אלן גינתון

אלן גינתון (נולדה ב-1951, בגדרה) היא אוצרת אמנות ישראלית.

אלן גינתון צילום: רלי אברהמי

ביוגרפיהעריכה

אלן גינתון למדה תולדות האמנות והיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים (1972–1976), והיא בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב (1986).

גינתון החלה לעבוד במוזיאון תל אביב לאמנות בתפקיד עוזרת לאוצרת (של שרה ברייטברג סמל) בשנת 1977 ובשנת 1987 התמנתה לאוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון. משנת 2008 ועד קיץ 2018 שימשה כראש המחלקה לאמנות ישראלית, כאוצרת בכירה וכחברה בוועדות פרסים, תערוכות ורכישות. משנת 2015 היא מלמדת את הקורס לאוצרות עיונית ומעשית במחלקה לתולדות האמנות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

גינתון מתגוררת בתל אביב. היא נשואה לאמן דוד גינתון ולהם שלושה ילדים: שלומית, לוטם ויהושע.

פעילות אוצרותיתעריכה

תערוכות תזה

לאורך שנות עבודתה במוזיאון תל אביב לאמנות אצרה אלן גינתון עשרות תערוכות יחיד מלוות בקטלוגים מחקריים, מיצבי פיסול ווידאו ותערוכות קבוצתיות. בלטה בהשפעתה על השיח המקומי תערוכת התזה הנוכחות הנשית (1990), שהייתה תערוכה מוזיאלית ראשונה המציגה אמירה פמיניסטית מקיפה, חלוצית ונחרצת על אמנות נשים בישראל. התערוכה הצביעה על הבדל סוציו־אמנותי בין מעמדן של נשים אמניות במערב לבין מעמדן בישראל. בעוד שבמערב הודרו אמניות מן השדה, כאן הן קיבלו ייצוג נרחב אבל אמנותן לא הוכרה כאמנות נשים משום שהמושג הזה נדחה. התערוכה הציגה את הביקורות שחשפו את מבני הכוח הארוגים בתרבות הלשונית והוויזואלית, ומנעו מהנשים גישה אל אמצעי הייצוג. בהסתמך על עבודתן פורצת הדרך של חוקרות באוריינטציה פמיניסטית ופסיכואנליטית, הדגישה התערוכה את המקום המרכזי של הכתיבה ושל הטקסט בציור של מרבית המשתתפות בתערוכה.

בתערוכתה זו טענה גינתון כי הממד הנשי הושתק ביצירתן של אמניות מרכזיות שהחלו לפעול בשנות ה־70, ביניהן יהודית לוין, סמדר אליאסף, דגנית ברסט, ג'ניפר ברלב, נורית דוד, תמר גטר, מיכל נאמן. גינתון הציעה להתבונן מחדש בעבודתן ולבחון את הסיבות להשתקה. בתערוכה השתתפה קבוצה מרשימה של 17 אמניות. בפתיחת קטלוג התערוכה כתב מנהל מוזיאון תל אביב לאמנות, מיכה לוין:

"אין לטעות באופי התערוכה הנוכחות הנשית. אין זו תערוכה של נשים פמיניסטיות הלוחמות להשגת זכויות שוות לנשים בתחום האמניות הפלסטיות, אלא תערוכה המתעדת מצב קיים. הנוכחות הנשית בשנות השבעים והשמונים באמנות הישראלית היא משמעותית, כמותית ואיכותית כאחד". הייתה זו תערוכה פורצת דרך שהציבה בחזית את הזהות הנשית באמנות בישראל והשפיעה על תערוכות נוספות שעשו כן כמו מטא-סקס 94' (המשכן לאמנות בעין־חרוד 1994) שאצרה תמי כץ־פרימן ושהפכה אף היא לציון דרך בהיסטוריה של תערוכות נשים ומגדר בישראל[1].

בשנים שאחרי הנוכחות הנשית אצרה גינתון תערוכות יחיד מקיפות לאמניות שהשתתפו בתערוכה, ביניהן ג'ניפר בר־לב (1992), דרורה דומיני: פסלים (1993), דיתי אלמוג: ציורים 2006-1994 (1994), פמלה לוי 1983-1994 (1994), פמלה לוי 1949-2004 (2017), אתי יעקובי: העולם המופלא 3 (1997), מיכל נאמן: ה׳ צבעים (1999), נורית דוד: אני שנולדתי סינית (2007), דגנית ברסט: המזימה של הטבע, עבודות 2013-1973 (2013).

