א-סאברין

(הופנה מהדף אל-צאברין)

חרכת א-סאברין נסראן לפלסטיןערבית: حركة الصابرين نصرا لفلسطين; "תנועת הסבלניים לשחרור פלסטין", בתעתיק מדויק: חרכת אלצאברין נצרא לפלסטין; בערבית נמצא בשימוש גם הקיצור حصنחצן), בקצרה א-סאברין (קרי: "הסבלניים"[1]), הוא ארגון טרור בחסות איראנית הפועל ברצועת עזה. הארגון מונה כמה מאות פעילים בעלי זיקה אידאולוגית ודתית לרפובליקה האסלאמית של איראן.

חרכת א-סאברין נסראן לפלסטין
حركة الصابرين حصن
דגל חרכת א-סאברין נסראן לפלסטין
תקופת הפעילות 2014–הווה (כ־10 שנים)
אידאולוגיה אסלאמיזם שיעי
אנטי-ציונות
מייסדים השאם סאלם
מנהיגים השאם סאלם
מטה רצועת עזה
בעלי ברית איראןאיראן איראן
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
מתנגדים ישראלישראל ישראל
חמאסחמאס חמאס
הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
קנדהקנדה קנדה
קרבות הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן
http://alsabireen.ps/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הארגון הוקם בתחילת 2014 לאחר שכמה פעילים מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) המירו את דתם לאסלאם שיעי ודרשו שינוי כיוון בנוגע למלחמת האזרחים בתימן ומלחמת האזרחים בסוריה, היות שחמאס וגא"פ תמכו באופוזיציה הסורית ובמבצע סופה נחרצת בהובלת סעודיה.

א-סאברין נחשב לארגון קטן המונה כמה מאות פעילים. למרות זאת, לטענת החוקרת רוני שולמן, עצם קיומו ופעילותו משקף שינוי במדיניות החוץ של איראן והרחבת מעגל ההשפעה שלה במזרח התיכון.

הקמה עריכה

ישנן מספר עדויות סותרות באשר למועד הקמתו המדויק של הארגון, והוא אינו מציג תאריך מדויק לכך[2].

לטענת הפעיל מחמד חרב, צורתו המוקדמת ביותר של הארגון היא בתנועה רפורמיסטית בעזה שהחל משנת 2010 קראה למהפכה בהשראת המהפכה האסלאמית. זאת בהשראת כתביו של מייסד הג'יהאד האסלאמי, פתחי שקאקי, והישענותו עליה[3]. ההחלטה הגיעה לכדי מימוש בזכות מימון איראני, בשלהי שנת 2011. מייסד הארגון, השאם סאלם, היה מפקד שטח מדרג בינוני בפלוגות אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני[4]. לטענת הארגון הוא פוטר בשנת 2010, אולם חברי א-סאברין טענו כי פרש על רקע אידאולוגי. לדידם הג'יהאד האסלאמי זנח את האידאולוגיה של שקאקי, בעוד הפורשים ביקשו להמשיך ולאחוז בה, לצודד בערכי המהפכה האסלאמית, ואף דבקו בעמדות פרו-איראניות ופרו-שיעיות.

באות שנה פרצה מלחמת האזרחים בסוריה כחלק מאירועי האביב הערבי. בעוד שהתנועות האסלאמיות הסוניות בעזה, בראשן חמאס וגא"פ, תמכו באופן פומבי במורדים הסורים, תנועת סאברין שיבחה את מעורבות איראן וחזבאללה בהגנה על משטר אסד. הארגון שלח תנחומים ללוחמי חזבאללה שנהרגו בסוריה ובהתקפות אוויריות ישראליות, וקרא לתושבי מחנה הפליטים אל-ירמוכ להילחם בדאעש[5]. תנועת סאברין גם גינתה את התערבות סעודיה בההתקוממות השיעית בתימן במסגרת מבצע סופה נחרצת.

סאלם עצמו המיר את דתו לאסלאם השיעי. הוא קרא לחסידיו להמיר את דתם, ועודד את אלו שכבר הפכו לשיעים להפיץ את אמונתם ברצועת עזה. בינואר 2016 הודיע סאלם שהקבוצה הקימה תאים גם ביהודה ושומרון. חודש לאחר מכן הרשות הפלסטינית עצרה חמישה גברים בבית לחם כחלק מתא השייך לקבוצה[6][7].

