2, במימון של "קונצרן כלל" ו"לאומי ושות'", בית ההשקעות של בנק לאומי. גלעדי גם החזיק ב־6% ממניות החברה. במסגרת תפקידו גייס שורה של כוכבים, רובם מהטלוויזיה הישראלית, וגיבש את לוח השידורים של "קשת"[10]. לאחר זכיית "קשת" במכרז שימש מנכ"ל החברה, אך לאחר שצברה הפסדים פיטרו אותו בעלי המניות ב־1995 והוא הוחלף באורי שנער[11].

בשנת 2005 חזר לקשת והחל לכהן כנשיא הקבוצה[12].

עסקים נוספים

עריכה

בסוף שנות ה־80 הקים גלעדי חברה בשם "Tele-Event", שעסקה ברכישת זכויות שידור לאירועי ספורט[13]. בין השאר רכשה את זכויות השידור בישראל של טורנירי הטניס של אליפות וימבלדון ואליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס. החברה מכרה את זכויות השידור האלו לערוץ 2 ולחברות הכבלים. אולם בהמשך הגישה כמה תביעות נגד חברות הכבלים, על שאפשרו שידור של הטורנירים בערוצי טלוויזיה זרים, אגב הפרה כביכול של זכויות השידור הבלעדיות שלה בישראל[14]. הדיון בתובענה שבה זכה הגיע עד בית המשפט העליון[15], והביא לתקדים של "החשכת" הערוצים הזרים בישראל בעת שידור אירועי ספורט בין־לאומיים כדוגמת גביע העולם בכדורגל[16].

חבר הוועד האולימפי הבין-לאומי

עריכה

בעקבות הקשרים שיצר עם הוועד האולימפי כנציג NBC, הוזמן גלעדי להיות חבר הוועד בשנת 1994. במסגרת תפקידו היה חבר בוועדות המארגנות של אולימפיאדת אתונה (2004), אולימפיאדת בייג'ינג (2008)[17], אולימפיאדת לונדון (2012). בנוסף היה אחראי לניהול השידורים והיה בעל זכות הצבעה בבחירת העיר המארחת[18].

בשנים 1999–2001 היה גלעדי מעורב בהכנת תוכנית ראשונית של העיר תל אביב להגשת מועמדותה למכרז לאירוח אולימפיאדת 2012[19]. הוא אף תרם 250 אלף דולר להכנת התוכנית[20]. ואולם עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בוטלה התוכנית, לאחר שנשיא הוועד האולימפי חואן אנטוניו סמראנש אמר כי עד שלא יתייצב המצב הביטחוני באזור לא יוכל הוועד לאפשר לישראל לקיים אירוע בקנה מידה עולמי כמו האולימפיאדה[21].

באולימפיאדת לונדון 2012 היה גלעדי מעורב בהחלטה שלא לערוך דקת דומייה לזכר קורבנות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן[22].

לקראת אולימפיאדת טוקיו (2020) שימש סגן יו"ר הוועדה המארגנת[23], והיה זה שהעניק ללינוי אשרם את מדליית הזהב במשחקים[24].

טענות להטרדה מינית ולתקיפה מינית

עריכה

ב־2017 סיפרה אושרת קוטלר כי 25 שנים קודם לכן, בהיותו מנכ"ל קשת, הציע לה גלעדי הצעה מגונה[25]. כעבור שלושה ימים סיפרה העיתונאית נרי ליבנה כי במהלך פגישה שתוארה על ידי גלעדי כ"פגישת עבודה" בביתו בשנת 1999, 18 שנים קודם לכן, הוא חשף בפניה את איבר מינו. גלעדי הגיב לסיפורה: "דבריה של נרי נכונים בעיקרם. מה שאנשים מבוגרים עושים בחייהם, בבתיהם הפרטיים במסגרת מערכת יחסים אישית, זה עניינם הפרטי."[26]

כעבור יומיים פורסמו טענות על שתי נשים, ששמותיהן לא נמסרו, ולפיהן גלעדי אנס אותן לפני שנים רבות. גלעדי הגיב שהטענות משוללות יסוד[27]. פרסומים אלה לא חזרו, ולא נודע מי היו הנשים ואם הפרסום שיקף את המציאות. בעקבות הטענות הודיע גלעדי כי הוא עוזב זמנית את תפקידו בקשת עד שתוכח חפותו[28].