תערוכה קבוצתית נוספת שאצרה גינתון הייתה שנות ה-70: 'העיניים של המדינה' – אמנות חזותית במדינה ללא גבולות" (1998). בתערוכה זו חזרה גינתון שוב אל שנות ה־70 והפעם על מנת להדגיש היבטים פוליטיים באמנות ישראלית של שנים אלה. התערוכה תיארה את החיבור בין המדיני והאמנותי בשנות השבעים בישראל, את הקשר שבין מחיקת הגבולות הפוליטיים של מדינת ישראל בעקבות מלחמת 1967 - מחיקת הקו הירוק - לבין האמנות המושגית מוחקת הגבולות שהגיעה לארץ בעקבות מלחמת ששת הימים. פריצת הגבולות המדיומליים, החברתיים, התרבותיים והמיניים של האמנות המושגית, הביאה להתעצמותה של האמנות הפוליטית בשנות השבעים.

בתערוכה הוצגו יצירות מושגיות, סביבתיות, ומיצגים, כמו פרויקט מצר-מסר (1972), פעולות בירושלים וברמת־הגולן של יהושע נוישטיין וג'ררד מרקס, נגיעה בגבול של פנחס כהן גן (1974), העבודות הפוליטיות של משה גרשוני כמו מי ציוני ומי לא (1978), ונחשפו מחדש העבודות שהוצגו ב"סדנא פתוחה" (מוזיאון ישראל, 1975) ועבודות חשובות של אפרת נתן מ־1973-1975. והעבודה העיניים של המדינה (1974) של מיכל נאמן שממנה נלקח שם התערוכה. קטלוג התערוכה הזו מהווה מסמך נדיר על רגעי השיא של האמנות הישראלית.

תערוכות יחיד

בין תערוכות היחיד הרבות שאצרה גינתון במוזיאון תל אביב לאמנות ראויות לציון הרטרוספקטיבות לאמנים:

הנרי שלזניאק (1985) תערוכה רטרוספקטיבית ראשונה לאחד מהבולטים בבני דורו, אמן שנפטר בגיל 42, ושלא זכה לתערוכה מוזיאלית בחייו, תערוכה שחילצה את יצירתו משכחה ועמדה על מקומה הייחודי בנוף האמנות הישראלי. יגאל תומרקין, פסלים 1957-1992 (1993), תערוכה רטרוספקטיבית של עבודות הפיסול והתבליטים של האמן ואיש האשכולות יגאל תומרקין (יליד דרזדן, 1933), שעסקה במרכזיותו של מוטיב הלידה מתוך המוות בעבודתו.[הפניה] עאסם אבו שקרה 1961-1990 (1994), רטרוספקטיבה ראשונה לאמן פלסטיני־שראלי במוזיאון תל אביב. בלב התערוכה לאבו שקרה, יליד אום־אל־פאחם שנפטר בגיל 29, הוצגה בהרחבה חטיבת ציורי הצבר בעציץ (1988 ואילך). [הפניה] מיכל נאמן, ה' צבעים, (1999) התערוכה "ה' צבעים" פרשה בהרחבה, בפעם הראשונה, את ציורי השמן המכוסים במעטה של תכריכי נייר־דבק, המראה המאפיין את ציוריה המאוחרים, והעמיקה עוד את התשתית הלשונית של כל עבודתה. אורי ריזמן 1924-1991 (2004) רטרוספקטיבה רחבת היקף וספר־קטלוג ששמו דגש על חטיבות ציורי נוף־גוף ואשה־נוף, פורטרטים ורישומים. בתערוכה הוצגו לראשונה תצלומי מודל עירום לא ידועים ודפי יומן גנוזים של ריזמן, שניתוחם חשף את המעברים בעבודתו מהנשגב אל הבזוי ובחזרה. גינתון אצרה שתי תערוכות יחיד לדוד ריב, הראשונה ב־1994 והשנייה ב־2014. שני עשורים הפרידו בין שתי התערוכות של ריב, אמן פוליטי המזוהה עם ציור־עדות על־פי תצלומים של פעולות הצבא בשטחים הכבושים, לצד ציור דגמי־מופשט בשלל שפות מודרניסטיות, מקומיות ובינלאומיות וטקסטים. ברטרוספקטיבה רחבת ההיקף שאצרה גינתון ליצירתה של פמלה לוי (2017) [הפניה], אמנית שנפטרה בפתאומיות בגיל 55 והייתה מהראשונות בארץ שעבודתן פמיניסטית ופוליטית במובהק, נסקרו ונותחו עבודותיה הפיגורטיביות, העשירות באיקונוגרפיה.