פעילות חבלנית עריכה

בתמורה לתמיכה הבלתי מסויגת באיראן, נהנה הארגון מאספקת נשק ומימון כספי בגובה מיליון דולר בחודש[8]. איראן סיפקה לארגון רקטות פג'ר, אותם שיגר לעבר ישראל בזמן מבצע צוק איתן. בנוסף, העבירה איראן לארגון כספים כדי לממן את פעילותו במסגרת העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה, אותם כינו "צעדת השיבה".

ב-26 במאי 2014 נזאר סעיד עיסא, נהרג כשהכין מטען חבלה שהתפוצץ. עיסא היה פעיל בגדודי אלקודס, הזרוע הצבאית של הג'האד האסלאמי, אשר הצטרף לשורות אל צאברים. בהלווייתו הונפו הדגלים הכתומים של הארגון, גם ארונו כוסה בדגל הארגון, ובהלוויה ספד לו השאם סלאם, ראש הארגון. בראיון לאלאח'באר, חברי הארגון העידו כי מותו של נזאר עיסא אילץ אותם לחשוף עצמם כדי לקחת אחריות על פעילות הארגון.

בספטמבר 2015, הארגון שיגר רקטות לשטח ישראל.

באוקטובר 2015 נהרג מאש חיילי צה"ל אחמד אל-סרחי, הממונה על הזרוע הצבאית של הארגון, בתום חילופי ירי מול חוליית צלפים[9][1]. הארגון לקח אחריות על פעילות של אל-סרחי וטען כי הוא "פיקח על פעולות המארב והתצפית [...] לקראת כל עימות עתידי עם האויב הציוני". זאת ניגוד להצהרות חמאס זמן קצר קודם לכן, כי הוא פועל לפירוק הארגון.

בדצמבר 2015 התנועה לקחה אחריות על פיצוץ מטען חבלה נגד כוח צה"ל בסמוך לגדר המערכת, ממזרח לחאן-יונס[10][6][11]. בנוסף, הארגון הוציא שני ניסיונות פיגוע בתחום הרצועה.

בינואר 2018 הכריזה מחלקת המדינה האמריקאית כי ממשל טראמפ הגדיר את א-סאברין כארגון טרור עולמי שהוגדר במיוחד (אנ') לפי צו ביצוע (אנ') [12][3][13]. לפי מזכיר המדינה האמריקאי רקס טילרסון, א-סאברין נמנה בין הארגונים ה"מאיימים על היציבות במזרח התיכון ומערערים את תהליך השלום". באופן ספציפי, א-סאברין הופללה בתכונן וביצוע מספר פיגועים כנגד ישראל בהם ירי רקטות, הפעלת מטעני חבלה על גדר הרצועה והקמת מפעל טילים. הכרזה זו מונעת הכרזה מסוג זה מגבילה את הישות המוכרזת לכלל המערכת הפיננסית האמריקאית, ולא רק לזו הממשלתית, וכן לכאלה המקיימות עמן קשרי מסחר.

ב-26 ביולי 2018 מתאם הפעולות בשטחים, האלוף כמיל אבו רוקון, האשים את ארגון "א-סאברין" בשיגור רקטות לעבר ישראל.[14]

קרנות הצדקה והפצת השיעה עריכה

כמו יתר ארגוני הטרור האסלאמיסטיים, א-סאברין התבסס באוכלוסייה המקומית הענייה ביותר. באמצעות מתן צדקה צבר הארגון אהדה, בה השתמש כדי לתת גם מענה רוחני בצורת השיעה. באמצעות ארגוני הצדקה שמפעילים אנשיו פועל הארגון להפצת השיעה על ידי הפצת ספרות שיעית ולימוד התאולוגיה השיעית. הארגון הקים בתי מדרש שיעיים ברצועה, וממשל חמאס אפשר להם להפיץ את אמונתם, כדי לא לפגוע ביחסיו עם איראן[15]. הארגון גם הפעיל את קרנות הצדקה "ג'מעיית אנסאר א-סג'ין", "ג'מעיית בקאיאת א-סאלחה" ו"דאר אל-הודא", אשר סייעו למשפחות שהידים. בדרך זו ניסה סאברין לקנות אהדה ציבורית ברחוב העזתי על חשבון חמאס. השאם סאלם אמנם אישר השאם כי ארגונו מקבל כספים מאיראן, אך לטענתו המימון הוא בעיקר עבור דעווה, פעילות דתית פרוזליטיסטית, הפצת השיעה בקרב הסונים, לצד ייצוא רעיונות המהפכה האסלאמית הח'ומיינסטית[16].

