ויקיפדיה

אלן יוסטון

כדורסלן אמריקאי

אלן וייד יוסטון (באנגלית: Allan Wade Houston; נולד ב-20 באפריל 1971) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת הקלע בליגת ה-NBA.

אלן יוסטון
Allan Houston
יוסטון בשנת 2010
יוסטון בשנת 2010
לידה 20 באפריל 1971 (בן 52)
לואיוויל שבקנטקי
עמדה קלע
גובה 1.98 מטר
מכללה אוניברסיטת טנסי
דראפט בחירה מספר 11, 1993
דטרויט פיסטונס
קבוצות כשחקן
1993 - 1996
1996 - 2005		 דטרויט פיסטונס
ניו יורק ניקס
הישגים כשחקן
2 בחירות למשחק האולסטאר (2000, 2001)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אולימפיאדה
זהבסידני 2000כדורסל

קריירת ה-NBA עריכה

דטרויט פיסטונס עריכה

יוסטון עמד לבחירה בדראפט ה-NBA לשנת 1993 ונבחר במקום ה-11 על ידי דטרויט פיסטונס. בעונת הרוקי עלה יוסטון מהספסל, כמחליפו של ג'ו דיומרס. הוא פתח בחמישייה ב-20 משחקים לאורך העונה ותרם 8.5 נקודות בממוצע, אולם דטרויט סיימה את העונה במאזן הגרוע ביותר במזרח, עם 20 ניצחונות בלבד מול 62 הפסדים.

בעונתו השנייה בליגה, 1994/1995, כבר תרם 14.5 נקודות למשחק ובעונתו השלישית כבר היה לשחקן חמישייה קבוע ועם 19.5 נקודות למשחק היה שני בקבוצתו רק לגרנט היל.[1] הוא סייע לקבוצתו לסיים את העונה במאזן של 46 ניצחונות מול 36 הפסדים ולהעפיל למשחקי הפלייאוף לראשונה זה ארבע שנים.

ניו יורק ניקס עריכה

עם תום סיום חוזהו הראשון בליגה, חתם יוסטון כשחקן חופשי בניו יורק ניקס. מיד עם הגעתו לניקס היה יוסטון לשחקן חמישייה, על חשבון מקומו בחמישייה של ג'ון סטארקס והפך במהרה לקלעי מוביל בקבוצה.

בסיבוב הראשון של משחקי הפלייאוף בשנת 1999 פגשה הניקס את מיאמי היט שסיימה את העונה עם המאזן הטוב במזרח והייתה בעלת יתרון הביתיות בסדרה. במשחק החמישי והמכריע בסדרה,[2] קלע יוסטון סל ניצחון בג'אמפ שוט 0.8 שניות לסיום שהעניק לניקס יתרון 77-78, וניצחון בסדרה. סל שנבחר על ידי ליגת ה-NBA לאחד מרגעי הפלייאוף הגדולים בתולדות הליגה.[3] בסיבוב השני ניצחה הקבוצה בסוויפ של 0-4 את אטלנטה הוקס ובגמר המזרח עברה בשישה משחקים את אינדיאנה פייסרס והעפילה לגמר ה-NBA. בגמר מול סן אנטוניו ספרס, בו שיחקה הניקס ללא הסנטר פטריק יואינג הפצוע, תרם יוסטון 21.6 נקודות והיה לקלעי השני בטיבו בקבוצתו אחרי לטרל ספריוול אולם ידה של הספרס הייתה על העליונה בחמישה משחקים.[4]

בעונת 1999/2000 שותף יוסטון בכל 82 משחקי העונה הסדירה, שותף בשיא קריירה של 38.6 דקות, ותרם 19.7 נקודות בשיאי קריירה באחוזי קליעה עם 48.3% מהשדה ו-43.6% מעבר לקשת השלוש. הוא היה לקלעי המוביל של קבוצתו,[5] וסייע לניקס לסיים את העונה במאזן של ניצחונות מול 32 הפסדים ובמקום השלישי במזרח. במשחקי הפלייאוף העפילה הקבוצה שוב ופגשה את הפייסרס בגמר המזרח, אולם הפעם הייתה ידה של אינדיאנה על העליונה בשישה משחקים.

