אלכס פלג
אלכס פלג (25 במאי 1938 – 14 בינואר 2022) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי, חבר סגל השחקנים של תיאטרון "הבימה".
לידה |
25 במאי 1938 כ"ד באייר ה'תרצ"ח בוקרשט, רומניה |
---|---|
פטירה |
14 בינואר 2022 (בגיל 83) י"ב בשבט ה'תשפ"ב תל אביב-יפו, ישראל |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | 1956–2022 (כ־66 שנים) |
פרסים והוקרה |
פרס מאיר מרגלית (1989) פרס משה הלוי (1996) פרס קלצ'קין (1998) פרס רוזנבלום (2007) פרס אמ"י (2016) |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בבוקרשט, רומניה בשם אלכסנדר שטרומינגר לחיים ושרה. בגיל 13 עלה לישראל, והוא בוגר המחזור הראשון של הכפר הירוק. שירת בלהקת פיקוד המרכז ובלהקת גייסות השריון. למד משחק בבית הספר הדרמטי של הבימה ואחר כך השתלם במשחק בפריז. בשנת 1963 הצטרף לצוות השחקנים של תיאטרון הבימה.
היה נשוי לגילה, בתם של מרים ואהרן שלוש, ולזוג שתי בנות.
פלג נפטר ב-14 בינואר 2022 בגיל 83.[1]
תיאטרון
עריכהבין תפקידיו בהבימה: "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" (ניק), "ממלא המקום" (ריקרדו פונטאנה), "טנגו" (ארתור), "הטירה" (יוסף ק.), "המאהב" (ריצ'רד), "מסע יום ארוך אל תוך הלילה" (אדמונד), "האחים קרמזוב" (איוון), "השחף" (קונסטנטין), "הרובע העתיק" (הסופר), "צ'כוב צ'כובה" (צ'כוב), "טיול בין העצים" (הנימון), "אלזה" (וורנר הרמן), "יהוא" (זיף), "נושים" (גוסטב), "העלמה והמוות" (ד"ר מיראנדה), "האב" (ד"ר אוסטרמרק), "רוחות" (פאסטור מאנדרס), "אנה וייס" (דוד), "קדיש לנעמי" (לואי גינסברג), "הנאהבים והנעימים" (הרב יוד'ל), "הנסיגה ממוסקבה" (אדוארד), ו"אנטיגונה" (שליח).
כמו כן שיחק בהצגות בתיאטרון חיפה, תיאטרון באר שבע, בית ליסין, ובתיאטרון אנסמבל הרצליה.
בתיאטרון חיפה שיחק ב"אילוף הסוררת" (לוצ'נטיו), "אנדורה" (מאן דהוא), "מעגל הגיר הקווקזי", "הלילה לאיש", "מרחב מוגן" (נחמיה), "הנכד" (מנחם), וב"מדלן" (סר צ'ארלס סטרמן).
בתיאטרון באר שבע שיחק ב"פילדלפיה אני בא" (האב), "כולם היו בניי" (ג'ו קלר), "אחרון ימיה" (פרופסור ברגר) וב"הרבה רעש על לא כלום" (לאונאטו).
בתיאטרון "בית ליסין" שיחק ב"המחיר" (ויקטור), "דולפינים", "הדוד וניה" (פרופסור סרבריאקוב), וב"מי מפחד מווירג'יניה וולף?" (ג'ורג'), אשר על משחקו בהצגה זו זכה בשנת 1989 בפרס מרגלית.
בתיאטרון אנסמבל הרצליה שיחק ב"שלוש אחיות" (בתור צ'בוטיקין) וב"פימה" (בתפקיד ברוך) .
בשנות השבעים והשמונים העלה שתי הצגות יחיד בבימויו של יצחק שאולי, "קהיר פברואר 78" של המחזאי יצחק בן-נר שעלתה בשנת 1982, ו"פרחים לעכבר לבן",[2] המבוססת על הסיפור הקצר "פרחים לאלג'רנון" מאת דניאל קיז. ובתרגומו של אהוד מנור. ההצגה הועלתה במשך 11 שנים משנת 1974 ועד לשנת 1985.