כבר בשנת 2004 הוקם ארגון צדקה בעל אופי דתי בשם "ג'מעית אלבאקיאת אלצאלחאת", אשר בהמשך אף נרשם כעמותה. כלל מייסדי הארגון מזוהים עם אלסאברין. מטרתו היה לסייע במתן מזון וציוד בסיסי, ולתת מענה לאוכלוסייה מוחלשת בהיבטים חברתיים וחינוכיים. בדרך זו אף עודד את הפצת השיעה. המימון הגיע מהקרן האיראנית "ועדת האספקה של האמאם ח'מיני". אמנם בשנת 2011 ניסה חמאס לסגור את המרכזים השיעים בצפון הרצועה[17], אך בלחץ איראני הארגון המשיך את פעילותו. ברמדאן 2015 הארגון ארגן ארוחות אפטאר וסוחור (אנ') לציבור. בארוחות אלה נתלו דגלי איראן ודגל פלסטין.

גם מנהיג הארגון, השאם סלאם, מרבה להשתמש בטרמינולוגיה שיעית, לדוגמה בסיסמאותיו: "הדרך לשחרור פלסטין עוברת בכרבלא"' או "המאבק בישראל מצריך אמאם חסין מודרני".

מאבק מול חמאס והארגונים הסלפים עריכה

כדי לא לפגוע בתמיכה הצבאית והכלכלית השוטפת שחמאס מקבל מאיראן, חמאס נאלץ "להעלים עין" מפעילות א-סאברין ברצועת עזה. מסיבה זו, נקט נגדו רק בסנקציות קלות יחסית. למשל, עצר את פעיליו לפרקי זמן קצרים, הגביל את חופש התנועה שלהם, ואסר על כלי התקשורת המקומיים לנקוט בשם הארגון. עם זאת, הארגון גילה מידת מה של יוהרה כנגד חמאס. לפי דיווחים בתקשורת הערבית, הארגון כינה את ניסיונות ההסדרה בהנהגתו כ"בוגדת בעניין הפלסטיני", ודרש מחמאס לחדש את שיגורי הרקטות לעבר ישראל[8]. לכן, במרוצת השנים, חמאס הצר באופן הדרגתי את צעדי הארגון. בשנת 2015, חמאס הצהיר על פירוקו בטענה שהוא פועל נגד תושבי עזה, וחקר אנשים המזוהים עם התנועה[18]. חמאס הוציא צו לפיזור הארגון, אך לא פעל מיד למימושו. הוא הסתפק בסגירת קרן הצדקה של הארגון, "גָ'מְעִיָת אל-בָאקִיָאת אל-צָאלִיחָאת"[19]. הסיבה הרשמית הייתה שהיא מקיימת פעילות פוליטית בניגוד לחוק אגודות הצדקה[20]. מזכ"ל הארגון, השאם סאלם, שהיה מבוקש על ידי גורמי הביטחון של חמאס, חמק ממעצר במשך 3 שנים. ביולי 2015 ניצל סאלם מהתנקשות שיש אשר ייחסו אותו לחמאס[21].

א-סאברין זכה ליחס שלילי גם מארגוני טרור אחרים ברצועת עזה. הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ממנו פרשו מנהיגי הארגון, לא ראה בעין יפה את פעילות הארגון, והגברת המתח הסוני-שיעי. הג'יהאד הסלפי המזוהה עם דאעש, היה העוין ביותר את אל סאברין ופעל אקטיבית נגד הארגון והנהגתו. זאת כחלק מהמאבק של התנועה הסלפית נגד חזבאללה הלבנוני ולאנצאראללה הח'ותי בתימן. בשנת 2016 מטען התפוצץ בסמוך לביתו של מייסד הארגון, השאם סאלם, אך לא נגרם ממנו נזק[22][23]. הפיצוץ יוחס לארגונים סלפיים, אך סאלם האשים את ישראל בהנחת המטען.

