אלפרד ורנר
אלפרד ורנר (גרמנית: Alfred Werner; 12 בדצמבר 1866 במילוז, אלזס - 15 בנובמבר 1919) היה כימאי שווייצרי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1913, "על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות", במיוחד על הצעת תצורה אוקטהדרלית לקומפלקסי מתכות מעבר. ורנר פיתח את הבסיס לכימית קואורדינציה מודרנית. כמו כן, גילה את החומר הקסול. רוב חייו החזיק במשרת פרופסור לכימיה באוניברסיטת ציריך שבשווייץ (משרה אותה קיבל בגיל 29 בלבד).
 | |
| לידה |
12 בדצמבר 1866 מילוז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
15 בנובמבר 1919 (בגיל 52) ציריך, שווייץ |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | שווייץ |
| מקום קבורה |
בית הקברות רהאלפ |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
Arthur Rudolf Hantzsch |
| מוסדות |
אוניברסיטת ציריך |
| פרסים והוקרה |
פרס נובל לכימיה (1913) |
| בן או בת זוג |
Emma Werner |
| תרומות עיקריות | |
| עבודות על קשרי האטומים במולקולות | |
  | |
כלל האוקטט
עריכהב-1893 ורנר הראה כי מספר האטומים המקושרים לאטום מרכזי, "מספר הקואורדינציה", הוא לעיתים קרובות ארבעה, או שישה, ומגיע לעיתים רחוקות יותר עד שמונה. בעקבות גישה זו, הציע ב-1904 ריכרד אבג (Abegg) את הכלל הידוע כיום ככלל אבג, לפיו ההפרש בין הערכיות החיובית ביותר לשלילית ביותר של יסוד הוא בדרך כלל שמונה. כלל זה שימש מאוחר יותר את גילברט נ. לואיס, כאשר הציע, בשנת 1916, את כלל האוקטט בתאורית האטום הקובייתי (cubical atom) שלו.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אלפרד ורנר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ביוגרפיה
- אלפרד ורנר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אלפרד ורנר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