בסיום העונה זומן יוסטון לשחק במדיה של נבחר ארצות הברית בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת סידני (2000). הוא תרם בטורניר 8 נקודות, 1.9 ריבאונדים ואסיסט למשחק, וסייע לנבחרתו לזכות במדליית הזהב.[6]

בשנת 2001 חתם אלן על חוזה חדש בקבוצה תמורת 100 מיליון דולר לשש שנים, אולם פציעות חוזרות בברכיו מנעו ממנו לשוב לשחק בשנים הבאות בצורה סדירה, והובילו לפרישתו ממשחק בשנת 2005. בשנת 2007, לאחר שלא שיחק במשך שלוש שנים, ניסה יוסטון לשוב למגרשים וחתם בניו יורק ניקס על חוזה לעונה אחת תמורת 1.26 מיליון דולר,[7] אולם הוא לא שב לשחק בפועל ופרש שנית.

סטטיסטיקות קריירה עריכה

בעונה הסדירה עריכה

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1993/1994 דטרויט 79 20 19.2 0.405 0.299 0.824 1.5 1.3 0.4 0.2 8.5
1994/1995 דטרויט 76 39 26.3 0.463 0.424 0.860 2.2 2.2 0.8 0.2 14.5
1995/1996 דטרויט 82 75 37.5 0.453 0.427 0.823 3.7 3.0 0.7 0.2 19.7
1996/1997 ניו יורק 81 81 33.1 0.423 0.385 0.803 3.0 2.2 0.5 0.2 14.8
1997/1998 ניו יורק 82 82 34.7 0.447 0.385 0.851 3.3 2.6 0.8 0.3 18.4
1998/1999 ניו יורק 50 50 36.3 0.418 0.407 0.862 3.0 2.7 0.7 0.2 16.3
1999/2000 ניו יורק 82 82 38.6 0.483 0.436 0.838 3.3 2.7 0.8 0.2 19.7
2000/2001 ניו יורק 78 78 36.6 0.449 0.381 0.909 3.6 2.2 0.7 0.1 19.7
2001/2002 ניו יורק 77 77 37.8 0.437 0.393 0.870 3.3 2.5 0.7 0.1 20.4
2002/2003 ניו יורק 82 82 37.9 0.445 0.396 0.919 2.8 2.7 0.7 0.1 22.5
2003/2004 ניו יורק 50 50 36.0 0.435 0.431 0.913 2.4 2.0 0.8 0.0 18.5
2004/2005 ניו יורק 20 11 26.6 0.415 0.388 0.837 1.2 2.1 0.4 0.1 11.9
קריירה 839 727 33.7 0.444 0.402 0.863 2.9 2.4 0.7 0.2 17.3

בפלייאוף עריכה

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1995/1996 דטרויט 3 3 45.3 0.431 0.333 0.900 2.7 2.0 0.0 0.3 25.0
1996/1997 ניו יורק 9 9 40.0 0.436 0.500 0.886 2.6 2.3 0.7 0.3 19.2
1997/1998 ניו יורק 10 10 40.3 0.434 0.391 0.862 3.8 2.8 0.5 0.1 21.1
1998/1999 ניו יורק 20 20 39.2 0.443 0.250 0.883 2.7 2.6 0.4 0.1 18.5
1999/2000 ניו יורק 16 16 40.9 0.438 0.500 0.862 3.3 1.6 1.2 0.2 17.6
2000/2001 ניו יורק 5 5 37.8 0.594 0.545 1.000 1.8 1.4 1.0 0.2 20.8
קריירה 63 63 40.1 0.448 0.420 0.884 2.9 2.2 0.7 0.2 19.3

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלן יוסטון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1995-96 Detroit Pistons Roster and Stats
  2. ^ עד עונת 2002/03 הסיבוב הראשון התקיים בסדרת הטוב מחמישה משחקים, ומאותה עונה גם הסיבוב הראשון מתקיים בשיטת הטוב משבעה משחקים.
  3. ^ The 60 Greatest Playoff Moments
  4. ^ סטטיסטיקות סדרת הגמר 1999
  5. ^ 1999-00 New York Knicks Roster and Stats
  6. ^ יוסטון באולימפיאדת סידני 2000 באתר פיב"א
  7. ^ השכר האחרון: 20.7 מיליון דולר. השכר העונה: 1.26 מיליון דולר, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2008


נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - סידני (2000)

1  • 2  • 3  • 4 סטיב סמית' • 5 ג'ייסון קיד • 6 אלן יוסטון • 7 אלונזו מורנינג • 8 טים הארדוויי • 9 וינס קרטר • 10 קווין גארנט • 11 וין בייקר • 12 ריי אלן • 13 אנטוניו מקדייס • 14 גארי פייטון • 15 שריף עבדור-רחים • מאמן: רודי טומג'נוביץ'

ארצות הברית 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלן_יוסטון&oldid=37314814"