בפברואר 2019 עצרה חמאס את הישאם סאלם, מנהיג תנועת סאברין, וארבעה פעילים נוספים[24] אך במרץ הוא שוחרר[25]. הוא נאלץ לפרז את הארגון מנשקו, למסור את הרקטות לחמאס וכן שני מטות פעילים[26][27]. לפי דיווחים בתקשורת הערבית, השחרור בא בעקבות לחץ איראני. ההנהגה האיראנית התנתה ביקור משלחת חמאס בטהרן בשחרור של סאלם. בשנת 2019, חמאס עצר יותר מ-70 חברי סאברין והחרים את נשקם, ובכך ניסה לעצור את פעילות הארגון. הנימוק מאחורי המהלך היה שחמאס רוצה לשמור על רגיעה עם ישראל, בעוד שתנועת סאברין סירבה לכל ניסיון לפיוס[28][29]. ביולי 2019 הותנתה הגעתה של משלחת חמאס לטהרן רק לאחר הסכמה על שחרורו של מזכ"ל א-סאברין ממעצר.

בשנת 2021, פורסם בטהרן טיימס (אנ') כי השאם סאלם מצא מקלט באיראן. כמו כן חברי הארגון הצטרפו לפלוגות אל-קודס או חרכת חזבאללה אל-נוג'בה (אנ') העיראקית[30].

אידאולוגיה עריכה

הארגון הוקם כקבוצה המוקדשת ל"מחויבות השריעית של הג'יהאד בדרכו של אלוהים" נגד ישראל (המכונה "האויב הציוני") עד "שחרור כל פלסטין". אנשי א-סאברין רועים בעם הפלסטיני את ראש חץ במאבק במרחב הערבי-אסלאמי, המייצגים את הרעיון האלוהי, נגד ישראל והמערב, אשר בעיינייהם מייצגים רעיונות שטניים. לכן, "שחרור פלסטין" ישיב לדידם את האומה האסלאמית למקומה המוסרי בהנהגת האנושות כולה. סאברין מבקש לאחד את כל המוסלמים, סונים ושיעים, תחת הנהגה ג'יהאדיסטית אחת. זאת בהשפעת תפיסת הג'יהאד לפי שיטת חומייני, אשר שאף לייצא את המהפכה האסלאמית לכלל העולם המוסלמי, ולהשיג אחדות אסלאמית כוללת. לכן, עם יצירתה, התנועה לא הציגה את עצמה כתנועה שיעית. השאם סאלם, מייסד חרכת א-סאברין, טען שאינה מייצגת פלג מסוים, והדגיש כי הפלגנות משרתת רק את טובת האויבים. הוא גם הכחיש שהתנועה מורכבת רק משיעים ואינה מקבלת חברים סונים[31].

אביה הרוחני של תנועת סאברין הוא שייח' מוחמד ג'ודה[28], אשר נסע לאיראן על מנת ללמוד ולהתעמק בזרמים השיעים. בתחילת 2013 פורסם סרטון שלו במעגל שיחה שחבריו עונדים סרטים שחורים לראשם עם הכיתוב "لبیك یا حسین" "(בשבילך חסין)", המתייחס לחוסיין בן עלי, מגיבורי השיעה[32]. בשנת 2016 פורסמו תמונותיו כשהוא חובש טורבן שחור לראשו ומוקף במספר שומרי ראש מאלסאברין. באותה השנה הוא נעצר על ידי חמאס, לאחר שבדרשה שנשא במסגד ברפיח, נשא נאום המשבח את הרעיונות השיעים. לטורבן משמעות דתית-שיעית של חכם הלכה בעל סמכות המוסמך כמוג'תהד. השיח' ג'ודה גם ידוע כמי שמפיץ ומלמד את תורת "אהל אל-בית". למרות כל אלה, באופן פומבי ג'ודה טוען שאינו סוני או שיעי. בינואר 2016, מזכ"ל התנועה השאם סאלם העביר מסר דומה סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען". הוא הסביר כי הקבוצה, כמו חזבאללה, ממומנת ישירות על ידי ממשלת איראן, אך לדבריו קבוצתו אינה עדתית, אינה דתית, ובוודאי לא "תנועה שיעית"[33].

