פתיחת התפריט הראשי

רבי אלעזר הלוי (?, אלקלעה - ל' בתשרי ה'תר"פ, 1919, מרקש) היה ראש הישיבה הגדולה במרקש. נודע בזכות ספרו "עבודת הלוי" על הש"ס.

ביוגרפיהעריכה

נולד לרבי יוסף הלוי בכפר אלקלעא שבדרום מרוקו. בצעירותו נשלח על ידי אחיו הגדול כמוהר"ר יהודה הלוי זצוקללה"ה ללמוד תורה בישיבה שבעיר המחוז מרקש. לאחר פטירת הרב דוד שלוש, נתבקש על ידי ראשי הקהל ללמד את התלמידים, והוא החל למד בביתו המרווח. בתקופת כהונתו כראש הישיבה, למדו בה למעלה מ-300 תלמידים בעת ובעונה אחת. ישיבתו היוותה אבן שואבת לתלמידים מכל האזור, לצד ישיבתו של רבי שלמה הכהן.

לאחר פטירת אשתו הראשונה, בתו של אחד מעשירי העיר, נשא את חסיבה, שהייתה אלמנת תלמידו רבי משה פדידה זלה"ה. בנו היחיד יוסף נפטר בילדותו[1].

נפטר בשיבה טובה בל' בתשרי ה'תר"ף (אוקטובר 1919) ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק במרקש. על קברו הוקם "אוהל". על מצבתו נכתב:

"מצבת זאת עדה שתחתיה מאן דלביש מדה, וענו כל העדה, רב חנא ורב חסדא, את אלעזר. רחמיו מרובים, מטיב לטובים, בחכמתו רחוקים נעשו קרובים, זכה וזיכה את הרבים, למדו ממעשיו הטובים, והרביץ תורה ברבים, ויאמר אלעזר. דרכיו ומידותיו מה עצמו, למד תורה לילו ויומו, דבריו מה נעמו, ה' אלקיו עמו, לכו לחמו בלחמו, פקודת אלעזר. כל עמלו לפיהו, איש אלוקים קדוש הוא, משמים קדשו ה', זה אלי ואנוהו, ענותן ושפל ברך הוא, למד מידת קונהו, את אלעזר. ידיו רב לו, מסיני זכו לו, סתרי תורה נגלו לו, לא מנע את עטו מלכתוב לו, חיבורים אשר נאה לו, תרומת ה' לאלעזר. חלקו אמרה נפשו, כתאותו זכה לזכות בנו אומתו, קולו נשמע בתורתו ויראתו, ויצו ה' עליו לקחתו, כי בא עתו. יום ר"ח חשון עש"ק שנת בערבו"ת לפ"ק לעלות במעלתו ללבוש בגדי תפארתו והלבשתם את אלעזר הלוי תנצב"ה זיע"א"

על שמו נקרא בית הכנסת "עבודת הלוי" בעיר רמלה.

חיבוריועריכה

בשנת ה'תש"ף, יצא הספר מחדש בעריכת צאצא אחיו, ר' דביר דוד הלוי בהוצאת הספרייה הספרדית. לספר נוספו אליו מבוא מפורט על תולדות המחבר, משפחתו ותלמידיו, חידושים רבים על התנ"ך ועל שולחן ערוך או"ח מכתבי יד חדשים וכתבי תלמידיו, חידושי הלכה מכתב יד, חידושים על מסכת סוכה מאחיו רבי יהודה הלוי, ועוד.

  • הקשו התלמידים - 77 קושיות שהקשו תלמידי הישיבה והתירוצים שהשיב להן. נספח לספר "פקודת אלעזר" מהדורת ה'תש"ף.
  • בידי ר' דביר דוד הלוי כתבים נוספים שעתידים לצאת לאור, בהם תירוצים לקושיות המהרש"א שהשאיר ב-"יש ליישב", קושיות שהמחבר השאיר ב-"יש לעיין", הגהות על הש"ס ועוד.

מתלמידיועריכה

  • רבי אברהם אביטבול - ראש ישיבה במרקש.
  • רבי דוד סויסא - יורשו בראשות הישיבה במרקש. בעל ספר "מתוק מדבש" על הש"ס.
  • רבי יעקב חזוט - ר"מ בישיבת סלאט אלעזמא במרקש.
  • רבי משה אבורמאד - רבה של העיר תארודאנת ומחבר ספר "ויאמר משה" על התנ"ך.
  • רבי יעקב ביטון - רב ודיין באזור תיפנות .
  • רבי מרדכי קורקוס - ראב"ד העיר מרקש ומחבר ספר "גדולת מרדכי".
  • רבי דוד הכהן - אב"ד ורבה של בוז'עד, מחבר ספר "תפילה לדוד" על הלכות שחיטה וטרפות.
  • רבי יצחק אברג'ל (אבירז'ל) - ראש ישיבה במרקש. מחבר ספר "כפר ליצחק".
  • רבי חיים ביטון - ראב"ד העיר מילייליא במרוקו הספרדית מחבר ספר "שלמי חיים" על הש"ס, "לב חיים" על שו"ע אבן העזר.
  • רבי זבולון שושנה - ראש ישיבה במרקש.
  • הרב שלמה עזרן- רב בכפרים אית-תגאנאת, אמזמז, ארגן ואוריקה.
  • רבי יעקב נחמני- מקובל, מחבר הספרים "לקח יעקב" ועוד[3].
  • רבי אהרן אבוזגלו - מקובל וראש ישיבה בכפר רחמאנא[4].
  • רבי דוד סויסא - ראש ישיבה בכפר רחמאנא[4].
  • רבי יעקב אברג'ל - רבה של בני מלאל ומחבר "דבש וחלב" על הלכות שחיטה וטרפות.
  • רבי שלמה אצרף - רב הכפר אולד ברחיל.
  • רבי אליהו אבושכילא - מקובל ורב בכפרים אוריקה ובריזה. מחבר "אשת חיל".
  • רבי שלום יהודה וענונו- בעל "מנחת "ש"י'.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראה עבודת הלוי פסחים תניינא דף טז עמוד ב
  2. ^ בהקדמה לספרו "מערכי לב"
  3. ^ רבי יעקב נחמני, אתר "החכם היומי"
  4. ^ 4.0 4.1 הקדמה לספר "כפר ליצחק" מאת ר' יצחק אברג'ל