אלעזר החורני

חשמונאי

אלעזר החורני[1] (בנוסח המקור היווני: Αυραν[2] אֲוָרָן[3]; נהרג בשנת 162 לפנה"ס) היה בנו של מתתיהו החשמונאי ואחיו של יהודה המכבי. נודע בגלל מותו בקרב בית זכריה כשחיסל פיל שחשב שעליו נמצא מנהיג האויב, תוך לקיחת סיכון רב.

אלעזר החורני
ציור מאת הצייר גוסטב דורה של אלעזר המכבי דוקר בבטנו פיל מלחמה סלוקי ונמחץ תחתיו בקרב בית זכריה שהתקיים במהלך מרד החשמונאים
ציור מאת הצייר גוסטב דורה של אלעזר המכבי דוקר בבטנו פיל מלחמה סלוקי ונמחץ תחתיו בקרב בית זכריה שהתקיים במהלך מרד החשמונאים
ציור מאת הצייר גוסטב דורה של אלעזר המכבי דוקר בבטנו פיל מלחמה סלוקי ונמחץ תחתיו בקרב בית זכריה שהתקיים במהלך מרד החשמונאים
מדינה הממלכה הסלאוקית עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 162 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מחיצת אלעזר על ידי הפיל, איור מתוך תנ"ך מקלין משנת 1815.

מעט מאוד ידוע על אלעזר, מלבד סיפור מותו. על פי מגילת אנטיוכוס,[4] ראה בו מתתיהו הכהן את הקנאי שבאחים, דוגמת פנחס בן אלעזר הכהן. בספר חשמונאים ב' (פרק ח, 23) מסופר שאלעזר קרא לפני החיילים מספר הקודש לפני היציאה לקרב.

מותו עריכה

על פי המסופר בספר חשמונאים א', במהלך קרב בית זכריה, זיהה אלעזר פיל שהוא שיער שעליו נמצא המלך אנטיוכוס החמישי, בשל שריונו המיוחד, והחליט לסכן את חייו על מנת להציל את עמו:

”וירוץ אלעזר כגיבור בתוך גדודי האויב וחרבו אכלה בשר ימין ושמאל. ויבוא עד הפיל ויכרע בין ברכיו וידקרהו, וייפול הפיל עליו וימות, ובנפלו המית גם אותו.”[5]

אולם מעשהו של אלעזר לא הביא לכך ששאר צבאו של יהודה ילחם נגד צבאו העצום של ליסיאס והקרב הסתיים בהפסד. יוסף בן מתתיהו מסכם את הפרשה בכך שאף על פי שאלעזר הצליח להרוג חיילים רבים, לא עלתה לו תועלת ממעשהו, חוץ משם העולם שעשה לעצמו.

יש המפקפקים באמיתות סיפור זה (למשל החוקר בצלאל בר כוכבא), במיוחד בכך שדקירת החנית כשלעצמה המיתה את הפיל.[6] ישנם נימוקים נוספים לחשד במהימנותו של סיפור זה. יחיעם שורק טוען כי דרכו של אלעזר אל הפיל הגבוה בעל השריון המיוחד הייתה חסרת סיכוי מול אלפי הרגלים, מאות הפרשים ואפיריוני הקרב שהיו על גבם של הפילים.[7] שורק טוען כי ישנן סיבות נוספות לזיוף סיפור זה: לצורך הסבר נסיגתו של יהודה משדה הקרב לאחר שראה את יחס הכוחות בקרב, או כדי לשמור על דימוי הגבורה והאומץ של החשמונאים.[7]

גרסה אחרת על מותו של אלעזר החורני מופיעה במגילת אנטיוכוס, ובה נאמר שאלעזר טבע בפרש הפילים: ”ואלעזר היה מתעסק להמית הפילים, ויטבע בפרש הפילים. וכאשר שבו, בקשוהו בין החיים ובין המתים ולא מצאוהו, ואחר כך מצאוהו אשר טבע בפרש הפילים”.[4]