בינואר 2018 הגיש לבית המשפט תביעת לשון הרע על סך שני מיליון ש"ח נגד אושרת קוטלר ונרי ליבנה בגין הפרסומים כנגדו[29]. לאחר הליך גישור מחק גלעדי את תביעת הדיבה[30]. במסגרת טור על פרשת שי אביטל, כתבה נרי ליבנה: "ברצוני להזכיר שהאיש הזה עדיין ממשיך בעבודתו בוועד האולימפי וכשהוא מתראיין הוא מציג מצג שווא ואומר שתביעת הדיבה שהגיש נגד קוטלר ונגדי בסכום של מיליון שקל נסגרה בגישור"[31].

חיים אישיים

עריכה

גלעדי היה נשוי לחוה ברקאי, שאותה הכיר בסוף 1969 כשנשלח לסקר את הגעתן של ספינות שרבורג לישראל[32]. בני הזוג נפרדו כשבתם, גליה, הייתה בת שנתיים[32]. בת זוגו מאוחר יותר הייתה מעצבת האופנה מצדה זאבי, בתו של רחבעם זאבי.

גלעדי נפטר מסרטן הריאה בבית חולים בלונדון ב־13 באפריל 2022, והוא בן 79[33]. הלווייתו התקיימה בבית העלמין "הנצח" ברמת השרון.