בשנת 2014 עלתה בהשתתפותו ההצגה "הבחירה" של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער.[3]
קולנוע וטלוויזיה
עריכהבין תפקידיו בקולנוע ובטלוויזיה: "מצדה", "גולדה", "קסטנר", "המכון", "דום לב", "מיי פירסט סוני", "היה נהדר!","חדר מלחמה" ו"כתב פלילי", "60 שעות לסואץ" של קובי יגר, "על חבל דק" של מיכל בת-אדם, "איה: אוטוביוגרפיה דמיונית" של מיכל בת-אדם, "סיפור אינטימי" של נדב לויתן, "זמן אמת" ו"קו 300" (בתפקיד יצחק זמיר) של אורי ברבש, "עץ הדומים תפוס" של אלי כהן, "סודות משפחה" של ניצה גונן, "השיבה מהודו" של מנחם גולן, ו"אבידות ומציאות" של שבי גביזון. בשנת 2013 שיחק בסרטו של תום שובל, "הנוער", ובאותה שנה השתתף בסרט קצר המתאר את סיפורו המקראי של תל שילה ומוקרן במגדל הרואה על מסך ברוחב 12 מטרים. ב-2015 גילם את דמותו של עמוס עוז המבוגר בסרטה של נטלי פורטמן "סיפור על אהבה וחושך". ב-2017 השתתף בסרטו של אריק רוטשטיין "אנטנה". ב-2022 השתתף בסרט הקצר "מכתב לחזיר", שיצא לאחר מותו.[4]
פרסים
עריכהאלכס פלג זכה בפרס מאיר מרגלית (1989), פרס עיריית תל אביב ע"ש משה הלוי (1996), פרס קלצ'קין מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל (1998) ובפרס רוזנבלום למפעל חיים מטעם עיריית תל אביב (2007). בנימוקי השופטים לפרס רוזנבלום נכתב: "פלג, מגדולי השחקנים של התיאטרון הישראלי, מקצוען עד לשד עצמותיו, הופיע במגוון עצום של תפקידים... בכולם הפגין אינטליגנציה, רצינות ומחויבות, שאליהם ידע לרתום אותו להט ההופך שחקן לשחקן גדול באמת".[5] בשנת 2016 זכה פלג בפרס אמ"י על מפעל חיים. הפרס ניתן מטעם איגוד אמני ישראל על תרומה וחשיבות גדולה לתרבות הישראלית.[6]
תפקידים בתיאטרון
עריכהתיאטרון | שנה | הצגה | תפקיד | מחזאי | במאי |
---|---|---|---|---|---|
תיאטרון זווית | 1959 | בדלתיים סגורות | שומר הגיהנום | ז'אן-פול סארטר | יוסף קריסטוף |
תיאטרון חיפה | 1961 | אילוף הסוררת | לוצ'נטיו | ויליאם שייקספיר | יוסף מילוא |
1962 | אנדורה | מאן דהוא | מקס פריש | יוסף מילוא | |
1962 | מעגל הגיר הקווקזי | ברטולט ברכט | יוסף מילוא | ||
1962 | הלילה לאיש | משה שמיר | יוסף מילוא | ||
1998 | מרחב מוגן | נחמיה | אורן נאמן | סיני פתר | |
2000 | הנכד | מנחם | יגאל אבן-אור | אילן תורן | |
2003 | מדלן | סר צ'ארלס סטרמן | הלן אדמונדסון | סיני פתר | |
תיאטרון הבימה | 1963 | סוף המירוץ | סם בן 20 | פיטר יוסטינוב | אברהם אסיאו |
1964 | ממלא המקום | פאטר פונטנה | רולף הוכהוט | אברהם ניניו | |
1964 | המאהב | ריצ'רד | הרולד פינטר | ראובן מורגן | |
1965 | מי מפחד מווירג'יניה וולף? | ניק | אדוארד אלבי | היי קיילוס | |
1965 | השכונה | יוסף | יעקב בן נתן | יוסף רודן | |
1966 | איציק ויטנברג | שלמה | חוה רוזנפרב | ישראל בקר | |
