אלקטרה (מיתולוגיה)

אלקטרה (ביוונית: Ηλέκτρα; מילולית: ענבר) ממיקנה הייתה בתם של אגממנון וקליטמנסטרה במיתולוגיה היוונית.

אלקטרה
Ἠλέκτρα

אב	אגממנון
אם	קליטמנסטרה
אחים	כריסוטמיס, אורסטס, איפיגניה
בן או בת זוג	פילאדס
צאצאים	Medon, סטרופיאוס

אלקטרה ואורסטס, מתוך הספר סיפורי הטרגיקנים היווניים מאת אלפרד צ'רץ'.

אלקטרה ואורסטס בפסל מהמאה ה-1 לפנה"ס במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי

דמותה

אלקטרה נעדרה ממיקנה כשאביה אגממנון חזר ממלחמת טרויה ונרצח על ידי אייגיסתוס, מאהבה של קליטמנסטרה, או על ידי קליטמנסטרה עצמה. אייגיסתוס וקליטמנסטרה רצחו גם את קסנדרה, נביאה מטרויה שהייתה שלל מלחמה של אגממנון.

על פי האודיסאה, לאחר שמונה שנים הובאה אלקטרה מאתונה יחד עם אחיה אורסטס. על פי פינדארוס, אורסטס ניצל מהמרצחים על ידי אומנתו או על ידי אלקטרה ונמסר לחסותו של המלך סטרופיאוס. האורקל מדלפי הורתה לאורסטס בהגיעו לגיל 20 לחזור לביתו ולנקום את מות אביו.

על פי אייסכילוס, ב"נושאות הנסכים" וב"נוטות החסד": אורסטס פגש את אלקטרה למרגלות קבר אביהם, לשם הגיעו שניהם לשם פולחן למת. הם זיהו זה את זה ותכננו את הנקמה. אורסטס ופילאדס (בנו של המלך סטרופיוס) הרגו את קליטמנסטרה ואייגיסתוס בעזרת אלקטרה. אורסטס, שהשתגע בעקבות כך, נרדף על ידי האריניות, אלות הזעם והנקמה שתפקידן לרדוף רוצחי קרובי משפחה. אורסטס נמלט למקדש אפולו בדלפי, אך למרות שפעל בהוראת אפולו, לא יכול היה אפולו להגן עליו מהשלכות מעשיו. לבסוף, אתנה העמידה אותו למשפט באקרופוליס באתונה. האריניות דרשו את קורבנן, אורסטס טען כי פעל בהוראת אפולו, השופטים נחלקו בדעותיהם ואתינה הכריעה כי אורסטס יזוכה.

גרסה שונה של הסיפור מופיעה במחזה "איפיגניה בטאוריס" של אוריפידס, לפיה אורסטס הובל על ידי האריניות לטאוריס שלחופי הים השחור, שם הוחזקה אחותו איפיגניה. אורסטס ופילאדס הובאו לאיפיגניאה כדי להקריבם לארטמיס. שלושתם ברחו מטאוריס, ובזכות האיחוד המשפחתי סופקו האריניות ופסקו מלרדוף את אורסטס.

אלקטרה ופילאדס התאהבו ונישאו. על פי אוריפידס אלקטרה אמנם הושאה בעבר על ידי אייגיסתוס וקליטמנסטרה לאיכר, כדי שילדיה העתידיים לא יהיו בני אצולה ולכן יקטן הסיכוי כי ינקמו את רצח סבם, אך האיכר סירב לממש את הנישואין מתוך כבוד לאלקטרה.

תסביך אלקטרה בפסיכולוגיה קרוי על שמה.

עיבודים של הסיפור המיתולוגי

• "האורסטיאה" - טרילוגיית מחזות של אייסכילוס.
• "אלקטרה" - מחזה מאת סופוקלס.
• "אלקטרה" - מחזה מאת אוריפידס.
• "אלקטרה" - מחזה מאת המחזאי הסרבי דנילו קיס.
• "הזבובים" - מחזה מאת ז'אן-פול סארטר (1943), עיבוד מודרני לסיפור אלקטרה, בגישה אקזיסטנציאליסטית.
• "אלקטרה" - מחזה מאת Hugo von Hofmannsthal, מבוסס על מחזהו של סופוקלס.
• "האבלות יאה לאלקטרה", מחזה מאת יוג'ין או'ניל, מבוסס על מחזהו של אייסכילוס.
• "אלקטרה" - סרטו של הבמאי Michael Cacoyannis, מבוסס על מחזהו של אוריפידס.
• "אלקטרה" - אופרה של ריכרד שטראוס עם ליברית מאת הוגו פון הופמנסטל.
• "אלי" - סרט (1984) בכיכובה של שלי וינטרס המבוסס על עלילת אלקטרה.
• "אלקטרה אהובתי" סרטו של הבמאי Miklós Jancsó.
• "מיתוס" - מחזה של אנסמבל עיתים בבימויה של רנה ירושלמי.
• "אלקטרה"- מחזה המבוסס על הליברית שכתב הוגו פון הופמנסטל, בעיבודם של עירא אבנרי וליהיא ברזל-מלמד. הועלה על ידי החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב במאי 2008.

לקריאה נוספת

• אוריפידס, "אלקטרה", בתרגום אהרן שבתאי, הוצאת שוקן - המפעל לתרגום ספרות מופת, תשס"ב 2001, תל אביב
• סופוקלס, "אלקטרה", בתרגום אהרן שבתאי, הוצאת שוקן - המפעל לתרגום ספרי מופת, תשס"ב 2001, תל אביב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלקטרה בוויקישיתוף

• "מיתוס" בקאמרי - נקמת דם - מאז ועד היום , באתר "הבמה"
• סרטים שונים בעקבות הסיפור המיתולוגי, באתר IMDb
• אלקטרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)