אמנם הגרסה מתקבלת במבט ראשון כגרסה לא סבירה, אולם למעשה היא אפשרית הואיל ולפי ספר חשמונאים א, מספר הפילים בקרב היה 32 שזה מספיק לצורך הצטברות צואה עד כדי סכנת טביעה. אם הלוחמים ניסו להתגנב למקום האויבים, אפשרי שנכנסו לביוב שם אלעזר לא הצליח לשחות, או אולי איבד הכרה מחבטה, וכך טבע.[6]

מאיר בר-אילן טוען שכאשר בוחנים את המוטיבים של מחברי ספר מקבים א ומגילת אנטיוכוס, ניתן להבחין, כי לשניהם הייתה סיבה לתאר את מות אלעזר כדבר הירואי, אולם מגילת אנטיוכוס מייחסת לאלעזר החורני מוות משפיל מאוד. ידוע שמגמת מגילת אנטיוכוס היא לתאר את החשמונאים בצורה חיובית מכיוון שהיא מספרת על כך שיוחנן הרג 772,000 איש לבדו, ולכן אין למחבר מגילת אנטיוכיוס סיבה לתאר את מות אלעזר באופן משפיל זה, אילו לא הייתה זאת האמת.[6]

קברו עריכה

לפי ספר מקבים א, שמעון, אחיו של אלעזר, הקים מאוחר יותר במודיעים מתחם קבר למשפחתו, שכלל שבע פירמידות, עבור שני הוריו וחמשת בניהם.[8] לדברי מחבר הספר, מתחם הקבר עדיין קיים בימיו, ולפי דברי אוסביוס, שחי במאות ה-3 וה-4 לספירה, מתברר כי קברים אלה או לפחות שרידים שלהם עדיין היו קיימים במקומם בימיו.[9]

על פי מסורת מימי הביניים, המופיעה בספר המסע של יעקב בן נתנאל הכהן (נכתב בין השנים 1153–1187), אלעזר נקבר באחד משערי העיר עכו.[10]

הנצחה עריכה

מות אלעזר זכה לחשיבות רבה בנצרות. בין היתר, תיאור רמיסתו על ידי הפיל שהמית מופיע רבות באמנות ימי הביניים.

היישוב אלעזר, הנמצא בקרבות מקום לקרב בית זכריה, נקרא על שמו של אלעזר. בנוסף, נקראו על שמו של אלעזר רחובות ברחבי ישראל: בירושלים - "אלעזר המכבי", בתל אביב - "אלעזר החורני", בית חשמונאי - "אלעזר החורני".

עץ משפחה של השושלת עריכה


קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלעזר החורני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כינויו של אלעזר נזכר בספר מקבים א, פרק ב, פסוק ה, ובפרק ו, פסוק מג.
    "החורני" בתרגום זעקיל יצחק פרנקל (1830); "חורן" בתרגום אברהם כהנא; "החורי" בתרגום אברהם שליט ליוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ו, פסקה א, סעיף 266; "אֲוָרָן" בתרגומים של אליה שמואל הרטום ואוריאל רפפורט.
  2. ^ אוריאל רפפורט, ספר מקבים א, עמ' 125, הערה 2.
  3. ^ ספר חשמונאים א', ב', ה'; פירוש א. ש. הרטום: אֲוָרָן - "בנוסח היווני, ויש המשערים כי צריך להיות חוֹרָן וכי כונה בשם זה בגלל החור שנקב בפיל (ו, מו). אחרים משערים כי בשם העברי הייתה אות עין בראשו וכי פירושו הוא: ער".
  4. ^ 1 2 מגילת אנטיוכוס, מתורגם לעברית באתר דעת.
  5. ^ חשמונאים א', פרק ו', מג-מו (תרגום יצחק זעקיל פרענקיל, פס' מז–מח: מות אלעזר בקרב נגד פילים), אתר דעת
  6. ^ 1 2 3 פרופ' מאיר בר-אילן : מותו של אלעזר בקרב בית-זכריה, באתר faculty.biu.ac.il
  7. ^ 1 2 דר. יחיעם שורק, סיפור לחנוכה: מי הפיל את הפיל?, באתר הידען, ‏2015-12-05
  8. ^ ספר מקבים א, פרק יג, פסוקים כה–ל.
  9. ^ א. ש. הרטום, ספר חשמונאים א, פירוש לפרק יג, פסוק ל, עמ' 83.
  10. ^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, עמ' 190.