אלפרד וצלר
אלפרד וצלר (בסלובקית: Alfréd Wetzler; 10 במאי 1918 - 8 בפברואר 1988), אשר מאוחר יותר כתב תחת השם יוסף לאניק, היה יהודי סלובקי ואחד מהמעטים עליהם ידוע כי הצליחו לברוח ממחנה הריכוז אושוויץ במהלך השואה.
 | |
| לידה |
10 במאי 1918 טרנבה, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
8 בפברואר 1988 (בגיל 69) ברטיסלאבה, צ'כוסלובקיה |
| מדינה |
צ'כוסלובקיה |
| ידוע בשל | כתיבת "דו"ח ורבה-וצלר" ("דו"ח אושוויץ") |
| תקופת הפעילות |
? – 8 בפברואר 1988 |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
וצלר נולד בטרנבה למשפחת פועלים יהודית. בין השנים 1936-1940 עבד כפועל בטרנבה. הוא נעצר בגין חבלה ב-1941 ונכלא לארבעה חודשים בברטיסלאבה. לאחר מכן נשלח למחנה הריכוז סרד, ממנו נשלח ב-13 באפריל 1942 לאושוויץ-בירקנאו. שם שימש כמוביל גופות ונשלח לקבוצת עבודה שעסקה בעבודות עפר מחוץ למחנה. ב-7 באפריל 1944 הצליח להמלט יחד עם חברו לקבוצה, רודולף ורבה. כעבור שבועיים של נדודים הגיעו השניים לעיירה הסלובקית ז'ילינה (Zillina). וצלר נודע בזכות "דו"ח ורבה-וצלר" (מוכר גם כ"דו"ח אושוויץ") שחיברו השניים אודות המתרחש במחנה. הדו"ח מונה כ-32 עמודים, והיה המסמך המפורט הראשון אודות אושוויץ אשר הגיע לידי בעלות הברית והוכתר כאמין. הדו"ח נכלל גם ב"הפרוטוקולים של אושוויץ". בשנת 1945 פרסם בקושיצה תחת שם העט "יוסף לאניק" את קורותיו במחנה תחת השם "אושוויץ, בית קברות לארבעה מיליון אנשים".
בשנים 1945-1950 עבד כעורך, בשנים 1950-1955 היה פועל בברטיסלבה, בשנים 1955-1970 עבד במחלקת המסחר. בשנת 1964 פרסם תחת אותו שם עט תיאור ספרותי בשם "מה טחו עיניו של דנטה מראות"[1].
אלפרד וצלר נפטר בברטיסלבה בשנת 1988, שם הוא גם קבור.
לקריאה נוספת עריכה
- אלפרד וצלר, בריחה מן הגיהנום - מאושוויץ אל החופש: סיפור של הצלה ושליחות, הוצאת יד ושם, 2013.
- Linn, R.(2004). Escaping Auschwitz: A Culture of Forgetting. Ithaca, New York: Cornell University Press.
קישורים חיצוניים עריכה
- רות לין, הבריחה מאושוויץ: מדוע לא סיפרו לנו על כך בבית הספר, תיאוריה וביקורת 24, 24, אביב 2004, עמ' 163–184
אלפרד וצלר (1918-1988), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Jozef Lánik, Čo Dante nevidel. Bratislava, 1964