1966 | אותלו | קאסיו | ויליאם שייקספיר | פטריק דרומגל | |
1966 | נתן החכם | צלבן | גוטהולד אפרים לסינג | פיטר פריי | |
1967 | טנגו | ארתור | סלאבומיר מרוז'ק | אלכסנדר ברדיני | |
1967 | ההבטחה | לאונידיק | אלכסיי ארבוזוב | ראובן מורגן | |
1968 | שעת האפס | אריק ריינפאל | איו ז'אמיאק | דוד לוין | |
1970 | השחף | קונסטנטין | אנטון צ'כוב | ג'ון הירש | |
1971 | מעבר לגבולין | נפתלי איידלש | י. ח. ברנר | יוסף מונדי | |
1971 | קולומב | רובינה | ז'אן אנוי | תאודור תומא | |
1972 | צוואתו של כלב | השמש | אריאנו סואסונה | יוסף מילוא | |
1973 | כך אוהבים אחרים | ויליאם פדרסטון | אלן אייקבורן | מילו ספרבר | |
1974 | כמו דמעה בים | בוילה | מנס ספרבר | מילו ספרבר | |
1974 | מות דנטון | קאמי דמולין | גיאורג ביכנר | יוסף מילוא | |
1975 | מסע יום ארוך אל תוך הלילה | אדמונד טיירון | יוג'ין או'ניל | מייקל מיצ'ם | |
1975 | דרייפוס | מוריס | ז'אן קלוד גרומברג | לאונרד שך | |
1976 | המלך ג'והן | אזרח ראשון | פרידריך דירנמאט | דוד לוין | |
1976 | הטירה | יוסף ק. | מקס ברוד | יוסי יזרעאלי | |
1976 | הגג | גבי | הלל מיטלפונקט | עמרי ניצן | |
1976 | מי מפחד מווירג'יניה וולף? | גורג' | אדוארד אלבי | היי קיילוס | |
1977 | החולה המדומה | ברלד | מולייר | קלוד רז'י | |
1977 | אדיפוס המלך | קראון | סופוקלס | עדנה שביט | |
1978 | תיבת הצללים | מארק | מייקל כריסטופר | חנן שניר | |
1979 | האב | ד"ר אוסטרמרק | אוגוסט סטרינדברג | עמרי ניצן | |
1980 | הרובע העתיק | הסופר | טנסי ויליאמס | עדנה שביט | |
1981 | גולים | ריצ'רד רואן | ג'יימס ג'ויס | תאודור תומא | |
1983 | האחים קרמזוב | איוון | ריצ'רד קריין | יוהאן טאוב | |
1983 | ידיים מזוהמות | הנסיך | ז'אן-פול סארטר | דוד ברגמן | |
1984 | בית הבובות | קרוגסטאד | הנריק איבסן | הלן קאוט האוסן | |
1985 | עוולה | שמואלי | י.ח. ברנר | עמית גזית | |
1986 | צ'כוב צ'כובה | צ'כוב | פרנסואה נושה | פרנסואה נושה | |
1986 | השקיעה | פומין | יצחק באבל | יורי ליובימוב | |
1989 | טיול בין העצים | הנימון | לי בלסינג | לאונרד שך | |
1990 | אלזה | ד"ר ורנר הרמן | מוטי לרנר | איציק ויינגרטן | |
1991 | הפיזיקאים | מביוס | פרידריך דירנמאט | היי קיילוס | |
1992 | יהוא | זיפ | גלעד עברון | חנן שניר | |
1993 | נושים | גוסטב | אוגוסט סטרינדברג | אופירה הניג | |
1994 | העלמה והמוות | ד"ר מיראנדה | אריאל דורפמן | חנן שניר | |
1995 | רוחות | פאסטור מאנדרס | הנריק איבסן | חנן שניר | |
1998 | אנה וייס | דוד | מייק קולן | עודד קוטלר | |
2000 | קדיש לנעמי | לואי גינסברג | אלן גינסברג | חנן שניר | |
2001 | יומנה של אנה פרנק | אוטו פרנק | פרנסס גודריץ ואלברט הקט | רוני פינקוביץ' | |