פרסים והוקרה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלכס גלעדי

עם מותו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 ארכין המדינה, רשימת עולים 1943 - מעברי גבול שונים - עמ' 166, באתר ארכיון המדינה
  2. ^ דיאנה בחור ניר, "אבי היה אדם קשה ומתוסכל, ותמיד נהג לומר לי: 'שום דבר לא ייצא ממך'", באתר כלכליסט, 25 באוקטובר 2012
  3. ^ נירית אנדרמן, אלכס, אנחנו אחים, באתר הארץ, 1 בינואר 2007
  4. ^ שידור משחק הגמר בערוץ יוטיוב של מועדון מכבי תל אביב
  5. ^ 1 2 שרית ישי לוי, אלכס גלעדי רצה להיות מנהל הטלוויזיה הישראלית. רצה רצה. השבוע בחר אורי פורת ביאיר אלוני. גלעדי ימשיך לרצות את הישראלית ולעבוד באן.בי.סי. אז מה?, חדשות, 13 בדצמבר 1985
  6. ^ הראלד טריביון, ההשקעה באולימפיאדה השתלמה לרשת NBC: רשמה שיא של 18 שנה בצפייה בשבת בערב, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2008
  7. ^ RMconcept, ‏רווח אולימפי: רשת NBC כבר הרוויחה 30 מיליון דולר מהאולימפיאדה, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2000
    ניר נתן, לוס אנג'לס, ‏ניצחון אולימפי - רשת השידור NBC גרפה רווח של כ-75 מיליון דולר ממכירת פרסומות בשידור אולימפיאדת החורף שנערכה בסולט לייק סיטי, באתר גלובס, 28 בפברואר 2002
  8. ^ טל וולק, ‏עסקה היסטורית לוועד האולימפי: יקבל 7.65 מיליארד דולר מ-NBC, באתר גלובס, 8 במאי 2014
  9. ^ מערכת גלובספורט, ‏אלכס גלעדי יישאר ב-NBC עד לאחר אולימפיאדת 2016, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2012
  10. ^ הגר רם, קשת: כוכבי הכללית עברו דירה, חדשות, 25 במאי 1993
  11. ^ בועז גריילסמר, אלכס גלעדי חוזר לקשת בגדול: מונה הבוקר לנשיא זכיינית ערוץ 2 במקומו של אורי שנער, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2005
  12. ^ יעל גאוני, ‏אלכס גלעדי חוזר לתפקיד נשיא קשת, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2005
  13. ^ אלכס גלעדי: הכנסות הספורט מפרסום ומזכויות שידור - 15.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 5 בנובמבר 1996
  14. ^ שמואל דקלו, ‏ביהמ"ש העליון: הכבלים הפרו זכויותיו של אלכס גלעדי בשידורי ווימבלדון, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2001
    אליסה אודנהיימר, דיון נוסף בפסק דין הקובע כי הכבלים הפרו זכויות בשידורים מטורניר ווימבלדון, באתר הארץ, 6 במאי 2002
  15. ^ הארץ, אלכס גלעדי תובע 8.4 מ' ש' מחברות הכבלים, באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2006
    יצחק דנון, ‏אלכס גלעדי תובע 8.4 מיליון שקל מהוט בשל הפרת זכויותיו לשידור הטורנירים ווימבלדון ו-U.S OPEN, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2006
  16. ^ אביבה קרול, ‏החשכת המסכים: חברות הכבלים הודיעו מראש למועצת הכבלים על כוונתם להחשיך ערוצים זרים, באתר גלובס, 2 ביוני 2002
  17. ^ בייג'ין 2008: אלכס גלעדי חבר בוועדת התיאום והפיקוח, באתר הארץ, 8 בינואר 2002
  18. ^ רמי היפש והסוכנויות, גלעדי: בגלל טעות האולימפיאדה הגיעה ללונדון, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2005
    הדס מנור, שנחאי, ‏אלכס גלעדי: סיכויי ניו-יורק לארח האולימפיאדה ייפגעו אם ארה"ב תחבל בייצוא הישראלי לבייג'ין, באתר גלובס, 24 ביוני 2004
    הניו יורק טיימס, עוזי דן וג'ולי מייקור, שיקגו, מדריד, ריו דה ז'נרו וטוקיו בקרב על אולימפיאדת 2016, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2009
  19. ^ משה כהן, ‏30 מיליון ד' יושקעו בהכנת מועמדות ת"א לאירוח אולימפיאדת 2012, באתר גלובס, 4 באפריל 2000
  20. ^ שרה ליבוביץ-דר, משחקים אולימפיים, באתר הארץ, 18 ביולי 2001
  21. ^ רמי היפש, חואן אנטוניו סמאראנש: כל עוד אין שלום, לא תהיה אולימפיאדה בתל אביב, באתר הארץ, 5 ביוני 2001
  22. ^ אלי ברדנשטיין, אלכס גלעדי: מתנגד לדקת הדומיה לזכר הטבח במינכן, באתר nrg‏, 1 ביוני 2012
    אנשיל פפר, גלעדי: "משפחות הי"א ביקשו דקת דומיה רק ב-1996", באתר הארץ, 1 באוגוסט 2012
  23. ^ איתמר קציר, אלכס גלעדי מציג: כך מתכוננת טוקיו לאולימפיאדה הקרובה, באתר הארץ, 30 במאי 2019
  24. ^   שירה מייקין, אלכס גלעדי כפה עצמו על אחד הרגעים הספורטיביים ההיסטוריים של ישראל, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2021
  25. ^ רן בוקר, אושרת קוטלר חשפה בשידור: "קיבלתי הצעה מגונה מאלכס גלעדי", באתר ynet, 2 בנובמבר 2017
  26. ^   נרי ליבנה, "אלכס גלעדי חשף בפניי את איבר מינו ואמר לי: 'דברי אליו'", באתר הארץ, 5 בנובמבר 2017
  27. ^   נעה שפיגל, שתי נשים העידו בפני "הארץ" שאלכס גלעדי אנס אותן; גלעדי: "זו עלילת דם", באתר הארץ, 7 בנובמבר 2017
  28. ^ רן בוקר, אחרי עדויות על אונס, אלכס גלעדי "זז הצידה" מתפקידו כנשיא קשת, באתר ynet, 8 בנובמבר 2017
    יונתן כיתאין, ‏בעקבות העדויות הקשות: נשיא קשת, אלכס גלעדי, עוזב זמנית את תפקידו, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2017
  29. ^ רן בוקר, אלכס גלעדי תובע שני מיליון שקלים מאושרת קוטלר ומנרי ליבנה, באתר ynet, 10 בינואר 2018
    נרי ליבנה, מה שאלו אותי על איבר מינו של אלכס גלעדי, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2018
  30. ^ איתי שטרן, אלכס גלעדי מחק את תביעת הדיבה נגד אושרת קוטלר ונרי ליבנה, באתר הארץ, 2 בינואר 2019
  31. ^   נרי ליבנה, יש מקרים שבהם תוכניות מציאות עדיפות על המציאות, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2021
  32. ^ 1 2 "אלכס של החברים" (דקות 2:45–3:33 של השידור), באתר מאקו, ‏14 באפריל 2023.
  33. ^   רפאלה גויכמן, אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי ונשיא קשת לשעבר, מת בגיל 79, באתר TheMarker‏, 13 באפריל 2022
    אסי ממן, ‏אבל בספורט הישראלי: אלכס גלעדי הלך לעולמו, באתר ONE‏, 13 באפריל 2022
    שירות גלובס, ‏איש הטלוויזיה אלכס גלעדי הלך לעולמו בגיל 79, באתר גלובס, 13 באפריל 2022
  34. ^ ריאיון עם נשיא "קשת", אלכס גלעדי, 5 באוקטובר 2007, באתר TVnetIL
  35. ^ אלכס גלעדי - בין 10 המשפיעים בתקשורת הספורט בעולם, באתר גלובס, 21 בינואר 1997
  36. ^ גילי איזיקוביץ, אלכס גלעדי זוכה באמי בפעם השביעית, באתר הארץ, 8 במאי 2013
  37. ^ אלכס גלעדי באתר יד לאיש הספורט היהודי
  38. ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלכס_גלעדי&oldid=41367324"