אלף (מערכת מידע)

אלף היא מערכת מידע לניהול קטלוגים של ספריות ומנוע חיפוש לחיפוש מסווג בהם, בעברית ובשפות לועזיות.

אלף
סוג integrated library system עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1981–הווה (כ־43 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות תכנות C, COBOL עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מערכת המידע נמצאת בשימוש באלפי ספריות לאומיות, ספריות אקדמיות ואחרות בעולם. בישראל התוכנה נמצאת בשימוש כל האוניברסיטאות ומרבית המכללות האקדמיות וכן בכמה ספריות עירוניות ואחרות, כגון הספריות של עיריית תל אביב-יפו (בית אריאלה). כמו כן התוכנה בשימוש לניהול קטלוגים כגון הקטלוג המאוחד של הספריות בישראל, הקטלוג המאוחד לכתבי עת בישראל ועוד.

היסטוריה

עריכה

עד 1987 נוהלו כרטסות הספרים בספריות האקדמיות בישראל באופן ידני, באמצעות כרטיסי נייר בארון מגירות.

בראשית ימי האינטרנט היו כל האוניברסיטאות מחוברות זו לזו באמצעות הרשת הראשונית, שהייתה זמינה למוסדות אקדמיים בלבד, בגישה דרך מחשב מרכזי דוגמת המיינפריים והוואקס.

תוכנת אלף פותחה בשנים הראשונות על ידי מרכז המחשבים של האוניברסיטה העברית בירושלים ועד 1986 כל הספריות באוניברסיטה, כולל הספרייה הלאומית (אז "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") שפעלה בחסותה ושכנה במתחם הקמפוס בגבעת רם, החלו להסב את הכרטסות הידניות למערכת זו. היתרון של התוכנה ביחס לתוכנות מקבילות באותם ימים הייתה היכולת להזין ולחפש נתונים בכמה שפות וצורות אלפבית במקביל. פיתוח התוכנה הופרד לחברה בשם "אלף יישום" בעוד שההפצה והשיווק נעשו על ידי חברת אקס ליבריס. לימים, בשנת 1995, מוזגה "אלף יישום" לתוך אקס ליבריס, שהפכה לחברה פרטית עצמאית מהאוניברסיטה.

עד שנת 1991, כל המכונים המדעיים ומוסדות ההשכלה הגבוהה עברו להשתמש בתוכנה זו, וכרטסות רבות הועברו לארכיון. ממשק המשתמש, של התוכנה, שנקראה "אל"ף 300", פעל באמצעות ה-Telnet, היה קשה להבנה ופעל בעיקר על ידי מתן פקודות טקסט שונות, שאת שפתן היה על מבקרי הספרייה ללמוד[1].

בשנת 1999 עם הנחלת האינטרנט ומהפכת המחשב האישי, הומרו ממשקי הקיטלוג והחיפוש הטקסטואליים מול מחשב מרכזי לממשק אל"ף 500, שעובד בתצורת שרת-לקוח שהפך נגיש באמצעות דפדפן האינטרנט. כך הפכה התוכנה לידידותית יותר למשתמש, ובשנים שלאחר מכן הפכה לקטלוג ציבורי מקוון הנגיש מהאינטרנט, ללא צורך בהגעה לספרייה.

בשנים מאוחרות יותר החלו בתהליכי סריקה ופענוח מאורגנים וכיום קיימת גישה מקוונת רחבת היקף דרך תוכנה זו גם לקובצי מסמכים ומידע סרוקים, ואף לסרטים ולקובצי קול. בין השאר ארכיון עיתונות יהודית היסטורית מנוהל בתוכנה זו, וארכיבי עיתונים הועברו אליו מעיתונים מראשית הציונות ועד ימינו. כך גם ארכיונים ממשלתיים בחלקם חשופים לציבור כקטלוג ציבורי מקוון.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה