אלעד ירד אל הירדן

שיר מאת אברהם זיגמן

"אלעד ירד אל הירדן" הוא שיר שכתב והלחין אברהם זיגמן וביצעה במקור להקת פיקוד דרום.

"אלעד ירד אל הירדן"
סינגל בביצוע להקת פיקוד הדרום
יצא לאור 1970 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה זמר עברי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 3.26 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
כתיבה אברהם זיגמן עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן אברהם זיגמן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בספטמבר 1970 פרץ עימות צבאי בין צבא ירדן לארגונים פלסטינים שכונה ספטמבר השחור, בעקבות אי הסכמתם להיות כפופים לכללי המשטר, פעולות טרור שביצעו במדינה, איומם על יציבות המשטר וניסיונם להתנקש בחיי המלך חוסיין. בעקבות מצבם הקשה של הארגונים הפלסטינים בעימות, חצו כוחות סורים את הגבול ופלשו למדינה. המלך חוסיין פנה בבהילות לידידותיו ארצות הברית ובריטניה על מנת שאלה יחישו לו סיוע. ארצות הברית שלא הייתה יכולה לשנע כוחות במהירות לאזור, פנתה לישראל על מנת שזו תסייע לירדנים. בעקבות כך גייסה ישראל כוחות צבא רבים, ביניהם כוחות מילואים ששהו בגבול ישראל-ירדן.

המוזיקאי אברהם זיגמן צוות לשייקה אופיר במטרה לשמח חיילים שגויסו. זיגמן שאל את אופיר לשלומו של בנו אלעד אותו הכיר מלהקת הצנחנים. שייקה אופיר השיב: "אלעד ירד אל הירדן" כשכוונתו שבנו גויס בשל המתיחות. משפט זה מצא חן בעייני זיגמן והוא החליט לשלב את המשפט בשיר. כשזיגמן כתב את השיר הוא נתקל בקושי בהלחנת השורה המקורית שכתב "למלוח אותו הריח ממש כמו בראשונה". לבקשת נעמי שמר שאמרה לו 'ריח המלוח הוא שלי' כשכוונתה היא לשירה חורשת האקליפטוס, שינה זיגמן את המילה המלוח למילה הרדוף וכך הסתדרו המילים עם ההלחנה[1]. בשיר יש הרמזים שמקורם בתנ"ך: אבני קלע מקורו בסיפור דוד וגוליית המקראי, ואבני גזית הן אבנים מהן בנה שלמה המלך את בית המקדש[2].

את השיר ביצעה בשנת 1972 להקת פיקוד הדרום במסגרת תוכניתה "מדרום תפתח הטובה", והסולנית הייתה אביבה אבידן. דודו זכאי ביצע גם הוא את השיר.

בשנת 2012 הלך אלעד אופיר לעולמו[3].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עפרה לקס, זאת נעמי, באתר ערוץ 7, 17 בספטמבר 2009
  2. ^ ענת דור ורינה כלף, לכל שיר יש שם, באתר משרד החינוך
  3. ^ עוזי ברוך, "אלעד ירד אל הירדן" - הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 3 ביוני 2012