דגל עריכה

דגל סאברין כמעט זהה לדגל חזבאללה, המבוסס בעצמו על דגל משמרות המהפכה. עיצוב זה מעיד על הקשר ההדוק בין הארגונים. חרכת א-סאברין ניכסה לעצמה את אותם דימויים איראניים של "אליף" הנראית כזרוע מושטת מעלה אוחזת ברובה, המתנוסס מעל שמו של הארגון, וכן את העולם, המוצג גם בדגל חזבאללה, ומשקף את האידאולוגיה האסלאמית המהפכנית של איראן כאוניברסלית, לפיה יש לייצא את המהפכה לעולם כולו.

בשונה מדגלים אלו, הדגל מציג את תחומי המדינה הפלסטינית בראיית הארגון: מדינת ישראל, יהודה ושומרון וחבל עזה, אך ללא רמת הגולן. כמו כן הוא מצויר על רקע כתום. תחת הדגל של סאברין נכתב "תנועת הסבלניים לניצחון פלסטין - חצ"ן". לראשי התיבות גם משמעות סמלית: מבצר[1].

דגל סאברין, כמו דגל חזבאללה, מציג את העולם בימין הדגל, ולא במרכזו, כמו בדגל משמרות המהפכה. זאת מעין אמירה שלפיה לא הם המרכז, השמור למשמרות המהפכה, אלא רק ה"לוויינים" של איראן.

עם זאת, בתור ארגון קטן בעל זיקה שיעית בתוך הגמוניה סונית, א-סאברין ניסה להצניע את זהותו השיעית. דובר הארגון אבו יוסף טען ב"אל-אח'באר" כי הדמיון בין הסמלים מקרי, וכי הם נבחרו בזכות שכיחותם בקרב כלל תנועות ההתנגדות. כך אלמנטים כמו הנשק המונף מעלה ומפת פלסטין בדגש על ירושלים. כדור הארץ, לדבריו, משקף את ערכי "השלום וההומניזם" שלכאורה הארגון מייצג[34].