2001 | כחול תפוז | רוברט סמית | ג'ו פנהול | גדי רול | |
2004 | הנאהבים והנעימים | הרב יוד'ל | מוטי לרנר וישראל זמיר | חנן שניר | |
2005 | הנסיגה ממוסקבה | אדוארד | ויליאם ניקולסון | דדי ברון | |
2006 | אנטיגונה | שליח | סופוקלס | חנן שניר | |
תיאטרון באר שבע | 1984 | איש הפיל | ד"ר טרבס | ברנרד פומרנס | מיכה לבינסון |
1992 | כולם היו בניי | ג'ו קלר | ארתור מילר | איציק ויינגרטן | |
1996 | פילדלפיה אני בא | האב | בריאן פריל | עידו ריקלין | |
2000 | אחרון ימיה | פרופסור ברגר | גדי ענבר | גדי ענבר | |
2009 | הרבה רעש על לא כלום | לאונאטו | ויליאם שייקספיר | עידו ריקלין | |
תיאטרון בית ליסין | 1988 | המחיר | ויקטור | ארתור מילר | |
1989 | מי מפחד מווירג'יניה וולף? | ג'ורג' | אדוארד אלבי | מייקל מיצ'ם | |
2007 | דולפינים | מאיה שעיה | דדי ברון | ||
2009 | דוד וניה | פרופסור סבריאקוב | אנטון צ'כוב | דדי ברון | |
תיאטרון החאן | 1994 | רומיאו ויוליה | קפולט | ויליאם שייקספיר | פואד עווד וערן בניאל |
תיאטרון אנסמבל הרצליה | 2010 | שלוש אחיות | צ'בוטיקין | אנטון צ'כוב | אופירה הניג |
2012 | פימה | ברוך | נולה צ'לטון | נולה צ'לטון | |
תיאטרון אורנה פורת | 2014 | הבחירה | הסבא | שלומית ארנון וליאת פישמן | שלומית ארנון |
שנה | הצגה |
---|---|
1971 | דרך קיום |
1974 | פרחים לעכבר לבן |
1982 | קהיר פברואר 78 |
2005 | "מורה"!! |
פילמוגרפיה
עריכהבקולנוע
עריכה
|
|
בטלוויזיה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אלכס פלג, באתר "הבמה"
- אלכס פלג, באתר תיאטרון "הבימה"
- אלכס פלג, באתר סוכנות השחקנים "רינת ואילן"
- אלכס פלג, באתר אידיבי
- יעקב בר-און, "נטלי פורטמן בחרה אותי לתפקיד כי הזכרתי לה את עמוס עוז", באתר מעריב אונליין, 6 בספטמבר 2017
- אלכס פלג, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אלכס פלג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אלכס פלג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אלכס פלג, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- אלכס פלג, בארכיון הבימה
- אלכס פלג, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
עריכה- ^ וואלה! תרבות, שחקן התיאטרון והקולנוע אלכס פלג הלך לעולמו בגיל 83, באתר וואלה, 14 בינואר 2022
- ^ חוה נובק, העכבר הלבן של אלכס פלג, דבר, 20 בספטמבר 1977
- ^ הבחירה, באתר תיאטרון אורנה פורת
- ^ אבנר שביט, היא חלמה על חזיר שמציל יהודי בשואה. זה הפך לסרט מופתי ועטור פרסים, באתר וואלה, 9 באוגוסט 2022
- ^ מרב יודילוביץ', פרס רוזנבלום למפעל חיים יוענק לאלכס פלג, באתר ynet, 15 באוקטובר 2007
- ^ עמי פרידמן, אריאל זילבר בטקס האמ"י: "מעולם לא התכוונתי לפגוע באף אחד", באתר ynet, 17 בפברואר 2016