אל-מסעודי

היסטוריון מוסלמי

עלי אבו אלחסן אלמסעודיערבית: ابو الحسن علي المسعودي) היה היסטוריון וגאוגרף מוסלמי שנפטר בבגדאד בשנת 957 לספירה. נחשב לגדול הגאוגרפים בדורו.[1]

עלי אבו אל-חסן אל-מסעודי
المسعودي
פסל של אל-מסעודי על גג מוזיאון בווינה
פסל של אל-מסעודי על גג מוזיאון בווינה
לידה 896?
בגדאד, בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 956 (בגיל 60 בערך)
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם, אסלאם שיעי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אל-מסעודי ידוע בשל ספרו הגאוגרפי וההיסטורי הגדול "שדות המרעה של הזהב ומכרות האבנים היקרות" ("מרוג' א-ד'הב"; נכתב בין השנים 943–947[2]), שתיאר את האזורים הגאוגרפיים השונים בעולם ואת ההיסטוריה של העמים במאה העשירית לספירה. בספר הזה התייחס גם למנהגים התרבותיים אשר היו קיימים בתקופתו בארצות שונות, כגון הודו, סין, העמים הטורקים ושבטים שונים באפריקה. התייחסותו למנהגי אותה העת סייעה רבות למחקר האנתרופולוגי וההיסטורי בזמננו, והובילה להבנת התהליכים התרבותיים והחברתיים אשר עברו עמי המזרח מן המאה העשירית ועד ימינו.

אל-מסעודי תיאר את עמי הצפון של אירופה, חיבר דין-וחשבון קצר על "ארץ הפרנקים" והיסטוריה קצרה של מלָכֶיה מכלוביס הראשון ועד לואי הרביעי, שלדבריו התבסס בכתיבתה על ספר שחיבר בישוף פרנקי למען הנסיך של ספרד אל-חַכּם, בשנת 939. מסעודי גילה עותק של ספר זה במצרים בשנת 947.[1] נראה כי זה היה הניסיון היחיד שעשה היסטוריון מוסלמי בימי הביניים לכתוב היסטוריה של המערב הנוצרי (גם אם בקווים כלליים בלבד).[3] כמו כן, הוא מספר בספרו על מלך הכוזרים שהתגייר בימיו של הח'ליפה הארון א-רשיד.[2]

בספרו התייחס אל-מסעודי גם להיסטוריה של עם ישראל כאשר העדיף להשתמש בתנ"ך כמקור היסטורי, בחירה שבעטיה ספג ביקורת מצד ההיסטוריון והסוציולוג המוסלמי אבן ח'לדון שטען שצריך להעמיד את פסוקי התנ"ך לביקורת היסטורית ולא לקבל דברים שנראו שהם סותרים את ההיגיון האנושי. למרות הביקורת הזאת נשאר ספרו של אל-מסעודי מקור עיקרי להיסטוריה המוסלמית בפרט ולהיסטוריה העולמית והתרבותית בכלל במאה העשירית לספירה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אל-מסעודי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ד, יחידה 8, חלק ב (כתבה: דפנה אפרת), פרק ה: עולם האסלאם ואירופה הנוצרית בימי הביניים המוקדמים, עמ' 120.
  2. ^ 1 2 חיים ביינארט, אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים, עמ' 20.
  3. ^ ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ד, יחידה 8, חלק ב (כתבה: דפנה אפרת), פרק ה: עולם האסלאם ואירופה הנוצרית בימי הביניים המוקדמים, עמ' 126.