אל-מהג'ר

אַלְ-מַהְגַ'רערבית: المهجر, הפזורה) הייתה תנועה ספרותית שנוסדה על ידי סופרים דוברי ערבית, שהיגרו לאמריקה מהלבנט תחת השלטון העות'מאני בתקופת מפנה המאה העשרים. כמו קודמיהם בתנועת הנהדה, קיבלו סופרי תנועת אל-מהג'ר השראה מהמפגש האישי שלהם עם העולם המערבי והשתתפו בהתחדשות הספרות הערבית. על כן, חלק מחוקרי התקופה התייחסו אליהם כאל שייכים לתנועת הנהדה המאוחרת. סופרים אלו, בדרום אמריקה כמו גם בארצות הברית, תרמו להתפתחותה של הנהדה בתחילת המאה ה-20. ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן נחשב למשפיע ביותר מבין משוררי אל-מהג'ר.

ספר הביקורת הספרותית, "אל-ע'רבאל" (الغربال, הכברה) מאת מיכאיל נעימה, שיצא לאור ב-1923, מכיל את העקרונות הראשיים של תנועת אל-מהג'ר.

צפון אמריקהעריכה

כתבי עת ראשוניםעריכה

 
כוכב אמירכא

כפי שניסחו דייוויד לוינסון ומלווין אמבר, "הדחף לשמר זהות תרבותית ערבית כלשהי בקרב קהילות המהגרים בצפון אמריקה קיבל חיזוק כבר בהתחלה כאשר מהגרים משכילים השיקו עיתונים ואגודות ספרותיות בשפה הערבית, הן באזור ניו יורק והן באזור בוסטון, על מנת לעודד כתיבת שירה וספרות ובמטרה לשמר את המורשת התרבותית הערבית ולהעשיר אותה". כך, בשנת 1892 נוסדו בניו יורק העיתון האמריקאי הראשון בשפה הערבית, "כאוכב אמירכא" (كوكب اميركا, כוכב אמריקה), שהמשיך לצאת לאור עד שנת 1908, וכתב העת הראשון בשפה הערבית, "אל-פנון" (الفنون, האמנויות), הוצא לאור על ידי נסיב ערידה בניו יורק בין השנים 1913–1918. מגזין זה שימש שופר לסופרים צעירים מהג'ריים.

אגודת העטעריכה

 
ארבעה חברים באגודת העט ב-1920. משמאל לימין: נסיב ערידה, ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן, עבד אל-מסיח חדאד ומיכאיל נעימה

אגודת העט (الرابطة القلمية, The Pen League) הייתה החבורה הספרותית הראשונה בשפה הערבית בצפון אמריקה. החבורה הוקמה בתחילה על ידי נסיב ערידה ועבד אל-מסיח חדאד בשנת 1915 או 1916, ולאחר מכן הוקמה מחדש ב-1920 על ידי קבוצה גדולה יותר של סופרים מהג'ריים בניו יורק בהובלת ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן. האגודה התפרקה בעקבות מותו של ג'ובראן ב-1931 וחזרתו של מיכאיל נעימה ללבנון ב-1932.

מטרותיה העיקריות של אגודת העט היו, במילותיו של נעימה ששימש מזכירהּ: "להרים את הספרות הערבית מבוץ הקיפאון והחיקוי, ולהחדיר חיים חדשים בעורקיה כדי להפוך אותה לכוח פעיל בבניית האומות הערביות. כפי שהביע נעימה בתקנון שהכין עבור הקבוצה:

הנטייה לשמור על שפתנו ועל הספרות שלנו בתוך הגבולות הצרים של חיקוי הקדמונים בצורה ובמהות היא נטייה מזיקה ביותר; אם תישאר ללא התנגדות, הדבר יוביל בקרוב לריקבון והתפוררות... לחקות אותם זו בושה קטלנית... אנחנו חייבים להיות נאמנים לעצמנו אם נרצה להיות נאמנים לאבותינו.

חוקר הספרות נדים נעימה מעריך כי חשיבותה של הקבוצה היא בהסטת הקריטריונים של האיכות האסתטית בספרות הערבית:

בהתמקדותם באדם ולא בשפה, באנוש ולא בחוק וברוח ולא באות, נאמר כי אסכולת אל-מהג'ר הובילה את הספרות הערבית מהקלאסיציזם המיושן שלה אל העידן המודרני.

עם חברי אגודת העט נמנו: נסיב ערידה, רשיד איוב, ודיע באחוט, ויליאם קטספליס, ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן (יו"ר), עבד אל-מסיח חדאד, נדרה חדאד, איליא אבו מאדי, מיכאיל נעימה (המזכיר) ואמין א-ריחאני. שמונה מתוך עשרת החברים היו יוונים אורתודוקסים ושניים היו מרונים.

דרום אמריקהעריכה

העיתון הראשון בשפה הערבית בברזיל, אל-פייחאא' (الفيحاء, אחד הכינויים לדמשק), יצא לאור בקמפינאס בנובמבר 1895. פחות מחצי שנה לאחר מכן יצא גם "אל-בראזיל" (البرازيل, ברזיל) בסנטוס. השניים התמזגו שנה לאחר מכן בסאו פאולו. החוג הספרותי הראשון בשפה הערבית בדרום אמריקה, ריוואק אל-מערי (رواق المعري, מסדרון אל-מערי), הוקם ב-1900 על ידי סעיד אבו חמזה שקנה שביתה בסאו פאולו.

על שפיק אל-מעלוף נאמר כי הוביל את הקיבוץ הגדול של משוררי אל-מהג'ר בדרום אמריקה.