פתיחת התפריט הראשי

אלפרד ורנר

כימאי שווייצרי

אלפרד ורנר (גרמנית: Alfred Werner; ‏12 בדצמבר 1866 במילוז, אלזס - 15 בנובמבר 1919) היה כימאי שווייצרי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1913, "על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות", במיוחד על הצעת תצורה אוקטהדרלית לקומפלקסי מתכות מעבר. ורנר פיתח את הבסיס לכימית קואורדינציה מודרנית. כמו כן, גילה את החומר הקסול. רוב חייו החזיק במשרת פרופסור לכימיה באוניברסיטת ציריך שבשווייץ (משרה אותה קיבל בגיל 29 בלבד).

אלפרד ורנר
Alfred Werner
Alfred Werner.jpg
לידה 12 בדצמבר 1866
מילוז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בנובמבר 1919 (בגיל 52)
ציריך, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים שווייץ
מקום קבורה Friedhof Enzenbühl עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Arthur Rudolf Hantzsch עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת ציריך עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס נובל לכימיה (1913) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
עבודות על קשרי האטומים במולקולות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כלל האוקטטעריכה

ב-1893 ורנר הראה כי מספר האטומים המקושרים לאטום מרכזי, "מספר הקואורדינציה", הוא לעיתים קרובות ארבעה, או שישה, ומגיע לעיתים רחוקות יותר עד שמונה. בעקבות גישה זו, הציע ב-1904 ריכרד אבג (Abegg) את הכלל הידוע כיום ככלל אבג, לפיו ההפרש בין הערכיות החיובית ביותר לשלילית ביותר של יסוד הוא בדרך כלל שמונה. כלל זה שימש מאוחר יותר את גילברט נ. לואיס, כאשר הציע, בשנת 1916, את כלל האוקטט בתאורית האטום הקובייתי (cubical atom) שלו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלפרד ורנר בוויקישיתוף


  ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.