רשימת תערוכותעריכה

תערוכות מאוסף המוזיאון

משנת 1987 ואילך. מאז פתיחת הבניין החדש על-שם הרטה ופול עמיר, מוצגות בגלריות קרן משפחת דינה ורפאל רקנאטי:

  • 2011-2015 המוזיאון מציג את עצמו I, אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון, פתיחת הבניין על־שם שמואל והרטה עמיר
  • 2018-2015 המוזיאון מציג את עצמו II, אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון
  • 2018-2021 המוזיאון מציג את עצמו III, אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון
  • 2015 מוזיאון תל אביב לאמנות מבקר בברלין, יחד עם סוזן לנדאו, אירית הדר, רז סמירה, מרטין־גרופיוס־באו, ברלין

תערוכות תמטיות מאוספי המוזיאון בתוספת השאלות

  • 1994 - סובטרופי: גם פיגורטיבי גם מופשט
  • 1995 - שמונה בנובמבר
  • 1996 - מציאות מדומה
  • 1997 - דיוקנאות משפחה
  • 1998 - אביב בסוף הקיץ
  • 2000 - גבירותי ורבותי
  • 2000 - שמש
  • 2001 - תערוכת הנשקייה
  • 2002 - הגובה של העממי; אליעזר זוננשיין – נמל
  • 2002 - ארץ הצל
  • 2003 - אפליה מתקנת
  • 2004 - נקודת השקפה
  • 2016-17 - כלבי אשמורת: מיכל נאמן "עץ הזאבים" / איתי מרום "כלבים", קלאסי וחדש באוסף המוזיאון
  • 2017 - "מופשט עם זכרונות", במסגרת קולקטיב: מבטים על האוסף, מיזם משותף של אוצרי המוזיאון
  • 2017 - ארוג ופרום, עבודות ווידאו חדשות באוסף המוזיאון, ביתן הלנה רובינשטיין

תערוכות יחיד, רטרוספקטיבות, תערוכות תמטיות

  • 1985 - הנרי שלזניאק – רטרוספקטיבה
  • 1988 - ציבי גבע, ציורים
  • 1988 - צבע טרי (יחד עם יגאל צלמונה ומיכה לוין)
  • 1989 - יחזקאל שטרייכמן – צבעי מים
  • 1990 - אסף בן־צבי – שארית היום
  • 1990 - הנוכחות הנשית – אמניות ישראליות בשנות ה־70 וה־80
  • 1992 - יגאל תומרקין, 1957-1992
  • 1993 - אורית אדר – ילדות למופת
  • 1993 - לארי אברמסון – צירופי מקרים
  • 1993 - דרורה דומיני, פסלים
  • 1994 - דוד ריב, 1982-1994
  • 1994 - פמלה לוי, 1983-1994
  • 1994 - עאסם אבו שקרה, רטרוספקטיבה
  • 1995 - דניאל זק – מורימורה ואני
  • 1996 - אתי יעקובי – העולם המופלא
  • 1998 - היבטים באמנות הישראלית של שנות ה־70: "העיניים של המדינה" – אמנות חזותית במדינה ללא גבולות
  • 1999 - מיכל נאמן – ה' צבעים
  • 2001 - הלנה: אבנר בן־גל, אוהד מרומי, גיל מרקו שני
  • 2001 - רכישות קרן רבקה סקר ועוזי צוקר לאמנות ישראלית עכשווית
  • 2003 - אמנות ישראלית צעירה
  • 2004 - אורי ריזמן – רטרוספקטיבה (יחד עם יונה פישר)
  • 2006 - גל וינשטיין: עמק החולה
  • 2005 - מאשה זוסמן: ציורים שחורים
  • 2006 - דיתי אלמוג: ציורים, 1994-2006
  • 2006 - זויה צ'רקסקי: ציור פעולה
  • 2006 - ברק רביץ שר לתן
  • 2006 - אינגה פריז: אינסטינקט של גנדרנות מולדת
  • 2008 - יצחק ליבנה: תדהמה
  • 2008 - גיל שחר: חלומו של רסול ושאר ירקות
  • 2009 - עץ / משפחה: רכישות חדשות תרומת קרן רבקה סקר ועוזי צוקר, I-II
  • 2010 - לארי אברמסון: ציורים 1975-2010
  • 2011 - יואב אפרתי: רישומים
  • 2011 - שותפי־על: שי אזולאי, ראובן ישראל, (בשיתוף עם ענת דנון־סיון)
  • 2012- יזהר פטקין: מסת הרפאים (בשיתוף עם המוזיאון הפתוח, גן התעשייה תפן, והמוזיאון לאמנות עכשווית, מסצ'וסטס, ארצות הברית)
  • 2014- גבריאל קלזמר: 1/EFES
  • 2016 - ניר עברון: מסד, עבודות וידאו, פילם וצילום, 2009-2016
  • 2017 - פמלה לוי (1949–2004) רטרוספקטיבה

מדברים אל הקירות, סדרת תערוכות וידאו של אמנים צעירים:

  • 2013 - ציון אברהם חזן: מרגנית
  • 2013 - גל פרידמן: גיימרים
  • 2014 - אור מנירום: ביקורת גבולות
  • 2014 - דני גל: לילה וערפל

