אל-זובייר בן אל-עוואם

חבר הצחאבה של הנביא מוחמד

אל-זובייר בן אל-עוואםערבית: الزبير بن العوام; תעתיק מדויק: אלזביר בן אלעואם; 594656) היה אחד מהצחאבה, אחד מהעשרה שהובטח להם גן עדן, בן דודו של הנביא מוחמד, בן אחיה של ח'דיג'ה, אחד מהמנהיגים הפוליטיים והצבאיים של המוסלמים לאחר פטירתו של מוחמד[1], ואחד הנופלים בקרב הגמל[2].

אל-זובייר בן אל-עוואם
الزبير بن العوام
לידה 594
מכה, ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 4 בדצמבר 656 (בגיל 62 בערך)
בצרה, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משפחתו עריכה

  • הוא אל-זובייר בן אל-עוואם בן ח'ווילד בן אסד בן עבד אל-עוזא בן 'וסי בן כלאב בן מרה בן כעב בן לואי בן ע'אלב בן פהר בן מאלק בן אל-נאדר בן כנאנה בן ח'זימה בן מדרכּה בן אליאס בן מדר בן נזאר ב מעד בן עדנאן.
  • אביו היה אל-עוואם, אחיה של חדיג'ה אשתו של מוחמד נביא האסלאם.
  • אמו הייתה צפייה בנת עבד אל-מטלב בן האשם בן עבד מנאף בן קסי בן כּלאב בן מרה בן כּעב בן לואי בן ע'אלב בן פהר בן מאלק בן אל-נדר בן כּנאנה בן ח'זימה בן מדרכּה בן אליאס בן מדר בן נזאר בן מעד בן עדנאן. היא הייתה דודתו של מוחמד.

נשותיו וילדיו עריכה

אל-זובייר נישא שמונה פעמים והביא לעולם עשרים ילדים, כמפורט להלן[3]:

  1. אסמאא בנת אבי בכר, ממנה נולדו לו שמונה ילדים, בהם עבדאללה אבן א-זובייר שהיה לח'ליף בחצי האי ערב.
  2. אום כלת'ום בנת עוקבה, ממנה נולדה לו בת אחת בשם זיינב.
  3. אל-חלאל בנת קייס, ממנה נולדה לו בת אחת בשם חדיג'ה.
  4. אמה בנת ח'אלד בן סעיד, ממנה נולדו לו חמישה ילדים.
  5. אל-רבאב בנת אניף, ממנה נולדו לו שלושה ילדים.
  6. אום ג'עפר זיינב בנת מרת'אד, ממנה נולדו לו שני ילדים.
  7. עאתכּה בנת זיד.
  8. תמאדר בנת אלאסבג[4].

מותו עריכה

בשלב מסוים בזמן קרב הגמל, החליט אל-זובייר שאינו מעוניין להמשיך להילחם. הוא אמר שעלי בן אבי טאלב שכנע אותו להפסיק להילחם מפני שהם בני דודים. אל-זובייר עזב את שדה הקרב, ואדם בשם עמר בן ג'רמוז (אנ') החליט לעקוב אחריו. הם הגיעו לשדה בקרבת מקום, ולאחר שהם שוחחו מעט הם החליטו להתפלל, מפני שהיה זה זמנה של אחת התפילות היומיות. כשאל-זובייר סגד על האדמה כחלק מהתפילה, עמר בן ג'רמוז דקר אותו בצווארו ורצח אותו.

לאחר שהוא רצח אותו, הוא ערף את ראשו, והלך להציג אותו לעלי בן אבו טאלב. כשעלי ראה את ראשו הערוף של בן דודו, הוא זעם והצטער נורא. לאור תגובתו של עלי, החליט עמר להתאבד, אז הוא שלף את חרבו, ונעץ אותה בעצמו.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Ashara Mubashara
  2. ^ Ludwig W. Adamec, Historical dictionary of Islam, Third edition, 2017, ISBN 978-1-4422-7723-6
  3. ^ Al-Zubayr ibn Al-Awam, Wajibad, ‏2014-09-05 (באנגלית)
  4. ^ Zubayr_ibn_al-Awam