פתיחת התפריט הראשי

אלכס גלעדי

איש תקשורת ועסקן ספורט ישראלי

ביוגרפיהעריכה

גלעדי, בנם של שמעון ושושנה ילידי פולין, נולד בטהראן אליה נמלטו הוריו במהלך מלחמת העולם השנייה[1]. הוא אחד מילדי טהראן ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בגיל שנה[2], גדל ברמת השרון ולמד בבית הספר הימי מבואות ים. בשנת 1964 הצטרף למדור הספורט של העיתון "ידיעות אחרונות" ובשנת 1968 החל לעבוד במחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית, אשר ב-1975 מונה למנהלה. בשנת 1977 מונה למנהל האירועים המיוחדים ובמסגרת זו היה אחראי להפקות שידורי טלוויזיה בולטים, בהם: גמר אליפות אירופה בכדורסל בו זכתה מכבי תל אביב בשנת 1977, אירוויזיון 1979 שהתקיים בישראל (הפקה עליה זכה בפרס כינור דוד[3]) וביקור נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל.

בשנת 1980 היה אחד מחברי משלחת איחוד רשתות השידור האירופאיות לאולימפיאדת לייק פלאסיד, וב-1981 הצטרף למחלקת הספורט של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC. גלעדי סייע לקדם את זכיית הרשת בזכויות השידור לאירועי ספורט מובילים, כגון אליפות העולם באתלטיקה בהלסינקי ב-1983. הוא מונה לסגן מנהל מחלקת הספורט וקשריו הטובים בוועד האולימפי הבינלאומי הביאו ל-NBC את זכויות השידור למשחקים האולימפיים למשך 10 שנים[4]. על שידורי הרשת מאולימפיאדת ברצלונה (1992), אטלנטה (1996), סידני (2000), סולט לייק סיטי (2002) ואתונה (2004) זכה בפרסי אמי[5].

במקביל לעבודתו ב-NBC, הקים את "שידורי קשת", שזכתה בזיכיון לשידורי ערוץ 2, ומשנת 2005 הוא מכהן כנשיא הקבוצה.

גלעדי הוא חבר הוועד האולימפי הבינלאומי מאז 1994. הוא היה חבר בוועדות המארגנות של אולימפיאדת אתונה (2004), אולימפיאדת בייג'ינג (2008) ואולימפיאדת לונדון (2012).

גלעדי גרוש ואב לבת.

הטענות להטרדה מינית ולתקיפה מינית, שהסתיימו בהסדר גישורעריכה

ב-2017 סיפרה אושרת קוטלר כי 25 שנים קודם לכן, בהיותו מנכ"ל "קשת", הציע לה גלעדי הצעה מגונה[6]. כעבור שלושה ימים סיפרה העיתונאית נרי ליבנה כי במהלך פגישה שתוארה על ידי גלעדי כ"פגישת עבודה" בביתו בשנת 1999, 18 שנים קודם לכן, הוא חשף בפניה את איבר מינו. גלעדי הגיב לסיפורה: "דבריה של נרי נכונים בעיקרם. מה שאנשים מבוגרים עושים בחייהם, בבתיהם הפרטיים במסגרת מערכת יחסים אישית, זה עניינם הפרטי."[7]

כעבור יומיים פורסמו טענות של שתי נשים, ששמן לא נמסר, לפיהן גלעדי אנס אותן לפני שנים רבות. גלעדי הגיב שהטענות משוללות יסוד[8]. פרסומים אלה לא חזרו, ועד כה לא נודע מי היו הנשים והאם הפרסום שיקף את המציאות.

בעקבות הטענות הודיע גלעדי: ״אני זז הצידה מתפקידי ב׳קשת׳ זמנית עד שתוכח חפותי"[9].

בינואר 2018 הגיש גלעדי לבית המשפט תביעת לשון הרע על סך שני מיליון ש"ח, נגד אושרת קוטלר ונרי ליבנה בגין הפרסומים כנגדו[10]. לאחר שבית המשפט מינה מגשר לתיק, נכרת בין גלעדי לבין קוטלר וליבנה הסדר גישור סודי, אשר במסגרתו הודיעו הצדדים כי הם ליבנו ביניהם את הדברים, וכי הם שמים את הפרשה מאחוריהם.[11].

הוקרה לפועלועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דיאנה בחור ניר, "אבי היה אדם קשה ומתוסכל, ותמיד נהג לומר לי: 'שום דבר לא ייצא ממך'", באתר כלכליסט, 25 באוקטובר 2012
  2. ^ נירית אנדרמןאלכס, אנחנו אחים, באתר הארץ, ינואר 2007
  3. ^ ראיון עם נשיא "קשת", אלכס גלעדי, 5 באוקטובר 2007, באתר TVnetIL
  4. ^ פרנק דפורד, A matter of honor,‏ 10 בפברואר 1999, באתר CNN
  5. ^ ענת קם‏, אלכס גלעדי זכה בפרס האמי על שידורי רשת NBC מהאולמפיאדה, באתר וואלה! NEWS‏, 29 באפריל 2009
  6. ^ רן בוקר, אושרת קוטלר חשפה בשידור: "קיבלתי הצעה מגונה מאלכס גלעדי", באתר ynet, 2 בנובמבר 2017
  7. ^ נרי ליבנה"אלכס גלעדי חשף בפניי את איבר מינו ואמר לי: 'דברי אליו'", באתר הארץ, 5 בנובמבר 2017
  8. ^ נעה שפיגל, שתי נשים העידו בפני "הארץ" שאלכס גלעדי אנס אותן; גלעדי: "זו עלילת דם", באתר הארץ, 7 בנובמבר 2017
  9. ^ רן בוקר, אחרי עדויות על אונס, אלכס גלעדי "זז הצידה" מתפקידו כנשיא קשת, באתר ynet, 8 בנובמבר 2017
  10. ^ רן בוקר, אלכס גלעדי תובע שני מיליון שקלים מאושרת קוטלר ומנרי ליבנה, באתר ynet, 10 בינואר 2018
    נרי ליבנהמה שאלו אותי על איבר מינו של אלכס גלעדי, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2018
  11. ^ איתי שטרן, אלכס גלעדי מחק את תביעת הדיבה נגד אושרת קוטלר ונרי ליבנה, באתר הארץ, 2 בינואר 2019
  12. ^ אלכס גלעדי באתר יד לאיש הספורט היהודי
  13. ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה