אלפרד וצלר

אלפרד וצלרסלובקית: Alfréd Wetzler‏; 10 במאי 1918 - 8 בפברואר 1988), אשר מאוחר יותר כתב תחת השם יוסף לאניק, היה יהודי סלובקי ואחד מהמעטים עליהם ידוע כי הצליחו לברוח ממחנה הריכוז אושוויץ במהלך השואה.

טלגרם פנימי של האס אס על בריחת השניים מאושוויץ

וצלר נולד בטרנבה למשפחת פועלים יהודית. בין השנים 1936-1940 עבד כפועל בטרנבה. הוא נעצר בגין חבלה ב-1941 ונכלא לארבעה חודשים בברטיסלאבה. לאחר מכן נשלח למחנה הריכוז סרד, ממנו נשלח ב-13 באפריל 1942 לאושוויץ-בירקנאו. שם שימש כמוביל גופות ונשלח לקבוצת עבודה שעסקה בעבודות עפר מחוץ למחנה. ב-7 באפריל 1944 הצליח להמלט יחד עם חברו לקבוצה, רודולף ורבה. כעבור שבועיים של נדודים הגיעו השניים לעיירה הסלובקית ז'ילינה (Zillina). וצלר נודע בזכות "דו"ח ורבה-וצלר" (מוכר גם כ"דו"ח אושוויץ") שחיברו השניים אודות המתרחש במחנה. הדו"ח מונה כ-32 עמודים, והיה המסמך המפורט הראשון אודות אושוויץ אשר הגיע לידי בעלות הברית והוכתר כאמין. הדו"ח נכלל גם ב"הפרוטוקולים של אושוויץ". בשנת 1945 פרסם בקושיצה תחת שם העט "יוסף לאניק" את קורותיו במחנה תחת השם "אושוויץ, בית קברות לארבעה מיליון אנשים".

בשנים 1945-1950 עבד כעורך, בשנים 1950-1955 היה פועל בברטיסלבה, בשנים 1955-1970 עבד במחלקת המסחר. בשנת 1964 פרסם תחת אותו שם עט תיאור ספרותי בשם "מה טחו עיניו של דנטה מראות"[1].

אלפרד וצלר נפטר בברטיסלבה בשנת 1988, שם הוא גם קבור.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Jozef Lánik, Čo Dante nevidel. Bratislava, 1964
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.