פתיחת התפריט הראשי

אלמנך (כתב עת)

עטיפת הגיליון הראשון של "אלמנך"

אלמנך הוא כתב עת ספרותי עברי. גליונו הראשון ראה אור בסתיו 2006. עורכי כתב העת הם אור גראור ויעל טומשוב (מייסדי כתב העת), וכן פאר פרידמן.

בגיליון הראשון הופיעו בין היתר שירים מאת רוני סומק, לידור יעקב, סלי מצוינים ויחזקאל נפשי. כמו כן הופיעו סיפורים מאת יחזקאל רחמים, בלה שייר ופרק מתוך "הרביניסט האחרון", ספרו של הסופר והמבקר רן יגיל, שיצא לאור כחודש לאחר הופעת הגיליון. את הגיליון הראשון מלווים צילומיו של גלעד בנארי. הגיליון השני של כתב העת יצא כחצי שנה מאוחר יותר (מרץ 2007), וכלל מסה מאת אורי הולנדר על שיר של המשורר הוותיק טוביה ריבנר, כמו גם שירים מאת עודד פלד, סיון בלס, נדב ליניאל, פאר פרידמן ולירז מושיוב, וסיפורים מאת ירון אביטוב, שמעון מרמלשטיין, ונועה סיון. בגיליון זה פורסמו גם טקסטים בפרוזה ושירה מאת העורכים. את הגיליון הקדים מוטו בסינית מאת ג'ואנג-דזה, וליווה אותו האמן גידי לנדן. ביוני 2006, לאחר הפוגה ארוכה, ראה אור הגיליון השלישי של כתב העת, בליווי האמן אריק ונונו. לקראת פרסום הגיליון השלישי הצטרף למערכת המשורר והעיתונאי פאר פרידמן. את כתב העת מעצבת מיכל אליש.

מטרות וביקורתעריכה

בדבר העורכים המופיע בפתח הגיליון הראשון, כתבו העורכים, בין היתר:

הקמנו את 'אלמנך' כי אנחנו אוהבים לכתוב, ואנחנו אוהבים לכתוב, קודם כל, מפני שאנחנו אוהבים לקרוא. אין כותב טוב, בין אם הוא סופר, משורר, מחזאי וכו', שאינו מכור לקריאה. אי-אפשר להפריד את שתי הקהילות הבסיסיות של עולם הספרות - הקוראים והכותבים.

עם זאת, בשני העשורים האחרונים אנו עדים להתרחקות בין הקהילות, לשריפה של הגשרים הרבים שחיברו ביניהן בעבר. חנויות הספרים העצמאיות מתמעטות, נדחקות לשוליים על ידי הרשתות המסחריות; מוספי הספרות של העיתונים הגדולים מצטמצמים, קטנים, מאבדים את יכולתם להשפיע על הקורא; וכתבי-העת, שפעם היו שערי הכניסה לעולם הספרות, נקראים בעיקר על ידי הכותבים בהם.

בהמשך דבר העורכים, שאלו בשם הקוראים: "איפה השירים והסיפורים? למה אני לא רואה אותם בחנויות?"; וענו:

כי הם תקועים בתורים הארוכים בהוצאות הספרים ובמכתבי הדחייה האין-סופיים, כי הם נבלעים בתוך מתקפות המבצעים בחנויות הספרים, כי הם עדיין לא התאימו את עצמם לצורכי המאה ה-21. אנחנו יכולים רק לקוות שאתם, הקוראים, תיהנו מהסיפורים ומהשירים שקיבצנו כאן, ושתעזרו לנו לשנות את המצב, שתעזרו לנו לשבור את המחסום בין קהל הכותבים לבין קהל הקוראים.

בפתח הגיליון השני הכריזו העורכים על מהדורה אלקטרונית מורחבת לכתב העת. כמו כן הודיעו כי אחד הגיליונות הבאים יוקדש כולו ליצירות מתורגמות.

לאחר צאת הגיליון הראשון זכה כתב העת לביקורות מעורבות, לרוב במסגרת מאמרים שדנו בגל כתבי העת הצעירים שראו אור באותה תקופה, ביניהם כתם, דקה, אורבניה ומאגמה.

קישורים חיצונייםעריכה