תערוכות יחיד לאמנים זוכי פרס גוטסדינר לאמן ישראלי

תערוכות למועמדים לפרס גוטסדינר לאמן ישראלי במתכונת אשכול תערוכות:

תערוכות יחיד לאמנים זוכי פרס רפפורט לאמן ישראלי בכיר

  • 2007 - נורית דוד: אני שנולדתי סינית
  • 2013 - דגנית ברסט: המזימה של הטבע, עבודות 1973-2013
  • 2014 - דוד ריב: 48 60 300, עבודות 1994-2014
  • 2015 - עדו בר־אל: בגטלה, ציורים 1986-2015
  • 2017 - יאיר גרבוז: אני ציירים

קטלוגיםעריכה

  • הנרי שלזניאק, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1985
  • יחזקאל שטרייכמן צבעי מים, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1989
  • הנוכחות הנשית; אמניות ישראליות בשנות השבעים והשמונים, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1990
  • ג׳ניפר בר לב, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1992
  • תומרקין, פסלים 1992-1957, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1992
  • דרורה דומיני, פסלים 1993-1990, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1993
  • אוהד מרומי: וילה 3, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1993
  • עסאם אבו שקרה, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1994
  • דוד ריב ציורים 1994-1982, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1994
  • פמלה לוי ציורים 1994-1983, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1994
  • דניאל זק: מורימורה ואני, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1995
  • מציאות מדומה, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1996
  • יוסי ברגר, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1997
  • ׳העיניים של המדינה', אמנות חזותית במדינה ללא גבולות, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1998
  • מיכל נאמן: ה׳ צבעים, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1999
  • עדי נס: תצלומים חדשים, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2001
  • חדש באוסף: רכישות קרן עוזי צוקר לאמנות ישראלית, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2001
  • הלנה: אבנר בן־גל, אוהד מרומי, גיל מרקו שני, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2001
  • אמנות ישראלית צעירה: אוסף ז׳אק וגניה אוחנה, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2003
  • יצחק ליבנה: תדהמה, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2004
  • אורי ריזמן: רטרוספקטיבה, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2004
  • נלי אגסי: נוף שאול, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2004
  • חולמים את האמנות - חולמים את המציאות: קרן נתן גוטסדינר, הפרס לאמנות ישראלית: העשור הראשון, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005
  • גל וינשטיין: עמק החולה, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006
  • מאשה זוסמן ציורים שחורים, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005
  • דיתי אלמוג, ציורים 2006-1994, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006
  • נורית דוד: אני שנולדתי סינית, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006
  • פרס גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר: יעל ברתנא, מאיה גולד, נועה צדקה, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2007
  • פרס גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר: טליה קינן: הים נהיה נמר, שי צורים: תולעים ואריות, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2008
  • פרס גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר: מאיה אטון: בין זאב לכלב, מיכל הלפמן: השיעור, גיל שני: ציורים כחולים, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2009
  • עץ משפחה, רכישות חדשות תרומת קרן רבקה סקר ועוזי צוקר לאמנות ישראלית עכשווית, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2009
  • פרס גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר: ארז ישראלי: אשפרה, נירה פרג: הר, נעמה צבר: זיעה, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2010
  • פרס גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר: דור גז: מטעי האומה, שחר יהלום: ארץ הפטל, יאן טיכי: מיצב מס' 13, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011
  • יואב אפרתי, רישומים, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011
  • שותפי־על: שי אזולאי (תערוכה זוגית עם ראובן ישראל, אוצרת: ענת דנון־סיון), קטלוגים, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011
  • המוזיאון מציג את עצמו: אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון, פרופ׳ מרדכי עמר, אלן גינתון, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011
  • יזהר פטקין: מסת הרפאים, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, המוזיאון הפתוח, גן התעשייה תפן (אוצרת: רותי אופק), המוזיאון לאמנות עכשווית במסצ'וסטס, ארצות הברית (אוצר: ג'וזף תומפסון), 2012
  • דגנית ברסט: המזימה של הטבע, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2013
  • גבריאל קלזמר: EFES/1, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2014
  • גוסטב מצגר: עדות ופעולה, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2014
  • דוד ריב: 48-60-300, עבודות 1994-2014, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2014
  • המוזיאון מציג את עצמו II: אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2015
  • עדו בר־אל: בגטלה, ציורים 1986-2015, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2016
  • יאיר גרבוז: אני ציירים, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2016
  • פמלה לוי, 1949-2004, קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2017

מאמריםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

הנוכחות הנשיתעריכה

המוזיאון מציג את עצמועריכה

תערוכותעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אלן גינתון, "הנוכחות הנשית: אמניות ישראליות בשנות השבעים והשמונים", בתוך קטלוג התערוכה הנוכחות הנשית, מוזיאון תל אביב לאמנות 1990, עמ' 12-5.