אלן בארקין

שחקנית אמריקאית

אלן רונה בארקיןאנגלית: Ellen Rona Barkin; נולדה ב-16 באפריל 1954) היא שחקנית יהודייה אמריקאית זוכת פרס אמי ומועמדת שני פרסי גלובוס הזהב ופרס טוני.

אלן בארקין
Ellen Barkin
Ellen Barkin Deauville 2011.jpg
אלן בארקין, 2011
לידה 16 באפריל 1954 (בת 66)
הברונקס, ניו יורק, ארצות הברית
סוגה מועדפת קומדיה ודרמה
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1978 - הווה (כ־42 שנים)
דמות ידועה אמנדה ברוקס (יחי ההבדל הקטן),
הלן קרוגר (ים של אהבה)
שפה מועדפת אנגלית
עיסוק שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע, שחקנית טלוויזיה, מפיקת קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת האנטר, תיכון לגארדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג גבריאל ביירן, רונלד פרלמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס עולם התיאטרון (2011)
  • פרס טוני לשחקנית משנה במחזה (2011)
  • Primetime Emmy Award for Outstanding Actress in a Short Form Comedy or Drama Series (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בארקין נולדה ברובע הברונקס, ניו יורק למשפחה יהודית ממעמד הביניים, בתם של אוולין וסול בארקין. למדה היסטוריה ודרמה ב"מכללת הנטר" ומשחק בבית ספר "אולפן השחקנים".

קריירת משחקעריכה

בארקין פרצה לתודעה בתחילת שנות ה-80 בדרמה הקומית של בארי לוינסון "דיינר", בתפקיד בת', חברתו של לורנס שרייבר. הצליחה להרשים באודישן שעשתה לדרמה "רגעים קטנים של חסד" וקיבלה את תפקיד סו אן, בתו של הנווד האלכוהוליסט מאק סלדג' (רוברט דובאל). כן השתתפה לצידו של רנדי קוויד בדרמת הפשע "שחיתות בגדול", בסרטו העצמאי של ג'ים ג'ארמוש "נרדפי החוק" ובקומדיה הבדיונית "בוקארו באנזיי".

ב-1989 הופיעה בתפקיד הראשי במותחן הפשע "ים של אהבה", בתור הלן קרוגר, חשודה בפרשת רצח אותה חוקר הבלש פרנק קלר (אל פצ'ינו). ב-1991 הייתה בארקין מועמדת לפרס גלובוס הזהב על הופעתה בקומדיה של בלייק אדוארדס, "יחי ההבדל הקטן", בתור אמנדה ברוקס, הזהות החדשה של הנרצח סטיב ברוקס. ב-1993 גילמה את קרוליין, אשתו המוכה של דוויט הנדסן (רוברט דה נירו) ואמו של טוביאס וולף (לאונרדו די קפריו), בדרמה הביוגרפית "כך הייתי". ב-1996 שיחקה במותחן האלים של טוני סקוט "המעריץ".

ב-1997 זכתה בארקין בפרס אמי על הופעתה בתור אישה מוכה ואלכוהוליסטית בהפקת הטלוויזיה "לפני שלאה היו כנפיים". ב-1998 גילמה בארקין את המלצרית בעיבוד הקולנועי של טרי גיליאם לספר "פחד ותיעוב בלאס וגאס". ב-1999 גילמה את אנט, אמה של אמבר אטקינס (קירסטן דנסט), המתמודדת בתחרות מלכת יופי בקומדיה "יופי מקומי". ב-2001 השתתפה בקומדיה "מישהו כמוך" בתור מנחת תוכנית הטוק שואו דיאן רוברטס שבהפקתה של ג'יין גודייל (אשלי ג'אד). ב-2004 שיחקה בסרטו של ספייק לי "היא שונאת אותי", בתור אחת הלקוחות של ג'ק ארמסטרונג (אנתוני מאקי).

בארקין הופיעה בתור אביגיל ספונדר, העוזרת של המלונאי המצליח וילי בנק (אל פצ'ינו), בסרט הפשע המצליח "אושן 13". ב-2010 שיחקה בדרמת הפשע "רחובות ברוקלין", בתור הסוכנת הפדרלית סמית', הפועלת עם הבלש הסמוי טנגו באטלר (דון צ'ידל). בנוסף הפיקה בארקין באותה שנה את הקומדיה הרומנטית "מכתבים לג'ולייט".

את הופעת הבכורה של על בימת ברודוויי עשתה ב-2011 במחזה "הלב הנורמלי" וזכתה בפרס הטוני. ב-2012 היא משחקת בסדרה הנורמלים החדשים את ג'יין, סבתה השמרנית וההומופובית של גולדי, הפונדקאית בסדרה.

בשנת 2016 שיחקה בדרמת האגרוף "ידי האבן" לצידם של רוברט דה נירו, אדגר רמירסאשר, וג'ון טורטורו.

חיים אישייםעריכה

ב-1988 נישאה לשחקן האירי גבריאל ביירן. לזוג נולדו שני ילדים. הם נפרדו בשנת 1993 והתגרשו בשנת 1999. בשנת 2000 נישאה לאיש העסקים רונלד פרלמן, ממנו התגרשה בשנת 2006.

פילמוגרפיהעריכה

טלוויזיהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלן בארקין בוויקישיתוף