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 רוני שולמן, המעורבות האיראנית בעזה - ארגון אל-צאברין הפלסטיני, זמן איראן מס' 67, מרכז אליאנס ללימודים איראניים, אוניברסיטת תל אביב, ‏2 בספטמבר 2019
  2. ^ רוני שולמן, ארגון אלסאברין הפלסטיני כשיקוף למדיניות החוץ האירנית במזרח התיכון מאז החל "האביב הערבי", בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2018 (עמ' 20)
  3. ^ 1 2 Fadi Shafei, What is Harakat al-Sabireen and why is Hamas trying to block their expansion?, אל-מוניטור, ‏18 במרץ 2016 (באנגלית)
  4. ^ חשד כי המחבל בבאר שבע השתייך לרשת טרור איראנית חדשה בעזה 'אל-סבירין', תיקדבקה, ‏1 בספטמבר 2015
  5. ^ Harakat al-Sabireen, באתר Jihad Intel (באנגלית)
  6. ^ 1 2 אבי יששכרוף‏, איראן בגדה: התנועה השיעית שפועלת בעזה מבססת את עצמה בשטחים, באתר וואלה!‏, 15 בינואר 2016
  7. ^ סוכנויות הידיעות‏, גורמים פלסטיניים: הרשות סיכלה הקמת תא טרור פרו-איראני בגדה, באתר וואלה!‏, 6 בפברואר 2016
  8. ^ 1 2   צבי בראל, עבור איסמעיל הנייה, הצרות אינן נעצרות בגדר בין ישראל לעזה, באתר הארץ, 29 במרץ 2019
  9. ^ איתמר אייכנר, אליאור לוי ומתן צורי, נתניהו באוגדת עזה: "המצב כאן בשליטה", באתר ynet, 20 באוקטובר 2015
  10. ^ יואב זיתון, סוכל פיגוע גדול: מטעני חבלה בגבול עזה, באתר ynet, 18 בדצמבר 2015
  11. ^ אבי יששכרוף ואמיר בוחבוט‏, האם איראן מצאה את הדרך לפעול נגד ישראל מתוך רצועת עזה?, באתר וואלה!‏, 19 בדצמבר 2015
  12. ^ Grant Rumley, Trump administration designates Iranian-spawned jihadist faction in Gaza, FDD's Long War Journal, ‏31 בינואר 2018 (באנגלית)
  13. ^ צו ביצוע 13224, מחלקת המדינה האמריקאית
  14. ^ כמיל אבו רוקון, إيران تحاول جر #قطاع_غزة إلى الحرب, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ‏26 ביולי 2018 (בערבית)
  15. ^ אבי יששכרוף‏, לראשונה בעזה: מרכזים דתיים שיעים במימון איראני מלא, באתר וואלה!‏, 12 במאי 2015
  16. ^ חמאס פירק ארגון פרו-איראני ברצועה - המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ‏1 בפברואר 2019
  17. ^ ניר יהב‏, תושבים בעזה: "חמאס שובר לשיעים את העצמות", באתר וואלה!‏, 17 בינואר 2012
  18. ^ حماس تحل وتحظر حركة "الصابرين" لمحاولة نشرها التشيع في غزة, ‏6 ביולי 2015 (בערבית)
  19. ^ עדנאן אבו עמאר, המתיחות בין חמאס לאיראן צפה מחדש, אל מוניטור, ‏3 באפריל, 2016
  20. ^ חמאס פירק ארגון פרו-איראני ברצועה - המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ‏1 בפברואר 2019
  21. ^ יוסי מנשרוף, בין טהרן לעזה: רשת הטרור של איראן והג'יהאד האסלאמי, באתר מידה, 24 בפברואר 2020
  22. ^ אליאור לוי, עזה: מטען נפץ התפוצץ בסמוך לבית מנהיג תנועה פרו-איראנית, באתר ynet, 19 בפברואר 2016
  23. ^ ארגוני טרור נלחמים זה בזה - מטען התפוצץ בעזה | מגפון ניוז Megafon News, באתר מגפון ניוז Megafon News, ‏5 בינואר 2016
  24. ^ דיווח: פעילי ארגון שיעי נעצרו בעזה בחשד שהעבירו מידע על חמאס לאיראן, באתר ynet, 27 בפברואר 2019
  25. ^ נורית יוחנן, דיווח בעיתון הפלסטיני אל-קודס: חמאס שחרר את הישאם סאלם, כאן 11, ‏11 במרץ 2019
  26. ^ חמאס שחרר ראש ארגון טרור המזוהה עם איראן, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2019
  27. ^ שמעון מיג'אן, דיווח: חמאס פעל נגד ארגון טרור שמזוהה עם איראן בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 במרץ 2019
  28. ^ 1 2 דורון פסקין, חמאס ניצח על אימפריית הטרור של עזה כל הדרך להפסקת אש, באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2018
  29. ^ "Hamas quashes armed Shiite movement Sabireen in Gaza - Al-Monitor: The Pulse of the Middle East".
  30. ^ The Tehran Times, Where did the al-Sabireen Movement go?, ‏2 בundefined 2021
  31. ^ "Al-Sabireen: an Iran-Backed Palestinian Movement in the Style of Hezbollah". www.raseef22.com/e. 14 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ מותו של חוסיין בקרב בכרבלא הטביעו את חותמם העמוק על האמונה השיעית, ויום מותו מצוין בעשוראא, בו השיעים נוהגים לצום ולהכות את עצמם עד זוב דם ולקיים תעזיה
  33. ^ לי גנקמן, Iran-backed jihadi group claims it’s operating in West Bank, Jerusalem, The Times of Israel, ‏14 בינואר 2016 (באנגלית)
  34. ^ האני איברהים, Al-Sabirin: a new resistance movement in Gaza, אל-אח'באר, ‏31 במאי 2014 (באנגלית)