פתיחת התפריט הראשי

אַ-נַּאצִר לִדִין אללַּהּ אַבּוּ אלְ-עַבַּאס אַחְמַד בְּן אלְ-מֻסְתַדִיערבית: الناصر أبو العباس أحمد بن المستضيء; תרגום הלקב: המנצח למען דת האל; 11581225) היה הח'ליפה העבאסי השלושים וארבעה. במהלך שלטונו עלה בידו להחזיר לתחומי שלטון בית עבאס אזורים נרחבים בפרס ובעיראק. ימי שלטונו הארוכים מסמלים את תקופת הפריחה האחרונה של השושלת העבאסית שמרכזה בבגדאד.

א-נאצר
أبو العباس أحمد الناصر لدين الله
Khwarezmshahs jital 1200-1220 Taliqan.jpg
מטבע שהוטבע בח'ואריזם בשם א-נאצר כח'ליף
לידה 6 באוגוסט 1158 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוקטובר 1225 (בגיל 67) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת עבאס
אב אל-מסתדא עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים א-ט'אהר עריכת הנתון בוויקינתונים
הח'ליפה העבאסי ה־34
11801225
(כ־45 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

א-נאצר היה בנו של הח'ליפה אל-מסתדא, ועלה לכס הח'ליפות בשנת 1180. שנות מלכותו הראשונות עמדו בסימן ביסוס השליטה בעיראק גופא - למן תיכרית ועד המפרץ הפרסי. מבית, שלטונו התאפיין בעלייתן של קבוצות פותוואא (فتواء) ועיארון (عيارون) - כנופיות לוחמות בעלות נטייה לסופיות. למרות זאת, בימיו פרחה בגדאד כמרכז של למדנות דתית וכללית ושל אמנות.

בניסיון לשבור את כוחם של הסלג'וקים במזרח, הסית את שליט ח'ווארזם הטטרי, תכיש, לכדי מרד. משצלח, העניק תכיש לא-נאצר מספר מחוזות במזרח פרס. אף על פי כן, עד מהרה החמיצו הקשרים בין הצדדים כאשר הווזיר הגדול של א-נאצר נהג בגסות בתכיש במהלך ביקור דיפלומטי. הווזיר הוצא להורג ותכיש התקיף את המחוזות המזרחיים שניתנו במתנה לא-נאצר. א-נאצר הגיב על ידי הזמנת חיסולו של אחד ממושליו של תכיש בידי החשישיון, והטלת קשיים על עולי הרגל הבאים מהאזורים שבשליטתו. מוחמד השני, בנו של תכיש, שלח את צבאו לעבר בגדאד, אך א-נאצר פנה לעזרת ג'ינגיס ח'אן, והדבר גרם לנסיגת הצבא הטטרי. במקביל, סייע א-נאצר לכוחותיו של צלאח א-דין ותגבר אותם בסיוע חומרי ולוגיסטי.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא א-נאצר בוויקישיתוף



  ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.